ישראל אחראית לכך שארה"ב לא הפגיזה בסוריה ב-2013?
מייקל אורן טוען בספרו החדש כי השר שטייניץ העלה את האפשרות להעביר את מאגרי הנשק הכימי של דמשק לרוסיה, ובכך מנע הפגזה אמריקאית במדינה. ארה"ב מעולם לא נתנה לירושלים קרדיט על המעשה, ודיפלומט אמריקאי טוען שהתוכנית הייתה מוכרת קודם לכן
ח"כ מייקל אורן, ששימש בעבר כשגריר ישראל בוושינגטון, מספר בספרו החדש, אשר עתיד לראות אור בחודש הבא, כי ישראל סייעה לארה"ב "לרדת מהעץ" בכל הקשור למתקפה בסוריה, ומצאה פתרון דיפלומטי שיאפשר לאמריקאים לא לבזבז את משאביהם על הפגזות במדינה המזרח-תיכונית – כך פורסם הערב (יום ב') בסוכנות הידיעות "בלומברג".עוד כותרות ב-nrg:
- מפקד ההתנתקות: "יבוא יום ונחזור לגוש"
- השרה רגב: "אדון קוטלר, האם 61 ח"כים הם בהמות?"
- דרוקר: "מצטער על הסטטוס נגד נפתלי בנט"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ספרו של אורן, "בעלת ברית: המסע שלי ברחבי השסע הישראלי-אמריקאי", עוסק במערכת היחסים שבין וושינגטון וירושלים, ומרבית הדמויות שמופיעות בו – כולל הנשיא ברק אובמה וראש הממשלה בנימין נתניהו – עדיין משמשות בתפקידן גם כיום. הוא עתיד להתפרסם ב-23 ביוני, ובין השאר כבר נחשף בשבוע שעבר ב"ניו-יורק פוסט" כי הוא עוסק בעוינות הרבה שרוחש הממשל הנוכחי לישראל.
אורן טוען בספר כי לאחר שדמשק חצתה את "הקו האדום" בכל הקשור לתקיפות בנשק כימי במלחמת האזרחים במדינה. הוא הוסיף כי שר המודיעין הישראלי דאז, יובל שטייניץ, הוא זה שהעלה את התוכנית שהועברה למשטרו של בשאר אל-אסד, ולפיה הוא יעביר את מאגרי הנשק הכימי של סוריה לרוסיה. כך יימנע המשטר בדמשק מתקיפה אפשרית על ארצו.
רה"מ נתניהו העביר את ההצעה לאובמה, וזה נתן לו אור ירוק להמשיך לקדם אותה. ישראל מצדה אמנם לא התנגדה עקרונית לתקיפה אמריקאית בסוריה, ואורן ציין כי ישראל ראתה בכך אפילו יתרון: מתקפה מעין זו הייתה מעבירה מסר מרתיע לבת בריתה של דמשק, איראן. אלא שבו בזמן, לטענת השגריר לשעבר הנתיב הדיפלומטי אפשר לאובמה "לרדת מהעץ" ולא לצאת למתקפה נוספת.
באותה תקופה, באוגוסט 2013, ארה"ב הייתה במצב הקרוב להתערב בקרבות בסוריה. פקחי האו"ם אישרו אז כי משטרו של אסד תקף עמדות של המורדים בקרבת הבירה דמשק באמצעות כלי נשק כימיים. אובמה הכיר בכך בחוסר חשק מופגן, והחל לדון באפשרויות של ארצו לתקוף במדינה. אלא שלאחר שרוסיה הסכימה לתוכנית הישראלית, ארה"ב השעתה את התוכניות להפגיז את דמשק.
קרי הכריז על ההצעה במסגרת נאום שנשא, אולם נראה היה שמדובר בניסיון לבחון את השטח. מזכירות המדינה פרסמה לאחר מכן הבהרה כי מדובר בהערה צדדית ולא בהצעה ממשית. אלא שמקבילו הרוסי, סרגיי לברוב, דווקא נתלה על ההכרזה, העלה אותה על פסים מעשיים והציע אותה לשר החוץ הסורי.
דיפלומט אמריקאי ששוחח עם "בלומברג" אמר כי הרוסים והאמריקאים דנו באפשרות זו כבר שנתיים קודם לכן, אולם בוושינגטון היו סבורים כי בקרמלין לא רציניים בכוונותיהם לקחת על עצמך את המאגרים הסוריים. רק לאחר שדלנות מצדו של שטייניץ, התוכנית יצאה לפועל. עם זאת, למרות שהבכיר הודה כי ישראל סייעה להביא את הרעיון לכדי מימוש, הוא טען כי לא היא זו שהעלתה אותו.
עם זאת, ברור לכל הצדדים כי הלובי הפרו-ישראלי בארה"ב, איפא"ק, היה בין אלה שדחפו – על פי בקשת הבית הלבן – לקבל במועצת הביטחון של האו"ם החלטה בדבר מעשה מלחמה נגד סוריה בעקבות השימוש שלה בנשק כימי. השדולה פעלה לאחר שסוזן רייס, היועצת לביטחון לאומי של אובמה דאז, ביקש ממנה לעשות כן.
אורן מצדו מלין בספר כי אובמה מעולם לא הזכיר את חלקה של ישראל בתוכנית פירוק החימוש הסורי, אף שהיו לו הזדמנויות רבות לעשות כן. הוא אף טען כי נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לא עשה זאת, אלא רק הצהיר כי התוכנית נהגתה "בסיוע הקהילה הבינלאומית". הוא כותב כי "חלקה של ישראל לא הוזכר, אף שאזרחיה נשמו לרווחה כשגילו שלא יצטרכו להירשם לחלוקת מסכות גז".
לבסוף, בריאיון ל"בלומברג" אמר אורן כי הוא סבור שהמרוויחות הגדולות מהמלך היו לבסוף סוריה עצמה ואיראן – שראו כיצד דמשק הופכת לחלק מהפתרון, במקום הבעיה. כמו כן, מאז סוריה הוסיפה להשתמש בכלי נשק כימיים, ואילו ארה"ב שלחה מסר לעולם שלפיו היא תעדיף תמיד פתרונות דיפלומטיים על פני שימוש בנשק – גם בסוגיה האיראנית.
בסוגיה אחרת, אורן מצטט שיחה שהייתה לו עם ראש הסגל בבית הלבן, דניס מקדונו, בנוגע לספקות הישראליים על כנות כוונתו של אובמה לתקוף באיראן. מקדונו הצהיר כי "השורה התחתונה היא שביבי והנשיא הם אנשים מעשיים – אין דבר אישי כאן, ואיש לא צריך להשלות את עצמו שהנשיא לא יפעל".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם