הכסף מביטוח לאומי לא מגיע, ילדים בסכנת חיים בביה"ס
דו"ח מבקר המדינה בנושא תלונות הציבור מגלה תמונת מצב עגומה: דואר ישראל הוא ארגון מיושן, משרד התחבורה מזלזל בפניות אזרחים ואסירים נכלאים בתנאים משפילים. בנוסף נמצא שהמוסד לביטוח הלאומי קיבל את מספר התלונות הרב ביותר
מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, הגיש אחרי הצהריים (יום ג') את הדו"ח השנתי שלו בנושא תלונות הציבור. על פי הנתונים, שנת 2014 הייתה שנת שיא במספר התלונות, שעמדו על כ-16 אלף. מדובר בגידול של כ-8% לעומת השנה שקדמה לה. כ-30% מהתלונות נמצאו מוצדקות - שיעור גבוה מהמקובל במדינות המתוקנות.כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
המבקר ציין בדו"ח כי 2,426 מהתלונות שנמצאו כמוצדקות לא נכנסו למסמך הסופי כיוון שהעיסוק בעניינן הופסק הודות לתיקון התלונה, בדרך כלל בעקבות התערבות המשרד בראשותו. לו תלונות אלו היו נספרות בדו"ח, כמות התלונות הסופית הייתה גדלה בהרבה וכך גם אחוז התלונות המוצדקות הייתה גדלה.
נוכח זאת העיר המבקר כי נחוץ שיפור בשירות המגזר הציבורי. הדו"ח גם מייחד הפעם פרק לטיפול בתלונות שהגיעו במהלך מבצע "צוק איתן" בקיץ 2014. המשרד פעל בדחיפות לתיקון הליקויים בעקבות התלונות הרבות שקיבל בין השאר לגבי מקלטים ומיגון.
בדו"ח מונה המבקר את הגופים שמספר התלונות עליהם היה הרב ביותר, ואלו הם: המוסד לביטוח לאומי (1,218), משטרת ישראל (641), משרד האוצר (611), משרד המשפטים (535) ומשרד החינוך (488).
כמו כן הוצגו בדו"ח הגופים ששיעור התלונות המוצדקות כלפיהם היה גבוה במיוחד, בהם: משרד התחבורה (בעיקר כנגד אגף הרישוי) – 56.9%, חברת דואר ישראל – 54.9%, עיריית באר שבע – 53.3%, רשות השידור – 53.2% ומשרד החינוך – 41.5%.
בין התלונות שהמבקר ציין בנוגע למשרד התחבורה הייתה זו של נכה, מושתל כבד החולה בסוכרת ומתקשה מאוד בניידותו, שביקש לקבל תו נכה אך סורב ללא כל נימוק שלא כדין. במקרה אחר, קשיש בן 93, קטוע רגל בעקבות לחימתו בנאצים וחולה בסרטן קיבה שזקוק לקבלת עירוי דם מדי שבוע, סורב כי לא העביר את כל האישורים. הקשיש טען שהוא דווקא הגיש את כל הנחוץ ורק הודות להתערבות הנציבות – העניין טופל. ככלל, המבקר קבע כי בכל הנוגע לקבלת תווי נכה למכוניות, בקשות רבות מתעכבות שלא לצורך ומבקשים מסורבים מבלי שהם יודעים את הסיבה.
הנציב מצא עוד כי הפיקוח על התחבורה הציבורית במשרד לקוי וכי לעתים הרשות לפיקוח משיבה לפונים את התשובות שהעבירו לה חברות התחבורה הציבורית השונות, מבלי שהיא בדקה את המצב בשטח.
דואר ישראל, שכבר חודשים ארוכים נתפס בציבור כגוף שמעניק שירות ברמה נמוכה, בהחלט מתברר ככזה בדו"ח המבקר. תלונות רבות עסקו בתקלות בחלוקה, אובדן דברי דואר, עומס כבד בסניפי הדואר ותנאים פיזיים בלתי הולמים בסניפים.
כמות התלונות הגדולה הביאה את הנציבות לייצר מנגנון שבו עובדיה מבקרים בעצמם בסניפי הדואר השונים ברחבי הארץ בצורה קבועה. בדו"ח מפורט מקרה שבו חבילה שנשלחה לחייל צה"ל חזרה אל השולחת בטענת "לא ידוע", זאת מבלי שנמצא הסבר לקביעה זו. כמו כן תוארו עיכובים או מסירת מידע לקוי ביחס לשליחה מהירה של דברי דואר.
בתחום התשלומים, מתברר כי אחת התלונות הנפוצות ההיא של אזרחים רבים שמזמינים מחו"ל מכשירי סמארטפון. במקרים רבים אגף המכס חילט את המכשירים ותבע עבורם כפל מס, בטענה שהמחיר שדווח עליהם לא תואם למחירם האמיתי של המכשירים. לאחר בירור עלה כי הטעות לא הייתה מצדם של האזרחים המייבאים, אלא של היצואנים בחו"ל, שכותבים מחיר נמוך על המכשיר כדי להימנע מתשלום מס יצוא - מהלך שנעשה ללא ידיעת המייבאים. בנקודה זו התערבה הנציבות במנהל רשות המיסים, שקיבל את התלונה והחזיר את הכסף לפונים רבים. בנוסף, המנהל פרסם באתר האינטרנט שלו מדריך עדכני לייבוא מוצרים מחו"ל.
במקרה אחר שקשור למסים, ישראלי ייבא מחו"ל חלקי חילוף לעגלת נכים ושילם על החלקים ועל הובלתם עד הבית. כשהחלקים הגיעו לארץ, אגף המכס חישב את ערך החלקים במחיר גבוה מהמחיר ששילם המזמין כיוון שגם עלות ההובלה הביתה נקבעה, לטענת האגף, כחלק מהסכום לתשלום והערך שלה הוא 45 דולר. הנציבות התערבה במקרה זה ואגף המכס הגדיר את התשלום על הובלה מחדש.
גם מקומו של המוסד לביטוח לאומי לא נפקד מהדו"ח. בהקשר זה ציין הנציב כי זכאים רבים לגמלאות לא מודעים לכך ולא פונים לממש את זכאותם. כך למשל, קשיש ניצול שואה לא ידע שהוא זכאי לגמלה של 1,000 שקל כתוספת לקצבת הזקנה שלו והפסיד אותה במשך שנים רבות.
עוד עלה כי המוסד לביטוח לאומי לא משתמש היטב במידע שיש לו ואינו דולה מידע מגופים אחרים כדי למקסם את מענק הגמלאות לזכאים. הנציב תיאר גם מקרה של זוג קשישים ששהו מחוץ לישראל 90 יום בגלל שבנם היה מאושפז ברוסיה בטיפול נמרץ, ושבמקביל גידלו את נכדתם, אחרי שבתם נפטרה. למרות זאת, הביטוח לאומי דרש מהם להחזיר את הגמלה עבור החודשים שבהם לא שהו בארץ. העניין טופל בוועדת החריגים של המוסד, אחרי התערבות הנציבות.
בשנת 2014 המתינו 2,000 משפחות לדירות בדיור הציבורי, כשזמן ההמתנה במרכז הארץ הגיע ל-5 עד 10 שנים. בנושא זה בדקה הנציבות אם בקשות לדיור ציבורי טופלו כראוי ואם משך הזמן היה סביר.
ליקוי שציין הנציב בנוגע לכך הוא של קשישה שזכאית לדיור מוגן ושהסכימה לגור בכל מקום בארץ בו יש דירה כזו. למרות זאת, שמה נגרע מרשימת ההמתנה לדיור מוגן בבית גיל הזהב באשדוד, שבו רשימת המתנה קצרה. מתלוננת נוספת המחוברת להנשמה ביקשה דירה ללא מדרגות בקומה ראשונה אולם הוצעו לה רק דירות עם מדרגות.
בתחום הבריאות מתקבלות כל שנה תלונות רבות, שעניינן אינו נוגע לשיקול דעת רפואי או לרשלנות רפואית, אלא בתלונות אחרות על המערכת כגון הנפקת קוד לאשפוז, חיובים כספיים, מתן שירותים ועוד. כך, קשיש שקופת חולים כללית המליצה לו על מכשיר שמיעה ברמה בינונית רצה לשדרג את המכשיר למכשיר מתקדם רב ערוצי. במקרה כזו מותר לקשיש לשדרג תוך שהוא משלם את ההפרש בין הסבסוד של הקופה על המכשיר שהיא ממליצה לבין מחירו של המכשיר החדש. אולם קופת חולים לא רצתה לשלם את הסכום של הסבסוד בטענה שהקשיש לא ניסה בכלל את המכשיר שעליו המליצה הקופה.
במשרד החינוך והבריאות ניתן אישור לצרף סייעת לילדים שעלולים להיחשף לסכנת חיים במוסד החינוכי רק עד כיתה ב' (לדוגמה, ילד שאלרגי לאוכל ברמת סיכון חיים). לאחר מכן הצוות החינוכי אמור לדאוג לשלומם, ואסור להורים לצרף סייעת אפילו על חשבונם. אם כן, האחריות היא על הצוות החינוכי אך כלל לא נעשה פיקוח או בדיקה בנושא האם הצוותים עברו הכשרה כזו, או יכולים לעשות זאת בבית הספר.
תלונה אחרת עסקה בילדה בכיתה ו' שהתגלתה שנה קודם לכן כחולת סכרת והתקשתה בהזרקת אינסולין. למרות זאת סירב משרד החינוך להצמיד לה סייעת שתסייע לה בהזרקות.
פרק בדו"ח הקדיש המבקר, בתפקידו כנציב התלונות, לבעיות שהתעוררו במהלך מבצע צוק איתן ובעיקר להיעדר אפשרות להשתמש במקלטים בבתים משותפים.
באחד המקרים טען תושב כי מרכז רפואי של שירותי בריאות כללית לא התיר לתושבי האזור להשתמש במרחב המוגן שקיים בתחומו. בתלונה אחרת נטען שהאזעקות לא נשמעות היטב ביישוב. בכל התלונות האלו פעל המבקר מיד עם קבלתן תוך שעות כדי לפתור באותו יום את הבעיה. מקרה נוסף שציין המבקר עסק בתושב שהיה בקורס נהיגה מונעת ונקרא בצו שמונה למילואים. למרות שהובטח לו כי יוכל להשלים את הקורס אחרי חזרתו לשגרה, הדבר לא הותר לו.
פרק מיוחד בדו"ח עניינו "הגנה על זכויות האדם". הנציב ציין כמה מקרים מרכזיים שבהם הורה למערכות השונות להיות רגישות ופעילות יותר למען כבוד האדם על פי החוק הנוהג בישראל.
אחת התלונות שהזכיר בעניין זה הייתה של אסיר ביטחוני שהיה חשש כי ידו נשברה, ובכל זאת הוא הובא לטיפול כשהוא אזוק. הנציב ציין כי האיזוק נעשה שלא לצורך וכן כי השיהוי בטיפול באסיר היה לא מוצדק. במקרה אחר טענו תושבי המאחז מגרון כי במהלך פינוים, הכוחות בשטח פעלו מול הילדים במאחז בצורה חריפה מדי, תוך הפעלת אלימות. גם את הטענה הזו קיבל הנציב תוך שהוא מורה לצה"ל, למשטרה ומשרד הביטחון להפיק לקחים בנושא זה.
כרבע מהתלונות של הציבור אל הנציבות מתייחסות אל מגזר נתינת השירותים הציבוריים, קרי משרדי הממשלה והעיריות. ב-39 אחוז מהמקרים התבררו התלונות כמוצדקות, שזהו שיעור גבוה יחסית לממוצע, העומד על כ-30 אחוז.
אחת הדוגמאות שמביא הנציב להערמת קשיים שלא לצורך, מתייחסת לסניף הביטוח הלאומי בנצרת שזימן אדם דתי לדיון בוועדה ביום שישי בשעה 16:00, סמוך לשבת. במקרה אחר, לשכת ההוצאה לפועל בחיפה סירבה לקבל מקשיש כסף מזומן כתשלום על עיקול שהושת על כספה של המטפלת הזרה שלו, זאת מאחר שהמחשב יכול היה לרשום רק תשלום בצ'קים.
בעניין חברת החשמל ציין המבקר תלונה לפיה עובדי החברה נכנסו לנכס פרטי של אדם כדי לבצע עבודות שיפוץ, זאת ללא הודעה מוקדמת. המתלונן ציין כי בנוסף לחוסר התיאום וההודעה המוקדמת, כי עבודות השיקום לא הושלמו והפסולת מהעבודות נותרה בחצר.
בהתייחסו להגנה על זכויות המעורבים בהליכים פליליים, ציין הנציב כי בבית המעצר בירושלים התאים צפופים. בנוסף קבע כי בכל תא יש שירותי כריעה שלא מוסתרים מספיק, האוורור נעשה מבחוץ ומספר המאוכלסים בתאים גבוהה מידי.
במקרה אחר ציין כי אסיר שהתגלה כלוקה בצהבת מסוג C פעילה, לא קיבל את ההפניה והטיפול הדרוש לו. הנציב גם מביא את סיפורו של אסיר מכלא הדרים שהוחזק כחודש וחצי בבידוד, בעוד שהיה צריך להיות מוחזק שם ימים ספורים בלבד.
בתחום אחר מציינת הנציבות כי יש שיהוי רב בחקירת תלונות במשטרת ישראל, כך שלעיתים כבר קשה למצוא עדים או לבצע פעולות חקירה בתיקי התלונה.
בשנת 2014 טיפלה הנציבות ב-50 תלונות של חושפי שחיתויות, בהן תלונה של מבקר פנימי שטען כי התנכלו לו בעקבות פעולותיו, וכן תלונה של עובד קריית המחקר הגרעינית בדימונה שביקש צו הגנה נוכח התנכלות של אנשי יחידתו והממונים עליו בעקבות תלונה שהגיש לנציבות, שהתבררה כנכונה. העובדים החרימו את האיש, השתלמויותיו בחו"ל בוטלו, נמנע ממנו ללוות את אשתו בטיפוליה הרפואיים ובוטלה חופשה שנקבעה לו בסידורי העבודה. למרות ניסיון של הנציבות לפתור את המצב תוך הידברות, בסופו של דבר הוצא לעובד צו הגנה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם