"כשיש פיגוע, אני מתפלל שלא מדובר במשוחררי שליט"
רצח מלאכי רוזנפלד שפוענח השבוע מצטרף לשורת פיגועי טרור שבוצעו בידי משוחררי עסקת שליט. שמשון ליבמן, ראש המטה לשחרור גלעד שליט: "מעולם לא טענתי שצדקנו ושההורים השכולים טעו. האזהרות שהמחבלים ישובו לסורם מובנות"
את שיחת הטלפון הלילית הזאת לא ישכחו שמשון ליבמן, אשתו ובתו. היה זה יומיים לאחר שהתברר כי אחד הפיגועים הרצחניים שאירעו לאחרונה התבצע בידי מחבל ששוחרר בעסקת שליט. ליבמן, שעמד בראש המטה לשחרור גלעד שליט, התקשה לשלוט ברגשותיו. על הקו היה אדם המקורב למשפחת הנרצח שתקף אותם במילים קשות, והאשים אותם כי דמו נשפך בגללם.
עוד כותרות ב-nrg:
- קצין בכיר: פריצת דרך בהתמודדות נגד פצמ"רים
- "זכית במרצדס": כך מגייס השב"כ סוכנים בעזה?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"אחרי השיחה הזו זלגו דמעות מעיניי", אומר לנו ליבמן השבוע, לאחר שהתברר כי גם להירצחו של מלאכי רוזנפלד אחראי אחד ממשוחררי העסקה. "בתחילה ניסיתי להבין האם יש בדברים שהשמיע אותו אדם בטלפון איום על שלומנו, אבל לאחר מכן הבנתי שהדברים באו ממקום של כאב אמיתי. הוא הרגיש צורך לומר לי 'אתה אשם', או לבדוק אם אני ישן בשקט אחרי הרצח.
"אינני ישן בשקט", מודה ליבמן. "גם בשיחה הזו אני מרגיש את הבטן מתהפכת. בכל פעם שאני שומע על פיגוע אני מתפלל שזה לא יהיה אחד ממשוחררי שליט. זה קשה מאוד. תמיד אמרתי שיש כאן דילמה בין כאב לכאב, והדילמה הזו מאפיינת את הרמה המוסרית והערכית שלנו. מעולם לא טענתי שאנחנו צדקנו ושההורים השכולים שֶמחו נגד העסקה טעו. הצדק נמצא בכל שיקול דעת. התחושות והאזהרות מפני הסיכונים שאותם מחבלים ישובו לסורם וימשיכו לרצוח, מובנות לי מאוד".
משוחררי העסקה היו מעורבים עד כה בשישה מעשי רצח של ישראלים. לפני שנה וחצי נרצח נצ"מ ברוך מזרחי בידי זיאד עוואד, והוא נלכד לאחר מכן. מחמוד קוואסמה יזם ומימן את רצח שלושת הנערים מגוש עציון, נפתלי פרנקל, גיל־עד שער ואייל יפרח. בעקבות הרצח נעצרו ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים עשרות מהמשוחררים בעסקה.
ביוני האחרון רצחה חוליית מחבלים את דני גונן בפיגוע ירי ליד דולב, ופצעה אזרח נוסף. אחד מחברי החוליה הוא ממשוחררי עסקת שליט. בסוף אותו חודש נרצח כאמור מלאכי רוזנפלד, בפיגוע ירי ליד שבות־רחל. כעבור שלושה שבועות נלכדה החוליה, והתברר כי מי שכיוון את פעולתה היה אחמד נג'אר, פעיל חמאס שישב בכלא הישראלי וגורש לירדן בעקבות העסקה.
כבר לפני שנתיים התגלה ביהודה ושומרון ארגון המכונה 'מטה הגדה', שהפעיל רשתות טרור. פעיליו היו אסירים שישבו בבתי הכלא בגין רצח ישראלים, שוחררו בעסקת שליט וגורשו לעזה. במרץ 2012 הרג צה"ל משוחרר נוסף, אחמד אל־חנני, במהלך פעולת סיכול ממוקד של מזכ"ל ועדות ההתנגדות העממית זוהיר אל־קייסי.
בשנה שעברה, בעקבות רצח שלושת הנערים, נעצרו 47 מהמשוחררים יחד עוד כמה עשרות פעילי חמאס. הם הואשמו בהפרת תנאי שחרורם. לאחרונה שוחררו שוב רבים מהנעצרים, בהם נציגי חמאס המכהנים בפרלמנט הפלשתיני. על פי המידע שמסרה השבוע הפרקליטות הצבאית, 15 מאותם משוחררים הוחזרו לרצות מאסרי עולם, שלושה מהם לריצוי 20 שנה ויותר, 13 נשפטו לעשר עד עשרים שנה, ו־15 נוספים הוחזרו להשלמת עונשי מאסר של עד 10 שנים. ברשימה יש רבי־מרצחים כמו מוחמד עוואד, שהורשע בשנת 2005 במעורבות בכמה פיגועי ירי ונידון למאסר עולם; אשרף אבו־אלרוב, שהורשע בשנת 2003, בין היתר, בגין חלקו בשילוח מחבל מתאבד ונידון ל־35 שנות מאסר; וחדר ראדי, שהיה מעורב בהפעלת מכונית תופת בלב ירושלים וירי לעבר בתי מגורים ונידון לעשרים שנות מאסר.
יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, צחי הנגבי, מסביר כי ההצהרה שעליה חתמו האסירים בעת השחרור הייתה גורפת, ואפשר לפרשה לחומרה. "ניתן היה לעצור לא רק את אלה שמעורבים ישירות בפעולות טרור קשות, אלא גם את אלה שהפרו את תנאי השחרור ברמות נמוכות יותר, כמו הבעת הזדהות עם הטרור או פעילות מסוג אחר. מספרם של אלה שדם על ידיהם לא היה גדול", אומר הנגבי.
שאלתי אותו אם עתה, לאחר שהנתונים נודעו, הייתה זו שגיאה ללכת לעסקה. "לדעתי, העם החליט במודע לתמוך בעסקת השחרור ונראה לי שהוא עשה זאת בעיניים פקוחות. אמרו 'יש לנו שם ילד שיש לשחררו, והמחיר ידוע'.
הנגבי, שכיהן בתפקידו הנוכחי גם בימי העסקה והתנגד לה בשעתו, מספר כי ערב השחרור התקשר אליו צבי שליט, סבו של גלעד. "הוא אמר לי: 'אני מכיר את עמדתך ויודע שהיא עקרונית ולא אישית. אני מבקש שתמעיט להתבטא בנושא בימים אלה. שמעתי לקולו. אמנם לא יכולתי לעשות שקר בנפשי וכאשר נשאלתי לעמדתי הבעתי אותה, אך כיבדתי את בקשתו להיות פחות דומיננטי".
איך אתה מסביר את העובדה שראש הממשלה הקודם, אהוד אולמרט, סירב בעקשנות ללכת לעסקה, גם כשהמחיר היה נמוך בהרבה ממספר האסירים ששוחררו בסופו של דבר, ואילו נתניהו הלך לעסקה רבת־משוחררים כזו? האם חוט השדרה שלו חלש יותר?
"ראש הממשלה קשוב לרחשי לב הציבור", משיב הנגבי. "זה לא אומר שבכל דבר צריכים לומר 'כזה ראה וקדש' על מה שהציבור רוצה. אבל יש הבדל תהומי אחד. בשנים הראשונות, תקופת אולמרט, הייתה תקווה שמערכת הביטחון תשכיל לאתר מודיעין שיאפשר את שחרורו של שליט במבצע צבאי. נכון, במבצע כזה לוקחים סיכונים שחיילים ייהרגו כמו במבצע לשחרורו של נחשון וקסמן או באנטבה. אבל ככל שחלף הזמן התברר שמודיעין כזה לא הושג. היה כאן כישלון אמיתי של השב"כ, שגם מי שעמד אז בראשו, יובל דיסקין, הודה ואמר שזהו הכישלון הגדול שלו בכל הזמנים. המצב הזה עמד ביסוד ההחלטה של ראש הממשלה".
ראש השב"כ והשר לשעבר יעקב פרי מספר כי בזמנו שאל את אולמרט מדוע הוא מתעקש בסירובו לעסקה. "אולמרט אמר לי: 'שמע יעקב, קשה לי מאוד. אין אחד שרוצה את שליט בבית יותר ממני, ואני גם יודע איזה הישג זה יהיה עבורי כפוליטיקאי. אבל יש משהו פנימי בתוכי שמעכב אותי ולא נותן לי לעשות זאת'. אפשר לנחש מה היו השיקולים שהובילו את נתניהו להסכים בסופו של דבר לעסקה", מוסיף פרי עקיצה לכיוונו של ראש הממשלה.
השרה לשעבר ציפי לבני הייתה בין הקולות הבודדים שנשמעו מצד שמאל של המפה נגד עסקת שליט. לדבריה, היא שילמה על כך מחיר פוליטי כבד. היא נמנעת היום מלנופף בהתנגדותה ולהכריז 'אמרתי לכם', אבל היא עדיין סבורה שנתניהו נכנע באופן מפתיע ללחץ הציבורי וגם לחמאס. "כשעושים עסקה צריך לבחון מה המחיר, וכאן הייתה סיטואציה בלתי־אפשרית שבה הדאגה ליחיד הפכה להיות חולשה גדולה מאוד", אומרת לבני. "כבר אז אמרתי משפט מאוד ברור וטבעי, שמדינה שנלחמת על חייה ושולחת חיילים לקרב צריכה להבין שחלק מהם חוזרים וחלק לא. התפלאתי לראות איך כל הדיבורים הנחרצים והסיסמאות של נתניהו על 'חזק מול חמאס' הסתיימו בסוף בשחרור מסיבי של אסירים, ולמעשה בניצחון דרמטי של ארגון טרור".
את הלב שבתה השבוע טל דמארי, אחותו הצעירה של מלאכי רוזנפלד. "זה שמלאכי הלך מאיתנו והעובדה שמדובר בפיגוע, מבחינתי אלו שני דברים שונים", אמרה לאחר פיענוח הרצח. "עכשיו, כשיש לרוצח שם ופרצוף, זה מטלטל ברמה מסוימת. אבל האמת היא שמבחינתי זה לא באמת משנה אם אדם זה או אחר עשה זאת, העיקר הוא שמלאכי איננו. אין לי חלילה שום האשמה או כעס על גלעד שליט או משפחתו. אם זה היה במשפחה שלי ואם זה היה אח שלי, הייתי נלחמת בכל דרך להחזיר אותו. אנחנו מאוד שמחים שגלעד חי וחזר, הטענה היא כלפי המדיניות. צריך למצוא פתרון אמיתי, פתרון אחר".
כאשר נשאלה בעניין עונש המוות למחבלים, השיבה טל: "קצת קשה לי להגיד, אבל מי שלוקח חיים כנראה שזה מה שמגיע לו. הרגשות מעורבים. נהיה כואב ומפחיד לחיות כאן, וצריך למצוא מענה משמעותי לטרור. הפרויקט המשפחתי שלנו עכשיו הוא לקרב את עם ישראל זה לזה, כי יחד יש כוח להתמודד מול האויב, כמו שהיה ב'צוק איתן'".
לעומתה, יוסף מנדלוביץ' ורון קרמן מחיפה, שאיבדו את בניהם בפיגוע בקו 37 בחיפה ב־2003 ועתרו לבג"ץ נגד עסקת שליט, אמרו בריאיון לאחר שחרורו של גלעד שליט כי המאבק שנוהל למענו חצה גבולות. "תאר לעצמך שעל כל מודעה 'גלעד הולך למות בכלא' היינו מפרסמים תמונה לא מצונזרת של האוטובוס, עם ילדינו השרופים קרועי האיברים, וכותבים 'תדע כל אם עברייה שמחבל שמשתחרר יכול להביא לכך שבפעם הבאה זה יהיה הילד שלה'", אמר אז מנדלוביץ'. "לא עשינו זאת. היו שכעסו עלינו בשל כך, אבל אני דחיתי בתקיפות כל ניסיון התלהמות. גם אם אנשי מטה שליט חצו גבולות, העמידו מול בית ראש הממשלה מיצגים ותמונות ועשו מעשים הזויים, צעדות ומחאות כאילו גלעד שבוי בידי ממשלת ישראל, אנחנו לא נרד לשפל המדרגה".
"היה ויכוח אם גלעד שליט הוא גיבור או לא, אני אמרתי שהגיבור כאן הוא עם ישראל שהסכים לשלם את המחיר", אומר ליבמן. הוא מספר שבתחילת הדרך משפחת שליט לא ביקשה כלל לדבר על שחרור אסירים. "מה שהיה לנו בראש כל הזמן זה עניין רון ארד. הבנו שממשלה קודמת סירבה אפילו לשלם כופר עבורו. במשך שנתיים וחצי דיברנו רק על הפעלת לחץ. אמרו לנו שאנחנו מנהלים מאבק של 'חנונים'. נכון, כך הייתי. הפגנו מול בתי הכלא בדרישה להגביל ביקורי משפחות, עצרנו את המשאיות שהובילו אספקה לעזה או כסף וגם זה רק לכמה שעות.
"הדברים הגיעו לידי אבסורד. באחד המקרים עליתי על משאית וראיתי שהיא מובילה ארגזים מלאים במים בטעם אפרסק. במשאית שנייה גילינו צעצועים, ובשלישית וילונות ושטיחים. צלצלתי למתאם הפעולות ושאלתי אותו: 'אומרים שישראל מטילה מצור על עזה, זה מצור? האם הדברים האלה מוגדרים סיוע הומניטרי?' המפקד ענה לי: 'החיים נמשכים'.
אז הבנתי שאנחנו לא יודעים להטיל מצור. אולי מדובר בתכונה מוסרית גבוהה של העם שלנו, אבל אז נפל האסימון שאם רוצים להחזיר את גלעד נותרה רק עסקת חילופי שבויים".
לאבי דיכטר, ראש השב"כ לשעבר ואיש הליכוד, אין ספק שהדבר הנכון נעשה, גם אם המחיר כבד. "עסקת ג'יבריל ב־1985 הביאה עלינו גל טרור, אבל החזירה שלושה חיילים הביתה. אסור לעשות את החשבון הזה, וגם לא נכון לומר שהנוסחה הזו שלפיה משחררים ומקבלים טרור תמיד נכונה. אי אפשר כל הזמן להילחם כמו בריקוד טנגו, ללכת שני צעדים קדימה ולחשוב אחורה. יש לנו אסטרטגיה שאומרת שצריך להחזיר את החיילים הביתה, ואת זה נעשה - אם בדרך של מבצע צבאי, ואם אינך יכול אז באמצעות עסקת שחרור. זה האתוס הישראלי".
גם פרי סבור שלא הוכח קשר בין שחרור אסירים להתגברות הטרור. לדבריו, מספר המחבלים ששוחררו וחזרו לבצע פיגועים רצחניים הוא נמוך מאוד. הבעיה הגדולה לדעתו היא היעדר קווים מנחים לפדיון שבויים או חטופים. "תמיד מחליטים אצלנו על פי הרוח הנושבת או מידת הלחץ שמפעילים שני הצדדים על הממשלה. אני עדיין זוכר כיצד בשנות השישים שחררנו שבעים מחבלים ללבנון תמורת השומר רוזנווסר ממטולה. לא היה אז חמאס והעניין עבר בשקט".
לאחר עסקת שליט הוקמה ועדה בראשות נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר, והיא התבקשה לקבוע קווים מנחים. הוועדה המליצה להוציא את הטיפול בנושא מידי משרד ראש הממשלה ולהעבירו לידי משרד הביטחון, שיהיה בקשר עם המשפחות וינהל את המשא ומתן, תוך יידוע ראש הממשלה שמחליט בסופו של דבר אם לקבל את העסקה.
בימים אלה הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק של יאיר לפיד ועפר שלח, הקובעת רף נוקשה לעסקאות כאלה. לדברי המציעים, החוק מקבע את החלק החסוי במסקנות ועדת שמגר. על פי ההצעה, ישראל תוכל לשחרר רק מחבל אחד תמורת כל חייל חטוף או שבוי, ולא ישוחררו מחבלים חיים תמורת גופות. אם ייחטף חייל חלילה, בתוך 72 שעות יוחמרו תנאי הכליאה של אסירי הארגון החוטף. ההצעה גם שוללת את האפשרות לבצע מחוות מדיניות בדמות שחרור אסירים בהיקף נרחב, ומגבילה את מספר המשוחררים לעשרה בלבד. "מכיוון שהוכח שראשי ממשלה לא עומדים בלחצים ברגע האמת, הכנסת צריכה 'לחשק' אותם וגם לשדר לאויב שתם עידן העסקאות הא־סימטריות", אומרים לפיד ושלח.
סביר להניח שהממשלה לא תקבל את הצעת החוק הזו. חבר סיעתם, יעקב פרי, מתנגד לחקיקה שתכבול את ידי הממשלה. "קווים מנחים יעילים יותר מחקיקה", הוא אומר לנו. "הממשלה ומערכת הביטחון יֵדעו מה המסגרת שבתוכה אפשר לפעול, ותאמין לי, ממשלה דמוקרטית תכבד יותר קווים מנחים מאשר חקיקה".
"משום מה נותנים לחקיקה משקל מופרך", אומר גם צחי הנגבי. "הרי היא ניתנת לשינוי בהתאם לנסיבות. אם תהיה כנסת שלבה נשבר ותחליט שאינה יכולה להישאר אדישה לגורלם של חיילים, היא תשנה את החוק. זה טוב אולי לחיזוק העמדה הישראלית בתחילתו של משא ומתן, אך מעבר לכך אין לזה כל אפקטיביות".
גם הצעת החוק של 'ישראל ביתנו' להחיל עונש מוות על מחבלים כדי למנוע את כדאיותן של חטיפות חיילים, נתקלת בהתנגדות. "כל מחבל שנהרג הופך לשהיד", אומר פרי. "הדבר עלול לסבך אותנו גם בזירה הבינלאומית וגם בזירה הפנימית, כאשר נהפוך חבורה שלמה לשהידים. כבר הוכח שעונשי מוות לא מורידים את הטרור, ראה מה קורה במצרים או במקומות אחרים. מעבר לכך, לבית הדין הצבאי יש היום סמכות להטיל עונש מוות, אם התביעה רק תבקש זאת. העניין הוא שעד היום נמנעה המדינה מלבקש עונש מוות גם על רוצחים נתעבים, בני מוות, כמו רוצחי משפחת פוגל".
על הפרק היום עומדת סוגיית החזרת גופותיהם של הדר גולדין ואורון שאול, ולכך נוספה הפרשה שנחשפה לאחרונה בדבר הימצאותם בידי חמאס של שני אזרחים ישראלים מעורערים בנפשם שחצו את הגבול מרצונם - אברה מנגיסטו ובן הפזורה הבדווית ששמו נאסר לפרסום. לדברי גורם ביטחוני קיימים היום 'מנופי מו"מ' נוחים יותר, כלשונו, בין חמאס לישראל, במיוחד על רקע כניסת אספקה מסיבית לעזה, כ־700 משאיות מדי יום. "אנחנו המדינה המערבית היחידה שבאמת מסייעת לחמאס לשקם את עצמו", אומר אותו גורם.
גם המתח הקיים בין חמאס לפת"ח והרשות הפלשתינית תורם לאווירה, אך גם העובדה שבני משפחותיהם של בכירי חמאס עברו טיפולים בבתי חולים בישראל, בהם בתו של מנהיג חמאס ברצועה, אסמאעיל הנייה. בכיר בחמאס סיפר לא מכבר כי במגעים להחזרת הגופות והישראלים החיים מעורב טוני בלייר, שליח הקוורטט לאזור.
"אנחנו תובעים מחמאס קודם כול להעביר אות חיים משני הישראלים הנמצאים בידם", אומר הנגבי. "על חמאס להבין שמדובר בסוגיה הומניטרית, שכן לא מדובר בחטופים אלא באנשים שמחמת מאפייני חייהם ובהיותם לוקים בנפשם חצו את הגדר והגיעו לזרועות חמאס מרצונם. גם ישראל נוהגת כך, וכבר היו מקרים שבהם ישראל אפשרה לאנשים הלוקים בנפשם שחצו את הגבול לחזור לחיק משפחותיהם ללא תנאים. אנו מצפים שגם כנופיה רצחנית כמו חמאס תנהג כך".
בנוגע לגופות החיילים אומר הנגבי כי ישראל תהיה מוכנה להחזיר גופות של אנשי חמאס המצויים בידה מימי 'צוק איתן'. "כנגד גופות נחזיר גופות, כך מקובל", הוא מבהיר.
אלא שמסתבר שזה לא יקרה כל כך מהר. בשיחה עם nrg מגיב לדברים בכיר בחמאס ואומר כי לא יועבר כל מידע ללא עסקה. "ישראל אומרת שחמאס צריך לשחרר את שני הישראלים על רקע הומניטרי, ומשאירה אצלה את משוחררי עסקת שליט בניגוד להסכם, לצד מאות אסירים המוחזקים במעצר מנהלי באופן לא הומניטרי. כל עוד משוחררי עסקת שליט נמצאים בכלא, חמאס יעמוד על שלו ולא יספק מידע נוסף על גורלם של שני הישראלים".
"מדובר בשאלה מוסרית ויהודית", אומר שמשון ליבמן. "כשהייתי אצל הבודהיסטים בהודו למדתי שעבורם לגוף אין כל ערך, ולכן גם שורפים אותו כשהנשמה יוצאת. ביהדות זה אחרת. יש חשיבות לגוף, וברור מדוע ההורים רוצים לקבל את הגופות בחזרה. מה המחיר שיש לשלם עבורן? קטונתי מלהחליט. זה שאנו מוכנים להסתכן בעבור גופה, שהרי כבר שילמנו במחבלים חיים תמורת רגב וגולדווסר, רק עושה אותנו יותר חזקים. אני זוכר שאמרתי פעם לאיש רדיו מעזה: 'ביום שאתם תתייחסו לחיי אדם ולגופות כפי שאנו מתייחסים, אולי אז נצליח לעשות הסדר בינינו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם