חשש בצה"ל מפרסום דו"ח לוקר: "יהרוס את צבא הקבע"

לא הסכם הגרעין עם איראן ולא הטרור על הגבולות – מה שמדיר שינה מעיניהם של אנשי מערכת הביטחון זה דו"ח לוקר שצפוי להתפרסם בקרוב. החשש העיקרי: לוקר ימליץ לבטל את תשלום הפנסיות המקודמות

בשבוע שבו תמלא שנה למבצע "צוק איתן" וייחתם, ככל הנראה, הסכם היסטורי בין איראן ובין המעצמות בעניין הגרעין, החרדה הגדולה ביותר בצה"ל היא מה יהיו המלצות ועדת לוקר בנושא תקציב הביטחון. במיוחד, חוששים בצבא מההמלצה לגבי הפנסיות של פורשי צבא הקבע. בעצם, בצמרת הצבא יש אימה של ממש.

עוד כותרות ב-nrg:
• דרוקר: "יואב יצחק שתה את דמו של ברכה"
• עכו: ספקים נקברו בקצף כיבוי וחולצו בשלום
• כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו

סיבה עיקרית לאימה היא העובדה שלמערכת הביטחון חסר מודיעין לגבי הדו"ח שצפוי להתפרסם השבוע: למרות שצה"ל מתייחס לוועדת לוקר כאל קרב גורלי, לבכירי צה"ל ומשרד הביטחון אין באמת מושג מהן המלצותיה.
הדו"ח היה אמור להתפרסם כבר בשבוע שעבר, אך הפרסום נדחה ברגע האחרון, כנראה לשבוע זה. אולי בכירי צה"ל יצליחו לקבל בזמן הזה מידע על עיקרי הדו"ח, לפי שהוא מתפרסם באופן פומבי (לא כולו, רק החלקים הבלתי מסווגים שלו).

דריכות שיא בצבא צילום ארכיון: יהונתן שאול

כדי לקלוט את עוצמת הדרמה חשוב להבין כי האיש המפחיד ביותר את צה"ל כיום, ראש הועדה, אלוף יוחנן לוקר, הוא בשר מבשרה של מערכת הביטחון. לוקר הוא נווט חיל האוויר שהגיע לעמוד בראש מטה החיל, ולאחר מכן קודם לדרגת אלוף, בתפקיד המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. אחיו של יוחנן לוקר, הראל, אף כיהן כמנכ"ל משרד ראש הממשלה בשנים האחרונות.

ועדת לוקר התייעצה במהלך החודשים האחרונים עם עשרות דמויות מפתח במערכת הביטחון ובמשרד האוצר, כולל "אייקונים" מהעבר.

על סמך ההתייעצויות, השאלות המרכזיות שבהן אמורה להכריע הוועדה הן מה יהיה גובה תקציב הביטחון בכל אחת מהשנים הקרובות, האם לנתק את תקציב אגף השיקום מתקציב הביטחון וסוגיית הפנסיות של אנשי הקבע.

דווקא לגבי גובה התקציב השנתי אין דרמה. בצה"ל יודעים כי בסופו של דבר התקציב נקבע לפי הצרכים בשטח ולא לפי החלטות הממשלה בתחילת כל שנה. לדוגמא, בשנת 2014 נקבע תקציב מופרך של 51.5 מיליארד שקל בלבד בתחילת השנה, אך לאחר שצה"ל עצר אימונים ופרצה מערכת "צוק איתן" התקציב גדל בפועל ב-10.3 מיליארד. סביר, כי לוקר ימליץ על תקציב בסיס בגובה כ-58 מיליארד שקל לשנה (כולל כספי הסיוע האמריקאי), אך לאור מרוץ החימש שיהיה במזרח התיכון לאחר החתימה על הסכם הגרעין עם איראן, התקציב השנתי יגדל בוודאות בחצי השני של העשור הזה.

לגבי תקציב השיקום, משרד הביטחון ישמח אם הנטל הזה ייצא מתקציבו השוטף (יותר מ-5 מיליארד שקל בכל שנה), אבל זכויות נכי צה"ל (הרוב המוחלט שלהם לא באמת נפגעו במערכה כלשהי, רבים מהם נפגעי תאונות דרכים) מעוגנות בחקיקה של הכנסת. לכן, יהיה כמעט בלתי אפשרי לשנות את המצב.

נשאר הקרב על הפנסיות: צה"ל הצטער מזמן על הארכת גיל הפרישה מצה"ל שסוכמה עם משרד האוצר בזמן רא"ל גבי אשכנזי כרמטכ"ל. עכשיו, רוצים להצעיר את השורות. עם ובלי קשר לכך, תקציב הפנסיה של המשרתים לשעבר(כ- שבעה מיליארד שקל בשנה) הוא עול עצום על תקציב הביטחון ויוצא דופן לעומת תקציבי הממשלה האחרים- תקציב החינוך, למשל, אינו כולל את כספי הגמלה של המורים לשעבר, שמגיעים ישירות מקופת המדינה.

"לוקר יהרוס את צבא הקבע בצה"ל. שינוי מודל הקבע יהיה בכייה לדורות", אלה רק חלק מהאמירות שהשמיעו בימים האחרונים גורמים בכירים מאוד במערכת הביטחון. הרקע לדברים הוא הערכה והדלפות (אך לא מידע מבוסס כלשהו), על כך שלוקר ימליץ לבטל את הפנסיות המוקדמות, ימליץ לתת עדיפות ללוחמים על פני משרתים, מערכים אחרים ופיצוי בדמות "מענק גישור" נדיב מגיל הפרישה הצעיר ועד גיל הפנסיה המקובל במשק - 67.

דו"ח לוקר כבר מעורר סערה גדולה בצה"ל, עוד לפני שפורסם, אבל ספק אם יביא לשינוי ממשי במודל הפנסיה של משרתי הקבע, שכן גם שינוי כזה יצריך את אישור הכנסת. קואליציה שאינה מסוגלת להעביר את מתווה הגז החדש, תתקשה לבצע גם רפורמה בצבא הקבע. בכל מקרה, צה"ל מחכה להמלצות, ערוך לקרב.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg