בנקים של חלב אם: התעשייה שסוחפת את ארה"ב
שוק חלב האם עובת גל חקיקה ברבות מהמדינות האמריקאיות, ובקרב הארגונים השונים, למטרות רווח ושלא למטרות רווח, יש מחלוקת מוסרית: האם לאמהות יש זכות לקבל כסף תמורת חלבן, או שכל השוק צריך לפעול מתוך אלטרואיזם?
שער החליפין שלו עשוי להיות גבוה פי 400 מזה של נפט גולמי, ופי אלפיים ממחצב ברזל. אם יימכר במדפי החנויות, הא יעלה יותר מפי 150 ממחירי ליטר חלב פירה ופי 15 מקפה.עוד כותרות מהעולם ב-nrg:
- חשש בבנגקוק: תוך חודש מי השתייה יאזלו
- אפקט יוון: פולין תערוך משאל עם לפני שתיכנס לגוש האירו
- לונדון: מכונית עם דגל חיזבאללה "אינה עברה על החוק"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
חלב אם אנושי, שאונקיה (כ-25 מ"ל) שלו יכולה לעלות ארבעה דולרים, הוא הסחורה החמה שמתגבשת לתעשייה צמאת הדם מפתיעה, כזו שמדינות ארה"ב מנסות להסדיר תוך כדי קרב שליטה בין בנקי חלב שלא למטרות רווח ובנקים למטרות רווח, שמספקים את סחורתם ליחידות פגים בבתי חולים.
לדיון בין הארגונים למטרות רווח ובין אלו שאינם למטרות רווח עשויים להיות מרפקים מחודדים: הוא מתמקד בשאלה איזו חברה מייצרת את החלב הבטוח ביותר לפגים במחלקות הטיפול נמרץ ליילודים, שזקוקות לחלב אם בשביל אמהות שיש להן בעיות בייצור החלב או ליילודים שיש להם בעיה לינוק. כל אחד מהצדדים בתעשייה טוען כי הוא מוסרי במיוחד, כשהארגונים ללא מטרות רווח אומרים שחלוקת החלב צריכה להיות ממניעים אלטרואיסטיים, ואילו החברות למטרות רווח ציינו כי יש צורך לפצות את האמהות שנתנו את החלב.
בארה"ב יש שתי חברות למטרות רווח בתחום זה, ובקרוב יהיו שלוש. חברה אחת שאינה למטרות רווח מפקחת על 15 בנקים של חלב בארה"ב, בנוסף לשלושה בקנדה. עשרה בנקים ללא מטרות רווח מצויים בהליכי הקמה. נגד הגל הגואה, המחוקקים בניו-ג'רזי ובמישיגן שוקלים חקיקה למתן רישיונות לבנקים, בעוד שהמחוקקים בקליפורניה, במרילנד, בניו-יורק ובטקסס כבר הסכימו על חקיקה בנושא.
האמהות עצמן כבר לא מחזיקות בדעה מגובשת אחת על שאלת בנק החלב, אבל מה שמשנה הוא הזמינות של אפשרויות רבות יותר בזמן שהתעשייה מתפתחת. לחלק מהן, העבודה שמערבת ניקוי חלקי בקבוקים, שאיבה ואחסון החלב מבטיחה שישלמו להן. אחרות תופסות את תרומת החלב שלהן, שנחשב עדיף מפורמולות באיכות התזונה ובניית מערכת החיסון, כשירות קהילתי.
"את לעולם לא יודעת מי הולך לקבל את זה", אמרה קלי ראסל מוושינגטון שבצפון-קרוליינה, אשר תרמה את חלב האם שלה. "זה יכול להגיע למישהו שיום אחד ירפא את הסרט, או שזה יכול להיות למישהו שיום אחד יתחתן עם הבן שלי, או שיטפל בי כשיום אחד אזקק לעזרה אם אהיה בבית החולים".
רייצ'ל פלנסיק ממערב צ'סטר שבפנסילבניה אמרה כי חלב האם שלה תופס מקום במקפיא שלה, ולכן ניסתה לתרום אותו לבנק, אבל לא היה מספיק ממנו. לכן היא ניסתה למכור אותו – אך לא היה די. "רבים מהקונים היו רמאים או אנשים שרצו לצרוך אותו, מה שאינו כוס התה שלי", היא אמרה. לכן היא בסוף תרמה את זה לאם אחרת, במקום לבנק.
יש הסכמה רחבה בתעשיית בנק החלב על מחסור בחלב אם לבתי חולים וליחידות טיפול נמרץ ליילודים. איגוד בנקאי חלב האם ללא מטרות רווח בצפון אמריקה העריך כי ישנן 4,000 אמהות שמשתמשות בשירותי הבנקים ברחבי המדינה, וכי יהיה צורך ב-60 אלף נשים בנקים בשביל לעמוד בדרישות החלב בבתי החולים בכל המדינה. דעה רווחת נוספת היא שחשוב שחלב האם ייבדק ביסודיות מפני חיידקים, סמים ודילול עם חלב פרות. אבל ההסכמות נעצרות כאן.
החברות שלא מטרות רווח טוענות כי הן מכבדות את זכותן של אמהות למכור את חלבן מכיוון שהוא שלהן, אבל הן מעמידות בספק את מטרות הרווח של חברות כגון "מדולק", "פרולקטה" ובנק החלב הבינלאומי, שבקרוב יהפוך פעיל.
"אני לא יודע אם אתה רוצה שהשוק יושפע, אתה רוצה לתת שירותים לשוק זה", אמר ג'ון הונמן, מנכ"ל איגוד בנקאי חלב האם ללא מטרות רווח בצפון אמריקה. לדבריו, הוא דואג שהבנקים שלמטרות רווח ימשכו תורמים פוטנציאליים מבנקי החלב של האיגוד, מה שלטענתו יהיה בעיה משום שהוא מאמין כי רוח האלטרואיזם צריכה לשלוט בתעשייה זו.
החברות למטרות רווח, אשר מציעות לכל אם בין דולר אחד ל-2.5 דולרים לאונקיית חלב ובתורן מוכרות את סחורתן לבתי החולים בארבעה דולרים לאונקיה, אומרות כי לאמהות יש זכות להרוויח כסף תמורת החלב שלהן וכי המודל העסקי שלהן עשוי לשים קץ למחסור בחלב אם במדינה.
גלן סנו, המייסד השותף של "רק השד", עומד לפתוח את בנק החלב הבינלאומי, אשר יקשר בין רשת של 49 אלף אמהות ו-65 מיליון אונקיות חלב של ארגונו ובין הבנק החדש, שנוסד למטרות רווח. "אנחנו מביאים נתח אספקה אדיר לשוק", אמר סנו, "אנו עומדים להציל את חייהם של תינוקות רבים".
התחרות מתמקדת גם בשאלת אופן ייצור החלב, שחשובה במיוחד בשביל להפחית זיהומים. "מדולק", לדוגמה, מדגישה כי היא משתמשת בתהליך סטריליזציה שהורג את המזהמים הפוטנציאליים וגם מאפשר לאחסן את החלב בטמפרטורת החדר. ארגונים לא רווחיים משתמשים בשיטת פסטור ואז מקפיאים את החלב לפני שהם שולחים אותו לבתי החולים, כך לפי איגוד הבנקים שלא למטרות רווח. חברות אחרות, כגון "פרולקטה", מתמחות בייצור מייצבי חלב אנושי, שלעתים יש בו צורך בשביל להגביר את החומרים המזינים בחלב, שנועדו לצורך פגים.
מישיגן שוקלת לחייב את החברות למטרות רווח לעמוד באמות המידה של הארגונים שלא למטרות רווח, והמחוקקים שם קוראים לביקורת רגילה על חשבון החברות בשביל לוודא כי הן עומדות בקווים המנחים שהוצבו להן. החוק בניו-ג'רזי אינו מבדיל בין ארגונים שונים, ובמקום קורא למחלקה הבריאות במדינה להסדיר כללי רישוי.
החקיקה במדינה אינה מפרטת מה יהיו אמות המידה להקמת ארגון העוסק בחלב אם, אבל קובע כי מחלקת הבריאות תכתוב הוראות שבהן יפורטו הדרישות מאנשי הצוות ונהלים לסינון תורמים פוטנציאליים, כמו גם אמות מידה לאיסוף, עיבוד, אחסון, שיווק והפצת החלב שנתרם. במדינות אחרות, כגון ניו-יורק, יש נהלים מפורטים שקובעים את אמות המידה הנדרשים מהתורמים ואת צורת האחסון והאיסוף, וזאת לצד חוקים הדורשים שמירת תיעוד על שלל הפעולות השונות הקשורות בחלב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם