יותר פלסטינים מירושלים מבקשים אזרחות ישראלית
מספר הולך וגובר של תושבי מזרח העיר מבינים כי אזרחות בפועל תאפשר להם תעסוקה קלה יותר ואפשרויות רבות יותר, ועל כן שוברים את הטאבו ארוך השנים. חבר צוות המו"מ הפלסטיני: 10% מהאוכלוסייה הפלסטינית בירושלים קיבלה אזרחות
"אני מכריז שאהיה אזרח נאמן למדינת ישראל" – זהו נוסח השבועה שמוכרחים לומר כל תושבי ישראל המבקשים להתאזרח בה. באופן הולך וגובר, את המילים הללו מבטאים גם פלסטינים.עוד כותרות ב-nrg:
- בחסות השר כחלון: החופים יעברו לכרישי נדל"ן
- דיווח: חמאס יחדש את הלחימה כשישיג נשק נ"מ
- מאות מפגינים: "כחלון, אל תהיה גיבור על חקלאים"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
במזרח ירושלים, שישראל כבשה מירדן במלחמת ששת הימים ב-1967 ומאוחר יותר סיפחה אליה – צעד שלא הוכר על ידי הקהילה הבינלאומית, הנושא של הזהות הפלסטינית מורכב ובנוי שכבות-שכבות.
בעוד שישראל מתייחסת לחלק המזרחי של העיר כחלק משטחה, כ-300 אלף הפלסטינים שמתגוררים שם, על פי ההערכה, אינם עושים כן. הם אינם אזרחים ישראלים, ובמקום מחזיקים בתעודת זהות כחולה שמנפיקה ישראל, שמתירה להם מעמד תושבות קבוע. ובזמן שהם יכולים לבקש אזרחות כרצונם, מרביתם מתנגדים לכך ולא מעוניינים להתכחש להיסטוריה שלהם או להיראות כמי שמקבלים את הכיבוש הישראלי בן 48 השנים.
ובכל זאת, חוקרים ועורכי דין סיפרו כי בעשור האחרון מספר הולך וגובר של פלסטינים תושבי מזרח ירושלים עברו את התהליך הארוך בשביל להפוך לאזרחים ישראלים. בחלקו, תהליך זה משקף אובדן תקווה בכך שמדינה פלסטינית תקום אי פעם. עם זאת, זה גם משקף פרגמטיות כבדת ראש – הכרה בכך שהחזקה באזרחות ישראליות תהפוך את האפשרות להשיג עבודה לקלה יותר, וכן לקנות בתים או לעבור מקום מגורים, לטייל בחו"ל ולקבל גישה לשירותים שונים.
בכירים ישראלים מסרבים לאשר את היקף הנתונים, אבל מידע שהשיג "מכון ירושלים לחקר ישראל" מצביע על קפיצה משמעותית במספר דורשי האזרחות בעשור האחרון, שעלה מ-114 בקשות ב-2003 לכ-800 עד אלף בשנה כעת, שבערך מחצית מהם מצליחים לקבל אזרחות. יתרה מכך, מאות נוספות החלו לחקור את אופן הגשת הבקשה, לפני שהליך הבקשה הרשמי החל.
צילום: רויטרס
נתונים של משרד הפנים שהגיעו לידי "רויטרס" מראים כי בשנת 2012-2013 היו כ-1,434 בקשות, שמתוכן אושרו 189, 1,061 עדיין מצויות בהליך בדיקה ו-169 נדחו. שאר הבקשות מצויות בשלב ביניים.
הפלסטינים שהגישו בקשה לקבלת אזרחות לא מעוניינים לדבר על כך. מבחינתם, שבועת הנאמנות אינה דבר קל לבלוע, והפיכה לאזרח ישראלי – הצטרפות לאויב – היא אפילו טאבו. "הרגשתי רע, ממש רע", אמרה מורה פלסטינית בת 46 שנטלה על עצמה את שבועת האזרחות לפני שנה. למרות הסתייגויותיה, היא ידעה שזה טוב ליציבות ולעתיד הקריירה שלה. "אנו רק רוצים לחיות את חיינו", היא אמרה, "ובסוף היום, הפוליטיקה לא מובילה אותנו לשום מקום".
בשביל מזרח-ירושלים רבים, חלק מהחשש הוא שישראל תבטל את תעודת הזהות הכחולה שלהם, מאחר ושמירתה תלויה בניהול "מרכז החיים" בירושלים. לפי הטענה של הפלסטינים, מי שישהה זמן רב מדי בחו"ל או שיעבוד במקום אחר עשוי לאבד את תעודת הזהות שלו. אין אלו פני הדברים כאשר זה נוגע לאזרחות. "רציתי לחזק את עצמי בירושלים", אמרה המורה, והסבירה את ההיגיון שמאחורי הצעד שביצעה, "זו המולדת שלי, נולדתי כאן, אני מתגוררת כאן ואני מעוניינת להישאר כאן".
אחרים שיקפו אף הם את התחושה של שינוי, שמצד אחד מרגיש כמו התכחשות, אבל מאידך גיסא מחזק את יכולתם לנטוע שורשים עמוקים בירושלים. "הרגשתי שזו לגמרי טעות, והתביישתי קצת מכיוון שחשתי שזה כמו ויתור על זהותי", אמר רקדנית בלט פלסטינית בת 26, שהחלה בתהליך הבקשה ביוני. "אבל אם אקבל דרכון ישראלי לא אהיה כה חלשה, ובייחוד בכל הקשור למגורים במזרח ירושלים – זה כל קל לזרוק אותנו החוצה".
רקדנית הבלט אמרה למשפחתה הקרובה על ההליך, וזו הגיבה בהפתעה אך מאוחר יותר קיבלה את בחירתה. עם זאת, פלסטינים אחרים חוששים מתגובת הקהילה שלהם לשבירת הטאבו, ועל כן מחביאים את בחירתם מחבריהם וממשפחתם.
בשביל פלסטינים רבים, מזרח ירושלים מרגישה כמו אזור דמדומים. הם משלמים את המסים העירוניים הישראליים ומקבלים ביטוח בריאות ותשלומי ביטוח לאומי, אבל לעתים קרובות מזניחים אותם בכל הקשור לשירותי העיר הבסיסיים – החל באיסוף הזבל, עבור בבניית גני משחקים חדשים וכלה במשאבים לבתי הספר והמרפאות באזור.
המצב חמור במיוחד במקומות כמו שועפט, מחנה פליטים המצוי במרחק כמה דקות נסיעה מהעיר העתיקה. שועפט שוכנת מאחורי גדר ההפרדה שבנתה ישראל באמצע שנות האלפיים, לאחר גל של פיגועי התאבדות פלסטיניים. בשביל להגיע לשאר ירושלים מוכרחים תושבי שועפט לעמוד בתור בשביל לעבור דרך מחסום ברזל שחוצה את הגדר. בערך 100 אלף פלסטינים מתגוררים מעבר למחסום, אבל עדיין נחשבים ירושלמים.
"הגדר גרמה לפאניקה", אמרה עדי לוסטיגמן, עורכת דין שמייצג פלסטינים בהליך בקשת האזרחות, "אנשים פחדו שבתיהם הוצבו מאחורי הגדר, שתושבותם תבוטל ושזכויותיהם יילקחו מהם". עו"ד לוסטיגמן הוסיפה כי האזרחות היא מחסום נגד זאת, ואישרה כי מספר הפונים עלה מאוד בשנים האחרונות.
ההחלטה הטעונה על הזהות עולה בזמן שהמתח הפוליטי והדתי בירושלים גבוה במיוחד, ובכל זאת ברמה מסוימת נראה שרמת האינטגרציה עולה.
הסימן הבולט ביותר לכך היא מערכת הרכבת הקלה בעיר, המאפשרת לנוסעים – תערובת של יהודים חרדים, ישראלים חילונים, תיירים ופלסטינים – גישה קלה למרכזי הקניות במערב העיר, לפארקים ולשווקים. יותר פלסטינים, אף שבמספרים קטנים, עברו בשנים האחרונות לשכונות שבהן רוב יהודי בולט, ואפילו להתנחלויות או לשכונות שנחשבות כבנויות באדמה "כבושה".
ח'ליל טפקג'י, מומחה מיפוי וחבר צוות המשא ומתן הפלסטיני בעבר, אמרה כי הקיפאון המדיני – התחושה ששנים ארוכות של שאיפה להקמת מדינה פלסטינית עצמאית אינן מביאות לכלום – העלה את מספרי מבקשי האזרחות. "אם זה יימשך, על מה הפלסטינים יישאו ויתנו? הם רוצים לשאת ולתת על הקרקע – אבל הם כבר איבדו את השטח", הוא אמר. "הם רוצים לשאת ולתת על האוכלוסייה, אך גם זו אובדת".
ישראל, הוא ציין, ניסתה לחזק את אחיזתה הדמוגרפית בירושלים – הליך שפלסטינים שמבקשים אזרחות ישראלית מסייעים לו. מאז 1967, בערך 24 אלף פלסטינים ביצעו את השינוי הזה, הוא טען – מספר שווה ערך לכמעט 10 אחוזים מהאוכלוסייה הפלסטינית במזרח ירושלים. ההשפעה הדמוגרפית רחבה אף יותר כאשר שוקלים שילדיהם של האזרחים הישראלים ייוולדו ישראלים בעצמם.
שר הפנים סילבן שלום דחה את הטיעון הדמוגרפי: "זה לא ישפיע על המשא ומתן עם הפלסטינים, שכולל נושאים רחבים וגדולים בהרבה"" אמר שלום, המופקד גם על העניינים הפלסטיניים.
אקו"ם