יש עתיד: מתנגדים לוועדת חקירה לכישלון הטיפול בגרעין
בניגוד להכרזתו הדרמטית של יו"ר מפלגתם ח"כ יאיר לפיד באשר להתנהלות נתניהו בנושא האיראני תקפו ח"כים: "דרישתו להקים ועדת חקירה היא פוליטיקה קטנה". עוד הדגישו: "זה הזמן לשמור על חזית אחידה כלפי פנים ולייצג את ישראל"
העובדה שיושב ראש יש עתיד יאיר לפיד חושב מדיני, נושם מדיני ואוכל שלוש ארוחות מדיניות ביום היא כבר מזמן סוד גלוי. למעט חברים ספורים בסיעה שלו שסבורים כי זו טעות לנטוש לחלוטין את התחום הכלכלי־חברתי, מכל פינה במפלגה נשמעת העצה הקבועה: תדבר רק מדיני־ביטחוני, רק כך תמצב את עצמך כמועמד אמיתי לראשות ממשלה.
עוד כותרות ב-nrg:
- הרפובליקנים זועמים: לאיראן וסבא"א יש הסכם חשאי
- טורקיה תאפשר לארה"ב להפציץ את דאעש משטחה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
זו המנטרה היחידה כמעט שנשמעת כיום בתוככי המפלגה; זו העצה שחוזרים עליה יום ולילה שלל היועצים שמקיפים את לפיד, ותיקים וחדשים כאחד. אך בכך אין שום חדש. מוכרת פחות היא העמדה שמחזיקים בה כמה מחברי הכנסת של המפלגה בנוגע להכרזתו הדרמטית של לפיד בסוגיית התנהלות הדרג המדיני בנושא האיראני.
לפני כמה ימים הופתעו חברי המפלגה לשמוע את הבוס שלהם דורש פומבית להקים ועדת חקירה שתעסוק במה שלפיד מגדיר ככישלונו של רה"מ בנימין נתניהו בהסכם הגרעין מול איראן. חלקם ניסו לברר זה עם זה אם מישהו יודע במה מדובר, ואם עודכן בכך מראש. התשובה הייתה שלילית. "לא היה שום דיון בנושא לפני ההודעה של לפיד", סיפרו חברי כנסת מהמפלגה בשיחות סגורות. "לא לפני וגם לא אחרי. שמענו על זה בתקשורת בפעם הראשונה".
מילא שאיש לא טרח להתייעץ ולעדכן את חברי הכנסת בנושא, אלא שחלקם אף מתנגדים נחרצות לדרישה. "זה הזמן לשמור על חזית אחידה כלפי פנים ולהתרכז בלייצג את ישראל, ולא להתעסק בפוליטיקה פנימית", מבקרים אותם חברי כנסת בחריפות את הכיוון שבחר לפיד. סביר להניח שגם בעתיד ביקורת כזו תישאר בעילום שם - ככה זה כשעתידך הפוליטי תלוי באדם אחד.
ממפלגת יש עתיד נמסר בתגובה לדברים: "מדובר בקשקוש מוחלט"
השבוע אפיינה את שורות הקואליציה בכלל ואת אנשי הליכוד וראש הממשלה בפרט תחושת לחץ כבד. הרקע היה ההצבעות החשאיות לבחירת נציגי הכנסת לוועדות למינוי שופטים ודיינים. אנשים שהשתתפו בישיבת סיעת הליכוד דיברו על אווירה של מסדר צבאי. "זה מבחן הצבעה חשוב", הבהיר רה"מ נתניהו לחבריו לסיעה. "אנחנו רוצים ליצור תקדים ולהעביר את כל מועמדי הקואליציה בכל הוועדות". נתניהו המשיך והמריץ את חברי הכנסת, תוך שהוא מדגים על עצמו מה מצופה מהם. "אני חייל של צחי (הנגבי, יו"ר הקואליציה - ז"ק)", הוא הכריז בחיוך. "מה שהוא אומר לעשות אני עושה. אני מבקש מכם להדביק את עצמכם לכיסאות כדי לא לפספס את ההצבעה".
חלק מחברי הכנסת נרתמו למאמץ ההמרצה לקלפיות. "הפסד פה, ונמצא את עצמנו שוב בפריימריז בליכוד ולפני בחירות כלליות", הזהירו כמה מהם, "זו תהיה תחילת הסוף". השר זאב אלקין העיר כי שבירת המשמעת הקואליציונית תגרור תשלום מחיר מול אביגדור (איווט) ליברמן, שמולו נסגרה עסקה לשיתוף פעולה בנושא. אי עמידה בהסכם מולו, הסביר אלקין, תפגע בקואליציה בהמשך הדרך.
אפרופו ליברמן, לרגעים קלים החסיר לבו של יושב ראש הקואליציה צחי הנגבי פעימה כאשר גילה כי סגן השר איוב קרא נעלם כלא היה. כל הניסיונות לאתרו עלו בתוהו. זה קרה לפני ההצבעה על החוק הנורווגי, שדרש רוב של 61 מחברי הכנסת. הנגבי המודאג ניגש בחשש לליברמן כדי לוודא שהוא וחמשת חבריו אכן מצביעים עם הקואליציה, ולא יפתיעו אותה ברגע האחרון. אנחת הרווחה בעקבות התשובה החיובית נשמעה למרחוק. אגב, בסופו של דבר גם האבדה עצמה נמצאה, כשאיוב קרא תפס את מקומו במליאה והצביע יחד עם הקואליציה. קשים חייה של קואליציית ה־61.
מפלגת העבודה המשיכה גם השבוע את הבירור הפנימי שהיא עושה לאחרונה ביחס לעמדותיה האידיאולוגיות. מתברר שככל שעובר הזמן, יותר ויותר חברי כנסת בסיעה מרגישים פתוחים לבטא עמדות מרכזיות יותר, שמזכירות את מפלגת העבודה של פעם - זו שבנתה את המדינה ודגלה בערכי ההתיישבות ואהבת הארץ. על שולחן הסיעה הונח הפעם הדבר האמיתי: החטיבה להתיישבות. בעבודה נדרשו לקבל החלטה בנוגע להצעת החוק של ח"כ בצלאל סמוטריץ', המבקשת להסדיר אחת ולתמיד את מעמדה החוקי של החטיבה.
ככל שהתקדם הדיון, התברר כי לא מעט מחברי הסיעה מביעים עמדות אוהדות לחטיבה ולפעילותה, למורת רוחם של אחרים בחדר. במוקד הישיבה קיבלנו את העימות שלי־ציפי, שחזר על עצמו לאחרונה יותר מפעם אחת. "אנחנו לא יכולים להיות שותפים לחטיבה להתיישבות, על אף הדברים הטובים שהיא עושה, משום שהיא זרוע ארוכה של ההתנחלויות", טענה ציפי לבני באוזני חבריה. בנקודה זו נדרשו החברים לאמץ את זיכרונם בנוגע למצע המפלגה, כאשר לבני טענה כי הובעה בו עמדה ברורה נגד החטיבה להתיישבות.
יושב ראש המפלגה יצחק (בוז'י) הרצוג חיזק את דבריה של לבני, כשציין כי אכן הבטיח לפני הבחירות לסגור את החטיבה ולפתוח אותה מחדש לצורך קידום הנגב והגליל."איפה זה היה כתוב במצע?" הקשתה שלי יחימוביץ' על השניים. "למה את צריכה את זה כתוב כאשר המקור (הרצוג - ז"ק) אומר את זה?" ירתה לבני בחזרה. ח"כ איתן ברושי, שגילה סימני עצבנות בולטים, גער בלבני: "את מיתממת. את מכירה את הבעיות עוד מהתקופה שהיית שרת משפטים. זו לא תנועת נוער פה, וצריך לקיים דיון אמיתי ומעמיק בנושא".
במקביל, ח"כ מיקי רוזנטל העיר כי הוא לא אוהב את העובדה שלבני פוסלת את החוק בעיקר בגלל זהותו של האיש שיזם אותו. "לי אין שום בעיה להצביע בעד החוק", היממה ח"כ יחימוביץ' את הרצוג ולבני. "השחיתות והג'ובים הם לא סיבה לסגור את החטיבה, אלא סיבה לפעול לניקוי האורוות. אחרת צריך לסגור גם את משרד ראש הממשלה ואת משרד האוצר, לאחר ששר אוצר לשעבר נשלח לכלא. אני חושבת שאנחנו צריכים לשלוט בחטיבה ולא לסגור אותה".
בזמן שח"כ לבני החליפה צבעים מאדום לירוק בעקבות דברי יחימוביץ', נקלעו ח"כ ברושי וח"כ סתיו שפיר לעימות הקבוע ביניהם. לאחר ששפיר חזרה על הטענה הקבועה שלה בדבר שחיתות שקיימת בחטיבה, הזכיר לה ברושי שהכנסת אינה המקום לבדיקת שחיתות. "בשחיתות מטפלת המשטרה ולא הכנסת", הרעים בקולו, "את כל הזמן אומרת שחיתות. אם את רוצה, אז תתלונני במשטרה. את חושבת שאת יודעת הכול, אבל לא כל האמת בצד שלך". ח"כ מיכל בירן נזעקה להגן על חברתה: "מצחיק שאתה אומר לא כל האמת בצד שלך, אבל מתנהג כאילו כל האמת בצד שלך", החזירה לו.
לכל אורך הדיון הבהירו חברי הכנסת ברושי ודני עטר כי מבחינתם לא משנה כלל מה יוחלט – בכוונתם לתמוך בהצעת החוק. כך הם אכן עשו בהצבעה במליאה.
בנקודה מסוימת, כשהסוף לא נראה באופק, החליט הרצוג ליישר קו עם המתנגדים לקיום החטיבה. "סמוטריץ' לא תמים", טען הרצוג בפני סיעתו, "הבית היהודי מפחד מחשיפה של החטיבה. זה חוק שנועד לעזור לאיילת שקד לאותת לדרג המקצועי (במשרד המשפטים - ז"ק). היא לא הצליחה להעביר את זה בעצמה, אז היא העבירה את זה לסמוטריץ'". עוד מהטוב הזה מובטח גם בשבוע הבא.
אחד הסעיפים המסתוריים יותר בהסכמים הקואליציוניים עוסק במתן אפשרות לאזרחים ישראלים שנמצאים בחו"ל להצביע בבחירות לכנסת. עד היום עוד לא נמצא המנגנון שיאפשר את יישום הרעיון.
עכשיו, כך מתברר, נמצא הפתרון לבעיה באמצעות הצעת חוק של הליכוד המוגשת על ידי ח"כ יואב קיש, ומתפרסמת כאן לראשונה. אם הצעת החוק תתקדם ותהפוך לחוק רשמי, תהיה זו מהפכה של ממש. השאלה הקשה מכולן נגעה לקריטריון שלפיו תעניק המדינה זכות הצבעה לאזרח ישראלי שנמצא בחו"ל. יש השוהים בחו"ל שנה או שנתיים, במסגרת עבודה או לימודים, ולעומתם יש ישראלים שירדו מהארץ לפני שנים רבות. על מי מהם יחול החוק?
הצעת החוק של קיש קובעת נוסחה מעניינת – אזרח ישראלי השוהה בחו"ל יוכל להצביע בבחירות באמצעות שני תנאים מצטברים: אם הוא רשום בפנקס הבוחרים, ואם הצביע בבחירות האחרונות בישראל. במילים אחרות, האפשרות להצביע בבחירות בחו"ל תתקיים פעם אחת בלבד, ורק אם בבחירות הקודמות אותו אזרח הצביע בישראל. אזרח שיצביע בבחירות כשהוא נמצא בחו"ל לא יוכל לעשות זאת שוב בשהותו הבאה בחו"ל.
אז המנגנון כבר קיים, ועכשיו נשאר רק לייצר את האווירה הפוליטית המתאימה לכך - משימה בהחלט לא פשוטה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם