שקד: "התנהלות לשכת עורכי הדין - ביזיונית"
בדיון סוער בוועדת השרים לחקיקה התייחסה שרת המשפטים בחריפות למצב הקיים בלשכת עורכי הדין. בתום הדיון אישרו השרים את ההצעה לשינוי מבנה הלשכה, חרף התנגדותו של שר בליכוד, שאף איים להגיש ערר בנושא
יום לפני הבחירות ללשכת עורכי הדין, אישרה הבוקר (ב') ועדת השרים לחקיקה את הצעת שרת המשפטים איילת שקד לתיקון חוק לשכת עורכי הדין, הכולל שינויים במבנה הלשכה. במהלך הדיון תקפה שקד בחריפות את התנהלות הלשכה, ואמרה: ״מה שקורה בלשכת עורכי הדין זה ביזיון. מדובר בהתנהלות בזיונית, וצריך לעשות שינוי". ההחלטה עברה בתום דיון סוער, ברוב של שלושה נגד אחד. לאישור ההצעה קדם ויכוח נוקב בין שרת המשפטים לשר מהליכוד שביקש לטרפד את המהלך.כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
על פי ההצעה, יפורק הוועד המרכזי בלשכה, וכן החלוקה למחוזות. חלק מהשרים התנגדו לעיתוי העלאת הצעת החוק, וטענו כי יש לבצע רפורמות בלשכה בתיאום עם יו"ר הלשכה הנבחר.
בתגובה אמרה שקד כי דווקא מסיבה זו יש להעביר את החוק היום, כדי שהדבר לא יתפרש כצעד פרסונלי נגד היו"ר החדש. היא הוסיפה כי בכל מקרה, הצעת החוק תחול רק על הקדנציה הבאה בלשכה. עם זאת בשל ההתנגדויות, הסכימה שקד לדחות בחודש את העלאת הצעת החוק בקריאה ראשונה, על מנת שהיא תעבור בתיאום עם הנהגת הלשכה החדשה. יש לציין כי הצעת החוק אושרה בועדת השרים כבר בקדנציה הקודמת בהובלת שרת המשפטים לשעבר ציפי לבני.
בעקבות אישור הצעת החוק בוועדת השרים, אמר ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד דורון ברזילי: "על הצורך לשינוי מבנה הלשכה, ביטול מנגנוני היתר, הפחתת דמי החבר בשיעור ניכר, יצירת שקיפות, חיזוק משילות ומתן שירות טוב יותר לחבריה, התרעתי פעם אחר פעם מעל כל במה אפשרית, ואני שמח כי מאבק זה נשא פרי. אני מודה לשרת המשפטים שראתה לנכון לקדם הצעה זו, ושמח שאף היא סבורה כי מבנה הלשכה הנוכחי יוצר מצב שבו אינטרסים זרים ולא ענייניים פגעו בתפקודה המלא ובאחידות מאבקיה והחלטותיה, עד כדי פגיעה במשילות של הלשכה והעומד בראשה".
לרפורמה בלשכת עורכי הדין יש גם הגיון מבני וניהולי וגם אינטרס מובהק של המחנה הלאומי, שאליו משתייכת שקד. ברמה המבנית, הלשכה היא אחד הגופים המקצועיים המסוכסכים והמפולגים במדינה. היא מנהלת תקציב של 50 מליון שקל, אך קרועה בין וועד מרכזי לבין מחוזות שמושכים כל אחד לכיוונו.
בקדנציה האחרונה הלשכה התפצלה למעשה לשתי לשכות – הלשכה המרכזית והמחוזות. שני הגופים ניהלו כנסים מקבילים ובזבזו תקציבי עתק על פרסומים חופפים ופעילויות כפולות. ולכן הרעיון לבטל את המחוזות ולחזק את 'שרשרת הפיקוד' המרכזית היא אינטרס משילותי וניהולי ראשון במעלה של הלשכה עצמה, לפני שהמלחמות הפנימיות ירסקו אותה לגמרי.
אבל יש גם מרכיב פוליטי: מחוז צפון ומחוז דרום נשלטים על ידי הסיעות הערביות. הואיל וכל מחוז שולח שלושה נציגים למועצה הארצית יוצר שמחוז צפון, המייצג 3000 עורכי דין בלבד, שווה בכוחו למחוז תל אביב המייצג כ-40,000 עורכי דין. ביטול המחוזות יחליש את הכוח הבלתי פרופורציונלי של המיעוטים ויאפשר להפוך את הלשכה לטיפה יותר מאוזנת מבחינה פוליטית.
לכן ההתנגדות הקולנית של השר מהליכוד נחשבת כמפתיעה במחנה הלאומי. השר איים על שקד כי אם לא תתאם את הרפורמה עם הלשכה הוא יגיש ערר בנושא.
לשני המתמודדים לראשות הלשכה יש אינטרס לקדם את הרפורמה, בכדי שמי שיבחר יזכה למשילות. אחרת, היו"ר הבא יהיה עסוק יומם וליל במלחמות הישרדות אינסופיות מול מועצה לעומתית או מול מחוזות לעומתיים. הבעיה היא שהמתמודדים לא יכולים לתמוך ברפורמה בקול, שכן היא תקים עליהם את חמתם של הנציגים הערבים. לשקד היה דחוף לאשר את ההצעה בהקדם, שכן ברור שהסיכוי לרפורמה כזו לעבור בתקופת בחירות ללשכה גבוה משמעותית מסיכוייה לעבור כשהלשכה לא עומדת בתקופת בחירות, וכשיש בה קואליציה יציבה שכוללת מחרחרי ריב שיאבקו בכל שינוי או רפורמה.
למרות התנגדות השר שקד התעקשה. "אני דורשת שלא תתערבו בניהול המשרד שלי, כמו שאני לא מתערבת לכם בניהול המשרדים שלכם", התריסה כלפי שרי הליכוד, והוסיפה: "הלשכה נמצאת במצב שערורייתי ואם לא אטפל בה היא לא תשרוד".
ברקע הדברים עומד גם מבחן המנהיגות של שקד במשרד המשפטים: אם הפרקליטים בשירות המדינה יראו שהיא לא מסוגלת לקדם רפורמות ומהלכי חקיקה אפילו בין חבריה לממשלת הימין הצרה, המנהיגות שלה תיתפס כאנמית וחסרת שיניים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם