גברים ישרתו שנתיים, צמצום של 11% מאנשי הקבע
הוועדה לבחינת תקציב הביטחון פרסמה את מסקנותיה והיא ממליצה לצמצם בצורה משמעותית את כוח האדם בצבא. במקביל, קצינים שאינם בתפקיד קרבי שיפרשו מצה"ל החל מגיל 42, יזכו למענק ולא בפנסיית גישור
הקרב על הביטחון: לאחר שבועות של הערכות, הדלפות וספקולציות, פורסם דו"ח ועדת לוקר לבחינת השירות הצבאי ותקציב הביטחון, לפיו יעמוד תקציב הביטחון למשך 5 שנים על 59 מיליארד שקלים ויתקיימו התייעלות ורפורמות בהיקף של כ-10 מיליארד שקלים שיפנו משאבים להתעצמות צה"ל ובניית יכולות מבצעיות.עוד כותרות ב-nrg:
• מי אתה, הגיבור המפתיע של הסכם הגרעין?
• הנגבי: לא ישוחררו אסירים בתמורה לגופות חיילים
• כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
על פי מסקנות הוועדה שהתקבלו פה אחד, שירות החובה לבנים יקוצר לשנתיים בלבד עד לשנת 2020, ירידה של 11% בהיקף כוח האדם בצבא, קביעת תקציב קבוע בחוק שיעמוד על 59 מיליארד שקלים למשך חמש שנות התקציב בין 2016 ל-2020, ומודל חדש לסיום שירות הקבע ללוחמים בגיל 42 במקום 47 כיום.
בנוסף קובעת הוועדה שקיפות מלאה בתקציב משרד הביטחון מול משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה כמו בכל הגופים הביטחוניים האחרים, וחיוב בהקצאת תקציב מוגדר לאימונים שלא ניתן יהיה לנתב לצרכים אחרים.
הוועדה קבעה שורה של רפורמות והתייעלות כולל הסטת תקציבים במערכת הביטחון שתניב לה מקור תקציבי בהיקף של 9.6 מיליארד שקלים לשנים 2016-2020 לטובת יכולות מבצעיות והתעצמות צה"ל ובכלל זה אזרוח משימות, צמצום מפקדות וכפילויות וירידה בהיקף כוח האדם ב-11% עד סוף 2017.
עוד ממליצה הוועדה על איחוד אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה וכל הגופים האחרים העוסקים בבניין הכוח ביבשה, לתוך מפקדת זרוע היבשה, וביטול כפילויות שישנן בין מז"י לבין אגפים אחרים. לדברי הוועדה, זרוע היבשה היא רכיב יסוד בבניין הכוח של צה"ל, ולדברי נציגי הצבא, היא גם הזרוע החסרה ביותר מבחינת ההתעצמות והמוכנות. כדי ליעל את פעולת הצבא ובניין הכוח ביבשה, ממליצה הוועדה.
הוועדה ממליצה לערוך שינוי יסודי במבנה השכר שיביא לידי ביטוי העדפה של לוחמים על פני אנשי מקצועות אחרים וגמישות בתגמול בעלי מקצועות צבאיים אחרים על פי צורכי הצבא, וממליצה כי עלות השכר של משרתי הקבע תעמוד על 86% מעלות השכר כיום, עד סוף שנת 2017.
עוד ממליצה ועדת לוקר על הקטנה משמעותית בהיקף כוח האדם בצבא ובהיקף ההוצאה על השכר הנגזר מכך, תוך תיעדוף המסגרות המבצעיות והלוחמים. לשם כך יש לפעול לצמצום משמעותי של מטות ומפקדות, לשינוי מבני ול"שיטוח" מטות.
הוועדה ממליצה להמיר את הפנסיה במענק סיום שירות ראוי והוגן. ההסדר המוצע ישמור על תעדוף הלוחמים ותנאי שירותם, והמשך שימור הטובים והמתאימים ביותר במסגרת השירות, תוך הפחתת עלויות כוח אדם ותשלומי הפנסיה.
בנוגע לסיוע האמריקאי שעלה לאחרונה לכותרות קובעת הוועדה כי היא ערה לדיונים המתקיימים באשר להארכת ההסכם על הסיוע האמריקני, וסבורה כי נוכח התפתחות האיומים ונוכח הצורך בשמירת היתרון האיכותי של צה"ל, יש מקום לבחון את הגדלתו.
הדו"ח שהגישו חברי ועדת לוקר מאמץ בתוכו חלקית מסקנות והמלצות של צה"ל שמופיעות בתוכנית "גדעון" אותה הציג אתמול (שני) הרמטכ"ל גדי אייזנקוט למפקדי הצבא הבכירים. בין היתר מסכימים גם בצבא כי נדרש קיצוץ נרחב במפקדות, וכן הצערת גיל המשרתים בקבע.
עיקר המחלוקת בין הצדדים נוגעת לכל מה שקשור ב'פנסיית הגישור'. כיום, ניתנת פנסיה כזו בצבא, ומטרתה לגשר בין תקופת הפרישה מצה"ל ועד גיל הפנסיה, ובמהלכה זוכים קצינים שפרשו לקבל סכומי כסף נכבדים מדי חודש. במודל החדש של משרתי הקבע שלא אומץ בוועדה ממליץ ראש אכ"א אלוף חגי טופולנסקי לקבוע 3 שערי יציאה בעבור משרתי הקבע בכל שבע שנים - הראשון בגיל 26-28 לפני כניסה לשירות קבע מובהק, השני כעבור שבע שנים נוספות ביגל ממוצע של 35-36, עם ותק של 14 שנים בשירות, והשלישי בגיל 42.
על פי המודל, מי שיפרוש בשער המיון הראשוני, לפני שייכנס לשירות קבע מובהק יזכה בפנסיה צוברת. אלו שיפרשו בשער המיון השני, יזכו בפנסיה צוברת וכן במענק שחרור נכבד, ובשער השלישי, יוכלו לפרוש ולקבל פנסיית גישור בלי הבדל בתפקיד אשר ביצעו.
בצה"ל מסרבים לקבל את ניסיון הוועדה להבדיל בין קצינים קרביים לכאלו שאינם, ולמנוע מצב בו חלק מהפורשים בגיל 42 יזכו בפנסיית גישור בגלל ששירתו ביחידות קרביות, והיתר רק במענק. גיל הנגדים הפורשים יעמוד על 52, למעט נגדים לוחמים וחריגים אשר יפרשו בגיל 42 גם כן. באגף כוח האדם הסבירו היום בתדרוך לכתבים צבאיים כי במסגרת המודל יוקם מנגנון סינון קפדני יותר שיקבע כי מי שלא זוכה לקידום יידרש לפרוש משירות ולא למשוך מספר שנים נוספות בכדי להגיע לפרישה.
בנוסף, מציע ראש אכ"א כי לוחמים שיהיו בדרגת רב סרן, דוגמת סגן מפקד גדוד, ויגיעו לשער המיון השני, יוכלו להישאר בשירות עד גיל 42 ולא יידרשו לפרוש, רק בשל העובדה כי עשו שירות קרבי, וכן תפקידי רב סרן שיוגדרו כ'מוקדי ידע' ויוכלו להישאר בשירות גם כן עד גיל 42 ולפרוש בתנאים נוחים. במסגרת השינוי המדובר, יקוצץ משמעותית מספר הקצינים בדרגת רב סרן כאשר 300 עד 1000 תפקידים, דוגמת כלכלנים או משפטנים יוצאו ל'אזרוח'.
המודל המוצע ייחל אמנם רק עוד עמה שנים ולא ייחול על כאלו המשרתים כבר כיום בקבע מובהק, קצינים מעל גיל 28, כאשר באכ"א מתכננים להצעיר את גיל המשרתים כבר עתה גם בעזרת סינון של אנשי קבע שאינם בעלי אופק שירות או על רקע תפקוד לקוי.
לדברי קצין בכיר, במסגרת התוכנית המדוברת, 4,800 קצינים ייכנסו מדי שנה לשירות קבע, מהם יגיעו 874 לשירות קבע מובהק, ולאחר מכן 420 לגיל פרישה - סדר גודל של תשעה אחוזים מבין כלל משרתי הקבע.
במקביל, 4,000 נגדים ייכנסו מדי שנה לשירות קבע, מהם ימשיכו 476 לשירות קבע מובהק וכ-340 יגיעו עד גיל פרישה, סדר גודל של כשמונה אחוזים וחצי- לדברי הקצין, על פי המלצות וועדת לוקר, כ-50 קצינים, מפקדי טייסות ומפקדי גדודים יזכו מדי שנה לפנסיית גישור, ואילו בצבא דורשים כי מספרם יעמוד על כ-750 אנשי קבע, בהתאם למודל החדש בעלות של כ-2.5 מיליארד שקלים בשנה.
שר החינוך נפתלי בנט שיבח היום את מסקנות דו"ח לוקר. לדברי בנט, "דו"ח לוקר הוא דו"ח אמיץ לצבא אמיץ. הדו"ח מביא איתו בשורה חברתית, בטחונית וכלכלית, ומהווה הזדמנות נדירה לשידוד מערכות בצה״ל".
בנט הוסיף כי "הדו״ח מבדל בין לוחמים לכאלו שאינם, בין פצועי קרב לבין נפגעי תאונות דרכים בחופשות, הוא מייעל ומצמצם את המטות והמפקדות, ומפנה את כל המשאבים למטרה העליונה של צה״ל: ניצחון על אויבינו. הדו״ח מאזן בין צרכי הקיום של ישראל לבין איכות החברה בה. אסור שהדו״ח יילך בדרכם של דוחות ברודט, גורן ובן-בסט שלא יושמו. אסור לנו לפספס הזדמנות היסטורית זו. אני קורא להביא את הדו"ח לדיון והצבעה בהקדם האפשרי - עם ישראל רק ירוויח מכך".
השר זאב אלקין, חבר הקבינט ויו"ר ועדת חוץ וביטחון לשעבר, שיבח גם הוא את מסקנות הדו"ח. לדברי אלקין, ״אני קורא לראש הממשלה ולממשלה לאמץ מסקנות ועדת לוקר כמקשה אחת. לא יכול להיות שמערכת הביטחון תדרוש תוספות גדולות לתקציב הביטחון על חשבון הצרכים החברתיים הבוערים של מדינת ישראל, ולא תהיה מוכנה לתרום את חלקה.
"כל תוספת תקציב בהעדר הצעדים שהמליצה עליהם ועדת לוקר לא תפתור את בעיות העומק של תקציב הביטחון ותדרוש מאיתנו לחתוך שוב ושוב בבשר החי של התקציבים החברתיים גם בשנים הבאות. לכן, אתנגד בכל תוקף לתוספת משמעותית לתקציב הביטחון ללא יישום צעדי התייעלות שהמליצה עליהם ועדת לוקר".
בצה"ל הגיבו בביקורת להמלצות דו"ח ועדת לוקר, לפיהן יש לצמצם את התקנים של אנשי הקבע בצבא ב-11 אחוזים, וכן לקצץ בתנאיהם. קצין בכיר אמר כי הפגיעה בתנאי אנשי הקבע איננה חוקית ומפלה את המשרתים בצבא לעומת יתר עובדי בזרועות הביטחון בשירות המדינה. לדברי קצין בכיר: "אני לא מכיר שום ארגון רציני שנפרד מהאנשים שלו, ופוגע במקביל באלו שנשארים. אם מפלים את האנשים כאן, אף אחד לא יישאר אפילו יום אחד".
לדברי הקצין: "אנחנו לא מנותקים. אם יש מקום שבו רואים את הצרכים של מדינת ישראל, זה כאן. אחד הדברים המפוספסים בדו"ח, היא העובדה שלא היה שיח מול הצבא. עם הרבה דברים מתוך מסקנות הוועדה אנחנו מסכימים. אולם משרתי הקבע מרגישים רע ויש נפילה בתחושות שלהם בסקרים שנעשים".
הגורם הבכיר סייג את ביקורתו ואמר כי "אנחנו לא אנטי לוקר, לא נגדו או ולא נגד צוותו. הם עשו עבודה ואנחנו מתייחסים אליה באופן רציני, ומנסים לעשות את השילוב בין הדברים".
הוא הוסיף: "אני לא אגיד מילה רעה על לוקר וצוותו, בתקווה שכל זה יוביל למקום טוב יותר. לוקר מונה על ידי ראש הממשלה והקבינט על רקע אי הסכמה על תקציב הביטחון, וכדאי שעניינה של כל תכנית הוועדה יהיה ברור וגלוי".
בצבא נערכו מראש לפרסום הדו"ח ואתמול הציגו את התוכנית הרב שנתית "גדעון" שגיבש הרמטכ"ל אייזנקוט הכוללת "הצערה" של הצבא, קיצוץ בתקנים והתמקדות ביחידות של אש "מדויקת" על פני ארטילריה. בשבוע הראשון בתפקידו הקים אייזנקוט שישה צוותים, בראשות כל אחד מהם אלוף, כדי לגבש תוכנית עבודה בתקווה שזו תצא לפועל, בניגוד לשלוש הקודמות שלא יושמו והותירו את צה"ל עם תקציב שנתי.
על פי התוכנית החמש-שנתית, תקציבו של צה"ל – בלי משרד הביטחון – יעמוד על כ-30 מיליארד שקלים בשנה. אלה ישמשו להתעצמות, לקיום שוטף ואימונים ולתשלום שכר. בצה"ל סבורים שתקציב הביטחון כולו צריך לעמוד על סכום קבוע בין 61 ל-64 מיליארד שקלים מדי שנה.
לדברי קצין בכיר, שהתבטא בצורה חריפה באשר לפרסומים על ההמלצות הצפויות, הבחנה בין אנשי קבע קרביים ללא-קרביים תהיה כמו "כדור בין העיניים". לדבריו, מי שחושב שניתן לגייס צעירים לשנתיים או להקטין את צה"ל בשליש "חושב שזו המציאות בשוויץ, וזה מופרך".
"אם מישהו חושב שהוא יכול להמשיך לנהל את הסיכונים על הגנת המדינה, על ההכשרות בצה"ל ועל אימונים – אני חושב שזו טעות", אמר הקצין הבכיר בהתייחסו לעיסוק הגובר בכלי התקשורת בשבועות האחרונים בפנסיות של אנשי הקבע. הוא הוסיף כי הדבר יוצר דה-לגיטימציה ואף פוגע באמון הציבור בצבא.
"אי אפשר שהגוף היחידי במדינת ישראל שלא יקבל פנסיות זה קציני צה"ל, למעט קרביים שמקבילים למג"דים או מפקדי טייסות. אני חושב שזו פגיעה אנושה באיכות האנשים בצה"ל וביכולת להשאיר אנשים טובים. יש אלפי אנשים שעובדים מאחורה סביב השעון ואינם לוחמים, ובעיניי להגיד שמי שיקבל פנסיה זה רק מג"ד או מפקד טייסת זה בדיחה. אני בעד האמירה שצה"ל יהיה ראשון – יותר מכל גוף בשירות הציבורי, בטח לא פחות".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם