ראשי » חדשות » בעולם » אמריקה

הפאזל הגדול: כך נבנה פסל החירות ב-1885

פסל החירות האמריקאי נבנה דווקא מעבר לאוקיינוס בבצרפת: זהו סיפור מסעם של 350 החלקים של "החירות מאירה את העולם"

היא ניצבת במפרץ ניו־יורק, על אי קטן מול קצהו הדרומי של האי מנהטן. גובהה 46 מטרים, ויחד עם הכן שהיא עומדת עליו היא מתנשאת לגובה 93 מטרים – מהקרקע ועד לקצה הלפיד שהיא נושאת בידה הימנית. ביד שמאל היא חובקת לוח שגובהו שבעה מטרים, ועליו חרוט התאריך 4 ביולי 1776, יום העצמאות האמריקאי, במספרים לטיניים. אבל פסל החירות, הסמל הגדול של אמריקה, נולד באירופה, היבשת הישנה.

כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

 

שמו המלא של הפסל הוא "החירות מאירה את העולם", והוא הורכב בפריז כמתנת ידידות מאת העם הצרפתי לארצות הברית של אמריקה. ב־1865 נולד הרעיון במוחו של המשורר, הסופר והפעיל הפוליטי אדוארד רנה דה־לאבולה מיד לאחר תום מלחמת האזרחים האמריקאית. המשימה הוטלה על הפסל פרדריק אוגוסט ברתולדי, שנעזר במהנדס גוסטב אייפל כדי לעצב את שלד הפלדה של הפסל.

 

השניים בנו את הפסל בחלקים. ב־1878 הוצג ראשו המושלם של הפסל באקספוזיסיון אוניברסל, היריד העולמי של פריז, בסמוך למקום שבו ייבנה לאחר כעשור מגדל אייפל. ידה של החירות והלפיד שהיא נשאה הוצגו אז בכיכר מדיסון במנהטן. "הגוף, הרגליים, הבדים המשתפלים והזרוע האוחזת בלוח החירות - עדיין אינם מוכנים", נכתב אז בצהובון "ניו־יורק וורלד". "בשביל העולם זו תהיה סיבה לשמחה יוצאת דופן אם הוא 'יואר' באמצעות נושאת הלפיד המושלמת עד 1881".

גם האמריקנים, מצדם, התקשו לגייס את התקציב להקמת הכן העצום שהתחייבו לבנות בשביל הפסל באי בדלו שבמפרץ ניו־יורק (רק ב־1956 שינו את שם האי ל"ליברטי איילנד"). חלק גדול מהתקציב להקמת הכן נאספו ישירות מהציבור, בעקבות קמפיין התרמה שקידם "ניו־יורק וורלד" לאחר שנרכש ב־1883 בידי ג'וזף פוליצר.

 

רק ב־1885 הגיעו כל 350 החלקים של הפסל לארה"ב, כדי שירכיבו אותם על גבי הכן המיועד. ב־20 ביוני תיאר "הסאן" הניו־יורקי את טקס קבלת הפנים המפואר באי בדלו, בנוכחות עשרת אלפים איש. הטקס כלל שתייה כדת, שירה המונית בהובלת ראש העיר, ונאום מפי רב החובל של הספינה. "באתי מצרפת במשימה שנבעה מרגשות ידידות כנים, ומתשוקה להביע ידידות לעם האמריקני", הוא אמר. "ניו־יורק אינה הראשונה בעולם מבחינת מונומנטים היסטוריים, והיא צעירה מכדי להתחרות עם הערים של אירופה, אבל אנשיה עדיין מציגים יצירתיות מובילה בציביליזציה המודרנית".

 

במהלך השנה שלאחר מכן המשיכו האמריקנים לאסוף תרומות כדי לשלם על הרכבת הפסל על כנו. רק ב־28 באוקטובר 1886 נחנך הפסל, יותר מעשרים שנה אחרי שנולד כרעיון. "הסרת הלוט מהחירות נושאת הלפיד במפרץ ניו־יורק מחר תהיה אירוע ייחודי בהיסטוריה של האומות", נכתב יום לפני טקס החנוכה ב"דיילי טריביון". "זה יהיה יום שבו כל אמריקני יוכל לחזור על אמרתו המפורסמת של ג'פרסון, 'לכל אדם יש שתי ארצות: מולדתו שלו וצרפת', וכל צרפתי יוכל להיזכר בהספד הזוהר של מירבו על פרנקלין, כשכינה אותו 'אדם גדול השווה מאה מלכים'".

 

למרבה הצער, יום לאחר הטקס דיווח ה"דיילי טריביון" ש"המצעד והטקסים הופרעו בשל הגשם. כלי השיט על המים נעלמו בערפל. הלפיד לא הואר". ב"דיילי ניוז" הלונדוני סיכמו ביובש: "טעות תהיה לחשוב שהפסל יגביר את הידידות בין שתי האומות. אמריקה לא רצתה את הפסל. היא לקחה אותו משום שהוצע לה. כשהתותח האחרון ירה ניו־יורק הייתה עשירה יותר בזכות פסל יוצא דופן, אבל זה הכול".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...