תוכנית אייזנקוט: קיצוץ במפקדות וחיזוק המערך הלוחם
הרמטכ"ל הציג לצמרת הצבא את התוכנית החמש-שנתית "גדעון", שאמורה לתת מענה לאתגרי העתיד. במסגרתה, יועדף שימוש ב"אש מדויקת" על פני ארטילריה, וייבחן קיצוץ במפקדות וחיזוק המערך הלוחם, בנוסף ל"הצערת" שדרת הפיקוד
כך ישנה הצבא את פניו בשנים הקרובות: הרמטכ"ל, רב-אלוף גדי איזנקוט הציג היום (ב') לסגל הפיקוד הבכיר של צה"ל את התוכנית הרב-שנתית "גדעון", הכוללת "הצערה" של הצבא, קיצוץ בתקנים והתמקדות ביחידות של אש "מדויקת" על פני ארטילריה. בשבוע הראשון בתפקידו הקים אייזנקוט שישה צוותים, בראשות כל אחד מהם אלוף, כדי לגבש תוכנית עבודה בתקווה שזו תצא לפועל, בניגוד לשלוש הקודמות שלא יושמו והותירו את צה"ל עם תקציב שנתי.עוד כותרות ב-nrg:
כחלון וניסנקורן: בוטלה השביתה הכללית במשק
בנט ללפיד: "אם אתם לא רוצים לעזור, אל תפריעו"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
על פי התוכנית החמש-שנתית, תקציבו של צה"ל – בלי משרד הביטחון – יעמוד על כ-30 מיליארד שקלים בשנה. אלה ישמשו להתעצמות, לקיום שוטף ואימונים ולתשלום שכר. בצה"ל סבורים שתקציב הביטחון כולו צריך לעמוד על סכום קבוע בין 61 ל-64 מיליארד שקלים מדי שנה.
במסגרת עבודת הצוותים גיבש ראש אגף כוח האדם בצה"ל, אלוף חגי טופולנסקי, מודל קבע חדש שעתיד גם הוא לצאת לדרך כחלק מתוכנית "גדעון", ובמסגרתו ימונו מפקדי גדודים וחטיבות לתפקידם בגיל צעיר יותר. הרמטכ"ל איזנקוט עצמו, שהיה מג"ד בגיל 28, אימץ את ההמלצות של ראש אכ"א לפיה שדרת הפיקוד של צה"ל תהפוך לצעירה יותר: מפקדי גדודים יהיו בני 34-32 במקום 37-35 כיום, מפקדי חטיבות יהיו בני 42-40 במקום 46-45 כיום, ונגדים ישתחררו בגיל 52.
כבר בקיץ האחרון יצאו לקורס פיקוד ומטה קצינים צעירים יותר, ובתוך שלוש עד חמש שנים עתיד הצבא להיות צעיר יותר. "מ"פ בגיל 30-28, אבא לשלושה ילדים, הוא אחר מאשר מ"פ בן 26-24", הסביר קצין בכיר בתדרוך לכתבים. "ברמת הדרישות והנורמות שלנו כמפקדים, ביציאה של "שבת כן, שבת לא", וגם בעניין הפיזי, נכון שהגיל יהיה נמוך יותר וצריך לאזן".
במקביל, מאה אלף חיילי מילואים ישוחררו משירות כדי להקטין את גודל היחידות, ולאפשר יותר אימונים לאלה שימשיכו לשרת. נוסף על כך, יצומצמו גדודי ארטילריה – גם במערך הסדיר – מתוך רצון לאש "מדויקת" יותר, על פני זו הסטטיסטית, כלומר הלא-מדויקת. זאת בהמשך לסגירתן זה מכבר של שש חטיבות טנקים.
"יהיה מהלך לקיטון בסד"כ (סדר כוחות, י"ע) הארטילרי הסטטיסטי של צה"ל. בעשור האחרון ירינו למעלה מ-400 אלף חימושים סטטיסטים במערכות. נסגור חלק מהמערכים ונקטין את האש הסטטיסטית על חשבון האש המדויקת". בשל קיצור השירות ל-32 חודשים החל מגיוס הקיץ הנוכחי, בצה"ל פועלים לקצר את משך ההכשרות, וכן ולצמצם את מספר החיילים היוצאים לקורס קצינים, על רקע צמצום נרחב באלפי משרתי קבע עד סוף השנה הבאה.
בצה"ל לא מתכוונים בינתיים להניע פרויקטים חדשים של התעצמות, אלא לבסס את היכולות הקיימות ולהימנע מרכש חדש. כחלק מתוכנית ההתייעלות המתוכננת יקוצצו 6% מהמשרתים במטות ובמפקדות, תחילה מקרב תומכי הלחימה ובהמשך בחטיבות ובכוחות הלוחמים. "הכוונה היא להכניס את הידיים פנימה ולסגור יכולות, לעשות קיצוץ רוחבי, להקדים סגירות של מערכים, גם במטה הכללי ובכל המפקדות הראשיות, ולהקטין את היקף הקצונה", הסביר הקצין הבכיר.
כך, במטה הכללי צומצמו כבר שלושה תקנים של קצין בדרגת אלוף, כשהתקן הרביעי שיבוטל טרם נקבע. הפרקליט הצבאי הראשי הבא יהיה תת-אלוף ולא יועלו במהלך תפקידו לדרגת אלוף בדומה למצב כיום. כמו כן, מלבד מפקד הגיס הצפוני שמונה גם למפקד המכללות, מפקד הגיס הנוסף, גם הוא בפיקוד הצפון, ימונה לתפקיד מקביל נוסף.
קיצוץ נרחב צפוי גם בתקנים בחיל החינוך, ברבנות הצבאית, בגלי צה"ל ובצנזורה, וכן ביחידת יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים ובמפקדת קצין המילואים הראשי. "נעשה עבודת מטה לקיצוץ כוח האדם במערכים האלה לפני שנגיע לחטיבות לוחמות", אמר הקצין. "נאחד גופי כוח אדם, 'נאזרח' משימות בפרקליטות הצבאית, ביועץ הכלכלי לרמטכ"ל, ובמחלקת מדעי ההתנהגות. נבחן כפילויות באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, בתקשוב ובמפקדת זרוע היבשה".
במסגרת תוכנית העבודה, צה"ל שם לו למטרה לחזק את כוחות החוד, דוגמת חטיבות החי"ר, ואת המוכנות שלהן ללחימה בתוך שעות ספורות – דבר שיוביל להגברת אימונים בשלוש אוגדות ההתקפה של צה"ל: 36, 162 ו-98. על פי התוכנית, הצבא כולו יהיה ערוך בתוך זמן מוגדר ללחימה, ואילו שלוש האוגדות המובילות יהיו מוכנות בתוך זמן קצר ליציאה לקרב.
"מדובר על יכולת משופרת מאוד לחוד של צה"ל במבנה וארגון הקרב, באמצעי לחימה ובהיקף האימונים. זה קורה בשנת 2016-2015, ואנחנו רוצים להגדיל את זה. המוכנות הבסיסית היא ראש וראשון, וזה נכון גם בקשר לעבר. שילמנו על זה מחיר במלחמת לבנון השנייה". יצוין כי עד סוף השנה תוקם בצה"ל חטיבת הקומנדו החדשה, שתאגד את יחידות העילית מגלן, אגוז, דובדבן, ורימון לכדי חטיבה אחת.
בצה"ל דוחים את הביקורת שלפיה המערכת לא מתייעלת וטוענים כי לא מגיעים לתוכנית הרב-שנתית הנוכחית על קרקע בתולית, אלא לאחר מהלכים רבים לקצץ בהוצאות הצבא. "אנחנו באים עם המלצה רצינית וממקום מאוד אחראי, עם תוכנית שנועדה להשאיר בצה"ל אנשים מתוגמלים וטובים", אמר הקצין הבכיר.
הצגת התוכנית לחמש השנים הבאות למפקדי הצבא וכן לכלי התקשורת מגיעה כשברקע פרסומו הצפוי של דוח ועדת לוקר שבחנה את תקציב מערכת הביטחון, ועתידה להנחית החלטות קשות על משרתי הצבא, בייחוד בכל הנוגע לתשלום הפנסיות.
בצבא הורגשה בשבועות האחרונים תסיסה רבה בשל דיווחים חלקיים על המלצות הוועדה. לדברי הקצין הבכיר, שהתבטא בצורה חריפה באשר לפרסומים על ההמלצות הצפויות, הבחנה בין אנשי קבע קרביים ללא-קרביים תהיה כמו "כדור בין העיניים". לדבריו, מי שחושב שניתן לגייס צעירים לשנתיים או להקטין את צה"ל בשליש "חושב שזו המציאות בשוויץ, וזה מופרך". הקצין נתן כדוגמה את אניית הקלוז סי שהפליגה מאיראן לרצועת עזה ונעצרה בלב הים האדום במרץ 2014. לדבריו, כאשר נערכו במערכת הביטחון למבצע זה, היו מעורבים בכך אלפי אנשים ולא רק 20 לוחמי הקומנדו הימי שהשתלטו עליה.
"אם מישהו חושב שהוא יכול להמשיך לנהל את הסיכונים על הגנת המדינה, על ההכשרות בצה"ל ועל אימונים – אני חושב שזו טעות", אמר הקצין הבכיר בהתייחסו לעיסוק הגובר בכלי התקשורת בשבועות האחרונים בפנסיות של אנשי הקבע. הוא הוסיף כי הדבר יוצר דה-לגיטימציה ואף פוגע באמון הציבור בצבא. "אי אפשר שהגוף היחידי במדינת ישראל שלא יקבל פנסיות זה קציני צה"ל, למעט קרביים שמקבילים למג"דים או מפקדי טייסות. אני חושב שזו פגיעה אנושה באיכות האנשים בצה"ל וביכולת להשאיר אנשים טובים. יש אלפי אנשים שעובדים מאחורה סביב השעון ואינם לוחמים, ובעיניי להגיד שמי שיקבל פנסיה זה רק מג"ד או מפקד טייסת זה בדיחה. אני בעד האמירה שצה"ל יהיה ראשון – יותר מכל גוף בשירות הציבורי, בטח לא פחות".
בצבא מקווים כי התוכנית תאומץ, והרמטכ"ל כבר נפגש לשם כך עם שר האוצר משה כחלון. עם זאת, אחרי שלוש שנים שבהן תכניות דומות נדחו, בצה"ל נערכים גם לאפשרות הזו. "קיימת מורכבות בהעברת תוכנית רב-שנתית, גם מבחינת תקציב וגם בגלל השפעות חיצוניות", הסביר הקצין. "אנחנו מגיעים לתוכנית הזאת אחרי שינויים משמעותיים בפרספקטיבה היסטורית".
לדבריו, בהשוואה לשנת 1985, צה"ל ירד ב-75% במספר הטנקים וב-50% במטוסי הקרב וספינות חיל הים. במקביל, ב-30 השנים האחרונות נרשמה עלייה של 400% בכלי הטיס הבלתי מאוישים, ושל כ-8% במספר אנשי הקבע, שעלה בתקופה זו מ-39 ל-45 אלף. בתום הקיצוץ שעתיד להסתיים עד סוף שנת 2016 יגיע מספר אנשי הקבע ל-41 אלף: 2,500 כבר פוטרו, ועוד 2,000 יפוטרו עד סוף 2016. "בעבר צה"ל פיקד על יהודה ושומרון עם חטיבה אחת שישבה בבית אל ושש פלוגות מג"ב, כיום זו אוגדה עם שש חטיבות ובין 22 ל-40 גדודים בשטח".
בתוך כך, בכנס המפקדים שהחל הבוקר הוצגו תרחישי ייחוס ואיומים שאיתם יידרש צה"ל להתמודד על פי ההערכות בחמש השנים הקרובות, התקופה שאליה מתייחסת תוכנית "גדעון". התרחיש הבסיסי שאותו הציג הרמטכ"ל לקציניו הוא מלחמה רב-זירתית והתקפה מקבילה בשתיים או שלוש גזרות. "ישנו שינוי שאי אפשר להתעלם ממנו והתפרקות של הסדר הישן", אמר הקצין בהתייחס להתפתחויות האזוריות של השנים האחרונות. "איש לא חזה את הטלטלה במזרח התיכון ואת דעאש, שהוא יותר תופעה מאשר רעיון, ואשר מגיעים אליו צעירים מכל העולם".
סוגיה נוספת שלא ניתן להתעלם ממנה בימים אלה היא הסכם הגרעין עם איראן שהושג בשבוע שעבר. במערכת הביטחון מציבים את הסוגיה בראש סדר העדיפויות בהנחה כי בפועל, ההסכם לא ימומש ובערוץ חשאי ינסה המשטר בטהרן לקדם את תוכנית הגרעין "מתחת לרדאר".
נוסף על כך דובר על חיזבאללה, שספג כ-1,300 אבדות בסוריה וכ-5,000 פצועים, ונמצא בנקודת שבר על פי הערכת המודיעין הישראלי, ועל חמאס ברצועת עזה וביהודה ושומרון, שמנסה לקדם פיגועים ונערך למערכה נוספת נגד ישראל, ולשם כך מקימים מחדש את מערך המנהרות והרקטות. "אני מניח שצה"ל יידרש להפעיל כוח במהלך התר"ש (תוכנית רב-שנתית, י"ע), אבל אני רואה גם הזדמנות גדולה ולא רק סיכונים, ויכולת לעשות עכשיו שינויים לעתיד", סיכם הקצין הבכיר.
לדבריו, בכל הקשור לפעילות ארגוני הטרור, יכולת החדירה של צה"ל, המודיעינית והקינטית (בסיוע תחמושת מדויקת) רק גוברת מדי יום, באלפי אחוזים יותר מבעבר. "כל יום שעובר יכולת איסוף המודיעין של צה"ל עולה, ואני לא מכיר אויב בקו המגע הראשון שיוכל לעמוד מול צוות קרב גדודי או חטיבתי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם