משבר ראשון בממשלת נתניהו? חוק הכשרות של ש"ס
במפלגתו של דרעי החליטו לקדם הצעה לפיה רק הרבנות הראשית תוכל להחליט מהו מוצר כשר וכי כל יוזמה פרטית תיאסר - וזאת ללא תיאום עם הקואליציה. בסיעת כולנו נרעשו ובש"ס לא הסכימו להתפשר ודרשו להעלות את החוק להצבעה ביום ראשון
חודש וחצי בלבד עברו מאז הושבעה הממשלה החדשה, והנה כבר אפשר לבשר על משבר פוליטי ראשון בממשלת נתניהו הרביעית. עוד בטרם ניגע בפרטים ובשחקנים שמרכיבים את הסיפור, מעט דברי הקדמה. לו היתה זו ממשלת נתניהו הקודמת, סביר להניח שהאירוע עליו נספר לכם בעוד רגע היה מורכב משלל איומים, הטחת האשמות וטיפוס אינטנסיבי על עצים. לא כך בוחרים שותפיה הטריים של הקואליציה לנהל את המחלוקות ביניהם. לפחות לא בשלב הזה.
עוד כותרות ב-nrg:
- לראשונה בתולדותיה: הפועל ירושלים אלופת המדינה
- "חוששים שאיראן תנצל את הלהיטות של קרי"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ועדיין, המשבר שנוצר בשבוע האחרון סביב סוגיית הכשרות, ובעיקר בנוגע להצעת החוק שהוגשה בנושא, טומן בחובו את כל המרכיבים מהם בנוי משבר קואליציוני – הצעת חוק נפיצה, התנגדות עזה של מפלגות אחרות, לוח זמנים דחוק וצפוף שאינו מאפשר להגיע להסכמה, ואיומים בהגשת ערר. הכל החל כאשר לכמה חברי כנסת ממפלגת כולנו החלו להגיע שמועות על כך שסיעת ש"ס מתכוונת להגיש הצעת חוק שמבקשת לחולל מהפכה בכל תחום הכשרות. הצעת החוק, שאכן הוגשה לבסוף על ידי ח"כ יואב בן צור מש"ס, מבקשת לקבוע כי רק גורם אחד ויחיד יוכל לקבוע מהו מוצר כשר – הרבנות הראשית.
לא מדובר רק בתעודת הכשרות המוכרת לכל אחד מאיתנו, אותה רק הרבנות יכולה להנפיק. אלא על קביעה גורפת וסוחפת שאוסרת על כל מצג או סימון מכל סוג שהוא שמעידים כי בית עסק מסוים שומר כשרות. גם כאשר המילה "כשר" אפילו איננה מוזכרת. בכך מבקשת ההצעה להכחיד כל יוזמה פרטית להנפקת אישור כי עסק מסוים אכן מתנהל על פי דיני הכשרות. רק גורם אחד ויחיד יוכל לעשות זאת על פי ההצעה – הרבנות הראשית. כל עסק שירמוז בצורה כזו או אחרת כי הוא שומר כשרות, ולא יעשה זאת דרך הרבנות, ייחשב כמי שעובר עבירה פלילית. אפילו אם הוא בפועל כשר למהדרין.
שניים בסיעת כולנו נרעשו סביב העניין, ובעיקר מהעובדה שאיש בש"ס לא טרח לתאם את הצעת החוק עם סיעות אחרות בקואליציה. השניים הם יו"ר הסיעה ח"כ רועי פולקמן, וח"כ רחל עזריה, שמרכזת את העיסוק בנושאי דת ומדינה בסיעה. אלא שבש"ס לא בזבזו זמן ופנו מיד ליו"ר ועדת הכנסת, ח"כ דוד ביטן מהליכוד, בבקשה לקבל פטור מחובת הנחה, במטרה להביא את הצעת החוק לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה בתוך ימים ספורים. זה כבר היה יותר מידי עבור שני חברי הכנסת ממפלגתו של כחלון. השניים החליטו לפעול בשתי זירות במקביל – מול מפלגה נוספת בתוך הקואליציה שכבר מורגלת היטב במאבקים הקשורים לדת ומדינה, הבית היהודי, ומול יו"ר הקואליציה עצמו, ח"כ צחי הנגבי.
"אל תקחו אותנו כמובן מאליו", הבהיר פולקמן לאנשי ש"ס. "אנחנו לא חותמת גומי בנושאי דת ומדינה. ללא תיאום והסכמה לא נאפשר להעביר את חוק הכשרות. אם אתם רוצים להגיע לנקודות קיצון, אז הכל יתפרק מהר מאוד". בתגובה, ניסו בש"ס ללחוץ על כל מי שרק נתקלו בו במסדרונות הכנסת - על הליכוד, על כחלון, וגם על ח"כ עזריה עצמה, מתוך הבנה שהיא צפויה להוות את המכשול המרכזי לאישור החוק הקיצוני. "רחל, מה את עושה?", פנה בידיים מורמות שר הדתות דוד אזולאי מש"ס לח"כ עזריה כאשר נתקל בה במליאה. "אתה מבין מה החוק שלכם אומר?", החזירה לו האחרונה בשאלה משלה.
בנקודה זו עברו בש"ס לשלב האיומים המרומזים, כאשר יו"ר המפלגה אריה דרעי העביר מסרים לליכוד כי הוא שוקל שלא להיכנס להצבעות מסוימות בכנסת שנחוצות לקואליציה. באחד הימים השבוע נתקל יוזם ההצעה, ח"כ בן צור, ביו"ר ועדת הכנסת, ח"כ ביטן. "תתנו לנו כבר פטור מחובת הנחה על החוק", דרש בן צור. ביטן בדיוק הבחין כי גם יו"ר כולנו משה כחלון שמע את הדברים, ומיד פנה אליו. "אתה מאשר", שאל. כחלון השיב במילה אחת – "לא". נכון לעכשיו שני הצדדים מתבצרים בעמדתם.
בש"ס לא מוכנים לשמוע על שום נוסח של פשרה ודורשים שהחוק יעלה להצבעה בוועדת השרים ביום ראשון הקרוב. מהצד השני, בכולנו שוקלים להגיש ערר במידה וההצעה תעלה באופן חד צדדי על ידי ש"ס ותקבל את אישור הוועדה. בבית היהודי מבינים שהם לא יכולים להיות פחות נחרצים מאנשיו של כחלון בנושא, ולכן נכנסו למרוץ נגד השעון במטרה למצוא פשרה שתרכך משמעותית את הצעת החוק של ש"ס, שנוגדת באופן ברור גם את רצונם של רבים מבוחרי הבית היהודי. התשובות, לפחות באופן חלקי, צפויות להתקבל ביום ראשון הקרוב.
ביום שני האחרון נצפתה ח"כ לשעבר שולי מועלם כשהיא יוצאת נסערת מישיבת סיעת הבית היהודי שהתקיימה בכנסת. מה יש לחברת כנסת לשעבר להגיע לישיבות סיעה כאשר היא כבר אינה מכהנת יותר כחברה במשכן?
התשובה לשאלה הזו טמונה בהסכם הקואליציוני, שם התחייבו בליכוד לחוקק חוק דומה לחוק הנורבגי, שיתיר לשר אחד מכל מפלגה להתפטר מהכנסת (ולהישאר שר) ויאפשר לבא בתור ברשימה להיכנס במקומו כחבר כנסת. מועלם חיכתה וחיכתה, ובדרך גם דחתה כמה הצעות עבודה שקיבלה, אך החוק בושש מלבוא.
השבוע דרשה בישיבת הסיעה לקבל הבהרות אחת ולתמיד היכן הדברים עומדים. זה היה השלב שבו הבינה שזה הולך להיות מסובך בהרבה משחשבה. את הבעיה הראשונה מציבים החרדים, שהודיעו כי הם דורשים שהחוק יחול גם על סגני שרים. הסיבה לכך היא שליהדות התורה, כזכור, אין שרים, אלא רק סגני שרים.
כדי לאפשר גם לה להכניס ח"כ חדש, החוק המדובר צריך להתיר גם לסגן שר להתפטר מהכנסת ועדיין להישאר סגן שר, מה שכיום אינו אפשרי. כאן מגיעה הבעיה השנייה, בדמות התנגדות מצד מפלגתו של כחלון להחלת החוק על סגני השרים. מעל לכל זה מרחפת הבעיה השלישית, והיא חוסר הרצון העקרוני של ראש הממשלה לראות את החוק הזה עובר.
ההיגיון של ראש ממשלה בהקשר הזה הוא מאוד פשוט – שר מחויב הרבה יותר להצבעות בכנסת בהשוואה לחבר כנסת רגיל. שר שיצביע נגד עמדת הקואליציה נחשב כמתפטר מהממשלה, ולכן יחשוב פעמיים לפני שיעשה זאת. ח"כ מן המניין חופשי בהתנהלותו הרבה יותר. ולכן מבחינת ראש ממשלה, אין הגיון לאפשר לשר להתפטר מהכנסת ולהכניס במקומו עוד חבר כנסת. כשמחברים לזה את העובדה שהמשפט - "החוק הזה לא יעבור" - חזר על עצמו כמה פעמים במהלך ישיבת הסיעה, מבינים היטב את מורת הרוח שנחתה על מועלם השבוע.
במפלגת העבודה המשיכו גם השבוע בתהליך בירור עמדותיה של המפלגה. הפעם זה היה תורו של ח"כ איציק שמולי לדרוש מחבריו לסיעה לומר אמירה ערכית. "סיעה שמתיימרת להיות מפלגת שלטון לא יכולה שלא להתייחס לנושאים משמעותיים", פנה שמולי לחבריו במהלך ישיבת הסיעה. "לא מדברים אצלנו על המשט לעזה ועל גבולות השיח בנושא. זה בלתי אפשרי".
הדברים נפלו ככל הנראה על אוזניים קשובות, לאור העובדה שרגע לאחר מכן נשאל כל חבר סיעה מהי עמדתו ביחס למשט לעזה. ח"כ מנואל טרכטנברג חיזק את דבריו של שמולי. "המפלגה תמיד נתפסת לא מוכנה", קבל האחרון. "וכולנו כאילו מופתעים כשמתרחשים דברים. צריך לבצע עבודת עומק אמיתית ולבחון את דרכה של המפלגה ולא לחכות שהאירוע הבא יגיע". בשלב מסוים עלתה השאלה מה יקרה אם תיערך הצבעה במליאת הכנסת להשעיית ח"כ באסל גטאס במידה והוא אכן ישתתף במשט. עמדתו של ח"כ זוהיר בהלול בלטה במיוחד.
האחרון הבהיר כי גם אם הסיעה תקבל החלטה להצביע בעד עונש לח"כ גטאס, הוא עצמו מתכוון להצביע נגד. "בעניינים של מוסר ומצפון אי אפשר לחייב חברי כנסת להצביע בניגוד למצפונם על ידי החלטה קולקטיבית של הסיעה", הודיע בהלול לחבריו. אגב, בהודעה שהוציא לתקשורת אמר בהלול כי הוא עצמו לא היה עולה על משט לעזה.
"מה שמפריע לי זה שכולם עוסקים במשט לעזה ולא במצב הקשה של עזה עצמה", אמר עוד לחבריו לסיעה. גם ח"כ יוסי יונה לא אהב את העובדה שרוב חבריו נקטו בעמדה דומה לזו של סיעות הקואליציה, ביחס למשט. לדבריו, זה מעיד על חולשת האופוזיציה ועל ניסיון להידמות לנתניהו ועמדותיו, במקום לנסות להחליף אותו. "התפקיד שלנו הוא אכן להחליף את השלטון", ענה לו ח"כ שמולי, "ואנחנו עושים את זה במגוון של נושאים. אבל לא יתכן שלא נתפוס דעה ממלכתית בנושא מסוים רק כי נתניהו תפס עמדה כזו. גם אנחנו מפלגה ממלכתית".
ואם כבר מפלגת העבודה, אז חוב קטן מישיבת הסיעה הקודמת. בתיאור הדיון שקיימה הסיעה בשבוע שעבר נפלה בטעות. הדיון עסק בשאלת העברת סמכויות הטיפול במפוני גוש קטיף למשרד החקלאות ולא בהעברת סמכויות הקשורות לחטיבה להתיישבות. ביחס לשאלת סגירת החטיבה עצמה, נציין כי ח"כ סתיו שפיר אינה קראה לסגירתה, בניגוד למה שנכתב כאן.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם