ראשי » חדשות » בעולם » אירופה

מתח שיא באירופה: יוון הולכת למשאל עם

עשרה מיליון בעלי זכות בחירה ילכו היום לקלפיות וישתתפו בטרגדיה היוונית המודרנית: האם יבחרו להיענות לדרישות הצנע של אירופה או לשמור על ה"גאווה הלאומית"? אלא שגם כשיתקבלו התוצאות, איש לא ידע מה תהיינה ההשלכות

יוון הולכת לקלפיות - טרגדיה יוונית בלי מחזאי: "כן" או "לא" – אלו הן שתי התשובות הפשוטות לכאורה, שאותן יענו החל משבע בבוקר עשרה מיליון אזרחי יוון שילכו לקלפיות. אבל רק לכאורה. כי בכל הקשור למשאל העם הגורלי הזה, שעליו החליטה ממשלת יוון אך לפני כשבוע, אין שום דבר פשוט ושום דבר ברור.

עוד כותרות ב-nrg:
- 'ילדי דאעש' הוציאו להורג 25 חיילי המשטר הסורי
- רגב: ללמוד מברצלונה ולמנוע מימון קטארי
כל התכנים הכי מעניינים -­בעמוד הפייסבוק שלנו

קודם כל, שאלת המשאל עצמה. זו מתייחסת לקבלה או לאי-קבלה של תכנית שהציעו הנציבות האירופית, הבנק האירופי המרכזי וקרן המטבע הבינלאומית בפגישת היורוגרופ ב-25 ביוני. טוב ויפה, רק שמאז ה-25 ביוני זרמו הרבה מאוד מים בנמל פיראוס, התנאים הכלכליים השתנו לחלוטין (למשל, יוון נכנסה למצב של חדלות פירעון) ולמעשה אין איש יודע בדיוק על מה מצביעים. וזה כולל גם את בכירי הממשל היווני.
 
 
במשאל עם, בדרך כלל התשובה "כן" מזוהה עם עמדת הממשלה, שמנסחת את השאלה כך שאזרחים התומכים בה יענו בחיוב. הפעם, ממשלת יוון רוצה דווקא שאזרחיה יצביעו "לא". אחד ההסברים לכך הוא שראש הממשלה ציפראס מעוניין להדהד את התשובה הנכונה מבחינתו (OXI – "לא" ביוונית) לחג שנחגג בכל שנה ביוון ב-28 באוקטובר ונקרא "יום האוחי", או "יום ה'לא'".

בתאריך זה בשנת 1940 דחה ראש הממשלה היווני אולטימטום ששיגר לעברו מנהיג איטליה הפשיסטית בניטו מוסוליני, בדרישה שיאפשר לצבא האיטלקי לעבור ביוון ללא הפרעה. הסירוב הזה - הגם שלא ממש הועיל למנוע את הפלישה הגרמנית ליוון מעט מאוחר יותר - מסמל עבור היוונים מאז עמידה, נחישות ופטריוטיות.

אמירת "לא" מחר, אם כן, היא מבחינת רבים ביוון עמידה חוזרת מול אירופה הדורסנית והכובשת, שמאיימת שוב להפוך את יוון למדינת חסות. הכנסתה של המילה "טרור" אתמול לשיח על ידי שר האוצר היווני, שטען כי התנהלות מדינות אירופה מול יוון הינה טרור כלפי מדינתו, מעצימה עוד את תחושת המצור והבידוד שרבים מתושבי יוון מרגישים מצד היבשת שאליה הם שייכים, ואולי בעצם לא כל כך.

גם בסוף השבוע המשיכו ברחבי אתונה תומכי ה"לא" להיראות ולהישמע הרבה יותר מהמחנה הנגדי, התומך בהמשך משטר הקיצוצים והעמקתו. בשישי ובשבת אמנם חלה התעוררות מצד אומרי ההן, נראו יותר שלטי NAI ("כן" ביווני) ואפילו התקיימה הפגנה שריכזה כמה אלפים מהם, ועדיין המרחב הציבורי שייך באופן מובהק לשוללים.

הפגנת ה"לא" שבה השתתפו כ-50 אלף איש התקיימה בכיכר המרכזית של העיר, ליד הפרלמנט, והייתה רועשת, גדולה ובעלת נראות גבוהה הרבה יותר מזו של המחנה השני. גם לכך ישנם הסברים מכל הצדדים, שתמיד יכללו את המילים "תעמולה", "שחיתות" וכמובן, האויב התמידי - "תקשורת". מכיוון שההאשמות נשמעות כמעט זהות משני צדי המתרס, גם אנשי התקשורת מכל העולם שמסקרים כרגע את יוון בשידור חי 24/7, יכולים להרגיש באמצע, אולי אפילו בנוח עם הסיטואציה.
 

בעוד כולם מגדירים, ובמידה רבה של צדק, את היום הזה כגורלי, הרי שבסופו ככל הנראה לא יהיה משפט נחרץ לומר. וזהו עוד דבר לא ברור בטרגדיה היוונית העצובה והמעט-משונה הזו – כל תשובה שתתקבל מחר, לא תהיה כזו שניתן יהיה להכריז שיש באמת מה לעשות איתה ביום שני בבוקר.

האם ניצחון ה"לא" יוביל לפרישת יוון מגוש היורו? כולם כולל כולם – גם באיחוד האירופי – מדגישים שהתשובה לכך שלילית. בחוקת האיחוד האירופי אין בכלל סעיפים שעוסקים באפשרות של פרישת מדינה מהגוש. האם למחרת יתחילו להטביע דרכמות? כל מי שרק יכול מכחיש את האופציה הזו, שמאוד לא קוסמת לרוב המוחלט של היוונים, גם אלה שיצביעו מחר נגד.

ואם לא תתקבל המלצתו של ציפראס, ויוון תגיד מחר "כן" מהדהד? האם הממשלה תתפטר? חלק מראשיה (שר האוצר למשל) הבהירו שכן, אבל חלק אחר (ראש הממשלה בכבודו ובעצמו) דאג להבהיר שממש לא. האם יוטלו עוד מסים והמשכורות והפנסיות יקוצצו פעם נוספת? תרחיש כזה קשה מאוד להניח שיקרה אחרי חמש שנים של צנע שהוריד את משכורות היוונים בחצי, וכאמור לא הוביל לשום דבר חיובי. אפילו לשאלת חיים בסיסית כמו פתיחת סניפי הבנקים לאחר שבוע שבו שעריהם היו נעולים, אין תשובה מוסמכת.

אלה הם ימים גורליים ליוון, ואחד מהשיאים בטרגדיה היוונית המודרנית הזו מתחיל הבוקר ויסתיים הערב. את סוף המחזה הזה, לפחות בינתיים, עוד לא נולד המחזאי היווני שיכתוב.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...