ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

קרע בעבודה: המרכז המתון נגד הפוסט ציוניים

בזמן שחלק מחברי הסיעה של מפלגת העבודה מנסים לקדם את האידיאלים והציונות, שאפיינו את המפלגה לפני שנים, ישנם גורמים אחרים ששואפים לקחת אותה לכיוונים הפוכים לגמרי, ובנתיים שמח בישיבות הסיעה

תהליך מעניין עובר בשבועות האחרונים על מפלגת העבודה. במסגרתו היא מנסה לברר מה היא ומי היא. האם היא חוזרת לקדם את הערכים שמיקמו אותה בעבר הרחוק עמוק בתוך הקונצנזוס הציוני, או שמא היא מעדיפה להמשיך במסע הלא נודע שעבר עליה בשנים האחרונות, הרחק למחוזות הפוסט ציונות.

כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

ישיבת הסיעה שקיימה המפלגה השבוע נגעה בדיוק בנקודות האלו והעמידה למבחן את עצביה הרגישים של המפלגה. שניים מהנושאים שעמדו על סדר יומה של הסיעה תפסו תשומת לב מיוחדת וגררו ויכוחים חריפים, מהסוג שלא נראה הרבה זמן בישיבות הסיעה של המפלגה. כמה חברי כנסת היו מוכנים להישבע שקירות חדר הסיעה זזו מספר פעמים בתגובה לצעקות הרמות שהוחלפו בין כמה מחברי הכנסת.
 
אחד מאותם סעיפים שנויים במחלוקת נגע לסמכויות שביקשה הקואליציה להעביר למשרדו של השר אורי אריאל, שעוסקות גם בעבודתה של החטיבה להתיישבות, השנואה כל כך על ידי חלקים רבים בשמאל הקיצוני. שתי גישות הפוכות התגלו בדיון.

הגישה הראשונה כללה בתוכה את חברי הכנסת איציק שמולי, עמר בר לב ודני עטר. אך בולט מכולם בהקשר הזה היה ח"כ איתן ברושי, מזכיר התנועה הקיבוצית עד לא מזמן. המסר המרכזי שביקשו אותם חברי כנסת להעביר היה לא לשפוך את התינוק עם המים. "ראשי המועצות האזוריות של מפלגת העבודה, וגם הקיבוצים והמושבים, אומרים שאילולא החטיבה להתיישבות מצבם היה גרוע בהרבה", הסבירו בישיבה חברי הכנסת שהוזכרו.

לדבריהם, יכולת הביצוע של החטיבה היא טובה מאוד. את מה שדורש תיקון בעבודת החטיבה צריך כמובן לתקן, הבהירו הארבעה, אבל לא נהיה מוכנים שסיעת העבודה תוביל מהלך לסגירת החטיבה או לייבוש החטיבה. מהצד השני, כהרגלה בקודש, ח"כ סתיו שפיר היתה זו שהובילה את הגישה התוקפנית נגד החטיבה, תוך שהיא חוזרת על המשפטים המוכרים על כך שמדובר לכאורה בגוף מושחת, שעסוק ברוב שעות היממה בתפירת ג'ובים למיניהם.

שפיר כמובן לא ויתרה על מסקנת המחץ הידועה מראש ביחס לחטיבה – חובה לסגור אותה. אבל מה שכמעט פוצץ את הישיבה היה טופס סדר היום של הסיעה, שבו כבר סומנה מראש עמדת המפלגה בסוגיה - חברי הסיעה נדרשו להרים את ידם נגד ההצעה, עוד בטרם מישהו מהם הביע את דעתו בנושא.

זה היה השלב שבו ח"כ ברושי לא יכול היה להתאפק יותר. "אתם לא תגידו לי מה לעשות", צעק בחמת זעם. "לא יקום ולא יהיה". ברושי הזכיר פניות שהוא מקבל מראשי מועצות שמזוהים עם המפלגה, שמסבירים עד כמה חשוב לשמור על פעילות החטיבה. "אני לא מוכן יותר", הודיע. "מה, אנחנו מריונטות? אנחנו באים ואתם מסמנים לנו על הדף מה להגיד? אנחנו לא מוכנים לזה".

הסוגיה השנייה שבלטה בישיבה נגעה להצבעה על הארכת תוקפו של חוק איחוד משפחות, שמונע קבלת אזרחות ישראלית מפלסטינים שמתחתנים עם ערביי ישראל. השתיים שבלטו בהתנגדותן לחוק היו חברות הכנסת שלי יחימוביץ ומרב מיכאלי. לחיזוק עמדתן אף הציגו השתיים את דבריו של שופט העליון לשעבר,   אדמונד לוי (שנחשב בעבר ליקיר הימין), שטוען כי החוק אינו חוקתי.

"אתן לא יודעות על מה אתן מדברות", צעק לעברן ח"כ דני עטר. "250 אלף פלסטינים מימשו בפועל את זכות השיבה באמצעות האישורים הפיקטיביים האלו. וחוץ מזה, מה שרואים זה בעיקר ערבים ישראלים בני 70 פלוס שמתחתנים עם בחורות פלסטיניות צעירות ומנצלים אותן".

בנקודה זו הפנה עטר את מבטו לעבר יחימוביץ. "איפה הפמיניזם שלכן כשצריך אותו?", שאל. "את ומרב הראשונות שצריכות לתמוך בעמדה שלי". אנשים שישבו בקרבתה של יחימוביץ העידו כי בשלב זה היא כבר היתה אדומה מכעס. "אתה לא תגיד לי מתי אני צריכה להיות ראשונה ומתי אחרונה", התפרצה לעברו בחזרה. עוד יום שגרתי במפלגת העבודה.

הטור המלא יתפרסם ב'מקור ראשון' וב-nrg
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...