ראשי » חדשות » בעולם » חדשות חוץ

כך כמעט בוטלה משימת "ניו-הורייזנס" לפלוטו

ה"ניו-יורק טיימס" חשף את סדרת המכשולים, התקלות והקיצוצים שכמעט גרמו לביטול המיזם השאפתני, שבשבוע שעבר ניפק תמונות מרהיבות לכדור הארץ וגנב את הפוקוס מהסכם הגרעין

הגשושה "ניו-הורייזנס", שבלב הסערה העולמית על הסכם הגרעין הגיעה למקום שבו כף אדם לא דרכה מעולם, וביום שלישי שעבר שידרה לראשונה לכדור הארץ תמונות מרהיבות של תת-הכוכב פלוטו, ריגשה מיליוני בני אדם בכוכב הלכת שלנו.

עוד כותרות מהעולם ב-nrg:
- גרמניה במסר חריף לאיראן: שפרי את יחסך לישראל
- רה"מ טורקיה: "אחזיר את הסדר העות'מני"
- לטביה: הממשלה אסרה על הנשיא לדבר ברוסית
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

תמונות של עולם המרוחק כ-10 מיליארד קילומטרים מביתנו, שבו מתנשאים הרי קרח ענקיים, מישורים נרחבים מתפרסים לכל עבר ואזורים מסתוריים רבים ממתינים עדיין שיחקרו אותם גנבו את המיקוד העולמי, ורבים הכתירו את מסעה של הגשושה כניצחון של הגאונות האנושית, כמשימה שהוכתרה בהצלחה וכמעט ללא פגם.
 
אלא שה"ניו-יורק טיימס" האמריקאי חשף כי לא היה חסר הרבה בשביל שהמשימה תבוטל כליל וכלל לא תצא לדרך, וכי סדרת מכשולים במהלך הטיסה החסירה פעימות לב רבות בקרב צוות הקרקע – מה שהיה מותיר את תת-הכוכב מבלי שאיש היה רואה את מסתריו. בכירים ספקנים בנאס"א, איומים לקיצוץ בתקציב, בעיות במעבדה ותאריך יעד בלתי אפשרי איימו לשים קץ למיזם השאפתני.

הרעיון על המיזם החל לפני 15 שנה, לאחר עשור של מחשבה כיצד לחקור את הכוכב המרוחק – אז הוא עוד נחשב כוכב של ממש, חלק ממערכת השמש – מבלי שהמשימה יצאה לדרך. תג המחיר על כל המיזם בשנת 2000, כשאז הוא עוד נקרא "פלוטו-קויטר אקספרס", נראה כאילו יוצא מכלל שליטה.

אלן סטרן, המדען הראשי של המשימה, סיפר כי נאס"א כינסה מסיבת עיתונאים ובה הודיעה כי היא מושכת את ידיה מהמיזם, ומנהל הארגון אף חזר שלוש פעמים על כך שהתוכנית "מתה". אלא שהיה מדובר בהזדמנות חד-פעמית: ב-1989 הגיע הכוכב במסלולו הקבוע לנקודה הקרובה ביותר מהשמש ולהתרחק ממנה, ובאטיות החל להתקרר. מדענים חששו שהאטמוספרה שלו תהפוך לקרח ותיפול לקרקע, מה שיהפוך את המחקר שלו למעניין הרבה פחות עד לפעם הבאה שהוא יתקרב לשמש – כמאתיים שנים מאוחר יותר.

יתרה מכך, הדרך המהירה ביותר להגיע לפלוטו הייתה באמצעות "פנייה שמאלה" ליד צדק, תוך שימוש בכוח הכבידה של כוכב הענק בשביל לזנק קדימה. אלא שהנטייה במסלולו של צדק קבעה כי אם השיגור יצא לדרך אחרי ינואר 2006, הכוכב יהיה מרוחק מדי בשביל לספק את הדחיפה הנחוצה.

הזעקה העולמית בקרב אוהדי פלוטו גרמה לנאס"א לשקול מחדש את אפשרות המשימה, וצוות מדענים בראשותו של ד"ר סטמיוס קרימגיס, ראש מחלקת חקר החלל במעבדה לפיזיקה יישומית במכון ג'ון הופקינס במרילנד, הוקם בשביל לנסות לבדוק כיצד אפשר להוציא לדרך משימה בעלות נמוכה בהרבה.

חברי הצוות עבדו ימים כלילות, כולל במהלך חג ההודיה, וניפקו תג מחיר מעודכן: 500 מיליון דולר, כולל טיל השיגור. במסגרת המאמץ הזה צוירה סקיצה שעליה התבסס "ניו-הורייזנס".

ד"ר קרימגיס פנה לאלן סטרן, ויחד השניים ניסו להגיע לעיצוב סופי של הגשושה, ולבסוף, בנובמבר 2001, בחרה סוכנות החלל בזו הסופית. לאחר מכן הצוות עיצב, בנה וניסה את הגשושה החדשה בפרק זמן של ארבע שנים וחודשיים, אבל זמן קצר לאחר שהתוכנית יצא לדרך ממשל בוש ביטל אותה.

התקציב הנשיאותי ב-2003 לא כלל כסף לפלוטו, והייתה זו השנה השנייה ברציפות שהממשל ניסה לחסל את התוכנית הזו. חברי קונגרס עזרו לנאס"א לגייס תקציב לתוכנית, ובסיועה של האקדמיה הלאומית למדעים הצליחו המדענים להחזיר את מיזם "ניו-הורייזנס" למסלול.
  

בשלב מסוים טיפסה העלות המוערכת של המיזם לכ-720 מיליון דולר, ואז גם נתקל הצוות במכשול נוסף: משרד האנרגיה הפדרלי הודיע כי לא יוכל לספק את כור הפלוטוניום הנחוץ לשם קיומה של החללית במשך כל שנותיה בחלל. בלעדיו, לא היה סיכוי למשימה: בקצה הרחוק של מערכת השמש אי אפשר "לחיות" על בטריות או על אנרגיה סולרית. במקום, הציעו למיזם מנוע מוקטן, עם הספק נמוך יותר, אולם בסוף הצדדים התפשרו והיה די בהספק זה לצורך המשימה.

מכשול נוסף אירע כבר בחלל. הטיל שוגר ב-19 בינואר 2006, ו-13 חודשים מאוחר יותר הגיע לצדק, ואף צילם התפרצות געשית על אחד מירחיו. אלא שאז קרתה תקלה חמורה: קרן קוסמית בריכוז גבוה חמקה לתוך המחשב של הגשושה, וגרמה לקצר ולאתחול מחדש. וכך, המחשב שנפגש לא עמד יותר בתחזיות המקוריות של יוצריו - במקום תקרית כזו פעם אחת בכל המסע, הוא אתחל את עצמו מחדש פעם בשנה בערך, אף שלמרבה המזל הוא לא יצר נזק משמעותי למערכות של הגשושה.

לבסוף, עשרה ימים לפני תחילת המשימה בפלוטו, אי שם בסוף חודש יוני, למדענים בכדור הארץ היה ברור שמשהו השתבש. לא בדיוק היה ברור להם מה, כי האפשרויות אדירות. ב"ניו-יורק טיימס" הסבירו כי עם מכשור כל כך עדין, אפילו עצם חללי בגודל של גרגר אורז אשר ייתקע במהירות גבוהה ב"ניו-הורייזנס" עשוי לערער את שיווי המשקל שלו.

אלא שבהמשך התברר כי קצר אירע במכונה לאחר שניסתה לבצע שתי פעולות במקביל: לקבל הוראות מכדור הארץ ובמקביל לדחוס מידע ותמונות לתוך מערכותיה. מכיוון שהמחשב לא מתוכנת לאפשרות של שתי פעולות בו-זמנית, הוא נכנס למצב "בטוח" ואפשר למחשב הגיבוי לפעול במקומו.

כשבכדור הארץ הבינו מה קרה, הצוותים הצליחו לנשום לרווחה. המערכות עובדות כשורה, הגשושה תחלוף על פני פלוטו. כמה ימים מאוחר יותר, זה מה שאכן קרה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...