ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

פיצול היועמ"ש: סירוס שלטון החוק או תקינות שלטונית?

החלשת תפקיד היועץ המשפטי לממשלה עשויה לשרת שלטון מושחת, אך יחד עם זאת, במצב כיום תפקיד היועמ"ש נגוע בניגוד עניינים. בשיחה ל-nrg מסבירים מומחים את היתרונות והחסרונות בפיצול המשרה הבכירה, לאחר שהשרה שקד הודיעה כי תבחן זאת

שלטון תקין או סירוס שלטון החוק? שרת המשפטים איילת שקד הודיעה אתמול (ד') כי היא שוקלת להפריד בין משרת היועץ המשפטי לממשלה לתפקיד ראש התביעה הפלילית בישראל – מהלך שצפוי לצמצם את סמכותו באופן משמעותי. ההצעה, שעלתה לדיון בשנים האחרונות, עוררה סערה במערכת המשפט, והדעות בנוגע אליה חלוקות.

עוד כותרות ב-nrg:
ניסיון להגיע להסכמות עם בנט, שרי ש"ס יתנגדו?
משבר כלכלי חמור מגביל את המורדים החות'ים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

"יש לרעיון הפיצול יתרונות אולם הוא מעורר גם חששות. למשל,ברגע שיש ליועץ המשפטי לממשלה שוט של תביעה, כלומר שוט פלילי, אז הוא מרסן את המערכת מלהפר את החוק", טוען פרופ' אורן גזל-אייל, מומחה למשפט פלילי העומד בראש המרכז לחקר פשיעה משפט וחברה באוניברסיטת חיפה.
 
לדבריו, אם תפוצל המשרה, ישנו סיכוי גבוה שלמשרת היועץ המשפטי לממשלה ימונה אדם בשל שיוכו הפוליטית. "בנוסף כיום, מקובל למנות לתפקיד אדם בעל שיעור קומה משפטי, שאין לו שיוך פוליטי ברור, כך שיש סיכוי גבוה שהוא יוכל לשמור על עצמאותו, ולעמוד בפני השלטון כשזה מבקש להפר את החוק. אם תפוצל  המשרה, עלול גם הכלל הזה להישחק, ואז גדל החשש שהיעץ המשפטי לממשלה יראה עצמו יותר עושה דברה של הממשלה ופחות מי שאמור לשמור כי פעולותיה יעשו כחוק" אמר.

התומכים בהצעתה של שקד מציינים כי גם בארה"ב ובבריטניה קיימת הפרדה בין משרת התובע הכללי לבין היועץ המשפטי לממשלה. "בבריטניה יש ראש תביעה כללית ויש לממשלה יועץ במעמד של שר שמייעץ לה מה לעשות בתחום המשפטי", מסביר פרופ' עמנואל גרוס, מומחה למשפט פלילי מאוניברסיטת חיפה, הסבור כי יש צורך בהפרדה בין התפקידים השונים.

"במצב הנוכחי יש מציאות של ניגוד עניינים. כיום היועץ המשפטי לממשלה מייעץ לממשלה בבוקר ואחרי הצהריים הוא צריך לשקול להעמיד לדין את אחד השרים. זהו מצב לא בריא", הוא מוסיף. 

פרופסור אביעד הכהן, דיקן המרכז האקדמי "שערי מדע ומשפט", סבור כי השאלה המהותית נוגעת לכוונה העומדת בבסיס הכרזתה של השרה שקד. "צריך לבחון האם מדובר ברצון כנה או שיש כאן מחשבה שמטרתה להחליש את שלטון החוק במדינת ישראל?", הוא טוען.

הדעות בנושא חלוקות גם בקרב ארגונים לא ממשלתיים. כך למשל הביעה התנועה למשילות ודמוקרטיה תמיכה בהסכם, וטענה כי "ריכוז עוצמה כה גדולה בידי פקיד ציבורי ממונה אשר אינו נושא באחריות פרלמנטרית או פוליטית, אינו הולם משטר דמוקרטי". מנגד טוענים בתנועה לאיכות השלטון כי "מדינת ישראל אינה במקום 'בטוח' דיו כדי לבצע שינויים כאלו מבלי  לחשוש מפני קריסה של שלטון החוק".

שתי ועדות ממשלתיות בחנו בעבר את תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה. ועדת אגרנט בשנת 1962, וועדת שמגר בשנת 1997, שעל בסיס המלצותיה נקבע בחוק הליכי מינויו של היועץ המשפטי לממשלה, תנאי כשירותו, משך כהונתו, העברתו מכהונה ועוד. עם זאת, הוועדה התנגדה לפיצול סמכויות היועץ. 

פיצול הסמכויות נתקל בעבר בהתנגדות עזה מצד בכירי מערכת המשפט, שטענו כי הדבר יפגע בעצמאות היועמ"ש ויצור פוליטיזציה של התפקיד. היועמ"ש הנוכחי וינשטיין מתנגד למהלך, והצעד של שקד צפוי להחריף את המתח בין השניים.

בכנס הרצליה האחרון תקף וינשטיין את שקד בעקבות הצהרותיה על הצורך באיזון היחסים בין הרשות השופטת לרשות המבצעת: "יש מי שסבורים כי בישראל של היום, המשילות אינה מסורה עוד בידי נבחרי העם, אלא בידי מערכת המשפט. בעיני גורמים אלה, חל טשטוש סמכויות בין הרשויות, ויש למצוא נוסחה חדשה לאיזון ביניהן. אני חולק לחלוטין על הדברים האלה".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...