דיון בכנסת: "הפכו את יוצאי אתיופיה לפרויקטים"
מחאת יוצאי אתיופיה הייתה הסוגייה הבוערת בדיון הראשון בוועדה לביקורת המדינה. היו"ר אלהרר: "יש רצון טוב אבל התכניות נכשלו"
מחאת יוצאי אתיופיה הגיעה לכנסת: הדיון הראשון בוועדה לענייני ביקורת המדינה, בראשות חברת הכנסת קארין אלהרר (יש עתיד), התקיים היום (ב') והוקדש לסוגיית שילוב בני העדה. הצעירים הבולטים שמובילים את המחאה דווקא נעדרו מהדיון, ונציגי העדה היו ברובם בני הדור הוותיק יותר.עוד כותרות ב-nrg:
מחפש נדבות: "אלי ישי בחובות של 12 מיליון שקלים"
יעלון על בחירת זקן לקמפיין: "מישהו כאן השתגע"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הדיון התמקד בדו"ח מבקר המדינה שהתייחס לטיפול המדינה בבני העדה. המבקר יוסף שפירא לא הגיע לדיון, אך נציגו הבהיר כי "בדיונים הבאים הוא ישתתף". הדוברים בדיון התייחסו לשילובם של בני העדה בשירות הציבורי, בצה"ל, והימצאותם בדרגים הבכירים.
"יש מרחק גדול בין המצב המצוי לרצוי, והמסקנות עדיין לא יושמו", אמרה אלהרר. נציגי המבקר הבהירו כי עיקר הבעיה נובעת מכך שמדובר בסוגיה מורכבת, ולמרות שקיים רצון טוב - קיים חוסר מיקוד. "מדינת ישראל השקיעה כספים, ויש רצון טוב של כל חלקי הביורקרטיה, אבל התכניות נכשלו. הכספים התפזרו, לא היה מיקוד ולא היה ניהול אפקטיבי שנדרש". חבר הכנסת עמנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) אמר כי "הדרך לגהינום רצופה כוונות טובות".
חבר הכנסת יעקב מרגי (ש"ס) טען כי ההחלטות קיימות - והבעיה היא באי יישומן. "ישנה החלטת ממשלה על שילוב אחוז מסוים של יוצאי אתיופיה במגזר הציבורי. זה לא מיושם. נאבקנו שמישהו יישם את זה. אנחנו אלופים בלהביא עולים לארץ, אבל לא מפיקים לקחים מעלייה לעלייה, וחוזרים על אותם טעויות".
חבר הכנסת דב חנין (הרשימה המשותפת) טען שהבעיה בסיסית יותר וקרא להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית. "הכישלון הוא לא רק כי הרשויות לא תיאמו אחת עם השנייה, אלא כי משהו מאוד לקוי בגרעין. אני רואה מקרים שבהם מנגנונים שהומצאו כדרך לטיפול בבעיה, הפכו בעצמם לבעיה. אין מנוס אלא להקים ועדת חקירה פרלמנטרית". אלהרר התנגדה להצעתו של חנין ואמרה כי "כשרוצים למסמס משהו מקימים עוד ועדה. הוועדה לביקורת המדינה היא פלטפורמה מצוינת. אם יצטרכו, לא אהסס להביא להצבעה את ההצעה להקים ועדת חקירה, אבל קודם נמצה את המאמצים שלנו. אי אפשר להעביר את האחריות מיד ליד. זהו זמן אמת".
נושא מרכזי שעלה לדיון והיה שנוי במחלוקת, היה הימצאותם של פרויקטים ייחודים שנועדו לשילובם של בני העדה. בעוד יש שרואים בכך את הדרך לפתרון בעיית האי שוויון, אחרים סבורים כי הם דווקא מנציחים אותו.
"יש בצה"ל אבחונים מיוחדים רק ליוצאי אתיופיה. צריכים ליצור כלי אחד שמכניס גם את יוצאי אתיופיה, אבל לא יכול להיות שעושים פיילוט רק עם חיילים אתיופים", אמר אחד הפעילים החברתיים בקהילה. "צריכים להפסיק לאלתר את כל הפרויקטים בנפרד", אמרה משתתפת נוספת. "מי שיש לו קושי, כמו אחד בכלל האוכלוסיה שיש לו קושי - שיקבל טיפול. למה הם צריכים אבחון מיוחד? הם נולדו בישראל, הפכו את יוצאי אתיופיה לפרויקטים: במקום לקלוט עושים פרויקטים".
מנגד, חבר הכנסת עומר בר-לב (המחנה הציוני) הציג הסתכלות אחרת: "אני חושש שהפתגם 'תפסת מרובה לא תפסת' עלול להיות רלוונטי כאן. אם רוצים לא לעשות שום תכנית מיוחדת ליוצאי אתיופיה ולחכות עד שכל הבעיות החברתיות של מדינת ישראל ייפתרו - זה עשוי לקחת שנים. צריך למצוא את האיזון. קודם כל לקיים מסלולים מיוחדים, ומהר מאוד לשלב אותם. צריך ללכת על שביל דק".
חבר הכנסת אורן חזן (ליכוד) סנגר גם כן על המסלולים המיוחדים והסביר כי "הבעיה היא לא ביום הגיוס, אלא לפני זה, ולכן צריכים לבנות מערכת מכשירה, שתגרום לכך שכשמגיעים לצבא הם יוכלו להשתלב".
נציגת צה"ל בדיון הציגה נתונים לפיהם לפני כשנה שיעור בני העדה האתיופית הכלואים בבתי כלא צבאיים היה פי חמישה משיעורם באוכלוסייה, אך כיום השיעור עומד על פי שתיים בלבד. "זה יותר מדי", הודתה, וטענה כי נמשכת הפעילות להורדת שיעור הכלואים. "צה"ל כצבא העם רואה בגיוס כלל הנוער את מקור העוצמה. אנחנו רוצים לגייס את כלל האוכלוסיות, תוך התאמה גם בכניסה לשירות וגם במהלכו. בני העדה האתיופית תורמים לצה"ל, ושיעור ההשתתפות הוא תעודת כבוד לעדה. 88 אחוז מקרב הפונטיצאל של הגברים בני העדה מתגייסים, בעוד השיעור באולכוסיה הכללית הוא 75 אחוז", אמרה נציגת צה"ל.
נכון להיום אין תוכנית סדורה לטיפול בבעיית השילוב של בני העדה. יו"ר הוועדה אלהרר הורתה לנציגי המשרדים להעביר אליה חומרים כתובים לקראת הישיבה הבאה בעוד כחודש. "לא באנו לכאן כדי לכבות שריפות. הייתי יכולה להיות פופולסטית, ולהורות על העברת החומרים בתוך יומיים, אבל אני רוצה שתשקיעו מחשבה", היא הדגישה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם