ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

"באנו להשפיע ולשלוט, זה מעצבן חלק מהאנשים"

בריאיון מקיף ל-nrg מתייחסת שרת המשפטים לפסילת חוק המסתננים: "התערבות בג"ץ הייתה מוגזמת", על היחס לבית המשפט העליון: "לא מדובר על ימין מול שמאל", ועל הביקורת מצד המצביעים: "לא מבינים שהבית היהודי שולט על המערכת הערכית של המדינה"

המאבק האידיאולוגי בין שרת המשפטים איילת שקד לאקטיביזם במערכת המשפט נסק השבוע לנקודת רתיחה, בשל פסיקת בג"ץ בסוגיית המסתננים. השופטים קבעו כי משמורת של עשרים חודשים אינה מידתית, לעומת משמורת של שנה שהיא מידתית. בעקבות הפסיקה צפויים להשתחרר בשבועיים הקרובים כ־1,100 מסתננים ממתקן 'חולות', רובם יגיעו לשכונות דרום תל־אביב ולמרכזי הערים באשדוד ובאילת. ההכרעה עוררה סערה בדרום תל־אביב, אבל גם בקרב מתנגדיה של שקד שפרסמה כמה קריאות נחושות נגד המהלך ערב פרסומו.

כל התכנים הכי מעניינים -­בעמוד הפייסבוק שלנו

"לצערי, יש פה התערבות בעניינים שהם הזכות והחובה של המחוקק", אומרת שקד בריאיון מקיף ראשון מאז כניסתה לתפקיד. "מי קובע מה בדיוק מידתי, עשרים או 12 חודשים? לכל אורך הדרך ההתערבות של בית המשפט בחוק הזה הייתה מוגזמת". שרת המשפטים נתלית באילנות גבוהים ומצטטת את נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אשר גרוניס, שכתב בדעת מיעוט בבג"ץ המסתננים השני כי "אל לו לבית המשפט להפוך עצמו למחוקק", ואת שופט העליון ניל הנדל, שהיה בדעת מיעוט בבג"ץ הנוכחי והתבטא כי "נפגם השיח בין בית המשפט לכנסת".
 
"נכון להיום, החוק הזה כבר לא מספיק אפקטיבי", מסבירה שקד. "בחודשים האחרונים נכנסו לישראל 57 מסתננים, חלקם כאלו שכבר היו פה וקיבלו 3,500 דולר כדי לעזוב, וכעת חזרו שוב. שווה להם לשבת שלושה חודשים בסהרונים ואז לצאת. זה נשמע מספר קטן, אבל זה המון. אחרי שנה שלמה שבה היו אפס מסתננים, זה מלמד משהו. כך בדיוק התחיל גל המסתננים ב־2006".
 
אולי הגיע הזמן לחשוב על פתרון אחר, כמו פיזור המסתננים ברחבי הארץ או קבלת אישורי עבודה בחקלאות?
"הניסיון לפזר אותם בארץ לא עובד. אי אפשר לתת להם אשרות שהייה רק לאזור ספציפי. הם עוברים ממקום למקום ומגיעים למרכזי הערים בתל־אביב, באילת ובאשדוד. היה ניסיון לשלב אותם בחקלאות בערבהֿ, שלא צלח. הם לא רצו לעבוד שם".
 
מה התוכנית בנוגע למי שישתחרר לאחר עשרים חודשים ולא יסכים לצאת לארץ אחרת?
“לחוק בגרסתו הנוכחית אין מספיק שיניים, ולכן מדינת ישראל בונה מתווה אחר של הוצאת המסתננים למדינה שלישית. מי שלא יסכים, יועבר למתקן שהייה לזמן בלתי מוגבל. אבל גם הפתרון הזה הוקפא לפני כעשרה ימים על ידי השופט פוגלמן בצו ביניים. זה הליך שמקובל בכל העולם על פי הדין הבינלאומי. משלחות של משרד המשפטים ומשרד הפנים היו במדינות שלישיות והמצב שם סביר בהחלט. מדינת ישראל לא תהווה את לשכת התעסוקה של אפריקה, ואני מקווה מאוד שבג"ץ ישחרר בנושא הזה".

האם היה ראוי להעלות סטטוסים וסרטונים זמן קצר לפני ההכרעה?
"כידוע, פסק דין לא נכתב ביום שבו הוא מפורסם אלא הרבה לפני כן. לא היה פה שום ניסיון להשפיע על השופטים. יש פה ניסיון להשתיק את קולי".

למרות הביקורת העזה שהוטחה בה, שקד לא נבהלת וגם לא מבקשת להרגיע אף אחד. היא באה לעבוד, וקשה להתעלם מהעובדה שאכן, יש לה אג'נדה. האקטיביסטים, כידוע, כבר רשמו תקדים בהסתייגותם מאנשים עם אג'נדה שמנסים לחדור למערכת המשפט.

הסערה הקודמת נרשמה לפני כשבועיים, בפרשת הרס בתי דריינוף בבית־אל. גם כאשר השרה שקד גינתה את האמירות נגד בג"ץ וקראה לימין לקבל בהכנעה את פסיקת בית המשפט, היא הצליחה לקומם גורמים שונים במערכת. היא אמנם הצהירה כי יש לכבד את החלטת השופטים, טענו מתנגדיה, אבל מיד העלתה את ההצעה להקים ערכאה שיפוטית שתעסוק בסכסוכי מקרקעין ביהודה ושומרון במקום בג"ץ. מבחינתם, הצהרה כזו היא חלק מתהליך של פגיעה מכוונת בסמכותו של בג“ץ, המצטרפת לאמירתו של חבר מפלגתה, מוטי יוגב, כי יש לעלות על בית המשפט העליון עם D9.

“כשיש סכסוך מקרקעין בתל־אביב או ברעננה, מתנהל משפט עם עדויות, ראיות וכדומה“, אומרת שקד. “ביו“ש, לעומת זאת, אין הליך כזה. הכול שם עובר בתהליך מנהלי. בג“ץ לא בודק ראיות, אלא פוסק על בסיס תצהירים בלבד. הוא בודק מה אומרים העותרים ומה אומרת המדינה, ובזה העניין מסתכם. ערכאה שיפוטית שתבדוק עדויות ומסמכים דווקא תעשה צדק. בכל מקרה, הנושא הזה עדיין בבדיקה. כל מה שאמרתי הוא שזה דבר שצריך לשקול.

“האמירה של יוגב בהחלט לא הועילה", מתייחסת שקד להתבטאות שחוללה סערה. "אבל צריך להבין שגם לפי ההצעה המדוברת, תיקים ביו“ש יגיעו בסופו של דבר לבג“ץ, רק שהפעם כשבתיק מצויות גם עדויות וראיות. פרשת דריינוף מוכיחה כמה חשוב לדאוג שעמדת המדינה תהיה כעמדת הממשלה. כדאי לזכור שהבעיה הייתה בעמדה הראשונית של הממשלה. מדובר בבג“צים שנמשכים שנים. לו עמדת הממשלה הייתה נגד הריסת הבתים בהתחלה ולא רק ברגעים האחרונים, הסיפור היה יכול להיראות אחרת“.

כיצד את רואה את היחסים שלך מול בית המשפט העליון?
"ברמה היומיומית, השופטת מרים נאור ואני מנהלות את מערכת המשפט בשיתוף פעולה מלא. רוב העבודה היא ניהול המערכת באופן חיובי, כמו החתירה להפחתת העומס בבתי המשפט וכדומה. נכון, יש בינינו פערים בתפיסה השיפוטית, אבל כרגע אין לזה ביטוי מעשי. צריך להבין, לא מדובר בעמדות של ימין מול שמאל, אלא באקטיביזם שיפוטי מול שמרנות שיפוטית. פרופ' דניאל פרידמן, לדוגמה, הוא איש שמאל שחושב שהאקטיביזם השיפוטי הוא בעייתי מאוד ושהרכב השופטים צריך להיות מגוון בהרבה".

שלושה חודשים עברו מאז השבעת הממשלה ומינוייה המפתיע של איילת שקד לשרת המשפטים, והסערה סביבה מסרבת לשכוך. לאחר מאה ימי החסד שלא ממש ניתנו לה, היא מתפנה לראיון ב"יום חשוב מאוד", כהגדרתה, שבו הוועדה למינוי שופטים מתכנסת לראשונה מאז הבחירות, בראשותה. "אני חושבת שנבחרו שופטים טובים מאוד", מכריזה שקד בסיפוק.

מה בנוגע להרכב הוועדה ולביקורת על כוחם העודף של השופטים?
"במדינה שבה בית המשפט העליון אקטיביסטי מאוד ומשפיע על ניהול המדינה, ראוי שהרכב הוועדה יהיה פוליטי, כמו בארה"ב. שהעם יהיה דומיננטי יותר בבחירת השופטים שלו. כידוע, מפלגת כולנו הטילה וטו על כך בהסכם הקואליציוני. אבל גם לזה שכרגע אני יושבת בראש הוועדה הזו יש משמעות".

לשיטתך, מה הקריטריונים הראויים לבחירת שופטים?
"אנחנו מנסים להביא לקשת שופטים מגוונת ככל שניתן. גם מבחינת מוצא, דתיים וחילוניים. הייתי רוצה שיהיה גם שופט חרדי, אבל כרגע אין מתמודדים. יצאתי בקריאה לעורכי הדין החרדים שיתמודדו, שיחתרו לשם. כמובן שכל זה במקביל לכך שהמועמדים יהיו אנשי משפט מקצועיים ואיכותיים. זה לא בא אחד על חשבון השני, יש מספיק אנשים מוכשרים".

חבר הכנסת רוברט אילטוב מישראל ביתנו, שהוא גם חבר בוועדה, הצהיר שלא ימנה שופט שלא שר את 'התקווה'. מה דעתך על האמירה הזו?
"אני לא חושבת שצריך לבדוק אם הוא שר את ההמנון, אני לא קוראת שפתיים. אבל הוא כן נדרש לעמוד לשירת 'התקווה' ולכבד את המעמד. השופטים צריכים להיות ציונים ולהאמין במדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית. בכל מקרה, תרומתו של חבר הכנסת אילטוב לוועדה היא משמעותית, ואני גאה בזה שהוא חבר בה".

שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים הוא לא הווטו היחיד שהטילה מפלגת כולנו בקשר לרשות השופטת. סיעתו של כחלון גם שללה בתוקף את יוזמת החקיקה של שקד מהקדנציה הקודמת, להוסיף פסקת התגברות לחוק יסוד 'כבוד האדם וחירותו'. הצעת החוק, שנועדה לאפשר לכנסת להתגבר על בג"ץ במקרה של פסילת חקיקה, עלתה לכותרות וקודמה במרץ לאחר שבג"ץ פסל בפעם השנייה את חוק המסתננים. היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין התנגד בתוקף, ואף שההצעה עברה בוועדת השרים לחקיקה היא נקברה לאחר ששרת המשפטים הקודמת, ציפי לבני, הגישה עליה ערר.

אנחנו מראות לשקד כתבה שפורסמה לפני כשנה מעל דפי עיתון זה (מקור ראשון) באותו עניין. את הכתבה מלווה איור של שי צ'רקה, שבו נראית שקד כשהיא מנסה להיכנס לחדר עמוס בשופטים, בזמן שווינשטיין מנסה לדחוף אותה החוצה. לעת עתה טורפד קידום הצעת החוק, אבל שקד נכנסה בינתיים לחדר, ועוד מהדלת הראשית. סגירת מעגל? שקד מחייכת. "היחסים בינינו מצוינים", היא מתעקשת לומר, למרות המחלוקת ובניגוד לאמירות שונות של השניים שבהחלט ניתן לפרש כמעידות על יריבות מתוחה. "אנחנו נפגשים פעם בשבוע, מדברים המון בטלפון, עובדים מאוד טוב ביחד".

אולי, אבל ייתכן שגם פרישתו של וינשטיין בינואר הקרוב משחקת תפקיד ומייתרת פתיחת חזית מולו בעת הזו. בשבוע שעבר הודיעה שקד לחברי הוועדה לאיתור יועץ משפטי לממשלה כי היא בוחנת את פיצול סמכויות היועץ. זמן קצר לאחר מכן פורסם בערוץ 2 כי ראש הממשלה בנימין נתניהו מתנגד ליוזמה. "למוסד היועץ המשפטי לממשלה תפקיד קריטי במערכת הבלמים והאיזונים שהם מיסודות הדמוקרטיה הישראלית", נמסר מלשכת נתניהו. "הסכנה היא שפיצול התפקיד יצמצם את הראייה המערכתית הרחבה שעומדת כיום בפני היועץ המשפטי לממשלה, ושנדרשת לביצוע תפקידו באופן המיטבי ביותר".

האם בזאת נסתם הגולל על העניין?
"עמדתו של ראש הממשלה לא חדשה. אפילו יעקב נאמן, שהיה קרוב מאוד לנתניהו, ניסה להוביל מהלך כזה ולא הצליח. אבל אני עדיין לא סיימתי את בחינת הנושא. נפגשתי עם רבים משרי המשפטים הקודמים, ובהם פרידמן, ביילין, משה ניסים ועוד, והתייעצתי גם עם פרופ' קרמניצר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. ב־2008, כשהצטרפנו ל־OECD, ניסו לכפות עלינו לפצל את התפקיד בטענה שהמצב אצלנו לא הגיוני. זה עוד לא קרה.

“העובדה שאותו אדם שאמור לייעץ משפטית לשרי הממשלה ולפקידי הרשות המבצעת אחראי גם להעמדתם לדין במקרה הצורך, היא אבסורדית. יש פה ניגוד עניינים ברור, שפוגע גם בחופש הפעולה של השרים“.

על פי ההסכמים הקואליציוניים, הצעות חוק נפיצות יועלו לוועדת השרים רק בהסכמת ראש הממשלה.
"זה לא נכון, וממילא לצורך פיצול סמכויות היועץ לא צריך חקיקה. מספיקה גם החלטת ממשלה. אבל כמובן, אם ראש הממשלה לא מוכן לכך זה לא יעבור. הנושא כולו עדיין בבדיקה. אם אשתכנע שזה צעד נחוץ, אנסה לשכנע את נתניהו".

נראה ששלושת המהלכים הקריטיים ביותר, שיכולים היו להוביל לשינוי משמעותי בשטח, טורפדו מראש. ההרכב הקואליציוני הנוכחי לא יאפשר את שינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים, את הוספת פסקת ההתגברות או את פיצול סמכויות היועץ. לחוששים ממקומה הבכיר של שקד במערכת המשפט יש בכך נחמה מסוימת, לצד אכזבה לציבור בוחריה. שקד רואה את הדברים אחרת.

"אנחנו נמצאים בעמדות משמעותיות מאוד", היא אומרת, "ונדמה שדווקא אנשים במחנה שלנו לא מבינים את גודל ההשפעה שיש לנו. הבית היהודי שולט היום על המערכת הערכית של מדינת ישראל". בדברים הללו מתייחסת שקד גם למשרד החינוך ולמינויים האחרונים של השר בנט במוקדי השפעה כמו הוועדה לתכנון ותקצוב, מנהל תחום המקצוע באזרחות ויו"ר המועצה הפדגוגית.

"אורי אריאל הוא שר החקלאות ואחראי על ההתיישבות הבדווית", ממשיכה שקד. "הרב אלי בן־דהן הוא סגן שר הביטחון. זו השפעה שאין לתאר אותה. הציונות הדתית חלמה על כך מאז ימי זבולון המר. אותו הדבר קורה במשרד המשפטים. גם אם אני לא משנה את הרכב הוועדה, עצם זה שאני עומדת בראשה ובראשות ועדת השרים לחקיקה, וזה שאני אחראית - בתיאום עם שר הביטחון - על עמדות המדינה שמוגשות לבג"ץ בנוגע לסכסוכי קרקעות ביהודה ושומרון, זה הרבה מאוד".

דווקא על רקע זה, בימין יש תסכול מכך שגם הממשלה הימנית ביותר שמכהנת כאן מזה שנים לא מצליחה ליישם מדיניות ימנית מובהקת, הן בסוגיית הבנייה בירושלים וביו"ש והן בנושאים רבים נוספים.

"הציבור צריך להבין שיש כאן תהליכי עומק שקשורים גם למינויים של השופטים, אבל זה לוקח זמן. בשנת 2017 עתידה הוועדה למנות שלושה שופטי עליון במקום הנשיאה נאור והשופטים ג'ובראן ורובינשטיין. אני מקווה לעמוד גם אז בראשות הוועדה".
 

זה תלוי גם בשרידותה של הממשלה הנוכחית.
"אני מקווה מאוד שיהיה לנו זמן להשפיע. בדרך כלל כשהימין בשלטון הוא לא מצליח לייצר מדיניות, ואנחנו כן מנסים לעשות זאת. לפעמים נכשלים, אבל רק כשלא עובדים לא נכשלים. כישלונות הם חלק מהעשייה וזה בסדר, זה חלק מהדרך. בשורה התחתונה אנחנו בעמדות כוח שלא היו לימין בעבר. וגם כשזה היה, הימין התנהג כמו שמאל. כעת אנחנו עם יד על ההגה ובאנו להשפיע ולשלוט. אולי זה גם מה שמעצבן חלק מהאנשים".

ובכן, נראה שזה אכן מעצבן לא מעט אנשים, אולי אפילו מפחיד אותם. מיום כניסתה לפוליטיקה מושכת שקד אש, שהתלהטה עוד יותר עם מינויה לשרת המשפטים. יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא, כינה את המינוי "תקלה אסטרטגית". הסגנון והמטען האידיאולוגי של שקד מבהילים את הקהילה המשפטית, ועמה לא מעט גורמים בתקשורת. היא מותקפת באופן בוטה וחריף, ומוצגת בין השאר כהומופובית וכמעודדת רצח ילדים פלסטינים.

בשבוע שעבר הגיעו הדברים לכדי אבסורד בטורו של אביעד קיסוס ב'ידיעות אחרונות', שתקף אותה על בסיס ידיעה סאטירית שטענה כאילו שקד בעד נישואי הומואים ולסביות, בתנאי שיינשאו אלה לאלה. קיסוסֿ, שלא הבחין בכך שמקור הידיעה באתר הסאטירי YNES, התנצל בהמשך על הציטוט השגוי.

נראה שכשזה מגיע אלייך, הארס בהתקפות גבוה במיוחד. מדוע לדעתך זה קורה?
"אני מעריכה שזה בגלל שאני תל־אביבית, חילונית ומצליחה, אבל ימנית. זה בלתי נסבל בעיני השמאל".
 
שקד אולי כועסת, אבל רואה בדברים חלק מהמכלול של תפקידה. כשזה מגיע לאזרחים אחרים ולמשרתי המדינה, היא סובלנית פחות. לאחרונה הקימה "ועדה לגיבוש אמצעים להגנה על הציבור, ובהם נושאי משרה בשירות הציבור, מפני פעילות ופרסומים פוגעניים כמו גם בריונות ברשת". או בשמה השימושי יותר: הוועדה להגבלת חופש השיסוי. מטרת הוועדה, שבראשה עומדת שופטת בית המשפט בדימוס עדנה ארבל, היא "לקבוע את הגבולות שבין חופש הביטוי לחופש השיסוי".

בוועדה חבר גם חגי סגל, עורך עיתון מקור ראשון, שנוכחותו גרמה לניצב בדימוס יואב סגלוביץ לעזוב אותה בשל עברו של סגל במחתרת היהודית. "סגלוביץ ידע מראש שסגל יהיה חבר ועדה", אומרת שקד, "אבל כנראה שהוא שקל את הדברים מחדש ובחר לוותר, וזו זכותו המלאה. הוועדה קמה בעקבות התאבדותו של תת־ניצב אפרים ברכה, אבל לא רק. אני חשופה לקמפיינים אישיים שמופנים נגד שופטים לענייני משפחה, עובדות סוציאליות וחרדים שבוחרים להתגייס לצבא. זה בא לידי ביטוי בפייסבוק, בפשקווילים ובמקרה של שופטים גם בהפגנות ליד הבית, ומלווה בפרסומים שקריים.

"אני מכירה את כל זה מקרוב, כי אני חווה את אותו הדבר. אבל אני צריכה לסבול את זה מתוקף תפקידי. עובד ציבור לא צריך לעבור את הייסורים הללו. כשמכפישים את שמך, אתה כבר לא יכול לנקות אותו. זה בחוץ. מאמינים לשקר וזהו זה. זו פגיעה קשה בהרבה מפגיעה פיזית, שעליה ניתן להתגבר עם הזמן. חוק לשון הרע לא מספיק אפקטיבי במקרים הללו, משום שמדובר בתהליך ארוך שלוקח זמן ועולה לא מעט כסף עד שהצדק יוצא לאור".

איך מגינים בכל זאת על חופש הביטוי?
"אין לי תשובה לזה. לכן כינסתי צוות שמורכב ממשפטנים מעולים, עיתונאים ואנשי טכנולוגיה שמתמחים בדיוק בנושא הזה, כדי לראות מה עושים. חופש הביטוי הוא אבן היסוד של הדמוקרטיה, אבל אי אפשר לפגוע באחר מבלי לשלם על זה. מדובר בפגיעות שנשארות לכל החיים. במקרה שלי, אני פשוט מנסה לעבוד ולא להתייחס לזה. אבל זה לא קל כשמעירים את הילדים שלי בהפגנות של הקהילה הלהט"בית מתחת לבית בשש בבוקר. הילדים שלי עוד קטנים ולא גולשים בפייסבוק, אבל בעוד שנתיים־שלוש הם כבר יהיו שם, וזה בהחלט מדאיג אותי".

ניכר בשקד שהיא באה לעבוד ולא מתכוונת לבזבז רגע. לדברי גורם בכיר במערכת המשפט מדובר בשרה חרוצה, שהעבודה מולה נעימה ומקצועית. בניגוד לקודמתה בתפקיד ציפי לבני, שהייתה עסוקה בעיקר בנושא המדיני, שקד משקיעה את מרבית מרצה בתחום המופקד בידיה. בתוך שלושה חודשים בלבד היא הצליחה לקדם יוזמות חקיקה לא מעטות. חלקן קשורות לתחומים מובהקים של מפלגת ימין כמו החמרת הענישה על מיידי אבנים וקידומו של חוק הטרור, אך חלקן חברתיות לחלוטין.

גולת הכותרת היא חוק 'שמיטת חובות', הוראת שעה שלפיה רשם ההוצאה לפועל יוכל לפטור חייב שהוגדר כמוגבל באמצעים מתשלום חובותיו המגיעים עד 800 אלף שקלים. מדובר בחייבים חסרי נכסים, שגובה התשלום החודשי שהם מסוגלים לשלם מכסה בקושי את הריבית על החוב שממשיך להצטבר. החוק מציע מסלול הפטר מקוצר, זול ופשוט בהרבה מהליך פשיטת הרגל. החוק צפוי להשפיע על כ־20 אלף בעלי חוב, והחובות שיימחקו בשנה הראשונה יגיעו לסך של חמישה מיליארד שקלים.

בנוסף, במשרד המשפטים עובדים כבר למעלה משנה על החלפת פקודת פשיטת הרגל העתיקה בחוק חדלות פירעון מודרני ועדכני יותר. לפני כשבועיים פורסם תזכיר החוק, ששם דגש על שיקומו של פושט הרגל. שקד מקווה שהחוק יעבור כבר בשנה הקרובה. "זו תהיה מהפכה גדולה", היא אומרת.
 [bigpic]
בחוגים שונים בציונות הדתית נמתחת ביקורת על כך שהבית היהודי ויתר על נושאים חשובים לאחר כמה תהליכים שכבר החלו בקדנציה הקודמת. זמן קצר לאחר השבעת הממשלה התקבלה החלטה להעביר את בתי הדין הרבניים מאחריות משרד המשפטים למשרד הדתות. שרי הבית היהודי הצביעו בעד.

נדיר ששר מוותר בקלות כזו על סמכויותיו.
"נכון, אבל צריך להבין שבגלל זה שרת המשפטים היא מהבית היהודי. נתניהו פנה לחרדים ראשונים לשם הרכבת הקואליציה, וסגר איתם את כל הדברים האלה מעל הראש שלנו. כזכור, ליברמן הודיע שהוא הולך לאופוזיציה ואז הליכוד מכר הכול לחרדים, כולל העברת בתי הדין הרבניים. אז שמנו את האולטימטום של משרד המשפטים, ובזכות זה אני כאן".

שקד עדיין חברה בוועדה למינוי דיינים, אם כי ראשות הוועדה עברה לידי השר יובל שטייניץ, גם הפעם בלחץ החרדים. לאחרונה פורסם כי הוחלט להחזיר מועמדים שנפסלו בעבר בשל נפוטיזם, כגון הרב ינון בוארון, בנו של חבר הוועדה ודיין בית הדין הרבני הגדול הרב ציון בוארון; גיסו של הרב דוד לאו, הרב אריאל שוויצר; ובן דודו, הרב פנחס פרנקל. "הנושא נמצא בבחינה", אומרת שקד. הוועדה עתידה להתכנס בעוד כחודש בתקווה שהפעם, לראשונה מזה חמש שנים, הישיבה לא תתפוצץ והממשלה לא תתפרק, וימונו סוף־סוף שבעה דיינים לבית הדין הגדול ו־17 דיינים לבתי הדין האזוריים.

במסגרת ההסכם הקואליציוני דרשו נציגי הבית היהודי את הקמת הוועדה להסדרת הקרקעות ביהודה ושומרון. "מדובר בוועדה מקצועית בגיבוי משפטי", אומרת שקד. "חברי הוועדה ידונו על נושאים ספציפיים כמו הסוגיה הנוכחית בדרך האבות, ויביאו את הממצאים לדיון במשרד הביטחון ופה בפרקליטות, שכן עניני יו"ש מוכרעים בשני המשרדים. יעלון ואני נפגשים עם הצוותים בקביעות כדי לתאם עמדותֿ, כך שישקפו את מדיניות הממשלה. אני עוקבת באופן אישי אחרי הבג"צים בעניינים אלה".

מה בנוגע לעמונה ולתשעת הבתים בעפרה? זה סיפור גמור?
"לא בהכרח. גם בשביל זה הקמנו את הוועדה, ואני בעד לחשוב מחוץ לקופסה".

בעקבות הרצח בכפר דומא נתבע הימין לחשבון נפש, דרישה שהופנתה גם לאישה הראשונה של מפלגת הבית היהודי. "צריך לעשות הפרדה גמורה בין טרוריסטים ובין הימין", מתקוממת שקד. "השמאל מנצל את האירועים האחרונים ניצול ציני בשביל רווח פוליטי. כשמרדכי ואנונו, טלי פחימה וענת קם נתפסו והורשעו, אף אחד לא האשים את הרצוג או את קודמיו בבגידה במדינה. אבל הפוך זה קורה כל הזמן.

"כמובן שהטרור היהודי צריך טיפול, זה ברור. אבל אין מקום להשוות בין הטרור הזה לטרור הפלסטיני, שברשות הפלסטינית מעודדים ומתקצבים אותו במשכורת קבועה לרוצחים לפי מספר הנפשות שפגעו בהם. אצלנו אין כיכרות על שם שאהידים רוצחים, אלא דורשים ענישה. אם היינו מצליחים להעביר חוק שקובע עונש מוות לרוצחי ילדים, זה היה חל על רוצחים יהודים וערבים כאחד. אנחנו לא עושים איפה ואיפה, ומוקיעים כל סוג של אלימות. כרגע זה בידי כוחות הביטחון. הם צריכים לתפוס את הרוצחים".

האם גל המעצרים ובתוכם מעצרים מנהליים אינו קיצוני מדי? זה נראה תוצאה של לחץ ציבורי יותר מרצון לעשות צדק.
"צריך להבין מה זה טרור כפי שהוא מוגדר בחוק. טרור זה לא גרפיטי אלא ניסיון לפגוע בנפש. פעולה של טרור יהודי עושה נזק הרבה יותר גדול לביטחון המדינה לעומת טרור ערבי, וכמובן שגם לימין ולהתיישבות. משתמשים בזה נגדנו בזירה הבינלאומית, וזה פוגע בביטחון המדינה. אנחנו במציאות קשה וצריך לטפל בה בכל הכלים שעומדים לרשותנו. נכון, מעצר מנהלי הוא כלי מרחיק לכת מאוד, שכן הוא לא נשען על ראיות. היועמ"ש ואנשי המשרד מסתייגים מזה בצדק, ואכן משתמשים בזה במשורה. אבל אם השב"כ אומר שחייבים את זה, אין ברירה".
 

יש טענות שבנט ואת חושבים לחבור לליכוד או לסער לקראת הבחירות הבאות. יש סיכוי שהמשהו החדש שהתחיל בבית היהודי עומד להסתיים?
"אני לא מכירה שום תוכנית כזו. אני בבית היהודי, ואני משקיעה במפלגה הזו הרבה מאוד ולא רואה את עצמי מתמודדת בשום מקום אחר".

שלושה חודשים מאז מינויה לתפקיד הבכיר, שקד עדיין לא זכתה לפגישה אישית עם ראש הממשלה. לטענתה, הם עובדים מצוין בקבינט ובממשלה. אם ירצה לזמן פגישה, היא אומרת, תהיה כזו. למרות זאת, שקד מעידה שהיא נהנית לעבוד בממשלה הנוכחית, שבניגוד לקודמתה אינה מלווה במאבקים פנימיים תמידיים. היא מקפידה בכבודם של השרים האחרים, ושאלות בנוגע להחלטותיהם נענות בתשובה מהירה: "אני לא מתערבת בענייני המשרד שלו, אלא אם כן יש משהו חריג".

מה בנוגע לליברמן?
"אשמח מאוד שיצטרף לממשלה. כאן מקומו, וזהו אינטרס לאומי שהממשלה תהיה רחבה ויציבה יותר".

איך את רואה את המגעים בין נתניהו למחנה הציוני?
"אכן יש מגעים כאלה. מובן שאם הם ייכנסו אנחנו נצא, ואז ראש הממשלה יצטרך להיות תלוי בבוז'י. החלטה שלו".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...