בני דודים: היא קצינה בצה"ל, הוא שאהיד דאעש
הם התבגרו זה לצד זו בצרפת וחלמו יחד מה יעשו כשיגדלו, אבל הוא החליט להתאסלם ולחבור לארגון הטרור הקיצוני דאעש, בשורותיו נהרג, היא עלתה לישראל והתגייסה לצה"ל. בראיון ל"במחנה" סיפרה סמלת המבצעים שתהפוך בקרוב לקצינה, כיצד המציאות עולה על כל דימיון
סמלת מבצעים שתהפוך בקרוב לקצינה, היא בת דודה של לוחם דעאש שנהרג בחודש אוקטובר האחרון, כך פרסם היום (ה') הכתב הצבאי של 'במחנה' צחי דבוש. לאה, (שם בדוי) הנמצאת בשלבים מתקדמים לקראת סיום הקורס וקבלת הדרגות עלתה לישראל מצרפת, וקיבלה בחודש אוגוסט האחרון עדכון מהוריה כי בן הדוד שלה רפאל נסע לסוריה והצטרף לשורות ארגון המדינה האיסלאמית.עוד כותרות ב-nrg:
- פישר ישוחרר למעצר בית עם איזוק אלקטרוני
- הכרוון הסנגלי פה: הראשון שנצפה אי פעם בישראל
כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
במהלך שירותה באחת מגזרות יהודה ושומרון שמעה על מעצר של שלושה פעילי דעאש באזור חברון ולדבריה קיוותה אז שבן הדוד יחזור לצרפת. "הוא היה כמו אח גדול בשבילי. היו לנו הרבה ריבים של ילדים. היינו משחקים, מציקים אחד לשנייה. הוא תמיד היה מגניב, מנגן בגיטרה. הערצתי אותו, אבל מהרגע שנכנס לסוריה לא רציתי לדבר איתו. פחדתי שיפגעו בו אם יידעו שהוא דיבר איתי כי אני מצה"ל. הם ידעו שהוא בא ממשפחה יהודית ומבחינתם זה היה הישג גדול עוד יותר לאסלם אותו ולגייס אותו – פחות יהודים בעולם".
מעברו לארגון הטרור האכזרי אולי הפתיע את בני משפחתו, אך חיבתו לאסלאם החלה לפני שנים ספורות כאשר במהלך הלימודים השתכנע לבקר במסגד ולאמץ מנהגים מוסלמים - בני משפחתו החלו לנתק את הקשר עם רפאל ואחרי שנה בדובאי וחודש נוסף בצרפת עלה על מטוס והצטרף למלחמת האזרחים בסוריה.
"הוא לא ראה את זה כמשהו רע. הוא רצה להיות כמו האסלאם של פעם, בלי כל העניינים החומריים שעוטפים את החיים שלנו. הם הראו לו את כל הצדדים הטובים, הראו לו מה קורה בסוריה ושיש אנשים שהורגים אותם וסיפרו לו שהוא הולך לפעילות הומניטרית".
אחרי שבוע בחר להישאר בסוריה ובשיחת טלפון עם אביו סיפר כי הוא יהיה אחראי על תחום המחשוב באחד ממחנות הארגון, וכן סיפר שאינו מתכוון לצאת להילחם או לקחת נשק לידיו. "אבא שלי וכל הדודים היו מאוד מודאגים בתקופה הזו. אמא שלי הייתה עצובה ובכתה המון" שחזרה לאה בראיון לעיתון הצבאי.
"יש לי דוד שהיה חבר טוב שלו ושלח לו מכתב ארוך ובו שאל איך הוא יכול להיות כל כך אגואיסטי ולעשות את זה להורים שלו ולמשפחה שלו והוא לא ענה. אני מבינה שהוא חיפש משמעות, לא להיות כמו כולם בצרפת ולחשוב רק על עצמו, אבל איך אפשר להתגייס לארגון רצחני כזה? הם שטפו לו את המוח. הוא היה שקוע באמת שלו. כמו שאני נלחמת פה ומאמינה באמונה שלמה בצדקת הדרך שלנו, ככה גם הוא כנראה האמין, לצערי, שהוא נלחם בשביל הצד הנכון".
כמעט בכל יום שוחח רפאל מזירת הקרבות עם הוריו ולא השתכנע לשוב לצרפת. במקביל הקים בעבור דעאש מערכות ממוחשבות מורכבות. כפי שסיפרו הוריו, שאף ניסו לשכנע אותו בלי הצלחה לחשוב שוב על החלטתו- כאשר דיברו איתו על עריפת הראשים ופעילות הזוועה של דעאש טען באוזניהם רפאל כי במציאות זה לא קורה.
במהלך חודש אוקטובר נהרג בהפצצה של צבא אסד, והובא לקבורה על אדמת סוריה. את ההודעה להוריו העבירו אנשי קשר מטעם הארגון, כאשר באותה העת בילתה לאה בצרפת, אצל בני משפחתה בחופשה לפני היציאה לקורס.
"פתאום אבא קם לטלפון ואני מבינה שמשהו לא טוב קרה. אי-אפשר להביא את הגופה הוא אמר, ואז סיפר לי שרפאל נהרג. הוא היה ילד יפה. ממש חתיך, באמת בזבוז. באותו ערב תכננו ללכת למסעדה. היינו בדרכנו לשם אבל אמא שלי ואני חזרנו הביתה. לא הייתי מסוגלת לאכול, הייתי בשוק. הייתי עצובה וכעסתי עליו מאוד. התעצבנתי שהוא לא דיבר איתי. אני יכולה להבין את המקום שהוא בא ממנו, כי גם אני נלחמת על הדבר שאני מאמינה בו, אבל התאכזבתי ממה שעשה".
עד היום לא יודעים בני משפחתו של רפאל אם הוא נלחם בפועל או שמא נהרג רק במהלך ההפצצות. את גופתו זיהו באמצעות צילום שהגיע משטח סוריה. לפי אמונת המוסלמים, לא מוציאים את הגופה מהמקום שבו האדם נהרג, ועל כן נקבר שם, במקום שכלל אינו יודע להם.
אביו של רפאל פעיל מאז מותו, בשני ארגונים שנלחמים בתופעה של צעירים שנוסעים להילחם בארגון המדינה האסלאמית ולקח כפרויקט חייו, להציל בני נוער אחרים שלא יצטרפו לארגון וייסעו לזירת הקרבות.
בצעירותה חלמה לאה לגור בארצות הברית והתחברה לארץ ישראל במהלך ביקוריה כאן. "בצרפת אתה חי אבל אין משמעות לחיים, לא אהבתי את זה. כל הזמן מתעסקים בדברים שוליים. כל מי שמתנגד לאסלאם הקיצוני בצרפת הופך מידית לאויב האסלאם. אם תגיד משהו קטן נגדם או תכתוב משהו, מיד יש לך מטרה מעל הראש.
"אני שונאת את צרפת, שונאת. אני אמנם אוהבת את התרבות, הספרות והשירה, אבל אני לא שייכת למקום הזה. אני יהודייה וישראלית, כאן הבית שלי. לא ברחתי מצרפת, ממש לא. לא בגלל המוסלמים והערבים והאנטישמים. הגעתי כי זה הבית הטבעי שלי והמקום שאליו אני שייכת".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם