בכיר חמאס ל-nrg: "הסרטונים זו לוחמה פסיכולוגית"
הרמטכ"ל לשעבר גנץ מוצג על הכוונת, האתר של הזרוע הצבאית עבר מתיחת פנים, ועשרות אלפי דולרים מושקעים בסרטוני תעמולה באיכות גבוהה במקום בשיקום הרצועה. חמאס מעביר את הקרב לרשתות החברתיות ולניו־מדיה
המשקפת מתפקסת על דמות לבושה מדים. המוזיקה והתופים ברקע נשמעים כמו דפיקות לבו של הצופה. קטיעה מכוונת בסרטון מדמה מצמוץ, בניסיון לזהות את הדמות. מצמוץ נוסף, והתמונה מתבהרת. עיגול אדום מסמן את דמותו של הרמטכ"ל היוצא, רב־אלוף בני גנץ. הזרוע הצבאית של חמאס פרסמה השבוע את הסרטון הזה תחת הכותרת "הרמטכ"ל על כוונת חמאס במבצע צוק איתן", במטרה לזרוע בהלה בישראל.
עוד כותרות ב-nrg:
- מנכ"ל משרד הביטחון על דו"ח לוקר: "מה רצו שנשתוק?"
- תחת הסנקציות, הסחר האיראני חזר לתקופת האבן
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
האם הרמטכ"ל היה בסכנת חיים ממשית? האם חמאס יכול היה להנחית מכת מחץ על ישראל? כל השאלות הללו נשאלו בדיון בערוץ 2, שנמשך שבע דקות. בחמאס השיגו את החשיפה המבוקשת. מחלקת המדיה של הארגון, שאמונה על סרטוני התעמולה, טפחה לעצמה על השכם.
גנץ על הכוונת: סרטון חמאס
סרטון בני גנץ פורסם במסגרת 'פסטיבל' שנה למבצע 'צוק איתן'. מדי יום פורסם באתר הזרוע הצבאית סרטון חדש, בניסיון להוכיח שהארגון ניצח במלחמה והצליח להגיע להישגים גדולים. "אנחנו מכוונים את הסרטונים הללו לציבור הישראלי. זה חלק מהלוחמה הפסיכולוגית", אומר ל'מקור ראשון' איש חמאס ראזי חאמד. "הסרטונים שאנחנו מפיצים מרימים את המורל הפלסטיני בעזה ובגדה. הם מראים את חמאס משפר יכולות ומתקדם במטרת ההתקוממות. הסרטונים גם מוכיחים לחברה בישראל שלוחמינו יכולים לחצות את קווי האויב ולירות בחיילי צה"ל מטווח אפס, ושגדודי עז א־דין אל־קאסם נמצאים במוכנות צבאית מתמדת. במלחמה הבאה על עזה, הצבא הישראלי יספוג אבדות רבות".
הריאיון עם חאמד הוא בהחלט חריג ובלתי־שגרתי. מאז 'עופרת יצוקה' סיגל חמאס לעצמו מדיניות תקשורתית סגורה מול ישראל. ובמילים אחרות: לא מדברים עם כתבים ישראלים, שמגויסים לדעתם למען צבא האויב. ההחלטה הזו הייתה נקודת מפנה של ממש. אם לפני המבצע גולל באוזניי דובר חמאס, פאוזי ברהום, את חוויות נערותו כשוטף מכוניות בתחנת דלק בבני ברק, ובכירים אחרים בארגון היו מתגאים בעברית שלמדו בכלא, אחרי המבצע אנשי חמאס סגרו טלפונים וצמצמו את השיח עם התקשורת הישראלית.
הדרך החלופית להעביר מסרים לציבור בישראל ולחברה הפלסטינית, מבלי להיחשף ולהסתבך בשאלות קשות, הייתה להשקיע במדיה המקוונת. בעקבות העובדה שיותר מ־90 אחוז מהצעירים הפלסטינים מקבלים את החדשות שלהם מהאינטרנט, המזוהים עם הארגון, יצרו בחמאס מערך תקשורתי צעיר ותוסס שעושה שימוש נרחב בפייסבוק, בטוויטר וביוטיוב. זאת בנוסף לערוץ 'אל־אקצא' והעיתונים המזוהים עם הארגון.
האתר של הזרוע הצבאית, שמתורגם לשלוש שפות – אנגלית, עברית וערבית – זכה ל'מתיחת פנים' לרגל שנה ללחימה. את פני הגולשים מקבל לוחם באפוד מלא, שמחזיק במאג ומעוטר בסרט ירוק. מאחוריו מזל"ט של חמאס ושני דגמי טילים חדשים, שהוצגו בטקס לציון יום השנה למבצע. הגולש מוזמן להיכנס לדף מיוחד שמרכז את המידע על הלחימה בקיץ האחרון, או לאתר המידע הרגיל. מחלקת הווידאו באתר מקוטלגת בצורה מסודרת לפי קטגוריות צפייה: פעולות ג'יהאד, מילותיהם האחרונות של השאהידים, שיגורי רקטות, ארכיון נאומיהם של בכירי הזרוע הצבאית, ופרויקטים מיוחדים באורך מלא.
"אנחנו מדברים על סרטים שמצולמים באיכות HD, ושמושקעות בהם שעות רבות של צילום ועריכה“, אומר ל‘מקור ראשון' ס', עיתונאי תושב עזה שמבקש להישאר בעילום שם מחשש לחייו. “אחרי שהפילו את שלטון הרשות הפלסטינית בעזה, אנשי חמאס ‘ירשו‘ ציוד תקשורת מתקדם. יש להם חברה להפקות סרטים, ציוד עריכה ומכשירים טובים. הם משקיעים המון משאבים, זמן וכסף בתעשיית הסרטים, ומוציאים חומר איכותי. כמובן שהדבר כרוך בעלויות גבוהות. סרט של 35 דקות יכול להגיע לעלות של עשרות אלפי דולרים. בעזה זה הון עתק“.
ס‘ מטיח ביקורת קשה כלפי חמאס. “מדובר בבזבוז כסף רב שהיה יכול לשפר את מצבם של תושבי עזה“, הוא אומר. “אנחנו מדברים על 86 אחוזים מתושבי עזה שחיים מתחת לקו העוני, ועל יותר מ־60 אחוזי אבטלה. במקום לשלם משכורות לאנשים שמגיע להם ולפעול למען שיפור הכלכלה בעזה, הם עושים עזה־ליווד כדי להרוויח קצת אהדת קהל. גם המצב הכלכלי של חמאס לא בשמיים. הם צריכים להעביר מדי חודש 300 דולר לכל אחד מ־20 אלף פעילי הזרוע הצבאית. זה סכום שאין לחמאס לשלם, אז התנועה גובה אותו מהאזרח הפשוט באמצעות העלאת מסים“.
“מבחינתנו העלות שמושקעת בפרויקט הזה היא שולית, כי אנחנו רואים חשיבות גדולה בפעילות התקשורתית“, משיב לטענות בכיר חמאס, חאמד. “היום הלוחמים של עז א־דין אל־קסאם מצוידים במצלמות כדי להסריט את הפעולות שלהם ולהשתמש בחומר לאחר מכן. הם מעבירים את הצילומים לאגף המדיה בזרוע הצבאית של חמאס, ועורכים את הסרטים מתוך מודעות תקשורתית. הזרוע הצבאית מעבירה מסר לצד הישראלי ולגורמים בינלאומיים שיש לה יכולות צבאיות, ושיש לה תמיכה ואהדה בציבור הפלסטיני“.
נאסמה חליל מרצועת עזה סיימה תואר שני בתקשורת עם התמחות בתקשורת עברית. “כאנשי מקצוע אנחנו מצוידים בעין ביקורתית כלפי התקשורת, ויודעים לזהות מניפולציה תקשורתית“, היא אומרת. “כשאני רואה את הסרטונים הללו ואת ערוץ אל־אקצא של חמאס, אני מבינה את האג‘נדה ואת המטרות של השידור, ולא כל־כך מושפעת ממנו. אבל ברור שהמטרה של הפרסומים הללו היא לעודד כמה שיותר צופים לחשוב כמו חמאס ולראות את הארגון הזה כמי שנאבק בישראל בהצלחה“.
סרטונים רבים מבית היוצר של חמאס חדרו לכל סלון בישראל. הקליפ 'קום תעשה פיגועים' נצפה על ידי מאות אלפי גולשים ביוטיוב, וזכה לגרסאות כיסוי של ישראלים. מרבית הצופים התייחסו לסרטון כאל בדיחה, אבל אם אתם מזמזמים את השיר כשאתם קוראים את השורות הללו - חמאס השיג את מטרתו. הסרטון הפך במהירות לוויראלי וסיפק חשיפה ענקית לתמונות שאנשי חמאס רצו שתראו.
ס' חושב שמעבר להשקעה המבוזבזת, בחמאס עושים טעות כשהם מפרסמים סרטים המטילים ספק באמינותם. "אולי החבר'ה בגדה, שלא מכירים את המציאות בשטח, יכולים לקנות את השקרים של חמאס", הוא אומר. "אבל אנחנו בעזה יודעים שמדובר בתעמולה. מבחינה תקשורתית מדובר בכישלון, חמאס נופל על אמינות. הם לא יודעים לשווק את השקרים שלהם באופן משכנע. הסרטים האלו יוצרים ביקורת פנימית כלפי הארגון".
אחד מהסרטים המושקעים שהוציאו בחמאס היה על החדירה בסמוך לקיבוץ בארי. במשך יותר מחצי שעה מגולל הסרטון את הפעולה ההרואית שבמהלכה חדרו תשעה מאנשיו לתוככי ישראל באמצעות מנהרה, הציבו מארב לג'יפ צה"לי והצליחו לחזור לעזה אחרי שהרגו את רבֿ־סרן אמוץ גרינברג ואת סמל אדר ברסנו. בסרט אפשר לצפות כביכול בתמונות תקריב של פעילי חמאס המסתננים במנהרה, ולראות את תוואי השטח ואת הג'יפ של מפקד חטיבה 188 שנפגע מטיל נגד טנקים.
חבר הכנסת חיים ילין, עד לא מזמן ראש המועצה האזורית אשכול ותושב קיבוץ בארי, צפה בסרטון והוכיח את חוסר אמינותו. "אני מכיר את השטח מאז שאני זוכר את עצמי, ויכול לומר במאה אחוז שמדובר בסרט מזויף שצולם בכלל בעזה", הוא אומר. "עצי האקליפטוס ודיונות החול מתאימים לתוואי השטח העזתי ולא הישראלי. האנטנה הישראלית שפוצצה כביכול באירוע עשויה מקרטונים. בקיצור, שקר גס ותעמולה שאין לה שום קשר למציאות".
חוסר האמינות של חמאס נחשף גם בסרטון של הרמטכ"ל בני גנץ. הצבע הירוק שמכתים את החול והשרוולים הארוכים שבהם מהלכים הקצינים, מפריכים את טענת חמאס שמדובר בסרטון אותנטי. "הסרטון לא צולם במבצע צוק איתן", קובעים גם גורמי צה"ל בתגובה לשאילתה שהצגנו בפניהם.
ראזי חאמד מחמאס דוחה את הטענות על זיופים בסרטים. "לא ראיתי פעם אחת שגדודי עז א־דין אל־קסאם זייפו דברים", הוא אומר. "בישראל יש את הטכנולוגיה המתאימה שיכולה לזהות אם מדובר בזיוף, ולא שמענו אף אחד רשמי שטוען שהתמונות של בני גנץ שצולמו על ידי חמאס מזויפות".
מי שזיהה את מגמת גל סרטוני התעמולה של חמאס במסגרת ציון שנה ל'צוק איתן', היה ראש מדור תקשורת ערבית בחטיבת דובר צה"ל, רב־סרן אביחי אדרעי. "ידעתי שחמאס הולך לשווק את מבצע 'צוק איתן' לציבור הפלסטיני ולעשות סרטוני תעמולה ופרופגנדה", הוא אומר. "לכן צילמתי סרט בכמה מקומות שידעתי שחמאס יציג אותם כהפתעות וכפעולות ניצחון".
את כותרת הסרטון של צה"ל, שזכה ליותר מ־140 אלף צפיות בימים בודדים, שאל אדרעי מהפתגם בערבית "אלחק אלכזאב לבאב אלדאר" - תפוס את השקרן בפתח ביתו. אדרעי מסביר לצופים בערבית מצוחצחת כי "ההפתעה במהלך המלחמה על עזה הייתה של חמאס, שלא הצליחו להוציא לפועל שום הפתעה שהבטיחו". אדרעי עומד בתוך אחת המנהרות שנחפרו לתוך ישראל ומסביר שחמאס בנה מנהרות במיליוני דולרים על חשבון תושבי עזה, שמטרתן הייתה לאפשר חדירה לישראל ולהרוג אזרחים. "מה הם השיגו מהמנהרות האלו? רק הרס וחורבן ברצועת עזה", הוא מסביר. "נכון, היו פעולות שנהרגו בהן כמה חיילים, אבל האם לזה ציפו בחמאס? כמובן שלא. בתוך שבועיים מתחילת המבצע הושמדו מרבית המנהרות, וחמאס נכשל".
בהמשך מופיע אדרעי בחוף זיקים, שממנו חדרו 'לוחמי הקומנדו' של חמאס וחוסלו על ידי חיילי צה"ל. הוא מבקר גם בסמוך לכיפת ברזל שהצליחה ליירט את הנשק האסטרטגי של חמאס, ירי הרקטות מעזה. "בסרטון הזה הדפנו את כל הטענות שלהם, והוכחנו שהניסיון לשכתב את המציאות ולהציג תמונת ניצחון הוא לא יותר מתעמולה שקרית", הוא אומר.
בכלל, בשנים האחרונות מקפיד צה"ל להיות פעיל בזירה התקשורתית, הבינלאומית והערבית. אדרעי מסביר את השוני בין פעילות צה"ל לזו של חמאס. "אנחנו לא נכנסים למלחמה תקשורתית מול חמאס, המטרות התקשורתיות שלנו שונות לחלוטין. בעוד שחמאס משתמש בתקשורת כדי ליצור תעמולה, אנחנו מנסים להגיע לציבור הערבי והפלסטיני לצורכי הסברה", הוא אומר. "מתאם הפעולות בשטחים האלוף יואב (פולי) מרדכי ואני, לצד קצינים נוספים, התראיינו במהלך המבצע בתקשורת הערבית בשפה הערבית. ענינו על שאלות קשות והעברנו גם מסרים שנועדו למנוע פגיעה באזרחים. נעזרנו בתקשורת גם כדי לחשוף את המציאות הביטחונית שצה"ל ואזרחי ישראל מתמודדים מולה".
שאלה מרכזית היא מיהו קהל היעד שאליו מופנים סרטי חמאס. ראזי חאמד מציב את ישראל ואת החברה הפלסטינית כצרכני הסרטים, ומסביר: "התקשורת היום היא חלק מרכזי במציאות, ולכן זה חשוב להשקיע בתחום".
בני שיחי מעזה מצביעים על הכרסום בתמונת הניצחון של חמאס ובתמיכה בארגון בעזה, ועל הניסיון לגייס צעירים שימלאו את שורות הלוחמים, כסיבות המרכזיות לפעילות התקשורתית המואצת. "יש אוכלוסייה מצומצמת שמתענגת על הז'אנר של חמאס", אומר העיתונאי ס'. "מדובר באותם ילדים מסכנים שרואים את ההרס וההרג בעזה, ורוצים מישהו בדמות הגיבור הגדול שיחלץ אותם מהמצב שבו הם נמצאים. במובן מסוים חמאס מנציח את הבעיה שלהם כדי שאחר כך יוכל לשאוב מתוכם את הלוחמים הבאים".
נאסמה חליל סבורה כי "תפקיד התקשורת הוא להשפיע ולקדם אג'נדות. לחמאס יש אג'נדה ברורה. סרטוני גבורה של לוחמים עם נשק שיוצאים מתוך מנהרות ופוגעים בג'יפים של צה"ל, או סרטון שבו נראה הרמטכ"ל הישראלי גנץ במשקפת של לוחמי הארגון, עושה לצעירים תחושה טובה. זה עוזר בגיוס ילדים חדשים שרוצים להיות גיבורים, וגם סתם נערים שמחפשים אקשן. הילדים הללו לא מודעים להשלכות של המלחמה, ולבעיות הקשות שיש ברצועת עזה. הם נולדו לתוך המציאות הזו, וחמאס משכנע אותם שהדרך לפתור את הבעיות היא באמצעות לוחמה".
גם רב־סרן אדרעי חושב שהתעמולה החמאסית מיועדת בעיקר לצרכים פנימיים. "אם אנחנו בוחנים את התוכנית התקשורתית של חמאס לאירועי שנה ל'צוק איתן', אפשר לראות שהם שלחו מפקדים לזירה של חמאס ואל־ג'זירה. זה נראה שהם פונים לציבור הפלסטיני הפנימי יותר מאשר לישראל, אולי כדי לחזק את מעמדם".
חבר הכנסת חיים ילין אומר שבמבחן התוצאה, אם חמאס ביקש להפחיד את ישראל הוא נכשל. "טרור כתפיסה בא להפחיד ולשבש את החיים. חמאס לא הצליח לשבש את החיים בעוטף. להפך, אנחנו עדים היום לגידול של עשרות אחוזים ביישובי העוטף, ובכל המועצות האזוריות אין בית ריק אחד. הקליטה הגדולה נובעת מתחושת ביטחון וקהילתיות. חמאס יכול לחיות בסרט, אבל במבחן המציאות הוא נכשל".
אקו"ם