'גוף גרוע מאוד': מומחים מזהירים מדו"ח שאבאס
ועדת הבדיקה של מועצת זכויות האדם של האו"ם צפויה לפרסם את דו"ח הבדיקה שלה על מבצע צוק איתן. לפי ההערכות, הדו"ח יבקר את ישראל ויעורר חשש לפשעי מלחמה שבוצעו ע"י צה"ל
דו"ח ועדת שאבאס של מועצת זכויות האדם של האו"ם לסיכום מבצע צוק איתן צפוי להתפרסם היום (ב'). לקראת פרסום הדו"ח ולאחר שפורסם הדו"ח הישראלי, מזהירים משפטנים ואקדמאים מפני הדו"ח הצפוי. לדבריהם, ישראל ניצבת בפני דו"ח מוטה שיגרום לה לנזק תדמיתי וייערך בידי ארגון "שרוב הפעילות שלו מופנית כנגד ישראל".עוד כותרות ב-nrg:
- רגב: "הכינוי בהמות למנדטים של הליכוד - חושך תרבותי"
- שלושה ק"מ מדאעש: הקליפ שמשגע את הכורדים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לדברי המשפטן עו"ד עדו רוזנצוויג, מומחה למשפט בינלאומי מאוניברסיטת חיפה, "ראשית צריך לזכור על איזו מועצה אנו מדברים, ולפי זה לדון בדו"ח עצמו. מועצת זכויות האדם של האו"ם היא גוף שרוב הפעילות שלו מופנית כנגד ישראל. היא המועצה שבשעתו הקימה גם את ועדת גולדסטון. כלומר זה גוף פוליטי מאוד שלא אוהד את ישראל. לכן גם ישראל לא שיתפה פעולה בעבר עם ועדת גולדסטון והיא גם לא שיתפה פעולה עם הוועדה הנוכחית.
"יש בארץ החלטה קטגורית שלא לשתף פעולה עם המועצה", אומר רוזנצוויג. "אני מציין זאת כי ישראל כן שיתפה פעולה עם ועדת חקירה שהקים מזכ"ל האו"ם באן קי מון לבדיקת האירועים שהובילו לפגיעה במתקני האו"ם כמו אונר"א ברצועת עזה".
רוזנצוויג מסביר כי "אנו לא משתפים פעולה, כי אם ניקח את דו"ח גולדסטון הוא אמנם ביקר הן את ישראל והן את חמאס, אבל לחמאס הוקדשו 100 עמודים ולישראל 500 עמודים מהדו"ח. כלומר היתה הטייה וכנראה כך יהיה גם הפעם.
"אלא שחוסר שיתוף הפעולה עצמו לא כל כך יפגע בישראל כיוון שלועדות האלו אין באמת סמכות שיפוטית על ישראל. הוועדות עצמן לא יכולות להביא להעמדה לדין של קצינים וחיילים בעקבות צוק איתן. מהבחינה הזו אני מניח שהדו"ח יבקר בצורה הצהרתית מאד את ישראל אבל ברמה המעשית לא יהיו לו השלכות רבות" הוא אומר.
אז למה ישראל כבר פועלת כדי להתגונן אל מול הדו"ח?
"הסיבה להערכות של ישראל נובעת מכך שהדו"ח יכול לעורר את החשש שישראל ביצעה פשעי מלחמה. בנוגע לכך הפלסטינים חברים בבית הדין הבינלאומי בהאג מהיום שקדם למבצע שובו אחים, ולכן התובעת בבית הדין הפלילי הבינלאומי יכולה לקיים בדיקה ביחס לאירועים של מבצע צוק איתן והיא אכן החלה לבצע בדיקה כזו לאחרונה.
"לכן ישראל נערכת לקרב בלימה. היא עושה זאת על ידי חקירות עצמאיות ומשפטיות שלה את החיילים שהשתתפו במבצע ואת מי שלא נהג כראוי. באופן הזה המדינה מייצרת לעצמה כיפת ברזל משפטית כי ברגע שמדינה חוקרת בעצמה את פעילותה הצבאית אז אין לבית הדין הפלילי שום סמכות עליה. זו הסיבה מדוע למרות שזה לא התקבל טוב בישראל, הפרקליטות ביצעה חקירות. היא מגנה בכך בסופו של דבר על צה"ל ועל הלוחמים".
הפרופסורית רות לפידות, מומחית למשפט בינלאומי מהאוניברסיטה העברית, אומרת כי לדו"ח הוועדה אין שום השלכות מעשיות על ישראל. "למרבה המזל לדו"ח הזה של מועצת זכויות האדם של האו"ם, בניגוד לדו"ח של מועצת הביטחון של האו"ם, אין שום השפעה משפטית ממשית על עם ישראל ועל צה"ל", אומרת לפידות.
"עם זאת צריך לדעת שלא כל דבר בעולם הוא השלכות מעשיות מיידיות, אלא גם האווירה שנוצרת בעקבות הדו"ח. למשל אחרי דו"ח גולדסטון היתה למבקרי ישראל ולאויבי ישראל בעולם רוח גבית לתקוף אותנו וזה גרם לנזקים רבים לישראל. אז נכון שגולדסטון בסוף התנצל ואמר שהוא טעה, אבל את זה פרסמו בפסקה קטנה בתקשורת העולמית ואת הדו"ח הרע שהוא חיבר פרסמו בצורה בולטת ופגעו בישראל. ככה גם יקרה הפעם".
אז יש לישראל מה לעשות? הרי המצב מלכתחילה ברור?
"נכון, מועצת זכויות האדם של האו"ם היא גוף גרוע מאד. המועצה מחליפה את הוועדה של האו"ם לזכויות האדם שגם בה היו עיוותים רבים, אלא ששום עיוות לא תוקן. עם זאת, טוב עושה ישראל שהיא כבר היום תוקפת את הדו"ח ולא מותירה את הזירה לאויבי ושונאי ישראל בעולם. במילים אחרות ישראל עושה לעצמה רק טוב בכך שהיא מוציאה דו"ח משלה ומראה עד כמה הטענות בדו"ח של המועצה הוא שקרי ושטותי. באופן הזה ידידי ישראל בעולם מקבלים כוח להגן עליה עם העובדות שישראל עושה".
בסיכום דבריה מציינת פרופסור לפידות כי "צריך לדעת שאנו עוסקים בגוף בעייתי מאד אך עדיין צריך להתמודד מולו כי הדוח"ות שהוא מפרסם מזיקים לישראל בעולם וככל שאנו מתמודדים איתם כך ישראל נפגעת פחות".
על פי הדו"ח הישראלי שפורסם אתמול לסיכום מבצע "צוק איתן", את הלחימה בעזה אפיינו שני מוטיבים מרכזיים. הראשון הוא שהעימות התרחש בעיקר בתוך סביבה אורבנית, והשני - שהעימות כלל שחקנים לא מדינתיים שקראו תיגר על המשפט הבינלאומי ופעלו להוביל את הלחימה אל תוך המרחב העירוני ולשלב את פעולותיהם הצבאיות בסביבה האזרחית ובין היתר בתי ספר, מתקני או"ם ובתי חולים. בהתאם צויין כי חלק ניכר ממה שיכול היה להיראות בעיניו של צופה חיצוני כנזק לאזרחים או למטרות אזרחיות היה, למעשה, התקפות לגיטימיות נגד מטרות צבאיות שרק נראו כאזרחיות.
עוד צויין כי במהלך העימות, ביצע חמאס פשעים נגד האנושות ברצועת עזה ובישראל. על פי הדו"ח פעלו חמאס וארגוני טרור נוספים באופן שיטתי בדרכי פעולה שנועדו להגביר את הפגיעות בחיי אזרחים וברכוש על ידי ירי רקטות בטווח שכיסה יותר מ-70% משטח ישראל.
מהדו"ח עלה כי כוחות צה"ל התמודדו עם חמושים במסווה של אזרחים ובמסווה של חיילי צה"ל, עם בתי מגורים שהוסבו למרכזי פיקוד, עם בניינים וצריחי מסגדים ששימשו כעמדות צליפה, עם שימוש בבתי-ספר כמצבורי נשק, עם מבנים אזרחיים ממולכדים ועם פתחי מנהרות ותשתית המוסתרים בתוך ומתחת לאזורים אזרחיים.
הדו"ח גם התייחס בפירוט לרקע לעימות ולשלבי הלחימה. בין היתר צויין בדו"ח כי המבצע בקיץ 2014 נערך לאחר עימות של למעלה מעשור, כאשר מאז שנת 2000 נרצחו בהתקפות הטרור של חמאס ושל ארגוני טרור נוספים לפחות 1,265 ישראלים.
בנוגע ללחימה עצמה צויין בדו"ח כי לו חמאס היתה מקבלת קודם את הצעות ישראל להפסקת אש, ניתן היה למנוע כ-90 אחוזים מהנפגעים. בנוסף צויין כי על פי ניתוח צה"ל, לפחות 44% מ-2,125 הפלסטינים שנהרגו במהלך "צוק איתן", זוהו כפעילים צבאיים של החמאס.
הדו"ח התייחס גם לנתונים אודות פעילות חמאס וארגוני הטרור נגד ישראל. בין היתר צויין כי מאז שנת 2001 ועד לתחילת העימות שיגרו הארגונים השונים למעלה מ-15,200 רקטות ופצצות מרגמה לעבר שטח ישראל, מה שגרם לאבחנה של הפרעת מתח פוסט-טראומטית אצל 38% מהילדים באזור הקרוב לרצועת עזה. עוד צויין כי מתקפות הרקטות גרמו נזק גם לכלכלה הישראלית בגובה של כ-3.5 מיליארד שקלים, מעבר לנזקים הישרים והעקיפים בגינם תצטרך ישראל לפצות אזרחים.
באשר לפעולות צה"ל במהלך העימות, צויין בדו"ח כי צה"ל הנחה באופן מיוחד שכל פעולותיו יהיו בהתאם לדיני הלחימה. פרוצדורות ואמצעי פיקוח להבטחת הציות לדיני הלחימה קבעו בין היתר את התהליך לאישור מטרות ואת האמצעים למתן את הסיכון לפגיעה לאוכלוסייה האזרחית. במקביל הוקם עם תחילת העימות מנגנון מטכ"לי של הערכה עובדתית לבדיקת תקריות חריגות, במסגרתו נבדקו עד כה מאות תלונות. עוד צויין כי טרם העימות, במהלכו ולאחריו, עשה צה"ל מאמצים נרחבים להקל על אספקת הסיוע ההומניטארי לאוכלוסייה ברצועת עזה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם