כחלון בשיחות סגורות: לא מתרגש מהביקורת על הגז
במהלך ישיבת סיעת כולנו אמר שר האוצר כחלון כי הוא שלם עם ההחלטה בנושא הגז. באשר לביקורת שהטיח בו ח"כ עמאר מישראל ביתנו על הקיצוץ בתוכנית לקידום היישובים הדרוזים אמר: "כשראית שלא נכנסתם לממשלה הפכת לאופוזיציונר"
מי שציפה או קיווה לפגוש השבוע את שר האוצר משה כחלון לחוץ או נרעש מהמתקפה שהוא ספג בכלי התקשורת רק לפני כמה ימים, הופתע לראות אדם שליו ושקט. הוא כל כך שליו, עד שגם חוש ההומור לא נפגע כלל מהביקורת שספג בסוגיית מונופול הגז.עוד כותרות ב-nrg:
- "להגן על זכויות אדם": הדו"ח שעורר את סערת אורנג'?
- תחקיר: כך ניסה איש עסקים להפיל את הרב ריסקין
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לא רק בנושא הגז חטף כחלון ביקורת: ביום רביעי אחר הצהריים, כאשר ישב כחלון בנחת במליאת הכנסת, עלה לדוכן הנואמים ח"כ חמד עמאר מישראל ביתנו, והחל לתקוף בחמת זעם את יושב ראש כולנו. "אני זועק מעל דוכן זה את זעקתם של בני עדתי", קרא עמאר לעברו של כחלון. "די, אל תתייחסו אלינו יותר בזלזול. אל תעליבו אותנו יותר. סבלנות הדרוזים ופתיל הסלחנות הולכים ומתקצרים מיום ליום". הסיבה לביקורת הייתה תוכנית ממשלתית לקידום ופיתוח היישובים הדרוזיים והצ'רקסיים, שעברה שינויים וקיצוצים על ידי משרד האוצר.

"אתה ישבת פה תקופה מסוימת, וברגע שראית שלא נכנסתם לממשלה הפכת לאופוזיציונר", השיב כחלון לעמאר. "עשית את זה יפה, אני לא אומר שלא. ההופעה הייתה טובה, אבל התוכן היה חלול. אבל זה בסדר".
כמה חברי כנסת מהקואליציה, שעברו דבר או שניים עם כחלון, סיפרו כי למרות שהדברים נאמרו לח"כ עמאר, אפשר בקלות למצוא בהם יותר מרמז לעברו של הבוס של חבר הכנסת הדרוזי, יושב ראש ישראל ביתנו אביגדור (איווט) ליברמן. גם הוא, בדיוק כמו עמאר, הפך לאופוזיציונר תקיף רגע אחרי שהתברר שהוא לא חלק מהממשלה החדשה.
יומיים לפני, הרחק מעיני המצלמות, התפנה שר האוצר להתייחס לראשונה לביקורת הקשה שהוא ספג רק כמה ימים קודם לכן, לאחר שהודיע כי אין בכוונתו לעסוק בנושא מונופול הגז לאור החברוּת רבת השנים עם איש העסקים קובי מימון. זה קרה במהלך ישיבת הסיעה הסגורה שקיימה מפלגתו של שר האוצר בכנסת. לחבריו לסיעה הבהיר כחלון כי הוא אינו מתרגש מהביקורת שהוטחה בו בימים האחרונים, והוסיף כי נהג לפי צו מצפונו וגם בהתאם לייעוץ המשפטי שקיבל. לדבריו, המתקפה עליו לא הפתיעה אותו כלל; הוא אפילו ראה אותה מגיעה מבעוד מועד.
"כשר אוצר, הערכתי שיהיו עליי מתקפות בתקשורת", גילה כחלון לדברי כמה מחברי סיעתו, "מה שאני רואה לנגד עיניי הוא הטיפול בדברים העיקריים שהבטחנו להוביל – נושא יוקר המחיה והדיור". חבריו לסיעה העידו כי כחלון היה נינוח ורגוע, ולא גילה סימני מצוקה, להפך אפילו. "שר אוצר זה תפקיד שבאופן מובנה נוהגים לתקוף אותו", המשיך יושב ראש כולנו להסביר לסיעתו, "אבל אני מתכוון לקבל החלטות אמיצות לטובת האזרחים".
בנקודה זו בישיבה שיתף כחלון את חבריו בהערכה מעניינת במיוחד. לדבריו, אין לו ספק שזו רק ההתחלה. "הולכים לתקוף אותנו עוד הרבה", עדכן שר האוצר את חברי הכנסת שלו, או שמא הוא הכין אותם לחוויות פוליטיות קשות אף יותר מזו שהם חוו השבוע.
רגע לאחר שפורסמו תוצאות ההצבעה הרת הגורל על בחירת יושב הראש לוועדת הכלכלה, ביום שני, ניצבו חברי הכנסת איתן כבל ושלי יחימוביץ' יחדיו. זה קרה מחוץ לחדר הסיעה של המחנה הציוני. השניים יצאו יחד מהחדר כדי להעניק הצהרה משותפת ולענות על שאלות העיתונאים.
מי שצפה במחזה מהצד יכול היה לחשוב בטעות שמדובר בשני חברים ותיקים שזה עתה הכריזו על שיתוף פעולה פוליטי. בעוד רגע הם יֵצאו יד ביד ויצעדו לעבר השקיעה. שניות לאחר כיבוי המצלמות כל אחד מהם הלך לדרכו, בנפרד, בכיוון הפוך. גם ככה שלוש הדקות יחד מול המצלמות היו יותר מדי.

ליושב ראש המפלגה, יצחק (בוז'י) הרצוג, שפעל לבחירתו של כבל לתפקיד, לא ממש הייתה ברירה. לו כבל היה מפסיד גם בקרב הזה, זה היה כבר יותר מדי במסגרת היחסים הקרובים בין השניים. מצד שני, אם הרצוג חשב שהפסד של יחימוביץ' צפוי להרגיע אותה ולהקנות שקט בתוך המפלגה, חברי כנסת שנחשבים למקורביה טוענים שההפך הוא הנכון. "לאחר שלא קיבלה את ועדת הכלכלה, שלי משדרת שהיא משוחררת ויכולה לעשות ככל העולה על רוחה", טענו אותם חברי כנסת בשיחה עם 'מקור ראשון'. "זה אומר שאנחנו הולכים לשמוע בחודשים הקרובים קול ביקורתי בהרבה מכיוונה. היא הולכת לאתגר את המפלגה על בסיס קבוע, במיוחד בנושאים אידיאולוגיים שקרובים ללבה".
במפלגת העבודה יודעים לספר כי בהפוך על הפוך, דווקא ההפסד של יחימוביץ' מנוגד לאינטרס של הרצוג, שביקש לעצמו קצת שקט מחברת הכנסת וצפוי עכשיו לקבל את ההפך הגמור. די היה לצפות ביחימוביץ' ובשר האוצר כחלון יושבים יחדיו ביום רביעי במליאת הכנסת לשיחה שנמשכה יותר מרבע שעה. השניים שוחחו בנינוחות, ונראו מיודדים מתמיד. למי שמחפש מהיכן תיפתח הרעה להרצוג - משם בדיוק.
זו לא רק רשת הביטחון החברתית שיחימוביץ' תעניק לקואליציה כאשר יתקבלו החלטות שמקובלות עליה. זו בעיקר הלגיטימציה שזה ייתן לחברי כנסת נוספים במפלגה לנהוג כמוה.
מי שצפויה להמשיך ולהיות מושא הביקורת המרכזי של יחימוביץ' היא יושב ראש התנועה, ח"כ ציפי לבני. העובדה שלבני הייתה מאלו שעבדו שעות נוספות כדי למנוע מיחימוביץ' להיבחר לתפקיד יושבת ראש ועדת הכלכלה לא ממש תרמה ליחסים המעורערים ממילא בין השתיים.
אבל אם יש דבר שאמור להדאיג את הרצוג עוד יותר מיחימוביץ', אלו הם הדיבורים והפקפוקים שהחלו להשמיע חברי כנסת בסיעתו בנוגע ליכולת המנהיגות שלו. ככה הגדירו זאת כמה חברי כנסת במפלגה, ולא מהזוטרים שבהם: "אצלנו מדברים לא פעם על כך שרה"מ בנימין נתניהו הוא אדם שאינו יודע לקבל הכרעות, ובוחר להתחמק מקבלת החלטות", הסבירו אותם חברי כנסת. "לאור ההתנהלות האחרונה של הרצוג ביחס לסוגיית חלוקת התפקידים בסיעה, זה מתחיל להיראות דומה מאוד לנתניהו ולצורה שבה הוא מתנהל". במונחים של מפלגת העבודה, אין עלבון גדול מזה.
מי שראה השבוע את מאתיים חברי מרכז הליכוד שוטפים את מסדרונות הכנסת, קיבל הצצה לאופן שבו תיראה שגרת יומם של חברי הכנסת לאחר שמרכז הליכוד יחזיר לידיו את הסמכות לבחור את רשימת המפלגה לכנסת. זיכרונות עמומים ומודחקים משנות התשעים ותחילת שנות האלפיים החלו לצוף במוחם של ותיקי חברי הכנסת בליכוד. הם עוד זוכרים איך זה נראה אז, איך התקשו באותם ימים לעבור בסמוך למזנון הכנסת, שמא ייתקלו בחבר מרכז עצבני.
חשוב להוסיף מיד – לא מדובר בכולם. מרכז הליכוד מונה 3,700 איש. חלקם הגדול נמצא שם מתוך הזדהות אידיאולוגית עמוקה. הבעיה ממוקדת במיעוט קולני שמעוניין לתפוס מחדש את חברי הכנסת שלו במקום רגיש.
ראש הממשלה הקדיש השבוע שעות רבות לכאב הראש הפוליטי הזה. הוא יודע היטב אילו מטעמים יעשו חלקים בתקשורת אם יוחלט להחזיר את הכוח למרכז ולנטרל את עשרות אלפי מתפקדי המפלגה מהיכולת לבחור את הרשימה לכנסת. לא פחות משלושה כינוסים פוליטיים גדולים קיים נתניהו השבוע: בירושלים (במעון ראש הממשלה), בבאר-שבע ובכפר-המכבייה. כל אלו לא כוללים כמובן פגישות מצומצמות יותר ועשרות רבות של טלפונים.
ככל שהתקדם השבוע, הבינו הצדדים שהאינטרס של שניהם הוא לחתור לפשרה. נתניהו חושש מפגיעה קשה בתדמית המפלגה אם יפסיד בהצבעה, והסיכוי להפסד גבוה במיוחד. מהצד השני, גם רבים מחברי המרכז יודעים שאם ינצחו בהצבעה הם לא יזכו לחגוג זמן רב את ניצחונם, מאחר ונתניהו ידאג להחליף את מרכז המפלגה זמן קצר לאחר מכן.
ואכן, מגעים נמרצים החלו בעניין. שליחים רבים נשלחו, אחד מהם הוא השר החדש-ישן גלעד ארדן. מסרים הועברו וטיוטות הוחלפו. נכון לרגע זה הדברים אינם סגורים, אולם המגעים הנמרצים העלו את נוסח הפשרה הבא: כל אחד מהצדדים יקבל חצי ממה שביקש. מתפקדי המפלגה יבחרו את כל חברי הכנסת שמתמודדים ברשימה הארצית, בעיקר חברי הכנסת המכהנים, ואילו חברי המרכז יבחרו את השאר – נציגי המחוזות, המגזרים וכל מי שאינו מתמודד ברשימה הארצית.
"יש בפשרה הזו הרבה היגיון", הסבירו בכירים בליכוד. "לחברי הכנסת המכהנים יש אמצעים להשקיע בפריימריז בקרב עשרות אלפי מתפקדים. מהצד השני, למועמדים החדשים והפחות מוכרים הדבר לא ממש מתאפשר, ולכן הם ייבחרו על ידי חברי המרכז ויקבלו אפשרות הוגנת להיבחר". האם הפשרה תתקבל לבסוף? את התשובה נקבל בעוד כמה ימים.