שרת המשפטים: "לא היינו צריכים להגיע לדיון שלישי"
שקד מתחה ביקורת על התערבות בית המשפט העליון בנושא חוק המסתננים: "ידיה של הרשות המחוקקת לא היו צריכות להיקשר באופן בו נקשרו". בימין בירכו על הפסיקה: "יגן מפני גל צונמי של מסתננים חדשים" ובשמאל תקפו: "אי אפשר להכשיר מוסרית כליאת אנשים בלי משפט"
שרת המשפטים איילת שקד הגיבה הערב (יום ג') על החלטת בית המשפט העליון לדחות את העתירה נגד חוק המסתננים, ועל הקביעה כי הוא חוקתי, מלבד חוסר המידתיות במשך הזמן שבו מותר להחזיק מסתננים במתקן השהייה "חולות". בעניין זה קבעו השופטים כי עד לתיקון החוק בחצי השנה הקרובה, ניתן יהיה להחזיק מסתננים עד שנה, ולא עד 20 חודשים ככתוב בחוק. אלה מהם ששוהים ב"חולות" כבר שנה ישוחררו בתוך כשבועיים.עוד כותרות ב-nrg:
סעודיה לרוסיה: "אין מקום לאסד בסוריה העתידית"
גופשטיין: "תנו לנו לדבר – או שיהיו תגי מחיר"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"בית המשפט העליון הכריע כעת בסוגיה הרת גורל", אמרה שקד. "לאחר למעלה משנתיים ושלושה דיונים על חוק ההסתננות, הוחלט כי החוק יישאר על כנו והעתירה נדחתה, למעט זמן השהייה במתקן הפתוח". היא התייחסה לחלוקת הסמכויות בין הכנסת לבית בית המשפט, ואמרה כי "חשוב שבמדינה דמוקרטית מתוקנת הגדרת הסמכויות והתפקידים בין הרשויות תהיה ברורה".
''חשוב שהגדרת הסמכויות והתפקידים בין הרשויות תהיה ברורה''. שרת המשפטים שקד
צילום: מירי צחי
שקד הזכירה את עמדת השופט ניל הנדל, היחיד בהרכב של תשעה שופטים שסבר כי יש לדחות את העתירה לחלוטין. "צודק בהקשר זה השופט הנדל, שאמר בפסק הדין כי 'אכן יש סוג של שיח חוקתי בין בית המשפט לבין הכנסת, אך אין זה שיח בין שותפים לתפקיד. לכל גוף תכלית וסמכויות שונות'. כנים היו דבריו כשהוסיף ואמר כי 'נפגם השיח בין בית המשפט לכנסת'".
שקד מתחה ביקורת על התהליך הארוך שכלל פסילה של שתי העתירות הקודמות בעניין חוק המסתננים. "לא היינו צריכים להגיע לדיון שלישי, וידיה של הרשות המחוקקת לא היו צריכות להיקשר באופן בו נקשרו", היא טענה וקבעה: "זוהי הסיבה לנחיצותו של חוק יסוד: החקיקה, שיביא להסדרת הסמכויות בין הרשות המחוקקת והשופטת".
לעצם עניין המסתננים, הוסיפה שקד: "מדינת ישראל פועלת ביתר שאת בשנה האחרונה על מנת לפתור את סוגיית ההסתננות הבלתי חוקית בעזרת הגברת קצב היציאה למדינה שלישית. בחודשים האחרונים אנו עדים לתחילתו של גל הגירה חדש". לדבריה, "בין השאר נכנסו מסתננים בפעם השנייה, כאלו שכבר קיבלו כסף בעבר מהמדינה ועזבו. הם שבו לעבוד. בימים אלו אנו מגבשים פתרון לסוגיית הנכנסים החדשים, פתרון שיפגע במוטיבציה להגיע לכאן".
מלשכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו נמסר הערב כי הוא הביע "שביעות רצון מכך שעמדת המדינה התקבלה עקרונית על ידי בית המשפט העליון, ולפיה לא ניתן להשלים עם תופעת ההסתננות הבלתי חוקית של מהגרי עבודה, ואישר כי ניתן לכלוא את המסתננים לצורך השגת ההרתעה הנדרשת. לצד זאת, פסק הדין ילמד והמדינה תפעל ליישמו".
"בג"ץ שם עצמו כמחוקק על, אין ברירה מלבד פסקת ההתגברות"
תגובות רבות נשמעו הערב במערכת הפוליטית על פסיקת בג"ץ. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן, שחוקק את חוק המסתננים בגרסתו הנוכחית כשר פנים, הביע צער על החלטת בג"ץ שלא לאפשר להחזיק במסתננים במתקן "חולות" 20 חודשים, אלא רק 12. החלטה זו, לדבריו, "פוגעת פגיעה קשה בניסיון המדינה למנוע השתקעות של מסתננים בלתי חוקיים בערי ישראל". עוד טען ארדן כי "לא זו בלבד שבג"ץ קיצר את תקופת השהייה ב'חולות' לתקופה שלא תייצר תמריץ לעזיבת המדינה, אלא שבימים אלה ממש הוא גם מעכב את יישום הסדר העזיבה למדינות שלישיות אשר עליו החלטתי וחתמתי כשר פנים".
גם ארדן תקף בחריפות את ה"אקטיביזם השיפוטי" של בג"ץ, וטען: "בקביעתו שם עצמו בג"ץ כ'מחוקק על' הקובע הסדרים פרטניים במקום בית המחוקקים, ובמצב כזה לא נותרה שום ברירה לכנסת אלא לחוקק את 'פסקת ההתגברות' שתאפשר לכנסת לשמור על מעמדה כגוף המחוקק".
''טוב היה אילו בג''ץ היה נמנע בכלל מלהתערב''. השרה רגב
צילום: דני מרון
''בג''ץ מעכב את יישום הסדר העזיבה למדינות שלישיות''. השר ארדן
צילום: אלכס קולומויסקי
שרת התרבות והספורט מירי רגב, שעסקה בנושא המסתננים בכנסת הקודמת כיושבת ראש ועדת הפנים, בירכה הערב "את אזרחי מדינת ישראל ובעיקר את תושבי דרום תל אביב, שזכו סוף-סוף לפסק דין הוגן אשר יאפשר לתת פתרון הולם לבעיית המסתננים ויגן על אזרחי המדינה מפני גל צונמי של מסתננים חדשים". היא העידה כי "נשמה לרווחה" אחרי הידיעה על אישור החוק על ידי שופטי בג"ץ.
"אני רוצה לברך את בית המשפט העליון שהבין כי לממשלה נבחרת יש זכות וחובה לקבוע מדיניות הגירה ברורה", היא הוסיפה, והצטרפה למוחים על טיפול בית המשפט העליון בנושא: "טוב היה אילו בג"ץ היה נמנע בכלל מלהתערב, אך אני מקווה כי התערבותו המתונה לא תפגע בהחזרתם של המסתננים לארץ מוצאם".
גם יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), בירך את בית המשפט העליון "על ההחלטה הנכונה המשקפת את כוונת המחוקק שסוף-סוף באה לידי ביטוי על ידי שופטי בג"ץ". הוא הוסיף: "אני רוצה להאמין ולקוות כי אנו נמצאים בתחילת דרך חדשה בין הרשות המחוקקת והרשות השופטת. אני קורא לגורמים המוסמכים לדאוג שלאחר השהייה במתקן הכליאה, המסתננים יועלו על מטוס ויעזבו את ישראל".
הפורום המשפטי למען ישראל, שהופיע כידיד בית המשפט בעתירה, בירך גם הוא על החלטת בית המשפט העליון. נציג הפורום המשפטי, עו"ד עידן אבוהב, אמר עם זאת כי פסק הדין הוא "הוכחה נוספת לצורך המיידי להשיב את האיזון בין שלוש הרשויות – המחוקקת המבצעת והשופטת, ולאפשר לכנסת ולממשלה לקבל החלטות ולהוציא אותן לפועל".
מי שבחר להתמקד אך ורק בביקורת על בג"ץ הוא ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי), שאמר כי מדובר ב"פסק דין הזוי שחושף את חוסר ההיגיון, שלא לומר גיחוך, שבאקטיביזם השיפוטי של בג"ץ". לדבריו, "הקביעה לפיה כליאה למשך 20 חודש, כפי שקבע המחוקק, 'אינה מידתית' ולעומתה כליאה למשך 12 חודש כפי שקבעה הנשיאה נאור היא כן מידתית, היא פשוט מופרכת... אני מציע לחבריי בכנסת ובממשלה ממש לא להסתפק בנחמת העניים שהעניק לנו בג"ץ בכך שאחרי פעמיים שבהם התערב ברגל גסה בעבודת הכנסת ופסל את חוקיה, הואיל בטובו לא לפסול את כל החוק אלא רק 'להפוך אותו למידתי יותר'".
"שקד מסיתה ומתסיסה"
מנגד, יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, מתחה ביקורת על פסיקת בג"ץ. "בית המשפט העליון היה צריך לפסול היום בפעם השלישית את החוק למניעת הסתננות", כתבה גלאון בפייסבוק. "שום דבר לא יכול להכשיר מוסרית כליאה של אנשים בלי משפט, כשהמטרה היא להמאיס עליהם את החיים ולהחזיר אותם למקומות שבהם הם נרדפים בלי לבדוק אפילו את בקשות המקלט שלהם".
יו"ר מרצ התייחסה גם לפוסט שפרסמה היום שרת המשפטים איילת שקד בפייסבוק, ובו הזהירה כי אם החוק יידחה גם הפעם, דרום תל אביב ייהפך באופן רשמי למתקן שהייה למסתננים. לדברי גלאון, בדבריה הוכיחה שקד כי היא אינה יכולה להיות שרת המשפטים.
"שקד כשלה במילוי תפקידה כי במקום להגן על השופטים ועל בית המשפט העליון מפני לחץ של גורמים פוליטיים, היא ניצלה את תפקידה כדי להלך עליהם אימים – התערבות פוליטית בוטה שמצפצפת לחלוטין על עקרון הפרדת הרשויות", האשימה גלאון. "אפשר לבקר פסיקות של בית המשפט העליון, אבל בין ביקורת לבין הודעות איומים ביום הפסיקה יש מרחק רב, והאחרונה שיש לה לגיטימציה לפעול כך היא שרת המשפטים".
עוד יצאה גלאון נגד סרטון שצירפה שקד לפוסט שלה, ובו נראית אלימות של אדם שחור כלפי אישה, ואמרה כי השרה "עסוקה בהסתה והתססה שלא מובילה לשום מקום מלבד התקיפה הבאה".
כמה ארגוני זכויות אדם שעמדו מאחורי העתירה אמרו הערב כי "המדיניות כלפי מבקשי מקלט לא יכולה להסתכם בשלילת חירות המונית של חפים מפשע או הזנחה מוחלטת של הנושא. אנחנו קוראים לממשלה להפנות את היצירתיות והמשאבים שהושקעו בכליאה ובניסיונות ללחוץ על מבקשי המקלט להתייאש ולעזוב, להשקעה במדיניות שתוכל להיטיב עם מבקשי המקלט ועם תושבי דרום תל אביב גם יחד: הפניית הכספים שיועדו לכליאה בשיפור שירותי הרווחה, הבריאות והדיור במקומות המאכלסים מבקשי מקלט ויצירת פיזור טבעי ברחבי הארץ על ידי הענקת רישיונות עבודה מוסדרים, ותמריצים להעסקה ברחבי הארץ".
''שקד הוכיחה שאינה יכולה להיות שרת משפטים''. גלאון
צילום: מרים צחי
"המרכז למדיניות הגירה ישראלית", שהצטרף כמשיב לעתירה, אמר כי החלטת בג"ץ מהווה "מכת מוות לתקוותם של שכונות דרום תל אביב וערים נוספות להשבת חיי הקהילה ותחושת הביטחון האישי שאבדו להם. התגברות זרם ההסתננות לישראל בחודשים האחרונים מוכיחה כי גדר לבדה איננה מספיקה בכדי למנוע הסתננות לישראל, ופירוק החומה הנורמטיבית שהעניק החוק משאיר את גבולות ישראל פרוצים לחלוטין. מדובר בהחלטה היסטורית עגומה כיוון שהיא תביא להשתקעות בלתי הפיכה של עשרות אלפי מסתננים וליצירת מיעוט אתני קבוע, שאיננו מזדהה עם מדינת ישראל וערכיה, תוך שנים ספורות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם