ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

"הגזענות נגד העדה האתיופית היא ממוסדת"

בדיון סוער שהתקיים בוועדת הקליטה אמרה ח"כ לשעבר פנינה תמנו שאטה כי ישנה סחבת ממשלתית בטיפול בבעיות העדה. "שיקלטו במשרדי הממשלה את עובדי הקבלן"

סוגיית השתלבותם של בני העדה האתיופים ממשיכה לככב בוועדות הכנסת - אתמול (ג') קיימה ועדת הקליטה והעלייה דיון בנושא. בראשות הוועדה עומד ח"כ אברהם נגוסה, שהוא בן לקהילה האתיופית בעצמו. במהלך הדיון חברת הכנסת לשעבר, פנינה תמנו שטה, תקפה בחריפות את שר הבריאות בפועל יעקב ליצמן: "בשולחן שר הבריאות יושבות הנחיות חדשות שאומרות שצריך לשנות את ההנחיות המפלות בפרשת הדם, הוא לא טורח לחתום עליהם, הוא יכול לעשות את זה עכשיו".

עוד כותרות ב-nrg:
• המדריך המלא: אז איך קונים דירה בישראל?
• אדלשטיין: "חזן לא יוכל לנהל את ישיבות הכנסת"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

תמנו שטה גם דיברה על הסחבת הממשלתית מאז פרוץ המחאות: "כשהכנסת רוצה לעשות עבודה ולא רק לחוקק היא עושה, ורשות השידור היא הראייה, מבחינתי שחברי הכנסת יקימו צוותי עבודה. אנחנו ספק יהודים? אני מטילה ספק בכל היהודים שאינם אתיופים במדינת ישראל". עוד הוסיפה תמנו שאטה "ביקשנו להכפיל את הענישה על האפליה, אך השרה לשעבר ציפי לבני דחתה את ההצעה. יש עובדים אתיופים בהעסקה קבלנית במשרד הבריאות והחינוך ובכל המשרדים - שיקלטו אותם מחר בבוקר. מדובר בסך הכולל בחמש מאות, שש מאות עובדים. אלו דברים שאפשר לעשות מחר בבוקר. שלא יספרו לנו סיפורים. זה כתב האישום נגד מדינת ישראל".
 
"איפה כתבי האישום נגד השוטרים? יכלו לעשות את זה כבר לפני שבוע. אם מדינת ישראל רוצה להוכיח שהיא רוצה לתקן את משבר האמון, היא צריכה לעשות את זה מחר בבוקר. חשוב לי להבהיר, אף אחד לא ממציא את הגלגל. אם יש בידול במדינת ישראל הוא צריך להיפסק, אבל הוא לא יכול להיפסק בלי החלטת ממשלה. יש משבר שחייב לפתור אותו משרד הביטחון. אנחנו לא רוצים שהילדים שלנו יתגייסו במסלולים נפרדים. אני לא רוצה שיבוא רמטכ"ל חדש ויסביר לי מה טוב לילדים שלי, למה נעים להם להגיע בבקו"ם ולעלות באוטובוסים נפרדים".

אבי יאלו, ממובילי הפגנות המחאה של העדה אמר: "אין פה בעיה נקודתית, החברה שלנו חולה. אני לא מדבר על אדם פרטי גזען, מה שמעניין אותנו זו המערכת. יש פה גזענות בכל תחום ותחום. זה מתחיל אי שם לפני שבכלל הגענו לארץ, נעשו נסיונות כבירים בשביל למנוע מאיתנו להגיע למולדת. זו גזענות ממוסדת, לא גזענות של מאן דהוא. הטיפול והיחס שאנחנו זוכים לו הוא מחריג, הוא מפנה אותנו לגטאות שיצרו לנו. למעשה יש לנו פה אוטונמיה אתיופית, מדינה בתוך מדינה. אנו מצפים שמדינת ישראל על כל משרדיה תתחיל לבדוק את עצמה, מאסנו בדיונים האלה, מאסנו בדברת. כשהדרוזים רק איימו להפגין, מדינת ישראל ידעה להוציא שני מיליארד שקל עבור הבעיות שלהם. אצלנו זה תמיד ממשיך לדיונים. כבר היינו בסבב הזה". 

בדיון ניכרו גם מחלוקות פנימיות בתוך העדה האתיופית עצמה כשהרב יוסף הדנה, הרב הראשי של יוצאי אתיופיה, ביקש לשאת דברים, צעק אחד המשתתפים וקרא "אתה חלק מהבעיה, אתה בובה של המערכת".

סוגייה נוספת שעלתה לדיון היא מעמדם של ה"קייסים", רבני העדה. "הממסד משתמש בקייסים כשיש איזה אירוע או בערב בחירות, רק אז באים לקייסים", אמר הקייס אביהוא עזריה. קייס נוסף טען כי מעמדם הוא ביטוי לחוסר ההכרה הבסיסי שזוכה העדה במדינה: "מעמד הקייסים לא הוסדר לא בכנסת ולא ברבנות, מורשת יהדות אתיופיה לא נכנסה לתודעה". לדבריו, זו עיקר הבעיה: "ברגע שנקבל את ההכרה, הכל יתגמד".

דווקא משטרת ישראל שהייתה יעד עיקרי לביקורת העדה בשבועות האחרונים, זכתה לפרגון מסוים: "אני יכולה להגיד שבמשטרת ישראל מתקיים תהליך של למידה ונסיון לפתור את הבעיות", אמרה מהרטה ברוך, סגנית ראש עיריית תל אביב.  בדיון השתתף גם יו"ר "המחנה הציוני" יצחק (בוז'י) הרצוג, שמאתמול הפך לחבר בוועדת הקליטה והעלייה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...