מחליפים גזרה: הגדוד הבדואי עוזב את עזה
הגדוד המוערך שמורכב ברובו ממיעוטים שלא חייבים בגיוס, עוזב לאחר 20 שנה את הרצועה וימוקם באזור ג'נין. לוחם בגדוד: "יש כאלו שמשדרים לך שלהתגייס זה לשרוף 3 שנים"
מחליפים גזרה: לאחר 20 שנה בגבול רצועת עזה, עזב בסוף השבוע האחרון גדוד הסיור הבדואי את הגזרה, לטובת הגנה על יהודה ושומרון. לוחמי הגדס"ר היו אמונים במשך 20 השנים האחרונות ברציפות על הגזרה המאתגרת בחטיבה הדרומית באוגדת עזה, הכוללת את משולש הגבולות- ישראל, עזה ומצרים, ועם השנים הפכו מזוהים איתה יותר מכל. במטרה להעניק לגדוד התנסויות חדשות ולמנוע שחיקה, יעזבו הלוחמים בפעם הראשונה את הגזרה, ולאחר תקופת אימון, "יתפסו קו" באיזור ג'נין.עוד כותרות ב-nrg:
• סטודנטיות דתיות ביקשו הפרדה במסיבה ועוררו סערה
• הווילה של מוטי זיסר נמכרה ב-28 מיליון שקל - ותיהרס
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הגדוד הייחודי, המורכב ברובו מלוחמים מהמגזר הבדואי מהצפון והדרום, לצד ערבים מוסלמים, ערבים נוצרים, ויהודים, לקח בין היתר חלק משמעותי במבצע האחרון ברצועה, והצליח לשבש ולסכל פיגועים. גם בתקופה שלאחר המבצע המשיכו הלוחמים לפעול במרחב כיסופים מול איומי המסתננים, המנהרות והירי. בחודש דצמבר אשתקד, נפצע באורח קשה אחד מלוחמי הגדוד לאחר שצלף פלסטיני ירה לעברו בעת שאבטח עבודות בגדר.
אף שמרבית החיילים בגדוד לא מחויבים בגיוס לצה"ל, הם עושים זאת בהתנדבות מתוך רצון להשתלב בחברה הישראלית, ובמקרים רבים גם על רקע מצוקה כלכלית. חלקם מגיעים מכפרים שבהם הגיוס לצה"ל אינו מקובל, ונאלצים לפשוט את המדים בטרם חזרתם הביתה. בנוסף, מאז הוקמה פלוגת אנשי קבע רבים בוחרים להמשיך את דרכם בצה"ל מעבר לשלוש השנים הראשונות אליהן התנדבו.
רב"ט אלהואשלה אלממון (29), לוחם בפלוגה המבצעית בגדוד, שהתגייס לפני כשנה וחצי, גדל באחד מכפרי הפזורה הבדואית בנגב, ומתגורר בשנתיים האחרונות באזור המרכז. לדבריו ההחלטה להתגייס בגיל יחסית מאוחר, לא הייתה פשוטה: "יש לי 15 אחים ואחיות, הוריי עוסקים בחקלאות, ולאחר שסיימתי 12 שנות לימוד, לא היה לי האומץ להתגייס, לא היה מי שידריך אותי. התחלתי ללמוד, אבל הפסקתי כדי לעזור למשפחה. עבדתי בעבודות מזדמנות כמו שטיפות רכבים, בסופרים ובמסעדות".
"עד שאזרתי אומץ ואמרתי זהו, זה עכשיו, או אף פעם לא", אמר אלממון והוסיף: "בתוך המשפחה שלי, יש אנשים שזה מקובל עליהם ויש שלא, ובמשך השנים בחרתי צד: לא לעשות בעיות, ולא לגרום לאנשים במשפחה להרים גבה. המתנגדים אמנם לא אומרים זאת במפורש, אבל משדרים לך שלהתגייס זה לשרוף 3 שנים "סתם", בלי שאני מחויב לכך. הרי אני לא בשירות חובה, אני בא ומציע את עצמי במו ידי ללשכת הגיוס בלי שאף אחד מכריח אותי, אז למה לא ללכת להתחתן, לעבוד ולעזור למשפחה?" הסביר אלממון.
"שמעתי על הגדוד מחברים, זה גדוד למופת, גדוד מצליח שעומד במשימות באופן מרשים. זה גדוד מבצעי לכל דבר" אומר אלממון על פעילות הגדוד בגזרה החמה, עליה זכה בעבר ב- 2 צל"שים על תפקודו.
"כל חייל בגדוד בחר בשירות בו, לא הכריחו אותנו להתגייס, אתה מגיע כדי לתת את המאה אחוז. מהמג"ד ועד אחרון החיילים אנחנו רואים לנגד עינינו את המטרה הראשונה שהיא להגן על אזרחי המדינה ועל הישובים בעוטף עזה. צריך להיות 24 שעות ביממה בערנות, אני תמיד מוכן לתקרית או היתקלות, ולא יודע מה יקרה עוד דקה או שתיים, אבל הכי חשוב שהתושבים ירגישו בביטחון".
"בנוסף הגדוד עוזר בבעיות ת"ש, חינוך, והשכלה של החיילים" אמר אלממון ביחס לגדוד שבו כשני שליש מהמתגייסים מטופלים על ידי מש"קיות ת"ש. "תמיד משיטים לך יד, ולא משאירים אותך בפינה לבד" ציין והוסיף: "לי למשל היו בעיות אישיות, כמעט והתייאשתי וחשבתי לוותר, ואז באו והעמידו אותי על הרגלים, אף אחד לא ישאיר אותך בגדוד לבד".
בחודש מרץ בשנה הבאה אלממון אמור להשתחרר אבל הוא כבר יודע לאן מועדות פניו למרות שברשותו תעודת בגרות מלאה, "אני מתכוון לחתום קבע", הוא אומר. לכפר בו גדל, הוא מגיע במדים ואומר כי המראה אינו זר שם: "לא היו לי חששות, ובכל זאת, ביום הראשון שהגעתי עם מדים כולם התפלאו על השינוי שעשיתי והופתעו. אמרו לי שאני לא אותו אדם". לגבי אחיו הצעירים הוא אומר אלממון כי "כמו שאני בחרתי לבד להתגייס, אני משאיר להם את הבחירה, אני מאמין שהם יקחו ממני השראה", הוא מסיים בצניעות.
לפני חמש שנים הוקמה בגדוד גם יחידת מילואים, שרבים מלוחמיה גוייסו בצו 8 במבצע צוק איתן. רס"ן (מיל') יוני יצחק, מפקד פלוגת המילואים סיפר: "לפני חמש שנים הקמנו את יחידת המילואים על מנת לאפשר ללוחמים המתנדבים להמשיך לתת ולשרת את המדינה- גם לאחר השחרור מהסדיר. השיא היה כשבדיוק לפני שנה, ברמדאן הקודם, עשרות לוחמים גויסו בצו 8 לראשונה בחייהם והצטרפו ללחימה במבצע 'צוק איתן'. לוחמי הגדוד, בסדיר ובמילואים, תורמים גם לחוסן הביטחוני אך גם לחוסן החברתי של מדינת ישראל"
בצה"ל רואים את החשיבות בגיוס במגזר הבדואי, ככלי לשילובם בחברה, ובמתן הכלים הדרושים לכך. מסיבה זו, לצד הפעילות המבצעית האינטנסיבית, מתקיימות בגדוד פעילויות וקורסים שונים שמטרתם מתן השכלה, לימוד קרוא וכתוב, וטיפוח החיילים לקראת השתלבות עתידית לאחר שחרורם מצה"ל.
"זהו הגדוד היחיד בצה"ל בו פועל משרד השכלה" מסבירה סגן משנה ענבל סלע, קצינת ההשכלה של הגדוד. זאת, "מתוך הבנה שתפקידנו לעזור ולסייע לחיילים בנקודת הפתיחה, ולתת להם את ההזדמנות השווה" היא מסבירה.
"לחיילים שלא יודעים עברית, ישנם קורסים בסיסיים שנמשכים כשלושה חודשים ונוגעים גם בחשבון ובידע כללי, במהלכם 15 חיילים יורדים מכל הכוננות, עוברים תחת מחלקת ההשכלה ומתמקדים בלימודים בקורס בלבד. בנוסף, לחיילים שרוצים למשל להתקדם לקורס מ"כים והשפה מהווה עבורם מכשול, מוענקת עזרה נוספת בקורס הכנה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם