המאבק על האוקיינוס ההודי: סין מלחיצה את ניו-דלהי
ההודים מתגברים את נוכחותם הימית והאווירית באיי אנדמן, המשקיפים על מצר מלאקה, שדרכו עוברים כשלושה רבעים מכלל הנפט הסיני
אחת-אחת שייטו ארבע ספינות המלחמה ההודיות לתוך הנמל המנומנם באיי אנדמן וניקובר המרוחקים, לאחר שהגיעו מביקור בבירות דרום-מזרח אסיה ומביצוע תרגולים בים דרום סין השנוי במחלוקת.עוד כותרות מהעולם ב-nrg:
- רה"מ טורקיה: "אחזיר את הסדר העות'מני"
- צרפת: התגלו שרידי גופות של קורבנות הנאצים
- דיווח: ארה"ב לא תגביר את הסיוע הביטחוני
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בואן של ספינות המלחמה לפורט בלייר מוקדם יותר החודש מסמל את האופן שבו שרשרת האיים, הידועה יותר בשל חופיה ואפשרויות הצלילה שבה, הופכת בשקט לנדבך מרכזי באסטרטגיה של ניו-דלהי נגד הנוכחות הימית הגוברת באוקיינוס ההודי.

בראיונות שנערכו בניו-דלהי ובפורט בלייר, המרכז המנהלתי של הארכיפלג, בכירי ביטחון הודים התוו את התוכניות להפוך את בסיס הצבא הצנוע במקום לעמדת תצפית אסטרטגית, שתהנה מיכולות מחוזקות בים, ביבשה ובאוויר.
בעוד שכמה מהקצינים ציינו כי תוכניות התרחבות מוקדמות יותר גמגמו רובן ככולן, הם אמרו כי ישנה אנרגיה חדשה תחת ראש הממשלה נרנדרה מודי, אשר מבקש להדגיש מחדש את העליונות המסורתית של ניו-דלהי באוקיינוס ההודי. כולם הסכימו שמיקום שרשרת האיים הוא הנכס הגדול ביותר ברשותם בשביל להשגיח על הצי הסיני.
איי אנדמן וניקובר, המפוזרים בין מפרץ בנגל וים אנדמן, קרובים יותר למינאמר ולאינדונזיה מאשר ללב היבשת ההודית. חשוב מכך, האיים הדרומיים שוכנים בקרבת קצה מצר מלאקה, שער לאוקיינוס ההודי שדרכו עוברים שלושה רבעים מסך הנפט של סין.
ממשרדו שבראש הגבעה של פורט בלייר, מושבת עונשין בריטית בעבר, אמר ל"רויטרס" סגן המושל א"ק סינג, מפקד צבאי שלעבר שמנהל את איי אנדמן, כי "קווי הספנות העמוסים ביותר בעולם נמצאים קצת דרומה מכאן. במשך זמן רב מדי החזקנו במנטליות של התבצרות באיים הללו כנקודה שיש להגן עליה. הגיע הזמן שנתחיל להסתכל על האיים הללו, שממוקמים במקום אסטרטגי חשוב במיוחד, כקרש קפיצה להודו".

במשך זמן רב היו יחסיהן של הודו וסין מתוחים – סכסוך על גבול ההימלאיה הוביל למלחמה ב-1962. באחרונה הייתה ניו-דלהי מודאגת בשל הצוללות הסיניות שהעזו וחדרו לתוך האוקיינוס ההודי.
שר החוץ הסיני דחה את התפיסה שלפיה פשיטות ימיות של ארצו היו הסיבה שמאחורי ההתגברות בפריסת הכוחות ההודיים. משרד ההגנה הסיני אמר כי בייג'ין משתפת פעולה עם צבאות ברחבי האזור, כולל עם זה ההודי. "זהו מרכיב חיובי נוסף ליציבות והשלום האזוריים", נאמר בהצהרה מטעם משרד ההגנה. ובכל זאת, בכירים במשרד ההגנה אמרו כי הודו בונה מסלולי המראה ארוכים יותר בקצוות שרשרת אנדמן וניקובר, בחלקו לצורך מטוסי ריגול ארוכי טווח.
אחד המסלולים הללו מצוי במפרץ קמפבל שבאי ניקובר הגדול בדרום, כ-240 קילומטרים מפי מצר מלאקה. כאשר בסיס חיל האוויר הזה נפתח ב-2012 עם מסלול המראה של כ-1,060 מטרים, פרשנים צבאיים בסין ראו זאת כצעד מתריס. הצבא ההודי מתכנן להרחיב את מסלול ההמראה שם לכאלפיים מטרים בשנה הבאה, ואז לכשלושה קילומטרים וחצי.
חיל האוויר החל להשתמש במטוסי ריגול מסוג "בואינג" פי-8 איי, שלהם יכולות נגד צוללות ואשר טסים מהודו ועד לפורט בלייר, אבל כשמסלול ההמראה יורחב לכשני קילומטרים הם יוכלו גם לסטות מדי פעם בפעם למפרץ קמפבל, אמר טייס של הצי בפורט בלייר שהכיר את תוכניות ההתרחבות. "מבין כל התוכניות – וחלק מהן גדולות במיוחד - שדרוג המסלול בקמפבל היא המכריעה ביותר. אפשר לצפות בהרבה מאוד דברים משם", הוא אמר.

בכירים במשרד ההגנה אמרו כי הודו גם סבורה שמספר ספינות הצי בשרשרת האיים יוכפל ל-32 לפני יעד הזמן שנקבע ל-2022. בתחילה יכללו הספינות הללו בעיקר סירות סיור, כלי שיט לתקיפה מהירה וספינות נחיתה אמפיבית, הזהות לכלי השיט שכבר מצויים במקום. ספינות קרב קדמיות כגון אלו שמבלות חודשיים בים דרום סין וסביבו יוצבו באיי אנדמן בשלב הסופי של תוכנית 2022.
הפער הגדול ביותר של הצי מצוי מתחת למים. כבר ב-2002 הציע הפיקוד הצבאי המקומי לבנות בסיס צוללות בנמל המוגן של קמורטה שבאיים הדרומיים, אבל בכירי משרד ההגנה אמרו כי התוכניות הללו הוקפאו. להודו יש רק 13 צוללות מזדקנות המוּנעות באמצעות חשמל ודיזל, וזאת בהשוואה לצי הסיני, הכולל כשבעים צוללות, כולל צוללות גרעיניות.
ביבשה תוסיף הודו לאיי אנדמן בשלוש השנים הקרובות חטיבה קרבית נוספת, הכוללת כ-3,000 חיילים.
בכיר ביטחוני בפורט בלייר, שדיבר מבלי ששמו ייחשף, אמר כי יש להגביר את הנוכחות הימית של הודו באזור במהירות גדולה יותר. "אבל אנחנו מתחילים להשקיע, ואנחנו חזקים יותר כאן מבכל זמן אחר בעבר".
מכשול בולט אחר היה בניית תחנת מכ"מ באי נרקונדום, שעוכבה במשך שנים רבות בידי פעילי איכות סביבה מקומיים, שאמרו כי הוא יסכן את ציפור מקור הקרן הנדירה. הממשל של מודי אישר את הקמת הבסיס.
ואכן, הודו לבסוף הבינה כי איי אנדמן הם "מכרה זהב אסטרטגי", אמר ג'ף סמית, מחבר הספר 'שלום קר: היריבות הסינית-הודית במאה ה-21". "ההתרשמות שלי היא שהדאגה הגוברת בשל קצב הפעילות הסינית באוקיינוס ההודית מגבירה את הסיכוי שהודו תתחיל לקחת את אנדמן ברצינות גדולה יותר", הוא אמר.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg