המשבר ביוון והקהילה היהודית: תחושה של יום כיפור
על רקע הקריסה הכלכלית של יוון ומשאל העם הצפוי בשבוע הבא, גם בקהילה היהודית שוררות תחושות קשות. יו"ר הוועדה לענייני דת של הקהילה היהודית באתונה: "זאת אשליה לחשוב שכל יהודי יוון הינם בעלי יכולת. ישנה אוכלוסייה יהודית ביוון שחיה בצורה לא נעימה"
אתמול בבוקר (יום ה') נפל דבר בבית הכנסת היחיד הפעיל כיום באתונה, ברחוב מלידוני שבמרכז בירת יוון. תוך כדי קריאת התורה הקריא הרב גבריאל נגרין ברכה לשלום מדינת יוון. "ואני תפילתי לך ה' עת רצון, שתשמור ותברך את מדינת יוון ותשלח ברכה והצלחה לכל שריה, תכוננה עליון ותשלח ברכה לכלכלה טובה, וכן יהי רצון ונאמר אמן". הברכה הזו, בנוסח ארוך יותר, נאמרת בימים כתיקונם בבתי הכנסת ביוון רק ביום הכיפורים, אולם לדברי הרב נגרין הימים אינם כתיקונם ולכן התקבלה ההחלטה יוצאת הדופן.עד כותרות ב-nrg:
- לא מוותר: אולמרט ערער לעליון על הרשעתו בתיק טלנסקי
- מה תרם האסלאם לאנושות ב-200 השנים האחרונות?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"השבוע הגיעה אלי אישה יהודיה מבוגרת כשהיא בוכה בכי תמרורים", סיפר נגרין ל-nrg לאחר התפילה. "שאלתי אותה מה קרה, והיא ביקשה שאשיג לה אישור יהדות. אמרתי לה שאין שום בעיה אבל למה הבכי, והיא ענתה: 'תראה לאיזה מצב הגענו, שאנחנו צריכים אישור יהדות כדי שבמקרה והמצב יחמיר יהיה לנו לאן ללכת, למדינת ישראל'".
הרב נגרין מספר כי זו אינה הפעם הראשונה שמצב כלכלי משפיע על נוסח התפילה ביוון. לדבריו, בסוף המאה ה-19, כאשר משבר כלכלי איים על המדינה, הוסיפו רבני אתונה בברכות השחר ברכה מיוחדת בנוסח הבא: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שתצילנו מן הקסניטאן". "קסניטאן היא למעשה גלות", מסביר הרב נגרין, האנשים כאן מאוד אוהבים את יוון. זו המדינה שלהם, וגם אם זה לישראל, עדיין קשה להם מאוד לעזוב".
באתונה חיים כיום כ-2500 יהודים, והקהילה הינה אחת העתיקות ביותר בעולם מחוץ לישראל. ראשוני היהודים הגיעו לכאן בסוף תקופת בית שני, וקיבלו חיזוק מספרי מאוחר יותר ממגורשי ספרד. בעיר שני בתי כנסת צמודים, שיועדו לשתי הקהילות שהתאחדו. כיום פעיל בית הכנסת הספרדי בימים שני וחמישי, בשבתות ובחגים. שלא כמו סלוניקי, שבה הייתה קהילה יהודית גדולה ערב השואה בת כ-70 אלף איש, באתונה הייתה מאז ומתמיד קהילה קטנה וכך היא נשארה עד היום.
אחד ממרכזי הקהילה הזעירה כיום הוא בית חב"ד הפועל במרכז העיר. המקום, בהנהגתם של הרב מנדל הנדל ורעייתו נחמה, קיים כבר ארבע שנים בגרסתו המשודרגת. מדובר בבניין רחב ידיים בן שלוש קומות שבו מסעדה כשרה ואיכותית שאליה מגיעים גם לא מעט לא-יהודים, מקום לאירועים וספריה. כאן יכולים מטיילים ואורחים להתקשר לכל מקום בעולם בחינם, לגלוש באינטרנט אלחוטי שגם הוא ניתן ללא תשלום, ולפגוש יהודים וישראלים נוספים המגיעים לעיר ומגיעים באורח טבעי לבית חב"ד. הזוג הנדל הגיע לאתונה לפני 14 שנים ממגדל העמק, ובעשור הראשון התמקדו בעיקר בפעילות מול הקהילה היהודית המקומית.
אם לחזור לימים הסוערים העוברים בתקופה זו על יוון כולה ואתונה בפרט, ויקטור אליעזר, יו"ר הועדה לענייני דת של הקהילה וחבר בוועד המרכז של הקהילות היהודיות ביוון, מבהיר כי לקהילה אין כל עמדה רשמית בקשר למשאל העם שיתקיים ביום ראשון הקרוב: "היהודים חיים ביוון כמו כל אזרחי המדינה, והם יקבעו את עמדתם לפי מצפונם ושיקול דעתם. אין עמדה אחידה של שום קהילה או ארגון יהודי ביוון".
יחד עם זאת, המשבר ביוון, שאיחרה בתשלום 1.5 מיליארד יורו לקרן המטבע הבינלאומית והוכרזה כחדלת פירעון, משפיע גם על הקהילה היהודית. לגבי ההערכות לפיהן מכיוון שרוב היהודים נמצאים במצב כלכלי איתן יחסית, כנראה שרוב הקהילה תצביע "כן", אומר אליעזר: "זאת אשליה לחשוב שכל יהודי יוון הינם בעלי יכולת. ישנה אוכלוסיה יהודית שחיה ביוון בצורה לא נעימה. צעירים מובטלים יש לא מעט גם בקרב היהודים"
האם יש בקרב הקהילה חשש מקואליציה של הגורמים המתנגדים לתכנית החילוץ האירופית, שבה תהיה שותפה גם מפלגת הימין הקיצוני "השחר המוזהב"?
"צריך לעשות הפרדה מוחלטת בין הדברים. 'השחר המוזהב' מסוכנת לדמוקרטיה. זו מפלגה גזענית, אנטישמית ואנטי אירופית. במערכת הפוליטית היוונית יש מפלגות מימין ושמאל נגד אירופה, כמו שיש בשני הצדדים בעד אירופה.
"המפלגה היחידה שבאותה עת היא אנטי-אירופית ואנטישמית היא השחר המוזהב, ואין סכנה של איחוד כוחות", אומר אליעזר. "שום איש שפוי במפלגות הפוליטיות הדמוקרטיות לא יכול לשבת סביב אותו שולחן ממשלה עם השחר המוזהב".
הנושים האירופים ויוון מנהלים זמן רב שיחות על האפשרות לסגור את החוב של אתונה כלפיהם, והעניינים התחממו לאחר שנבחרה ממשלה חדשה לפני כמה חודשים, שהתנגדה למתווה החוב האירופי.
בשבועות האחרונים, בתום משא ומתן נמרץ, הציגו כל אחד מהצדדים מתווה לסגירת החוב, אלא שאז הפתיעה הממשלה היוונית כשהודיעה שתערוך משאל עם בנושא. בעקבות כך נכנסו השיחות למשבר. יוון, שהוכרזה חדלת פירעון על ידי קרן המטבע הבינלאומית, הפכה בכך למדינה המפותחת הראשונה שמפספסת את מועד התשלום לקרן, כשהיא עומדת בשורה אחת עם מדינות נחשלות כמו זימבבואה וסודן.
מוקדם יותר השבוע הפגינו עשרות אלפי יוונים באתונה, וקראו להצביע "כן" במשאל העם, בשאלה האם לקבל את מדיניות הצנע שהנושים מתנים בה את המשך תמיכתם ביוון הקורסת. משאל העם ייערך בחמישה ביולי, ועתיד לקבוע את גורלה של יוון שמתמודדת עם אחד מהמיתונים הכלכליים הגדולים בעידן המודרני. בעוד שיוונים רבים מאמינים כי אם ייכנעו לדרישות ויחריפו את מדיניות הצנע, שתגרום לקיצוץ בפנסיה ולעליה במיסים, חלקם מאמינים כי הסכנה ביציאה מגוש האירו תפגע בכלכלת יוון עוד יותר.
מנהיגי אירופה מזהירים כי דחיית מדיניות הצנע תגרום לכך שיוון לא תהיה עוד חברה באיחוד האירופי, ותתמודד עם עתיד קשה יותר ללא תמיכת 19 המדינות. עם זאת, ככל הנראה הצבעה בעד המתווה האירופאי תדיח את ראש הממשלה המכהן.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם