ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

"ישראל חייבת להיאבק על האמת, אנשים מצפים לזה"

מנכ"ל משרד החוץ, דורי גולד, משוכנע שהאיראנים יפתחו פצצה גרעינית תוך שנים בודדות, שפעילות נמרצת יכולה לסכל את הסכם וינה ושהדרג הבכיר בארה"ב מבין את ישראל. "24 ימי התראה לאיראנים לפני ביקור, מזמינה הפרות גסות של ההסכם"

קשה להמעיט בעוצמות הלחץ והעומס שהוטל השבוע על כתפיו דורי גולד. פחות מחודשיים חלפו מאז שנכנס לתפקיד מנכ"ל משרד החוץ, וכבר הוא נדרש לטפל באחד האתגרים המדיניים הכבדים ביותר שהונחו לפתחה של מדינת ישראל מאז ומעולם.

עוד כותרות ב-nrg:
- עזרא שיינברג מצפת הוא 'הרב מהצפון' החשוד באונס
- ארגון סלפי: "ירינו לעבר תחנת הכוח באשקלון"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

ביום שלישי לפני הצהריים הגיע הסכם וינה למשרד ראש הממשלה בירושלים. גולד, יועצו ואיש סודו הוותיק של רה"מ בנימין נתניהו, הוזנק אליו בדחיפות. אחרי התייעצות ראשונית שב גולד ללשכתו הלא רחוקה במשרד החוץ כדי לעיין במסמך שבאותן שעות עוד היה סודי. מסקנותיו לא היו שונות מאלה של רוב הציבור הישראלי, אלא שגולד, כדיפלומט עתיר ניסיון שהתמחה בסוגיה האיראנית, גם יודע לנמק את "החורים בהסכם" כלשונו, לפרטי-פרטים.

אתמול אחר הצהריים, בין התייעצות עם בכירי המשרד לתדרוך שגרירים בקו חסוי, העניק גולד ריאיון ראשון לתקשורת העברית מאז שנכנס לתפקידו. הזמן הקצר וחשיבות הסוגיה האיראנית לא אפשרו לגעת בסוגיות אחרות. על פי דבריו של המנכ"ל, כך ימשיכו להיראות פני הדברים בזמן הקרוב. הוא אמנם לא אומר זאת במילים מפורשות, אך מדבריו ברור שישראל הולכת לעשות כל שלאל ידה כדי לסכל את אישור הסכם וינה בבתי המחוקקים האמריקני. בריאיון גולד השיב לראשונה לטענות כאילו מאבק ציבורי כזה יפגע בברית עם ארה"ב.

לעומת נשיא ארה"ב ברק אובמה, ולמעשה כלל הקהילה הבינלאומית, שאומרים כי יש כאן הסכם שימנע מאיראן לבנות פצצה גרעינית בעשר השנים הקרובות, בירושלים נעמדים על הרגליים האחוריות. למה מדינת ישראל מתנגדת להסכם כזה?
"כי יש לנו ניסיון רע עם איראן. יש הבדל עצום בין מדינה שמקיימת את ההתחייבויות הבינלאומיות שלה באופן מלא ובין מדינה שמפרה את ההסכמים החשובים ביותר שעליהם היא חתומה. איראן נמצאת בקטגוריה השנייה. את רוב המתקנים הגרעיניים החשובים האיראנים הסתירו באופן שיטתי. לא שהם הכריזו על האתרים ואז היה פיקוח, אלא להפך. האתרים בנתנז ובעראק להעשרת אורניום וכור המים הכבדים בפורדו הוסתרו על ידי האיראנים בניגוד להתחייבויות הבינלאומיות של איראן".

אז עכשיו ישנו הסכם נשכני מאוד, לצד הבטחות של אובמה שאין אמון באיראנים ולכן מטילים עליהם פיקוח קפדני.
"אבל הפיקוח ההדוק שחברי שש המעצמות מתארים הוא רק על אתרים שהאיראנים הצהירו עליהם. השאלה מה קורה עם אתרים שהאיראנים לא הצהירו עליהם. הרי לא הצהירו על כל האתרים הגדולים של איראן עד שהם התגלו בדרך כזו או אחרת. לכן, משטר (הפיקוח – א"כ) על האתרים שטרם התגלו חשוב הרבה יותר מהמשטר על האתרים המוכרזים. באתרים שלא הוצהר עליהם נהוג המשטר באופן מאוד בעייתי, ומשאיר לאיראן פתח לייצר אמצעי לחימה שמתבססים על טכנולוגיה גרעינית".

גולד נותן דוגמה לדבריו. "יש מתקן הידוע בשם פרצ'ין. האיראנים מפתחים שם את הנשק שלהם ומבצעים ניסויים עם מרכיבים שיכולים לשמש לנשק גרעיני בעתיד. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) ביקשה לגשת לפרצ'ין במשך עשור ולא קיבלה רשות. אנחנו רואים בצילומי לוויין שהתפרסמו בעיתונות הבינלאומית שהאיראנים כיסו באספלט חלקים גדולים של פרצ'ין. הסיבה לכך היא שלאחר שפיכת האספלט קשה הרבה יותר לקחת מן האדמה דגימות שילמדו אם נעשה במקום שימוש בחומר רדיואקטיבי. כך שיש לך עסק עם מדינה שבאופן שיטתי משקרת למערכת הבינלאומית ומפרה את ההתחייבויות הבינלאומיות שלה. הגישה חייבת להיות אחרת, ולצערי איני רואה את הגישה הקפדנית בהסכם החדש".

אז לטעמך ההסכם רופף מדי ולא מספיק רציני?
"הפיקוח על האתרים שאינם מוצהרים אינו רציני מספיק. ברגע שאתה נותן 24 ימי התראה לאיראנים לפני ביקור באתר, אתה מזמין הפרות גסות של ההסכם".

גולד הוסיף כי יש אמת בטענת המעצמות שתוך 24 ימים אי אפשר להשמיד ראיות מפלילות של אתר גדול כמו נתנז, "אבל מה עם אתרים קטנים, קטנים אפילו מפרצ'ין? כך למשל, סיום הייצור של ראש חץ גרעיני יכול להיות בחדר בבית ספר. אתר כזה אפשר לנקות, לטהר ב-24 יום ולהוציא ממנו את כל החומר הבעייתי. יש גם בעיות נוספות - למשל אם יש להם סרכזות מהירות, הם יכולים לצמצם את גודל המתקן ולעבור למתקנים קטנים בהרבה להעשרת אורניום. מתקני העשרה קטנים אפשר לטהר ולהוציא מהם את החומר הבעייתי בזמן מהיר".

יש מתקנים חשודים שלא נכללים בהסכם, כגון פרצ'ין?
"איני רוצה לענות לשאלה הזו".

מדוע?
"כי איני רוצה להיכנס לרזולוציה הזו. אני רוצה לומר שבאופן עקרוני ההסכם לא מטפל במתקנים שהאיראנים לא הצהירו עליהם. הפיקוח על המתקנים הללו לקוי".

אז על סמך ניסיון העבר, מה לדעתך צפוי? זו שאלה של זמן עד שהם ירמו, יפרו את ההסכם ויפתחו פצצה גרעינית?
אם אתה מאמין שהשאיפה האמיתית של איראן היא ייצור חשמל מכורים גרעיניים – שכלל שאיננו נחוץ להם - אפשר לישון בשקט. אבל אני קורא את הדו"חות של סבא"א. נאמר בהם שישנו רצון איראני לבנות ראשי חץ גרעיניים המיועדים לטילי 'שיהאב' 3. לטילים המבצעיים הללו טווח של 1,300 קילומטרים – כלומר, הם יכולים להגיע לישראל. אני חייב להיות בטוח שהאיראנים לא יעשו דבר כזה, וההסכם לא נותן לי ביטחון כזה. איני יכול להיות בטוח שזה לא יקרה. השאיפה הבסיסית של איראן היא להפוך להגמוניה אזורית ולמדינה הדומיננטית במזרח התיכון.

"מהמיליארדים שיזרמו אליהם תועבר תמיכה לחיזבאללה, לחמאס, לחות'ים בתימן ולטליבאן באפגניסטן. הם רוצים יכולת לייצא את המהפכה האסלאמית על פי החוקה האיראנית, והגרעין חייב להיות מהאמצעים שיפעילו להשגת המטרה הזו".

כלומר ברור שהם יפתחו את הפצצה?
"בטווח זמן של 8-10 שנים, אני די משוכנע שהאיראנים יפתחו נשק גרעיני".

מה מדינת ישראל מתכוונת לעשות במצב הזה? נלחמים בקונגרס?
"דעתי היא שישראל חייבת להילחם על האמת שלה. אנשים גם מצפים לזה. אנחנו חייבים לדבר על החולשות ועל החורים הגדולים (בהסכם – א"כ). ואנחנו צריכים לעשות זאת בצורה מכובדת מול בת הברית האמריקנית שלנו. אפשר שיהיו חילוקי דעות בינינו לבין ארה"ב, אבל יש הבדל עצום אם הוויכוח המהותי הופך להיות משהו מעבר לזה".

לכאורה זה מה שקורה. טוענים שיש משקעים אישיים בין הנשיא לבין ראש הממשלה.
"זה יוצא מפרשנים שונים. אני מסתכל על הנאום של ראש הממשלה לפני שני בתי הקונגרס, והוא היה מהות נטו".

בראיונות מתח הנשיא ביקורת על ישראל. יש דמוקרטים שלא באו לנאום של נתניהו, ונוצר רגש לא חיובי כלפיו, במיוחד במפלגה הדמוקרטית.
"חילוקי הדעות הגלויים אינם קלים לשני הצדדים. אבל גם למען הדורות הבאים חובה עלינו להיאבק על העקרונות שלנו כאשר מדובר בביטחון ישראל. דרך אגב, הדבר הזה נהוג ביחסים בין ארה"ב לבין בנות ברית אחרות. יש הרבה החלטות שארה"ב קיבלה, כגון הצבת טילי שיוט באירופה בשנות השמונים, ואחר כך הצבת מערכת ההגנה נגד טילים. היו על זה חילוקי דעות קשים בנאט"ו. נושא אחרי נושא עולים והם לא קלים, אך בסופו של דבר בנות ברית מקבלות החלטה ומצליחות להתגבר על הבדלי הגישות".

כלומר, צריך להיאבק גם אם זה יוצר משקעים וביקורת של הבית הלבן על ישראל?
"לדעתי, הדרג הבכיר (בארה"ב) מבין את ישראל. הנשיא אובמה בעצמו אמר שהוא 'יכול להבין את העמדה הישראלית'. הוא לא דיבר בהפתעה על כך שישראל מתנגדת להסכם".

יש סיכוי לעצור את ההסכם בקונגרס?
"הרבה תלוי בדעת הקהל האמריקנית. אנשי הקונגרס בסך הכול צריכים להיבחר. אם בדעת הקהל האמריקנית ההסכם נתפס רע מאוד, יכול להיות מצב שהרבה אנשי קונגרס יצביעו נגד הסכם אפילו אם הם מהמפלגה הדמוקרטית", אמר גולד, וציין שכבר היו תקדימים שבהם חברי קונגרס הצביעו בניגוד לעמדה המקורית של מפלגתם בגלל הלכי רוח בדעת הקהל.

אז אנחנו הולכים להילחם על דעת הקהל?
"אני לא מצייר עכשיו אסטרטגיות אלא מספר לך כאזרח ישראלי כיצד אני מבין שארה"ב עובדת".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...