"אובמה מתייחס להיסטוריה כמו ציוץ בטוויטר"
במאמר שפורסם באתר "פוריין פוליסי" נטען כי ההשוואה של אובמה בין איראן לסין הקומוניסטית ובין דאעש לברית המועצות "פופוליסטית". "זה מלמד עד כמה הסכם הגרעין כרוך בסיכונים. סין לא איימה על מדינה כמו שאיראן מאיימת על ישראל"
ההיסטוריה על פי הנשיא אובמה: זמן קצר לאחר החתימה על הסכם הגרעין, התראיין נשיא ארה"ב ברק אובמה לתומס פרידמן, הפרשן הבכיר של ה"ניו יורק טיימס", והשווה את החלטתו לחתום על הסכם הגרעין עם איראן להחלטות שקיבלו נשיאי ארה"ב ריצ'רד ניקסון ורונלד רייגן בנוגע ליחסים עם סין ורוסיה. אולם במאמר שפורסם באתר "פוריין פוליסי" נטען כי מדובר בהשוואה היסטורית שגויה, שמעידה על כך שהסכם הגרעין מסוכן.עוד כותרות ב-nrg:
שר ההגנה לשעבר: "לא לשחרר את פולארד"
דניאל מעוז מוכן להודות לראשונה ברצח הוריו
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"הערצתי את רונלד רייגן על כך שהוא הכיר בכך שעדיף לחתום על הסכם שניתן לוודא אותו עם 'אימפריית הרשע' (ברית המועצות), שהיוותה איום קיומי הרבה יותר גדול בעבורנו מאשר זה של איראן. גם ריצ'רד ניקסון הבין שישנה אפשרות שסין תבחר בדרך אחרת", אמר אובמה בריאיון ל"טיימס".

''מהלך אמיץ שנבע מהגיון''. הנשיא ניקסון בבית הלבן
צילום: AP

ראש המפלגה הקומוניסטית ומנהיג סין העממית. מאו דזה דונג
צילום: גטי אימג'ס
"זה לא מפתיע שהממשל שנוקט במדיניות חוץ של 'אל תעשו דברים טפשיים', יתייחס להיסטוריה כמו משחק מלים של ציוצי טוויטר", נכתב במאמר ה"פוריין פוליסי". "ההשוואה הפופוליסטית של הממשל (לנשיא ניקסון) מלמדת עד כמה הסכם הגרעין עם איראן כרוך בסיכונים".
מחברי המאמר, מייקל גרין וגבריאל שיינמן, טענו כי ניקסון אכן צדק בכך שהוא שיחק ב"קלף הסיני" נגד הסובייטים בשנת 1971 – בהתייחסם לשינוי מדיניות החוץ של ארה"ב, שכללה את קירובה של בייג'ינג בניסיון לנתק אותה מברית המועצות בניסיון להחליש את המחנה הקומוניסטי דאז – מהלך שהסתיים עם צירופה של סין למועצת הביטחון במקום טיוואן (שטענה כי היא המייצגת של העם הסיני). אלא שלדבריהם, הסיבות שהפכו את המהלך של ניקסון למוצלח "אינן רלוונטיות לגבי איראן".
בעבר שימשה כנשק נגד ברית המועצות - סין מברכת על הסכם הגרעין:
השניים טענו כי דבריו של אובמה מתבססים על השוואה בין המצב שבו היו נתונות סין וארה"ב ביחס לברית המועצות בשנות השבעים, לסיטואציה שבה נתונות ארה"ב ואיראן ביחס לאיום של ארגון דאעש כיום.
לטענתם, ישנם מספר הבדלים חשובים בין התקופות: בשנת 1971 לסין כבר היה נשק גרעיני, וניקסון מעולם לא ביקש ממאו (מאו דזה דונג, מייסדה של סין הקומוניסטית) לוותר עליו. בנוסף טענו כי האיום שנשקף בעבר מברית המועצות לארה"ב וסין היה חמור בהרבה מזו שמציב ארגון דאעש לאיראן וארה"ב.
הם הוסיפו כי הממשל הסיני אף טיהר את האגף הניצי הפרו-סובייטי שהובל על ידי לין ביאו בעוד שכוחו של משמרות המהפכה – הגוף הניצי באיראן – הולך ומתחזק, ולמעשה, הוא עתיד להרוויח מיליארדי דולרים כתוצאה מהסרתו מרשימת הסנקציות. לדבריהם, בשנת 1971 סין לא היוותה איום קיומי על אחת מבעלות בריתה של ארה"ב באסיה (כמו יפן), בעוד שכיום איראן מציבה איום קיומי על ישראל ומדינות המפרץ.
בשל כך, סיכמו, "המהלך האמיץ של ניקסון נבע מהיגיון גיאו-אסטרטגי, שנעדר כמעט לחלוטין ממדיניותו של אובמה בנושא איראן".
לאחר שסקרו גם את כשלונו של ההסכם שנחתם בין הבית הלבן לצפון קוריאה בשנת 1994, סיכמו מחברי המאמר: "יכולים להיות סיבות טובות לתמיכה מגעים הדיפלומטיים עם טהרן, אבל האנלוגיות ההיסטוריות של הממשל האמריקאי מחזקות את הטענות של המתנגדים להסכם שנחתם ב-14 ביולי", נחתם המאמר ב"פוריין פוליסי".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg