ישראל והרפובליקנים ינסו לחסום את אובמה בקונגרס
במפלגה הרפובליקנית מודעים לכך שהסיכוי לעקוף את זכות הווטו של אובמה אינו גבוה, אך מבטיחים "לעשות הכל כדי לעצור את ההסכם הרע". גם ישראל צפויה לפעול למניעת הסרת הסנקציות על ידי הקונגרס. "זה לא עניין מפלגתי, זה עניין של מה נכון ומה לא נכון"
הקרב על חתימת ההסכם נגמר, המאבק על הרוב בקונגרס מתחיל: הסכם הגרעין בין איראן לששת המעצמות נחתם אמש (ג'), אולם מתנגדיו מקווים להצליח למנוע את יישומו בעזרת הקונגרס האמריקאי. ישראל וחברי המפלגה הרפובליקנית צפויים לפעול בחודשים הקרובים כדי לגייס תמיכה בקרב חברי המפלגה הדמוקרטית ולהשיג את הרוב הדרוש כדי למנוע את אישור ההסכם.עוד כותרות ב-nrg:
חמינאי בירך, ההמונים יצאו לרחובות: טהרן חוגגת
ההסכם נחשף: ההעשרה תופחת, ומה עם הפיקוח?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
מנהיג הרוב הרפובליקני בסנאט, מיטש מקונל, הודה כי למפלגתו יהיה קשה להשיג את הרוב הדרוש כדי לעקוף את זכות הווטו של הנשיא אובמה, אם הקונגרס יחליט בסופו של דבר לדחות את ההסכם. לרפובליקנים דרוש רוב של שני שליש בשני בתי הקונגרס (בית הנבחרים והסנאט) כדי להצליח לגבור על הווטו הנשיאותי.
ביינר נגד ההסכם:
הסנאטור הרפובליקני בוב קורקר, יו"ר ועדת החוץ של הסנאט והאיש שיזם את החקיקה שאפשרה לקונגרס להיות מעורב באישור הסכם הגרעין, אמר כי הסנאט לא צפוי להצביע בנושא עד לחודש ספטמבר, אחרי שחברי הקונגרס יחזרו מחופשת הקיץ. קורקר הוסיף כי בשבועות הקרובים יתקיימו שימועים ותדריכים לחברי הקונגרס, כדי שיוכלו ללמוד לעומק את ההסכם.
אם הקונגרס יצביע נגד ההסכם, האיסור על הסרת סנקציות יישאר בתוקפו במשך 12 ימים נוספים, בהן יוכלו הנשיא להטיל וטו. לאחר מכן, תורחב תקופה זו למשך 10 ימים נוספים, בהם יכריע הקונגרס האם לעקוף את זכות הווטו של אובמה או לאפשר את הסרת הסנקציות.
אובמה כבר הודיע כי ישתמש בזכות הווטו שלו אם הקונגרס יצביע נגד הסכם גרעין, וכן הכריז כי מאוחר יותר היום (ד') יקיים מסיבת עיתונאים בה יסביר את חשיבות ההסכם לעם האמריקאי. חומר הסברה רב הועלה לאתר הבית הלבן, בו נטען כי ההסכם הנוכחי עדיף על מציאות שבה אין הסכם.
כדי להפוך את ההחלטה של הנשיא, יצטרכו הרפובליקנים לגייס 13 סנאטורים דמוקרטים ו-44 נציגים מבית הנבחרים. ישראל צפויה אף היא להצטרף למאמצי ההסברה והשכנוע, ותנסה להפעיל לחץ על חברי קונגרס משתי המפלגות כדי שיתנגדו להסכם. גורם מדיני אמר אמש כי "אנחנו נעשה כמיטב יכולתנו, עד טיפת זיעתנו האחרונה, כדי להיאבק בהסכם הזה".
מערכה על דעת הקהל בארה''ב. קמפיין ההסברה של הנשיא אובמה
צילום: מתוך אתר הבית הלבן
יו"ר בית הנבחרים, ג'ון ביינר, שהזמין את ראש הממשלה בנימין נתניהו לנאום בנושא הגרעין בפני הקונגרס, הסביר את ההתנגדות להסכם: "צריך לעשות כל מה שניתן כדי לעצור את ההסכם הרע שיסלול את הדרך לאיראן גרעינית. הנשיא נטש את כל המטרות שלו, וזו הסיבה שהעסקה שיש לנו כאן היא לא מקובלת". ביינר טען כי הנושא לא צריך להיות סלע מחלוקת בין שתי המפלגות, והוסיף כי "לא מדובר על עניין דמוקרטי או רפובליקני, אלא על 'נכון' מול 'לא נכון'.
נקודות המחלוקת בין הקונגרס לאובמה
לפי ניתוח שפורסם בסוכנות הידיעות "בלומברג", הקונגרס צפוי לבקר ארבע נקודות מרכזיות שמופיעות בהסכם.
"Snap back" - החזרת הסנקציות
ההסכם: הסנקציות נגד איראן לא יוסרו עד שהסוכנות הבינלאומית תאשר שאיראן עמדה בהתחייבויות שקיבלה על עצמה בהסכם הגרעין. אם איראן תמשיך לקדם את תכנית הגרעין שלה, הסנקציות יחזרו באופן מיידי לתוקף.
ההסתייגות: איראן הצליחה להסתיר בעבר מידע מפקחי הגרעין. גם אם יתברר שהיא הפרה את ההסכם, יהיה קשה מאוד להחזיר את הסנקציות ברגע ששוק הנפט האיראני יחזור למלא תפקיד מרכזי בכלכלה הבינלאומית.
מה יקרה לאחר שיפוג תוקפו של ההסכם?
ההסכם: הממשל אמר שהפקחים הבינלאומים יקבלו גישה חסרת תקדים למתקני הגרעין של האיראנים במשך ה-25 שנים הבאות, כשהם עושים שימוש בטכנולוגיה מתקדמת.
ההסתייגות: המגבלות הראשיות על תכנית העשרת האורניום של איראן צפויות להיעלם לאחר שמונה שנים, כשהמגבלות על המחקר והפיתוח שלה באופן סופי לאחר 15 שנים בלבד.
חזרה לנקודת הפתיחה
ההסכם: לפקחים הבינלאומיים תהיה גישה למתקני הצבא האיראני, אם הם יחשדו שהם משמשים את תעשיית הגרעין. גם במקרה זה, יוחזרו הסנקציות לאלתר אם יתברר שאכן נעשה שימוש באתרים צבאיים לצרכים גרעיניים.
ההסתייגות: הגישה של הפקחים לא מובטחת, בגלל שאם איראן תתנגד לכך,הדיון יועבר לפאנל מתווך בו חברים נציגים מהרפובליקה השיעית, דבר שעשוי למנוע את החזרת הסנקציות.
סחר בנשק
ההסכם: אמברגו האו"ם על מכירת נשק קונבנציונלי לאיראן יוסר רק לאחר חמש שנים, והאיסור על מכירת טילים בליסטיים יוסר רק לאחר שמונה שנים.
ההסתייגות: איראן תמשיך להיות ספקית ותומכת ראשית של הטרור הבינלאומי. הסכם הגרעין עשוי לפתוח את הדלת לסחר מקיף בנשק ותחמושת בינה לבין ארגוני טרור ומשטרים שיעים.
הסכם הגרעין - הנוסח המלא:
"צריך לומר שזה הסכם רע, ולא סתם לקרוע אותו"
בתוך כך, אמר הסנאטור הדמוקרטי בוב מננדז, מבקר חריף של ההסכם עם איראן וחבר בוועדת החוץ של הסנאט, כי "בשורה התחתונה לא נטרלנו את תשתית הגרעין של איראן, ובאופן גורף, שימרנו אותה. אולי עיכבנו חלק מהאלמנטים שלה (של תכנית הגרעין), אבל הם יוכלו לבנות אותם מחדש כשהם ירצו, במיוחד לאחר 12 שנים".
לא סומכים על איראן. סקר דעת קהל בארה''ב
צילום מסך
בסקירה באתר "פוליטיקו", נכתב כי במקרה שבו יתמנה ייבחר מועמד רפובליקני לנשיאות ארה"ב, בבחירות שייערכו בשנת 2016, הוא לא יוכל לבטל בבת אחת את הסכם הגרעין. "אם ננסה להחזיר את הסנקציות על איראן, אף אחד לא יעקוב אחרינו. זה יהיה הגרוע שבכל העולמות", כך אמר רוברט איינהורן, חבר לשעבר בצוות המשא ומתן האמריקאי שנטל חלק בשיחות הגרעין.
איינהורן התייחס לכך שמדינות רבות שעתידות להרוויח מההסכם מבחינה כלכלית יסרבו להחזרת הסנקציות. בנוסף לכך, מדינות אירופה ובעלות בריתה של אמריקה במערב לא יסכימו לשנות את מדיניותן בנושא, רק בגלל שנבחר נשיא אמריקאי ממפלגה אחרת.
במקום ביטול מיידי וחד צדדי של הסכם הגרעין, יוכל הנשיא הבא לנקוט בדרך אחרת: לשכנע את העולם שלא ניתן לסמוך על איראן, דבר שיציג את ההחלטה להפוך את החלטתו של אובמה כ"בלתי נמנעת".
"צריך לומר שזה הסכם רע, ולא סתם לקרוע אותו", כך אמר מארק דובוויץ, מנכ"ל הקרן להגנה על הדמוקרטיות. לדבריו, ישנו סיכוי גבוה שעד לבחירתו של נשיא נוסף, תואשם איראן בהפרה של לפחות סעיף אחד מהסכם הגרעין.
במקרה שלא תתבצע הפרה שכזו, אמר דובוויץ, יוכל הנשיא הבא לקשור בין מעורבותה של איראן במלחמות פרוקסי (מלחמות דרך צד שלישי) במזרח התיכון להסכם הגרעין, ולומר שכדי למנוע את מעורבותה של טהרן בתמיכה בטרור ובמשטרים דיקטטורים באזור.
"אין לנו אשליות בקשר למשטר האיראני"
במפלגה הדמוקרטית הביעו תמיכה בהסכם הגרעין, אך הוסיפו כי אין לתת אמון במשטר האיראני. הילארי קלינטון, המועמדת הדמוקרטית לנשיאות ארה"ב, טענה כי מדובר ב"רגע חשוב מאוד". בדברים שנשאה בפני מפגש תומכי המפלגה הדמוקרטית בגבעת הקפיטול, אמרה קלינטון כי "בהתבסס על מה שאני יודעת... זה צעד חשוב ששופך אור על תכנית הגרעין של איראן".
בנוסף טענה כי ההסכם יוכל לאפשר לארה"ב להיאבק בהשפעתה של איראן במישורים נוספים, בהתייחסה למעורבותה בסוריה, לבנון, תימן ועיראק.
בן קרדין, הנציג הדמוקרטי הבכיר בוועדת החוץ של הסנאט, הנחשב לאחד ממתנגדי העסקה, אמר כי "אין אמון כשזה נוגע לאיראן", והוסיף כי הקונגרס צריך לבחון את ההסכם בצורה מעמיקה. "עלינו להבטיח שתוצאות המשא ומתן יובילו לתוצאה אמינה וארוכת טווח, שגם מאפשר להשיב את הסנקציות במהירות ("Snap back") אם איראן תפר את התחייבויותיה", הוסיף.
מנהיג המיעוט הדמוקרטי בבית הנבחרים, ננסי פלוסי, בירכה על ההסכם, ואמרה כי היא "ארה"ב וישראל לא יקבלו מצב שבו איראן חמושה בנשק גרעיני". לדבריה: "אין לנו אשליות בקשר למשטר האיראני, ולהשפעתה על חוסר היציבות במזרח התיכון. כל האופציות נותרו על השולחן במקרה שבו איראן תפעל להשגת נשק גרעיני".
סטני הויר, ממנהיגי הדמוקרטים בקונגרס, אמר כי "על חברי הקונגרס לעבור בזהירות על כל פרט של ההסכם, במיוחד לאור העובדה שישנה סבירות גבוהה שאיראן תנצל כל פרצה או עמימות לטובתה ולרעת ביטחונם של ארה"ב, ישראל ומדינות המפרץ".
בעוד שהמערכת הפוליטית בארה"ב חצויה בכל הנוגע להסכם הגרעין, פרסם אתר "פוליטיקו" סקר שמראה כי מרבית האמריקאים אינם מאמינים שאיראן תכבד את ההסכם. לפי הנתונים בסקר שערכה אוניברסיטת מונמאות' בשבוע האחרון, 55% מקרב האוכלוסייה הבוגרת בארה"ב "אינה סומכת כלל" על איראן, בעוד ש-35% סומכים עליה "מעט". כצפוי, ישנם הבדלים מהותיים בין הנסקרים הרפובליקנים לדמוקרטים. 71% מקרב הרפובליקנים הביעו סקפטיות בנוגע להסכם, בעוד שבקרב הדמוקרטים האחוזים נמוכים בהרבה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם