המבקר: צה"ל לא התייעל ופגע במוכנות למלחמה
מבקר המדינה פרסם דו"ח מקיף על התייעלות מערכת הביטחון. לפי הדו"ח, צה"ל היה רחוק מלעמוד ביעדי החיסכון שנקבעו, פעל שנתיים ללא תוכנית מסודרת ועקב כך קיצץ בליבה - אימוני היחידות הקרביות
משתדלים אך לא מצליחים: מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף שפירא, הגיש היום (ד') דו"ח מיוחד שעוסק בהוצאות צה"ל ובחיסכון הכספי במערכת הביטחון בשנים 2008-2012. מהדו"ח עלה כי למרות הניסיונות הרבים, מערכת הביטחון לא עומדת ביעדי החיסכון שלה למרות המתווים הרבים שגובשו.הביקורת מתמקדת בכך שהכישלון בחיסכון הכספי פוגע בסופו של יום בגרף האימונים של צה"ל, מה שמביא לירידה בכושר הלוחמים ובאי מוכנות ליום פקודה. בדו"ח גם נמתחת ביקורת חריפה על ראש הממשלה בנימין נתניהו, שכן הדיון האחרון בנושא ההתייעלות בכנסת נערך ב-2008, בתקופתו של אהוד אולמרט.
עוד כותרות ב-nrg:
נדיר: מקווה מבית שני נחשף במערה תת קרקעית
"הנשק הקטלני ביותר" הצטרף לצבא האמריקאי
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הדו"ח של מבקר המדינה מצטרף לדו"ח של האלוף במיל' יוחנן לוקר לבחינת תקציב הביטחון, שוועדה בראשותו פרסמה לפני כשבועיים. בדו"ח הוטחה ביקורת קשה נגד מערכת הביטחון, ועיקר המסקנות היו לצמצם את כוח האדם בצה"ל, לקצר את השירות ולעגן את התקציב בחוק. בצה"ל מתחו ביקורת רבה על הדו"ח, אך מבקר המדינה התייצב לצדו של לוקר.
הדו"ח מציין בתחילתו כי במשך שנים רבות עלתה לדיון שאלת גודל תקציב הביטחון הרצוי למדינת ישראל. ועדת ברודט שדנה בכך קבעה כי היא "רואה את ההתייעלות במערכת הביטחון כדבר הכרחי וכמקור תקציבי פנימי לשם מימוש יעדי הצבא". המלצות הוועדה הזו התקבלו כבר ב-2007 על ידי הממשלה, והוחלט על הנהגת תקציב רב-שנתי למערכת הביטחון, במסגרתו יתווספו 100 מיליארד ש"ח לתקציב הביטחון בשנים 2017-2008. לצורך זה, 46 מיליארד ש"ח היו אמורים להתווסף מתקציב המדינה, ו-30 מיליארד ש"ח נוספים מתכנית התייעלות של מערכת הביטחון.
ממסקנות הדו"ח החדש, התברר כי התייעלות זו לא בוצעה כראוי. כך למשל מאז אוקטובר 2011 במשך כשלוש שנים, מנכ"ל משרד הביטחון וסגן הרמטכ"ל לא כינסו את ועדת ההיגוי העליונה למעט מפגש אחד, שמתפקידיה לעקוב אחר ההתייעלות. רק בספטמבר אשתקד חודשה פעילות של ועדה זו. עוד נכתב כי "אף על פי שבשנת 2011 קבע סגן הרמטכ"ל כי על אגף התכנון (אג"ת) מוטלת האחריות לרכז את פעילות ההתייעלות, בפועל לא הוקמה מנהלת". מן הצד השני, בצה"ל אומרים כי הם פעלו לפי תוכנית התייעלות, שאם תימשך עד 2017, הצבא יעמוד ב-90 אחוז מיעדי ההתייעלות.
מעבר לכישלון הפנימי של המערכת לחיסכון כספי, עולה מהדו"ח כי גם נבחרי הציבור כשלו בפיקוח על המערכת. על פי המבקר, "לא נמצאו סימוכין לכך שמאז אוקטובר 2008 קיים ראש הממשלה דיונים ייעודיים בנושא התייעלות מערכת הביטחון. נוסף על כך, מלבד הצגת ההתייעלות שהושגה בישיבה אחת של הקבינט המדיני-ביטחוני, גם גוף זה לא קיים דיונים על התייעלות מערכת הביטחון. מלבד זאת, המועצה לביטחון לאומי (מל"ל) לא קיים בקרה רציפה על ההתייעלות".
דו"ח המבקר מצייר תמונה של חוסר עקביות מתמדת אחר ביצוע החלטות, שיכלו להביא להתייעלות משמעותית. כך למשל החלטת מנכ"ל משרד הביטחון ושל סגן הרמטכ"ל בשנים 2011 ו-2012 בנוגע להתייעלות ב"מנהלות יקרות" כמו בתכנית טנק המרכבה, ובמינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת) - לא התממשו. בנוסף, ציין המבקר כי תהליכי האחזקה בצה"ל לקויים, ושקיים בזבוז משאבים במערך האחזקה ביבשה.
"ועדת ההיגוי העליונה לא קיימה מעקב אחר החלטות שקיבלה, ולא נמצא שראשיה דרשו הסברים על הסיבות לאי-ביצוע החלטותיהם", כתב המבקר. לדבריו, אי מימוש ההתייעלות גרם לעלייה דרמטית בכוח האדם שמשרת בצה"ל, וזאת למרות הדרישות לצמצמו.
"עד דצמבר 2012 לא סוכמה תכנית התייעלות בכוח אדם קבע, ומינואר 2008 ועד ינואר 2013 לא רק שמערכת הביטחון לא הקטינה את מספרם, אלא ששיא כוח האדם קבע גדל בכ-9%. מינואר 2013 עד ינואר 2014 ירד שיא כוח אדם קבע ב-412 איש בלבד". מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "העלייה המדוברת בכוח האדם התבצעה בהתאם לצרכים מבצעיים, שנבעו מהמציאות המשתנה ובעקבות פיתוח יכולות חדשות וחשובות כגון העצמת מערך הסייבר, חיזוק ההגנה על הגבולות והקמת מסגרות הגנה אווירית כמו כיפת ברזל".
המבקר חשף כי במשך שנים לא היה מעקב ובקרה אחר החסכון מהקיצוצים, ורק במאי האחרון החליט מנכ"ל משהב"ט כי אגף התקציבים (את"ק) ירכז את הנתונים. בנוסף, מאז ביטול אגף היועץ הכלכלי למערכת הביטחון כאגף עצמאי, הפסיקו עובדיו לעסוק בבקרת החסכונות. מסגרת ההתייעלות גובשה גם על סמך ועדת ברודט, שקבעה כי "היקף ההתייעלות בחומש 2012-2008 יעמוד על 10 מיליארד שקל". בפועל, על פי נתונים שהציגו את"ק ואג"ת למשרד מבקר המדינה, החסכונות שמערכת הביטחון השיגה בשנים אלו הסתכמו בכ-3.8 מיליארד ש"ח בלבד.
צה"ל פעל ללא תכנון במשך שנתיים, וכשירות הלוחמים נפגעה
השינויים התכופים שחלו עם השנים בתקציב מערכת הביטחון וצה"ל, בין השאר בגלל החלטות ממשלה, גרמו לכך שצה"ל פועל משנת 2013 ללא תר"ש (תוכנית רב שנתית) כלל. לפיכך, כדי להתכנס למסגרת התקציב המופחתת שנקבעה, תכניות העבודה השנתיות לשנת 2013 ולשנת 2014 כללו פגיעה בכשירותו ובמוכנותו של צה"ל, לרבות ביטול תרגילים ואימונים.
"לא נמצא כי צה"ל בחן בעבודת מטה מקיפה את האפשרות לבצע שינויים ארגוניים מהותיים במבנהו ולצמצם פעילויות שאינן בליבת העיסוק", כתב המבקר. "גם המל"ל אינו מוודא גיבוש והצגה של חלופות לקראת דיונים על התקציב".
גם על משרד האוצר נמתחת ביקורת. "משרד האוצר אינו מקיים בקרה אחר התייעלות מערכת הביטחון. נציגי אגף התקציבים אף לא הופיעו לשלושה מתוך שבעת דיוני ועדת ההיגוי העליונה שהתקיימו. בספטמבר 2013 מסר סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר דאז לנציגי משרד המבקר, כי משרד האוצר ביקש ממשהב"ט את דוח מקנזי, ולהיות שותף בתהליך ההתייעלות. אולם מאחר שלא קיבל את הדוח, נציגיו לא השתתפו בדיונים ולא היו שקופים ליישומה".
דו"ח המבקר דן באריכות גם על נושא העסקת כוח האדם בצה"ל, ומרחיב על העסקת הנגדים. לדבריו, תהליך ההעסקה הוא לקוי, ולא ברור מה השיקולים שמופעלים בנושא. על פי הדו"ח, תהליך העסקת הנגדים הבעייתי פוגע בצבא, וגורם לעזיבת כוח אדם איכותי.
באוקטובר 2013 היוו הנגדים כ-45% מכלל משרתי הקבע בצה"ל, אולם למרות הפלח הגדול, התגלו ליקויים רבים ביחס אליהם, כמו אי מימוש חלק ב' להסכם השכר לנגדים והשלכותיו. הסכם השכר כלל תהליך ראשוני, שבו נקבע כי נגדים יקבלו תוספות שכר רק על תארים אקדמיים שקשורים לפעילותם הצבאית. אולם ההסכם כלל גם שלב שני, שעניינו הגדלת טווח התמריצים המקצועיים במקצועות ובתפקידים נדרשים.
בפועל, השלב השני נחתם בין משרד האוצר ובין צה"ל רק בפברואר 2013, אך לא יצא אל הפועל בגלל שבמידה והתמריצים יוענקו לנגדים המשרתים בשאר חלקי מערכת הביטחון שאינם צה"ל, הוא ינגוס חלק גדול מתקציב הביטחון. "עד מועד סיום הביקורת לא יזם משרד האוצר דיון בממשלה בעניין תחולת חלק ב' להסכם שכר הנגדים", נכתב בדו"ח.
גם בעצם גיוס הנגדים לצה"ל התגלה ליקוי. "בדקנו את המסמכים המתייחסים ל-49 תהליכי מיון משירות הקבע הראשוני לשירות הקבע המובהק של נגדים מחיל החימוש ומחיל הלוגיסטיקה, ומצאנו כי לגבי נגדים בעלי נתוני איכות דומים ואף זהים התקבלו החלטות שונות, בלי שצורפו נימוקים המסבירים את העדפתו של נגד זה או אחר על פני חברו".
בדו"ח צוינו שמונה נגדים מאגף הלוגיסטיקה, ששוחררו משירות קבע ראשוני למרות נתוני האיכות הגבוהים ושצוינו כבולטים לחיוב בחוות דעת תקופתית. למרות נתונים אלו, לא נמצאו נימוקים במסמכים מדוע שוחררו.
עוד כותב המבקר כי "בשנת 2013 מונו בצה"ל 280 נגדים לתפקידים בכירים. משרד מבקר המדינה בדק את המסמכים המתייחסים ל-28 מהמינויים, ומצא כי בכ-36% מהם היו חריגות מהתנאים הנדרשים למינוי. עוד נמצא, כי כ-31% מבין 76 התפקידים הבכירים שאוישו, נבחן לכל תפקיד מועמד אחד בלבד בניגוד לנדרש על ידי מחלקת הסגל".
בתגובה משותפת לדובר צה"ל ולמשרד הביטחון, נמסר: "דו"ח מבקר המדינה מתייחס לשנים 2008-2012, ואינו משקף את הנעשה בצה"ל בימים אלו, כפי שאף ציין מבקר המדינה בדברי הסיכום. נציין כי צה"ל פועל ללא תר"ש החל משנת 2012 בניגוד למקובל בארגונים בסדר גדול של צה"ל ושל מערכת הביטחון על אף ניסיונותיו להביא ליישום תר"ש 'עוז' ו'תעוזה' וזאת מסיבות שאינן תלויות בו.
"לפני כשבועיים, הציג הרמטכ"ל, רב-אלוף גדי איזנקוט את התוכנית הרב שנתית "גדעון" שנבנתה למול המציאות הביטחונית, אתגרי השעה והאיומים השונים מחד, ומאידך, מתייחסת לאתגרי התקציב והשתנות הצרכים של החברה הישראלית. התוכנית מציגה לראשונה תפיסת התייעלות כוללת בשורה ארוכה של תחומים ובניהם תפיסת ההפעלה של הצבא, מבנה צה"ל, מודל קבע חדשני ועוד. התוכנית מביאה עמה פתרונות ומענות לחלק גדול מהסוגיות אותן מציג המבקר בדו"ח. יישום תר"ש גדעון למרות הצעדים הקשים המגולמים בה יביא להתייעלות בצה"ל שאין לה אח ורע בשירות הציבורי ובאף ארגון אחר במשק הישראלי.
"לצערנו, דו"ח מבקר המדינה אינו מתייחס להישגי תוכנית ההתייעלות מאז 2013. בתקופה שנידונה בדו"ח המבקר, פעלה מערכת הביטחון לאורו של דו"ח ועדת ברודט (2007) והפעילה את חברת מקינזי (2009) לטובת גיבוש תוכנית התייעלות וחסכון בתקציב הביטחון. התוכנית כללה וועדות היגוי להתייעלות, בקרה עליונה של הנהלת מערכת הביטחון, ואף קיום ועדות היגוי באגפים ובזרועות בפעילויות משותפות בצוותי הרכשה אינטגרטיביים. כך לדוגמא הושרשה תרבות זו גם במנת"ק שעברה בשנים האחרונות תהליכי התייעלות משמעותיים.
"יודגש כי תהליכי ההתייעלות ובקרת החסכונות מוצגים בשקיפות, בכל רגע נתון, למקבלי ההחלטות בדרג הבכיר, ואף הוצגו מספר פעמים למשרד האוצר ולמל"ל. מתווה ברודט אשר גובש ב-2007 היה הבסיס ליעד של 30 מיליארד ₪ לפינוי מקורות עד 2017. המתווה בוטל ב-2013 ואף על פי כן, ובמקביל לקיצוץ שספג תקציב הביטחון, מערכת הביטחון ממשיכה במאמצי ההתייעלות שלה וצפויה להשיג כ-90% מהיעד (כ-27 מתוך 30 מיליארד ₪) במצטבר עד 2017.
"כמו כן, צה"ל המשיך במאמצי ההתייעלות ביוזמתו בתהליך קשה במסגרתו פוטרו אלפי אנשי קבע. מאז תחילת 2013, פוטרו 2,300 משרתי קבע זאת על אף הנדבך המשמעותי המהווים משרתים אלו בפעילות צה"ל בשמירה על ביטחון ישראל".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם