מומחים מזהירים: יישום הדו"ח יבריח את הטובים מצה"ל
מסקנות ועדת לוקר ביחס למערכת הביטחון עוררו ביממה האחרונה ויכוח ציבורי גדול. בשיחות עם nrg על היום שלאחר יישום הדו"ח, תקפו אנשי צבא בצורה חסרת תקדים את המסקנות, בעוד שמומחה בתחום תמך וטען: "חיוני להפוך את צה"ל לצבא מקצועי קטן"
תא"ל במילואים צביקה פוגל מתאר בצבעים קודרים מאד את צה"ל לאחר מימוש דו"ח ועדת לוקר. לדבריו, "צה"ל, אם הדו"ח ימומש, הוא צבא שינצח פחות, שיילחם בצורה פחות טובה ושיברחו ממנו המון אנשים טובים. יישארו במערכת אנשים פחות טובים וזה יקרין על ישראל כולה ועל ההגנה שלנו והביטחון שלנו".עוד כותרות ב-nrg:
- גרהם לדונלד טראמפ: "תפסיק להיות חמור"
- דו"ח לוקר: הוכחה לכפיות הטובה של הישראלים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
פוגל הוסיף כי "לצערי דו"ח ועדת לוקר נכתב מתוך מבט של חוסר לקיחת אחריות. אנשי הוועדה התייחסו למשרד הביטחון ולצה"ל כמו שמתייחסים לכל שאר משרדי הממשלה. בראייה הזו, אם אין מיטות בבתי חולים ואנשי מתים, אם אין מספיק כיבוי אש או עובדים סוציאליים, אז השר לא לוקח אחריות ומתפטר. לעומת זאת במשרד הביטחון ובצה"ל יש את תחושת האחריות הזו אבל היא לא התקיימה אצל כותבי הדו"ח".
פוגל התייחס לעובדה שלוקר עצמו הוא קצין בצה"ל אך סייג ואמר: "יוחנן לוקר שאני מכיר וביחסים טובים איתו הוא איש חיל האוויר. עוד לא ראיתי טייס שנכנס למנהרה מלאה במיקוש ופצצות ועוד לא ראיתי טייס שכובש גבעה. יש הבדל גדול מאד מאיך שצבא היבשה פועל וחי לבין תפיסה מבחוץ או של אדם שהוא לא לוחם".
בנוסף אמר פוגל כי הקטנת משך השירות תייצר מפקדים פחות איכותיים ופחות מנוסים. "חייל בצה"ל בחי"ר עובר שנה של הדרכה ואז יוצא לקורס מ"כים של ארבעה חודשים ואז הוא רק מתחיל את הניסיון וההכשרה שלו. אם הוא ישתחרר מוקדם יותר, אז לא יהיה לו ניסיון והוא יהיה מפקד ולוחם פחות טוב וזה ייפגע ביכולת שלו במלחמה".
עוד ציין פוגל במהלך השיחה עם nrg כי "הקטנת המשכורת בצה"ל תוציא מהצבא את כל האנשים האיכותיים. למה שקצין יישאר אם יש לו משכורת נמוכה ואין לו ביטחון תעסוקתי. הרי בשוק האזרחי יש לו פיתויים כלכליים ענקיים.
"כל אדם מוכשר יישר ייברח מהמערכת והיא תישאר אם האנשים הפחות טובים ופחות איכותיים. זה הצבא שאנו רוצים? בנוסף לכך הפגיעה בתומכי הלחימה תפגע בהם. טכנאי שמתקן טנק הוא חלק מהכוח הלוחם. אם הוא יברח מצה"ל או יהיה חסר מוטיבציה אז לא יהיו טנקים".
בסיכום דבריו ציין פוגל לנזקים שעלולים להיגרם לחברה ולצבא בעקבות הדו"ח. "לקחו גורם שהוא לא מקום עבודה והתייחסו אליו כאילו הוא מקום עבודה. אבל חייל ואיש קבע מוסר את נפשו. זו מציאות אחרת ואסור שהיא תשתנה כי זה יהרוס את צה"ל. בכלל, אתה מבין מה זה לשחרר 4,000 אנשי קבע כמו שהתוכנית של צה"ל עצמה מציינת? הרי זה אובדן של אלפי שנות ניסיון. האנשים האלו יאבדו לצבא.
"אני לא מדבר על כך שלפי ועדת לוקר משחררים ממילואים 100 אלף אנשי מילואים. הרי זה עוד יותר יפגע במי שישרתו במילואים כי מקומות עבודה יעדיפו איש ששוחרר ממילואים. אתה יודע איזו פגיעה מצב כזה יגרום לצה"ל? הרי מדובר כאן בהמלצות שיפגעו בכל החברה הישראלית".
האלוף במילואים יעקב עמידרור סבור כי הסכנה הכי גדולה בוועדת לוקר נובעת מהעובדה שהוא יפגע ויסרס את מערכת הביטחון. "אם פקידי האוצר יפקחו על התקציב בצה"ל, הם יסרסו אותו כמו שהם עושים לשאר משרדי הממשלה. למזלנו יש לנו שמורה מתפקדת במדינה שהיא משרד הביטחון וצה"ל שמנסים דברים ופועלים ביצירתיות. אם משרד האוצר ייכנס לשמורה הזו ופקידים ינהלו אותה אז זה יסרס גם את המשרד הזה וייפגע אנושות במערכת הביטחון. אז נכון שיש נזקים לחוסר פיקוח אבל יש גם רווחים גדולים".
עוד ציין עמידרור כי הקטנת הצבא היא אחת מהחולשות של הדו"ח. "יהיה לנו צבא הרבה יותר קטן. צריך להבין שקיצור השירות הוא דבר מאד משמעותי. צה"ל הקטן הזה יהיה הרבה פחות מקצועי. תהליך ההתמקצעות הוא תהליך ארוך מאד ושירות של שנתיים ייפגע בו מאד. ועוד על הלוחמים האלו יטילו עוד משימות. אלו שתי נקודות חולשה מאד קשות בדו"ח של יוחנן לוקר. בנוסף לכך תהיה בעייה קשה מאד לגייס אנשי קבע מקצועיים. הרי עד היום איש קבע טכני לפחות ידע שאם לא משכורות גבוהה אז יש לו ביטחון תעסוקתי אבל ברגע שהביטחון הזה ייגמר הוא בוודאי יעדיף את המשכורות הגבוהות שבתחום האזרחי. ככה ייברחו מצה"ל כל המוחות הטובים".
עמידרור התייחס גם למסלול הקבע וקידום הקצינים של הוועדה והטיל ספק בנכונות שלו וביכולת שלו להתאים למסלול קידום ראוי בצבא היבשה. "אני לא בטוח שמסלול קידום תלוי בכמה שנים אדם משרת. צריך לבדוק גם מה הוא עשה. אז נכון צריך להתייעל ויש מה לעשות, אבל חס וחלילה שהבקרה על צה"ל לא תהפוך לביקורת. במילים אחרות פקידי האוצר, אם הם ייכנסו לצה"ל, רק יפריעו".
בסוף דבריו ציין עם זאת האלוף עמידרור כי הוא כן הסכים להמלצה להקטין את המפקדות בצה"ל. "ראוי לקבל את הקביעה שיש להקטין את המפקדות בצבא. בשנים האחרונות המפקדות הוגדלו באופן שלא תורם לאיכות ביצועיו של צה"ל. גם ראוי שמערכת הביטחון תהיה שקופה יותר אבל חס וחלילה שהשקיפות לא תפגע במערכת ובעצמאות שלה".
ההיסטוריון הצבאי אורי מילשטיין סבור כי מדובר בצעד נכון וכי בלעדי שינוי גדול בצה"ל אזי ביטחון ישראל בסכנה. לדבריו "חייבים לשנות את מבנה הכוח בצה"ל ולשנות את כל המערכת. הרי יש שלום עם מצרים, שלום עם ירדן, סוריה לא קיימת, עיראק לא קיימת, צבא לבנון לא נלחם בנו מאז היווסדו ועל הרקע הזה ברור שזכות וחובת המדינה לשנות את תקציב צה"ל. הרי התקציב הזה ענקי ומשפיע על כל המערכת ולכן זה אך טבעי שיש לערוך בו שינויים והתאמות למציאות. לא יתכן שהצבא שהוא כפוף למערכת השלטון יצעק שהוא יתנגד לכל שינוי הרי זה לא דמוקרטי".
מילשטיין גם אינו מוטרד מהטענה לפיה יעזבו אנשים מוכשרים את הצבא בשל היעדר תגמול מתאים לעבודתם. "בהיי טק רוב הסטארטאפים נעשים על ידי אנשים צעירים בוגרי 8200 ויחידות איכות אחרות בצה"ל. גם בחברות אזרחיות ההתמקדות היא בצעירים ולא במבוגרים", הוא אומר. "לכן כל הטענה הזו על פגיעה באיכות היא לא נכונה. התנועה של אנשים היא תופעה מקובלת בהייטק ובמקומות שיש בהם אנשי איכות ולכן למה שזה לא יהיה ככה בצה"ל? הרי חילוף ודם צעיר זה רק צורות חשיבה אחרות".
לדברי מילשטיין, "אני רוצה להזכיר שכבר אחרי מלחמת יום הכיפורים היו קצינים בכירים בצבא שקראו לחולל שינויים ולעשות את צה"ל קטן וחכם. הרי רוב האוייבים שלנו היום הם כוחות גרילה כמו דעאש, חיזבאללה וכוחות טרור נוספים וראוי להקטין את הצבא ולמקצע אותו בהתמודדות עם הכוחות האלו.
"לכן אני לא מקבל את כל הנהי הזה שנובע לדעתי משמרנות ומחוסר יכולת להתאים את הגישה למציאות המשתנה מסביב. ואת זה אני מוסיף לכך שלפי פרסומים שונים המשכורות היום בצה"ל הם מנופחות מאד ורוב התקציב הולך בכלל לפנסיה הצוברת של אנשים ככה שבמילא לא מדובר כאן על פגיעה באנשי קבע אלא בשימור דברים שהם בכלל לא קרביים".
ד"ר מילשטיין אף מציין כי ראש הממשלה הסכים בעבר עם ביקורת שהשמיע באזניו, אבל העריך שלא ניתן לחולל בצה"ל את השינוי הדרוש. "כשהוא היה ראש האופוזיציה נפגשתי עם בנימין נתניהו ואמרתי לו את הדברים האלו. גם נפתלי בנט, שהיה אז ראש המטה שלו, היה בשיחה. הסברתי שחיוני להתאים את צה"ל לימינו ולהפוך אותו לצבא מקצועי קטן שמתאים לאיומים של המאה ה-21. נתניהו הסכים איתי לגמרי, רק שהוא העריך שאי אפשר לעשות זאת בגלל התנגדות תקיפה של צה"ל. לצערי הוא צדק. אני חייב לציין שיש כאן תופעה לא דמוקרטית ולא חוקית. מה פתאום שגוף במדינה לא יקבל את הכרעת הממשלה הנבחרת החוקית".
"לגופו של עניין, ההתנגדות נשמעת כמו התנגדות של כל גוף מקצועי חזק. כמו התנגדות של עובדי חברת החשמל וכמו של עובדי הנמלים או מנהלי הבנקים. וזה חבל. צריך שהצבא עצמו ייקח חלק בשינויים האלו וישדד את השורות ויחשוב מחדש על סדר העדיפויות שלו בעולם משתנה".
לטענה לפיה לתפקידי פיקוד לא יישארו "אנשים איכותיים", השיב מילשטיין כי "קודם כל תמיד מי שניצח במלחמות היו אנשי המילואים ולא אנשי הקבע או הצבא הסדיר. כלומר האנשים האיכותיים שהיו בצבא לא הם שניצחו אלא צבא העם.
"בכלל הרי בצוק איתן, במלחמת לבנון השנייה, במלחמת לבנון הראשונה ובכל המלחמות מאז יום הכיפורים לא היתה הכרעה צבאית עם צבא היבשה. ההפך הוא הנכון, פלוגה אחת נלחמה ושאר הפלוגות התברברו מאחריה ונפגעו מאנשי קומנדו של האויב שהיו בתוך אזרחים. כלומר הצבא הגדול לא התאים למציאות. אז אני לא אומר לסגור את השריון ואת שאר היחידות אבל שינויים, קיצוצים וחשיבה מחדש הם ממש דבר הכרחי ורצוי. זה מחדש את החשיבה ופועל לצהעיר את המערכת".
בסיכום דבריו ציין ד"ר מילשטיין כי "צה"ל חייב להשתנות, לצאת מהקיבעון של העבר ולחיות במאה ה-21 שיש לו אויבים אחרים כמו דעאש ואיראן. תראה מה קרה בצוק איתן. חיל האוויר והארטילריה פעלו היטב ואז הצבא הסדיר נכנס כמה קילומטרים, נלחם קצת חיפש מנהרות שזה היה משהו שהוא לא מוכשר אליו, נפגע ונסוג אחורה בלי הצלחה. כוח קומנדו מיומן, יחידות קטנות עם הכשרה מתאימה היו מצליחות הרבה יותר. זו מציאות שחייבים להבין ועל צה"ל להפנים אותה אחרת יהיה רע מאד".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם