דו"ח האו"ם: "ישראל והפלסטינים ביצעו פשעי מלחמה"
שנה לאחר הלחימה ברצועת עזה מפרסמת ועדת החקירה של האו"ם את מסקנותיה כלפי ישראל: "להפסיק את המצור", וכלפי חמאס: "לחדול ממתקפות טילים". יו"ר הוועדה: "היקף ההרס והסבל האנושי בעזה היה חסר תקדים בהיקפו וישפיע על הדורות הבאים"
צוק איתן - מסקנות האו"ם: "ישראל ביצעה למעלה מ-6,000 תקיפות אוויריות וירתה יותר מ-50,000 פגזי טנקים וארטילריה. במהלך 51 ימי הלחימה נהרגו 1,462 אזרחים פלסטינים, שליש מהם ילדים. הארגונים הפלסטיניים שיגרו 4,881 טילים ורקטות, וירו 1,753 פגזי מרגמה לשטחה של ישראל במהלכם של החודשים יולי-אוגוסט 2014 שגרמו למותם של 6 אזרחים ולפציעתם של לפחות 1,600", כך קובע דו"ח האו"ם לבחינת אירועי קיץ 2014.ועדת החקירה העצמאית של האו"ם לחקר אירועי צוק איתן בעזה 2014 פרסמה את הדו"ח שחקר את התנהלות ישראל והפלסטינים בקיץ הקודם ולדבריה: "אספה מידע משמעותי אשר מצביע על ביצועם של פשעי מלחמה אפשריים הן על ידי הקבוצות הפלסטיניות החמושות והן על ידי ישראל".
עוד כותרות ב-nrg:
• תל אביב חסומה: בני העדה האתיופית יצעדו במרכז העיר
• הטאליבן: מתקפת טרור על הפרלמנט האפגני
• כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
"היקף ההרס והסבל האנושי בעזה היה חסר תקדים בהיקפו וישפיע על הדורות הבאים", אמרה יושבת ראש הוועדה, השופטת בדימוס מרי מקגוואן-דיוויס בתדרוך עיתונאים שנערך היום. יושבת הראש הוסיפה ואמרה כי "ישנו בישראל פחד מתמשך בקהילות אשר חיות תחת איום מתמיד".
על פי הודעת הוועדה "נותרו פגמים בעמידתה של ישראל בסטנדרטים והיא חייבת למצות את הדין עם מפרי חוק ולהבטיח צדק ואי הישנות של המעשים". בביקורת שנמתחה על הרשות הפלסטינית נכתב כי "הוועדה מצאה כי החקירות שבוצעו על ידי הרשויות הפלסטיניות היו בלתי מספקות באופן מוחלט. נראה כי הרשויות המקומיות בעזה חסרות כל רצון פוליטי לחקור את מעשי הקבוצות החמושות שם".
קרדיט: ערוץ הכנסת
הוועדה ממליצה לישראל לבדוק בשנית את השימוש בנשק נפיץ בעל נזק סביבתי רחב היקף באזורים מאוכלסים בצפיפות, הגדרתן של מטרות צבאיות, תקיפתם של בתי מגורים, היעילות של אמצעי זהירות, הגנה על אזרחים בהפעלת 'נוהל חניבעל' ושימוש בתחמושת חיה לפיזור הפגנות".
לדו"ח צורפו תרשימים ואיורים גרפיים שנועדו להעביר את הנאמר בדו"ח. בין היתר הוצג איור המתאר 15 תקיפות שביצעה ישראל במהלך "צוק איתן", כשבכל אחת מהן נהרגו מספר בני משפחה אחת. לתרשים צורפה עדות פלסטינית שתיארה כיצד אחד מקרובי המשפחה איתר בזירת התקיפה את גופותיהם של כמה מבני משפחתו.
בתרשים אחר, שתיאר את ההשפעה של שיגורי הרקטות והמנהרות על האוכלוסייה האזרחית בישראל, הוצגה מפה הדומה לזו שפרסם פיקוד העורף בישראל, שתיארה את זמן ההגעה למרחבים מוגנים בעת אזעקה, לפי המרחקים מהרצועה. כמו כן הוצגה מפת הרצועה עם 14 מנהרות תקיפה של חמאס שעליהן דווח לוועדה. בנוסף, נכתבו עדויות של תושבים ישראלים, על החיים תחת איום הרקטות, ובהתייחסות לחשיפת המנהרות נחשף כי "עבור רבים המנהרות הפכו לאיום המרכזי. יש אנשים שהפסיקו לצאת להליכה בחוץ".
הוועדה קבעה בדו"ח כי "על ישראל להבטיח שפשעים בינלאומיים חמורים שהוכחו בדו"ח, יובילו להגשת כתבי אישום, תביעה והרשעה. כמו כן עליה לדאוג לכך שמקרים אלה לא מוגבלים להפרות נקודתיות על ידי חיילים בודדים, אלא כוללים גם מקרים בהם ישנה מעורבות של הדרגים הפיקודיים והאזרחיים". לטענת מחברי הדו"ח "על ישראל לטפל בסוגיות המבניות אשר מתדלקות את הסכסוך ומקעקעות את הכבוד לזכויות אדם. על ישראל להסיר את המצור על עזה, לחדול מכל פעילות הקשורה בהתנחלות. כמו כן על ישראל להיענות לאמנת רומא וליישם בין היתר את המלצות ועדת טירקל".
הוועדה קוראת לפלסטינים "להבטיח את מיצוי הדין בנוגע לכל הפרות החוק ההומניטרי הבינלאומי וחוקי זכויות האדם שנעשו על ידי הרשות הפלסטינית, הרשויות בעזה והארגונים הפלסטיניים החמושים. וכן להגביר את המאמצים לאפשר לממשלת האחדות הלאומית להבטיח הגנה על זכויות האדם".
בהמלצות הוועדה לארגוני הטרור הפועלים ברצועה נכתב בין היתר כי "עליהם לחדול ממתקפות על אזרחים ומתקנים אזרחיים בישראל ולחדול ממתקפות טילים וכל פעולה אחרת אשר עשויה לזרוע אימה בקרב אזרחי ישראל". עוד מתבקשים ארגוני הטרור "לנקוט באמצעים על מנת להפסיק הוצאות להורג אכזריות ללא משפט, לחדול מעינויים ויחס משפיל ומבזה לבני אדם". כמו כן הארגונים מתבקשים לשתף פעולה בחקירות לאומיות שנועדו להעמיד לדין את האחראים להפרות של החוק ההומניטרי הבינלאומי וחוקי זכויות האדם הבינלאומיים.
בהתייחסם לתקיפה הקשה בשכונת שג'אעיה כתבו מחברי הדו"ח על סמך העדויות שהגיעו אליהם כי "מוקדי עזרה ראשונה דיווחו כי קיבלו פניות נואשות לעזרה מאנשים בשכונה, כשברקע נשמעו זעקות הילדים". בהתייחסה למבצע להשבת גופתו של החייל הדר גולדין ז"ל ברפיח, אמרה השופטת דיוויס כי "כאשר חייו של חייל ישראלי מוטלים על הכף, נראה כי בישראל מתעלמים מכל החוקים".
מחברי הדו"ח טענו כי בהיעדר גישה לשטחים הפלסטינים ולישראל, הוועדה גבתה עדויות באמצעות תוכנת סקייפ, VTC ושיחות טלפון. כמו כן, הוועדה ניהלה ראיונות פנים אל פנים עם קורבנות ועדים מהגדה המערבית בירדן ועם קורבנות ועדים מישראל בז'נבה. בנוסף הוועדה בחנה צילומי לוויין, מידע פתוח לציבור בין היתר מאתרים ישראליים, מסמכים, תיעוד אודיו-ויזואלי, תצלומים ותיעוד בכתב, בין היתר למעלה מ-500 פניות ממקורות מגוונים.
בחלק המתייחס לפגיעה בחייהם של אזרחי ישראל במהלך מבצע 'צוק איתן' כתבו מחברי הדו"ח כי "פעולות האיבה גרמו גם למצוקה והפרעה עצומה של החיים האזרחיים בישראל. השיגור חסר האבחנה של אלפי טילים, רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל, נעשה כך נראה, במטרה לזרוע אימה בקרב אזרחי ישראל. "בנוסף, צה"ל איתר 14 מנהרות שהובילו מרצועת עזה לשטח ישראל, ששימשו לתקיפת חיילים במהלך הקרבות. עצם קיומן של המנהרות יצר טראומה בקרב אזרחי ישראל שחששו כל העת מפני אפשרות שיותקפו על ידי מחבלים שיגיחו מתחת לפני האדמה".
עוד נכתב בדו"ח כי "הוועדה מוטרדת מהחלטת ישראל לסגור את תיק חקירת מותם של ארבעת הילדים בחוף עזה ב-16 ביולי 2014". לטענתם "הוועדה מאמינה כי הפרקליט הצבאי הראשי פרש באופן שגוי את החוק הבינלאומי בהחליטו לסגור את חקירת האירוע בתום בחינת המנגנון המטכ"לי. אנשי עיתונות זרים כמו גם פלסטינים רבים היו עדים לאירוע ולא רואיינו על ידי הרשויות בישראל, מה שמעלה שאלות בנוגע ליסודיות החקירה".
"הסבל העצום והעמידה האיתנה של הקורבנות נגעו בליבנו", סיכמו חברי הוועדה, "אנו מקווים שלדו"ח שלנו יהיה חלק ולו קטן בסיום מה שבעיני כמה מהעדים נראה כמעגל אלימות בלתי נגמר". הוועדה עתידה להציג את הדו"ח רשמית בפני מועצת זכויות האדם של האומות המאוחדות ב-29 ביוני 2015 בז'נבה.
עוד בעיצומו של מבצע "צוק איתן" החליטה מועצת זכויות האדם של האו"ם להקים ועדת חקירה בנושא העימות בין ישראל לעזה בקיץ 2014, שתפקידה "לחקור חשדות לפשעי מלחמה שבוצעו לכאורה על ידי ישראל וחמאס החל מחטיפת שלושת הנערים ועד לסיום מבצע צוק איתן".
בישראל התנגדו מראש להקמתה של ועדת החקירה שהוקמה על ידי גוף שידוע בביקורת שהוא מפנה כלפי ישראל, והתנגדו לכל שיתוף פעולה עם אנשיה.
לראשות הוועדה מונה פרופ' ויליאם שאבאס, אזרח קנדה ומומחה למשפט בינלאומי וזכויות האדם, אך הוא התפטר בפברואר 2015 בשל חשיפה כי הוא שימש בין היתר כעו"ד של הרשות הפלסטינית. שני החברים האחרים בה הם דואדו דאיין, אזרח סנגל ששימש שליח האו"ם לענייני גזענות ואפליה גזעית ומרי מקגוואן דייוויס שכיהנה כשופטת בבית המשפט העליון של מדינת ניו יורק.
הוועדה הייתה צפויה להגיש את מסקנותיה במרץ 2015 אך בשל התפטרותו של שאבאס פרסום המסקנות נדחה והן מתפרסמות כעת.
בשבוע שעבר פרסמה ישראל דו"ח משלה כדי להקדים את דו"ח ועדת החקירה של האו"ם. הדו"ח התמקד בעובדות, בנתונים ובהיבטים המשפטיים של הלחימה נגד החמאס וארגוני הטרור ברצועת עזה בקיץ 2014. הדו"ח מפרט את האירועים המרכזיים שהובילו למבצע "צוק איתן", היעדים העיקריים של ישראל, מטרות הטרור נגדם פעל צה"ל, הסיוע ההומניטארי שישראל אפשרה להכניס לרצועת עזה, הפגיעה בעורף הישראלי, מנגנוני הבדיקה והחקירה הישראלים ועוד.
הדו"ח הישראלי מציג את פשעי המלחמה של חמאס וארגוני הטרור הנוספים ברצועת עזה, כולל עדויות וחומרים שמוכיחים שהאסטרטגיה של חמאס היתה למשוך את הלחימה לאזורים עירוניים מיושבים ולהשתמש בנוכחות של האוכלוסייה האזרחית כמגן אנושי.
הדו"ח מפרט מקרים שבהם טרוריסטים התחזו לאזרחים ולחיילי צה"ל, מפקדות צבאיות פעלו מתוך בתים אזרחיים, מסגדים שימשו כעמדות צלפים, בתי ספר שימשו כמחסני נשק, מטעני חבלה הוטמנו במבנים אזרחיים ומנהרות נחפרו מתוך בניינים אזרחיים ואזורי מגורים. הדו"ח אף מביא מקרים בהם החמאס הכריח אזרחים להגיע ולהישאר באזורי לחימה ולהתעלם מאזהרות צה"ל שניתנו לפני תקיפות של מטרות טרור באזורים אלה. פעילות ארגוני הטרור המפורטת בדו"ח מהווה פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות והפרה בוטה של החוק הבינ"ל.
מנגד מפרט הדו"ח את מחויבות צה"ל לשמירה על החוק הבינ"ל והפעולות שהוא ביצע על מנת לצמצם את הפגיעה באזרחים, לרבות אזהרות לאזרחים באזורי לחימה, צעדים לווידוא המטרות הצבאיות לפני כל תקיפה, שימוש בחימוש מדויק במטרה למזער נזק היקפי ועוד. היו מקרים בהם צה"ל ביטל תקיפות מתוכננות מחשש לפגיעה באזרחים.
אקו"ם