שקד: "לא נהיה לשכת התעסוקה של אפריקה"

בעקבות פסיקת בג"ץ בסוגיית המסתננים, ולאחר שהמאבק בינה לבין מערכת המשפט הגיע לשיא, אומרת שרת המשפטים ל"מקור ראשון": "לכל אורך הדרך התערבות ביהמ"ש בחוק הייתה מוגזמת". על הרצח בכפר דומא: "אין מקום להשוות בין הטרור הזה לטרור הפלסטיני"

המאבק האידיאולוגי בין שרת המשפטים איילת שקד לאקטיביזם במערכת המשפט נסק השבוע לנקודת רתיחה, בשל פסיקת בג"ץ בסוגיית המסתננים. השופטים קבעו כי משמורת של עשרים חודשים אינה מידתית, לעומת משמורת של שנה שהיא מידתית. בעקבות הפסיקה צפויים להשתחרר בשבועיים הקרובים כ־1,100 מסתננים ממתקן 'חולות', רובם יגיעו לשכונות דרום תל־אביב ולמרכזי הערים באשדוד ובאילת. ההכרעה עוררה סערה בדרום תל־אביב, אבל גם בקרב מתנגדיה של שקד שפרסמה כמה קריאות נחושות נגד המהלך ערב פרסומו.

עוד כותרות ב-nrg:
- תושב מזרח ירושלים ניסה להצטרף לדאעש
- בפעם השניה השנה: צה"ל ביטל מינוי קצין בכיר
כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו

"לצערי, יש פה התערבות בעניינים שהם הזכות והחובה של המחוקק", אומרת שקד בריאיון מקיף ראשון מאז כניסתה לתפקיד. "מי קובע מה בדיוק מידתי, עשרים או 12 חודשים? לכל אורך הדרך ההתערבות של בית המשפט בחוק הזה הייתה מוגזמת".

''לכל אורך הדרך ההתערבות של בית המשפט בחוק המסננים הייתה מוגזמת''. שקד במשרדה צילום: אריק סולטן

שרת המשפטים נתלית באילנות גבוהים ומצטטת את נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אשר גרוניס, שכתב בדעת מיעוט בבג"ץ המסתננים השני כי "אל לו לבית המשפט להפוך עצמו למחוקק", ואת שופט העליון ניל הנדל, שהיה בדעת מיעוט בבג"ץ הנוכחי והתבטא כי "נפגם השיח בין בית המשפט לכנסת".

"נכון להיום, החוק הזה כבר לא מספיק אפקטיבי", מסבירה שקד. "בחודשים האחרונים נכנסו לישראל 57 מסתננים, חלקם כאלו שכבר היו פה וקיבלו 3,500 דולר כדי לעזוב, וכעת חזרו שוב. שווה להם לשבת שלושה חודשים בסהרונים ואז לצאת. זה נשמע מספר קטן, אבל זה המון. אחרי שנה שלמה שבה היו אפס מסתננים, זה מלמד משהו. כך בדיוק התחיל גל המסתננים ב־2006".

אולי הגיע הזמן לחשוב על פתרון אחר, כמו פיזור המסתננים ברחבי הארץ או קבלת אישורי עבודה בחקלאות?
"הניסיון לפזר אותם בארץ לא עובד. אי אפשר לתת להם אשרות שהייה רק לאזור ספציפי. הם עוברים ממקום למקום ומגיעים למרכזי הערים בתל־אביב, באילת ובאשדוד. היה ניסיון לשלב אותם בחקלאות בערבהֿ, שלא צלח. הם לא רצו לעבוד שם".

מה התוכנית בנוגע למי שישתחרר לאחר עשרים חודשים ולא יסכים לצאת לארץ אחרת?
"לחוק בגרסתו הנוכחית אין מספיק שיניים, ולכן מדינת ישראל בונה מתווה אחר של הוצאת המסתננים למדינה שלישית. מי שלא יסכים, יועבר למתקן שהייה לזמן בלתי מוגבל. אבל גם הפתרון הזה הוקפא לפני כעשרה ימים על ידי השופט פוגלמן בצו ביניים. זה הליך שמקובל בכל העולם על פי הדין הבינלאומי. משלחות של משרד המשפטים ומשרד הפנים היו במדינות שלישיות והמצב שם סביר בהחלט. מדינת ישראל לא תהווה את לשכת התעסוקה של אפריקה, ואני מקווה מאוד שבג"ץ ישחרר בנושא הזה".

מתקן חולות. ''לחוק בגרסתו הנוכחית אין מספיק שיניים ולכן ישראל בונה מתווה של הוצאת המסתננים למדינה שלישית''. צילום: אדי ישראל

"הטרור היהודי - נזק לביטחון המדינה"

בעקבות הרצח בכפר דומא נתבע הימין לחשבון נפש, דרישה שהופנתה גם לאישה הראשונה של מפלגת הבית היהודי. "צריך לעשות הפרדה גמורה בין טרוריסטים ובין הימין", מתקוממת שקד.

"השמאל מנצל את האירועים האחרונים ניצול ציני בשביל רווח פוליטי. כשמרדכי ואנונו, טלי פחימה וענת קם נתפסו והורשעו, אף אחד לא האשים את הרצוג או את קודמיו בבגידה במדינה. אבל הפוך זה קורה כל הזמן.

"כמובן שהטרור היהודי צריך טיפול, אבל אין מקום להשוות בין הטרור הזה לטרור הפלסטיני, שברשות הפלסטינית מעודדים ומתקצבים אותו במשכורת קבועה לרוצחים לפי מספר הנפשות שפגעו בהם.

"אצלנו אין כיכרות על שם שאהידים רוצחים, אלא דורשים ענישה. אם היינו מצליחים להעביר חוק שקובע עונש מוות לרוצחי ילדים, זה היה חל על רוצחים יהודים וערבים כאחד. אנחנו לא עושים איפה ואיפה, ומוקיעים כל סוג של אלימות. כרגע זה בידי כוחות הביטחון. הם צריכים לתפוס את הרוצחים".

הריאיון המלא יפורסם בסוף השבוע בעיתון מקור ראשון וב-nrg