השר לוין נגד בג"ץ: "בית המשפט העליון אינו מחוקק"
שר התיירות יצא נגד הדברים שיצאו מבג"ץ, שלפיהם ראש הממשלה אינו יכול לשמש גם בתפקיד שר. הוא ציין כי הדברים אינם מתיישבים עם המקובל עד היום וטען: "אין שום סיבה שלגבי נתניהו ייקבע דין חדש ושונה"
שר התיירות יריב לוין הגיב לדברים שאמרו אמש (יום ג') שופטי בג"ץ בהתייחסם לעתירה שהגישה "יש עתיד" נגד מינויו של נתניהו לשר הבריאות לצדו של ח"כ יעקב ליצמן מיהדות התורה, המשמש כסגן השר במשרד. השופטים אמרו כי ראש הממשלה אינו יכול לשמש גם בתפקיד שר. "ההערות שנשמעו היום במהלך הדיון בבג"ץ אינן מתיישבות עם הנוהג המקובל בממשלות ישראל לדורותיהן", ציין השר לוין.עוד כותרות ב-nrg
-קטטה בירושלים: היהודים נעצרו – הערבים שוחררו
-שחקני אל-מידאן נגד המנכ"ל: מאיימים להתפטר
-כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לדבריו, "עוד מימיו של דוד בן גוריון, לרבות יצחק רבין, שמעון פרס, אהוד ברק ועוד, לפיו ראשי ממשלה אחזו בתפקידי שר במקביל לתפקידם כראש ממשלה. אין שום סיבה שלגבי ראש הממשלה נתניהו ייקבע דין חדש ושונה".
לוין יצא נגד שופטי העליון והדגיש כי הם חורגים מסמכותם. "בית המשפט העליון אינו מחוקק, וכל שינוי במצב החוקי הקיים יכול שייעשה על ידי הכנסת בלבד, ואם לא כן, תהיה בכך חציית קו אדום נוסף במישור היחסים שבין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת", אמר.
מוקדם יותר אתמול במהלך דיון בעתירה שהגישה מפלגת "יש עתיד" נגד מינויו של ליצמן לתפקיד סגן שר הבריאות, הפתיע שופט בית המשפט העליון, חנן מלצר, כשאמר כי "חוק יסוד: הממשלה קובע שראש הממשלה לא יכול לשמש כשר, לא עשיתם שינוי כזה ולכן הוא לא יכול לשמש כשר", אמר השופט. משמעותה האפשרית של קביעה זו היא שנתניהו ייאלץ להתפטר מתפקידיו ולמנות שרים במקומו.
במסגרת הדיון שנועד להכריע בעתירה שהגישה "יש עתיד" שדרשה למנות שר בריאות קבוע השוו שופטי בג"צ את היקף תפקידו לזה של סגני שרים אחרים וטענו כי המצב הנוכחי, בו ראש הממשלה מכהן במספר תפקידי שר - אינו רצוי מבחינה חוקית. "יש מקרים שראש הממשלה יכול להיות שר, מתי? כששר מתפטר, נפטר, כשנבצר ממנו למלא תפקידו וזה רק באופן זמני וגם זה הופעל בממשלה האחרונה.
"ככל שאתם (המדינה) במתווה הזה מסיטים את הכובד לראש הממשלה שיתפקד כשר, אתם נופלים לבעיה שראש ממשלה בכלל ברגיל לא יכול לשמש כשר", הוסיף השופט מלצר. לדבריו, רק הגרסה הקודמת של חוק יסוד: הממשלה אפשרה לראש ממשלה לכהן בתפקיד שר, זאת בניגוד לנוסח החוק כיום, האוסר על כך.
מספר שעות לאחר האמירות המפתיעות של השופט מלצר, אמרו גורמים ב"יהדות התורה" כי באם בג"ץ יכריע שליצמן צריך לבחור בין לשמש כשר לבין תפקיד סגן שר עם סמכויות מקוצצות, הוא ייגש עם השאלה לרבו, הרב יעקב אלתר המכהן כאדמו"ר מגור, כאשר ההערכה היא שישנם 50 אחוז שהבקשה תאושר, למרות הנוהג ב"יהדות התורה" להימנע מכך.
גורמים חרדים מחוץ למפלגה העריכו כי הסיכויים גבוהים אף יותר, וככל הנראה הבקשה תאושר. כך, לדוגמה, כתב הפרשן החרדי הבכיר יעקב ריבלין בחשבון הטוויטר שלו: "מדברי השופטים ניכר היה שהם יודעים שהמציאות תכופף את האידאולוגיה וליצמן יקבל היתר להיות שר, השאלה היא מי גילה להם רז זה?".
באם אכן השינוי הפומרלי הזה יתרחש, זו תהיה הפלת אבן בחומה הסמלית שבין החברה החרדית למדינה, ודווקא בזכות בג"ץ שהחרדים רואים בו אויב. במפלגה החרדית-אשכנזית נמנעו מלקבל את התואר שר. והאחרון שהחזיק בתפקיד שר היה יצחק מאיר לוין כשר הסעד בממשלת בן גוריון הראשונה. הסיבה הרשמית היא הלכתית - פורמלית: שר נושא באחריות לכלל פעולותיה של הממשלה, וחלקן מנוגדות להלכה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם