ראשי » חדשות » צבא וביטחון

פסיכולוגים: "צה"ל מונע מאיתנו לשרת כקב"נים"

החוק בישראל שונה לפני כ-5 שנים, והוא מתיר גם לפסיכולוגים לא קליניים לספק טיפול, אך בצה"ל מסרבים לשלב פסיכולוגים ועובדים סוציאליים במערך בריאות הנפש. "אם הפיקו לקחים מהמלחמה – הרי זה שלא היה שם גם פסיכולוג שגדל במערך הקרב"

פסיכולוגים ועובדים סוציאליים, לוחמים במילואים, פנו לצה"ל בבקשה להצטרף למערך בריאות הנפש ונענו בשלילה. מטרת הפנייה נועדה לדבריהם להביא למצב שבו יגדל מספר קציני בריאות הנפש שיהיו נוכחים בשעת לחימה בשטח, ושיוכלו להעניק סיוע ללוחמים שיזדקקו לסיוע נפשי.

עוד כותרות ב-nrg:
הדוקר בריאיון לפני שבועיים: "צריך לעשות משהו קיצוני"
אבו מאזן: דאעש נמצא בעזה, אין להתכחש לכך
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

אלא שצה"ל מתיר רק לפסיכולוגים או לעובדים סוציאליים קליניים למלא תפקיד של קצין בריאות נפש, ולכן מונע מרבים, הרשאים לעשות כן על פי חוק, להעניק טיפול נפשי במסגרת שירות המילואים.
 
סיפורו של ישראל ורד, פסיכולוג חינוכי בעל תואר שני, מלמד מעט על האבסורד: ורד, שסיפק השנה טיפולים נפשיים לצעירים נפגעי טרור בשומרון ובשנה הבאה יעבוד עם בני נוער באשדוד, לא יכול לעשות כן במסגרת שירותו הצבאי. "אני יכול לטפל בבתי ספר או בגנים אבל בצבא אני כבר לא יכול", הוא הסביר. לדבריו, הטענה של צה"ל נשענת על חוקים ישנים הקובעים שרק פסיכולוגים או עובדים סוציאליים קליניים רשאים להעניק טיפול כזה.

בדצמבר 2010 שונה חוק הפסיכולוגים, בזכות הצעת חוק שיזם וקידם ח"כ לשעבר משה (מוץ) מטלון מסיעת ישראל ביתנו, אך בצבא הדברים נותרו בעינם. השינוי בחוק התייחס לסעיף שקבע כי "לא ייתן פסיכולוג טיפול פסיכו-תרפויתי אלא אם הוא פסיכולוג קליני". השינוי שהוכנס קבע כי פסיכולוגים בכל תחום התמחות יוכלו להעניק טיפול פסיכו-תרפויתי.

לפני שינוי החוק נוהל מאבק עיקש במשך קרוב לעשור, ובמהלכו ניסו הפסיכולוגים הקליניים לקבוע כי רק מי שעבר הכשרה קלינית יוכל להעניק טיפול נפשי ראוי, בניגוד לעמדת הפסיכולוגים בעלי ההתמחויות השונות שטענו כי גם הם יכולים לסייע למטופלים.

"פסיכולוג שיקומי או רפואי עובד בבית חולים עם פגועי ראש שנפגעו במלחמות, והוא לא יכול לעבוד כקב"ן בצבא. זה אבסורד", אמר ורד, שכמו פסיכולוגים ועובדים סוציאליים אחרים פנה כמה פעמים לצה"ל בניסיון להצטרף למערך בריאות הנפש ונענה בשלילה. "פניתי מתוך מחשבה שאם בחירום אני עוסק בזה, נכון שגם בצבא אעשה זאת. צה"ל הוא הגוף היחיד שנשאר בשנות השבעים. האבסורד בשיאו הוא בחור בן 18 שלפני גיוס יכול להיות תחת חסותי, ופתאום אחרי שבוע, לאחר שהתגייס, אני כבר לא יכול לסייע לו".

ורד, שלחם בשירותו הסדיר בחטיבת הנח"ל במלחמת לבנון השנייה, סבור שיש לו גם יתרון על פסיכולוגים שלא חוו לחימה וראו מקרוב התמודדות של לוחמים עם ירי או עם חבר שנפגע. לדבריו, הוא אינו מבקש לעזוב את שירותו בחטיבת הלוחמים, אלא להוסיף אליו גם שירות במערך בריאות הנפש. "אין לי מזה שום רווח, אבל אני יודע מה זה שטחי כינוס או לחימה בלבנון, ומה זה חבר'ה שחוטפים צרור ויוצאים מתפקוד. ישנן תסמונות פוסט-טראומה גם בתוך הלחימה, ואם הפיקו לקחים מהמלחמה – הרי זה שלא היה שם גם פסיכולוג שגדל במערך הקרב. אני לא מבין למה יש צרוּת עין. מה ההפסד מתוספת של אנשים כאלו?"

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "על פי חוזר מנכ"ל משרד הבריאות שיצא בסמוך לתיקון החוק, פסיכולוגים יכולים לטפל במסגרת תחום התמחותם. תחום בריאות הנפש מוגדר כתחום עיסוקו של פסיכולוג קליני, ולכן במסגרת חיל הרפואה מועסקים רק פסיכולוגים קליניים".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...