גרמניה במסר חריף לאיראן: שפרי את יחסך לישראל
סגן הקנצלר הגרמני זיגמר גבריאל ביקר בטהרן, ואמר כי "העמדת זכות קיומה של ישראל בסימן שאלה" היא דבר שהגרמנים אינם יכולים לקבל, וכי מדובר בתנאי חיוני בשביל לשפר את הקשרים הכלכליים עם ארצו. הוא אף הציע כי ברלין תתווך בין שתי המדינות
סגן הקנצלר הגרמנית, זיגמר גבריאל, דחק באיראן בפתח ביקור בן שלושה ימים לשפר את יחסה של הרפובליקה עם איראן אם ברצונה לבסס קשרים כלכליים הדוקים יותר עם גרמניה ועם שאר מעצמות המערב.עוד כותרות מהעולם ב-nrg:
- רה"מ טורקיה: "אחזיר את הסדר העות'מני"
- לטביה: הממשלה אסרה על הנשיא לדבר ברוסית
- צרפת: התגלו שרידים של קורבנות הנאצים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
גבריאל, שהינו גם שר הכלכלה בארצו, הוא הדמות הציבורית הראשונה מממשלה מערבית גדולה שמבקר באיראן מאז שנסגרה עסקת הגרעין ההיסטורית עם מעצמות העולם על תוכנית הגרעין של טהרן בשבוע שעבר.
הצדדים הגיעו להסכם למרות התנגדות נחרצת של ישראל, אשר גרמניה מטפחת קשרים קרובים איתה מאז תום מלחמת העולם השנייה, שבה רצחו הנאצים כ-6 מיליוני יהודים. מצב זה מעמיד את גרמניה בעמדה עדינה, בזמן שהיא מנסה לזכות בעסקים חדשים באיראן לאחר מחלוקת בת 12 שנים על תוכנית הגרעין האיראנית ולאחר שהעיצומים הבינלאומיים הורידו בחדות את ההשקעה והסחר הבינלאומיים במדינה.
גבריאל, שהיה מודע לקושי הדיפלומטי הזה, פתח את מסעו בבקשה לאיראן לשפר את יחסיה עם האויבת המושבעת שלה ישראל, ואמר כי ברלין תשמח לשמש כמתווכת לצורך העניין. "לא תוכלו להיות בקשרים כלכליים טובים עם גרמניה בטווח הארוך אם לא תדונו בנושאים כאלה גם אתם ותנסו להניע אותם קדימה", אמר גבריאל בפני אספה של אנשי עסקים איראנים וגרמנים בטהרן. "העמדת זכות קיומה של ישראל בסימן שאלה היא דבר שאנו הגרמנים איננו יכולים לקבל", הוא אמר, והוסיף כי כעת, כשברלין וטהרן יכולות לבסס קשרים קרובים יותר, חיוני לדון גם בסוגיית זכויות האדם.
גבריאל, שייפגש עם הנשיא האיראני חסן רוחאני ועם כמה משריו, אמר כי הוא מעוניין לשוחח עם כמה מנציגי ארגוני זכויות האדם במדינה, שהאו"ם אמר כי היא אשמה בהפרת זכויות אדם נגד נשים, מיעוטים דתיים, עיתונאים ופעילים חברתיים.
צילום: רויטרס
גבריאל, שנסע לטהרן יחד עם משלחת של קבוצת נציגי תעשייה ובכירי חברות כלכליות, שלח איתות ברור שגרמניה מעוניינת לבנות מחדש במהירות את הקשרים הפוליטיים והכלכליים עם איראן.
במסגרת ההסכם מיום שלישי, העיצומים שהוטלו על איראן בידי ארה"ב, האיחוד האירופי והאו"ם יוסרו בתמורה לכך שאיראן תסכים לקיצוצים בטווח הארוך בתוכנית הגרעין שלה, שהמערב סבור כי נועדה לייצור פצצה גרעינית. טהרן תמיד הכחישה כי היא מעוניינת לבנות כלי נשק גרעיניים.
גבריאל הילל את ההסכם כ"צעד ראשון וגדול", ואמר כי כעת אפשרי להגביר את הסחר בין שתי המדינות. "ההסכם שאליו הגיעו שש המעצמות ואיראן בווינה הניח את היסודות לנורמליזציה ביחסים הכלכליים עם איראן", אמר גבריאל לפני שהמריא ביום ראשון. "התנאי המקדים לכך הוא שהצעדים שההסכם קבע ייושמו", הוא אמר.
ארגוני תעשייה בגרמניה אמרו כי הייצוא מהכלכלה הגדולה באירופה לאיראן עשויות אף להכפיל את עצמן בארבע בשנים הקרובות בשל עסקת הגרעין, וחברות כגון "וולסווגן" ו"סימנס", כמו גם אלפי חברות קטנות יותר, בבעלות פרטית, משוועות לפלס את דרכן בחזרה לתפקידן הבולט במשלוחים לאיראן.
גרמניה הייתה בעבר ספק מוביל של איראן מחוץ לאזור המפרץ, אבל ב-2007 היא איבדה את העמדה הזו לטובת סין, שכעת שולחת לטהרן סחורות בכמות הגדולה פי 15-20 מאשר גרמניה.
אריק שווייצר, ראש לשכת המסחר והתעשייה הגרמנית "די-איי-אייץ'-קיי", אמר כי מסעו של גבריאל הוא "סימן טוב מאוד" לעסקים, ובזמן שהסחר הגרמני-איראני עשוי לא לעלות מיד, הוא יכול לקפוץ לשיעור של 6 מיליארד אירו תוך שנתיים. לדבריו, בהמשך עשוי הסחר לעלות ל-10 מיליארד דולר בשנה.
אקו"ם