פסיקת המסתננים: בבית היהודי הגישו חוק עוקף בג"ץ
אחרי דחיית בג"ץ את חוק המסתננים, סיעת הבית היהודי הגישה למזכירות הכנסת חוק עוקף בג"ץ המאפשר לחוקק מחדש חוק שפסל בית המשפט העליון. מגיש ההצעה ח"כ סלומינסקי: "אין שום כוונה לחסל את בג"ץ, החוק הזה דווקא יחזק אותו"
אחד מחברי הכנסת הוותיקים במשכן העיר השבוע, רגע לאחר פסיקת בג"ץ בנושא חוק המסתננים, כי נפל דבר בעקבות החלטת בית המשפט העליון. "מה שהיה לא יוכל להימשך עוד", הוא העריך על פי ניסיונו, "משהו יצטרך כנראה להשתנות במסגרת היחסים הבלתי אפשריים בין הכנסת לבית המשפט העליון". אותו חבר כנסת לא ידע באותו רגע עד כמה הוא צודק, וכמה מהר יגיע הניסיון לייצר את השינוי שעליו דיבר.עוד כותרות ב-nrg:
- "דאעש השתמש בגז חרדל נגד הכורדים בעיראק"
- הקרב על ראשות מרצ מתחמם: גילאון מול גלאון
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
יותר ויותר קולות נשמעו בתקופה האחרונה בעד חקיקת מה שמכונה 'חוק עוקף בג"ץ'. גם השר לביטחון הפנים גלעד ארדן (ליכוד), המציג בדרך כלל גישה מרוככת יחסית בנוגע לבית המשפט העליון, התבטא בימים האחרונים בחריפות, והודה כי ככל הנראה לא נותרה ברירה אחרת.
המפלגה שהובילה את הקול הנחרץ ביותר בהקשר הזה הייתה הבית היהודי. שרת המשפטים איילת שקד התריעה כי המצב הנוכחי לא יוכל להימשך עוד, וגם יושב ראש המפלגה נפתלי בנט הגביר השבוע את הביקורת בהשוואה לדברים שאמר אחרי החלטת בג"ץ להרוס את בתי דריינוף בבית־אל. עד לפני כמה ימים המערכת נותרה בשלב האיומים, בבחינת "תחזיקו אותי". ובכן, עכשיו עברנו לשלב המימוש – בשקט, בלי שהדבר פורסם, סיעת הבית היהודי הגישה למזכירות הכנסת חוק עוקף בג"ץ, המאפשר לחוקק מחדש חוק שפסל בית המשפט העליון.
אבל לא רק שהצעת החוק הוגשה, אלא שזה נעשה על ידי מי שעומד בראש הוועדה שאחראית על קידום החוק בהמשך דרכו בכנסת – יושב ראש ועדת החוקה, ח"כ ניסן סלומינסקי. בשיחה איתו הסביר סלומינסקי כי בניגוד למה שמקובל לחשוב, החוק נועד לחזק דווקא את מעמדו של בית המשפט העליון. "המטרה בהגשת הצעת החוק הזו היא למצוא דרך להציף את הבעיה שקיימת ביחסים שבין הכנסת ובין בית המשפט העליון", הוא הדגיש. "בניגוד לאחרים, אין לי שום כוונה לחסל את בג"ץ. אני לא שם. אני דווקא רוצה לחזק אותו. זה יחזק את שופטי העליון, כי ברגע שהם יבינו שהם צריכים לייצג חלקים גדולים בציבור - גם מעמדם יתחזק".
אז מה בעצם אומרת ההצעה, שזכתה באופן שגוי לכינוי המפוקפק 'חוק עוקף בג"ץ'? היא לוקחת את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שמתוכו יונק בג"ץ את הסמכות לבטל חוקים של הכנסת, ומוסיפה לו סעיף הקיים כבר בחוק יסוד אחר – חוק יסוד חופש העיסוק. הסעיף הזה נקרא "פסקת ההתגברות", והוא מאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוק שזה עתה נפסל על ידי שופטי בית המשפט העליון, דוגמת חוק המסתננים, שחלקו נפסל על ידי בג"ץ.
בניגוד לביקורת המניפולטיבית בנושא, לא מדובר במסלול שמבקש לדרוך על בית המשפט העליון. לפי ההצעה, היכולת של הכנסת לחוקק מחדש חוק שפסל בג"ץ תהיה מורכבת, ותידרש לעמוד בלא מעט מגבלות – כך לדוגמה, חוק שיחוקק מחדש יהיה תקף לארבע שנים בלבד, ויהיה כרוך בקבלת רוב מיוחד של 61 חברי כנסת. חוק שיחוקק מחדש גם יהיה חייב לכלול בתוכו סעיף שאומר מפורשות כי נחקק על אף הביקורת של בית המשפט העליון בנושא.
במילים אחרות, מדובר בכלי שיופעל במשורה, במקרים חריגים ובאמצעות רוב מיוחד של חברי כנסת. ובעיקר, מדובר בכלי שקיים כבר, כאמור, בחוק יסוד אחר והוכר כמוצדק, כחוקתי וככזה שנמצא בקונצנזוס. כשהביקורת מצד חוגי השמאל על הצעת החוק של סלומינסקי תגיע לעוצמות שבימין יתקשו לעכל - והיא תגיע - אלו ההסברים החוקתיים שיהיה על המתגוננים לשנן.
כעת להיתכנות הפוליטית של המהלך: התחנה הראשונה שהצעת החוק צפויה להגיע אליה היא ועדת שרים לחקיקה, שבראשה עומדת שרת המשפטים איילת שקד. למי שאינו יודע, שקד עצמה הגישה הצעת חוק זהה בקדנציה הקודמת, ובמפלגתה משוכנעים שגם בתפקידה הנוכחי היא תפעל לקידום החוק.
שני סימני השאלה המרכזיים קשורים ברה"מ בנימין נתניהו וביושב ראש כולנו משה כחלון. נתניהו מיעט עד היום לשתף פעולה עם יוזמות חקיקה שקשורות למעמדו של בית המשפט העליון, אולם כאמור, במקרה הזה מדובר בהעתקה של סעיף זהה שקיים בחוק יסוד אחר. לכחלון, כזכור, יש סעיף בהסכם הקואליציוני שמעניק לסיעתו חופש הצבעה בנושאים הקשורים לבית המשפט העליון, ועמדת חברי סיעתו בסוגיה אינה ברורה עדיין. תשומת לב תקשורתית ומהומה פוליטית מובטחות בכל מקרה סביב הצעת החוק.
באמצע חודש אוקטובר הקרוב תקיים מפלגת מרצ את הבחירות לתפקיד מזכ"ל המפלגה. שני מועמדים צפויים להתחרות עליו – חבר הכנסת לשעבר מוסי רז, ויושב ראש צעירי מרצ תומר רזניק. לכאורה מדובר בהתמודדות על תפקיד מנהלתי, שלא אמורה לתפוס תשומת לב מיוחדת. אלא שהדברים מורכבים קצת יותר: במקרה או שלא במקרה, במוסי רז תומכת יושבת ראש המפלגה זהבה גלאון, ואילו רזניק זוכה לתמיכה נלהבת מצד מי שלפי כל הסימנים צפוי להתמודד מול גלאון על ראשות המפלגה - ח"כ אילן גילאון. וכך הופכת ההתמודדות המשעממת למרתקת ובעלת משמעויות פוליטיות אחרות לגמרי בתוך מפלגת השמאל.
ואמנם, שיחת היום בתוך מרצ מדברת על הקדימון למרוץ לראשות המפלגה. אגב, לא פחות מכך שרזניק מזוהה עם גילאון, ואף שימש עוזרו בכנסת וראש המטה שלו בבחירות הפנימיות במפלגה, הוא מוכר בעיקר כאחד הקולות הביקורתיים הבולטים כלפי ראשת המפלגה הנוכחית. דבר הביקורת האחרון נכתב ממש השבוע, במאמר בעיתון 'הארץ'. רזניק בחר אמנם לא להזכיר את גלאון בשמה, אך מנה אחד לאחד את כישלונות המפלגה בשנים האחרונות וטען כי היא זקוקה נואשות להתחדשות. והמבין בהחלט הבין.
לא מעט גורמים במפלגה ששוחחו עם רזניק ועם פעילים שתומכים בו קיבלו את הרושם כי בחירה בו לתפקיד המזכ"ל עשויה להוות זריקת מרץ משמעותית לאפשרות בחירתו של אילן גילאון לראשות מרצ. גם כשמזכ"ל המפלגה יושב על הגדר בכל מה שקשור לבחירות לראשות המפלגה, לא מזיק להיות בצד שתמך במזכ"ל הנבחר - ולא בצד של זה שהפסיד בהתמודדות.
אגב, גילאון עצמו חיזק את מעמדו במפלגה כשהכניס לא מעט מתומכיו לוועידת התנועה, הגוף הבוחר במפלגה. גורמים במרצ נזכרו השבוע בחיוך כי לפני לא מעט שנים זהבה גלאון התמודדה לתפקיד המזכ"ל וגברה אז על מוסי רז, שבו היא תומכת כיום לתפקיד.
במפלגה יש מי שמגדירים את ההתמודדות על המזכ"לות כקרב בין הדור החדש במפלגה ובין הדור הישן. אחרים, כפי שהזכרנו קודם, רואים בבחירות האלו סוג של קדימון להתמודדות על הנהגת המפלגה. על דבר אחד יש הסכמה מוחלטת בקרב הפעילים: הביקורת הנוקבת על יושבת הראש הנוכחית, גלאון, והדיון על פניה של המפלגה ועל הצורך בהתחדשות ובפנייה לקהלים חדשים - דרישה שנשמעת יותר ויותר - מציבים את מרצ בצומת דרכים מהסוג שהיא לא ביקרה בו כבר הרבה מאוד זמן.
דברי יושב ראש הכנסת יולי (יואל) אדלשטיין השבוע, שלפיהם חוק ההסדרים יידרש לעבור שינויים ולא תהיה ברירה אלא לפצל חלקים מהחוק ולהיפרד מהם לשלום, הזכירו פגישה פוליטית שהתקיימה לפני שנתיים וחצי.
הימים היו ימי התקציב הראשון שביקש להעביר שר האוצר הקודם יאיר לפיד. בדיעבד התברר כי זה היה גם התקציב היחיד שזכה להעביר. בפגישה שהתקיימה בלשכתו של אדלשטיין השתתפו לפיד עצמו ובכירי משרדו. עוביו של חוק ההסדרים שהגיש לפיד היה כמעט כמו זה שגובש בימים האחרונים במשרד האוצר. אנשיו של לפיד היו בטוחים שהם באים לפגישה קצרה, לפרוטוקול בלבד, לסמן וי על התחנה של יושב ראש הכנסת ולהמשיך הלאה.
"אני אאפשר לכם להכניס לחוק ההסדרים רפורמה אחת בלבד", הודיע להם אדלשטיין לאחר שסיימו את שלב שיחת הנימוסים. מנכ"לית משרד האוצר הייתה בטוחה שיושב ראש הכנסת מתבדח. בהמשך הדרך, כשגודלו של החוק קוצץ בחצי, היא הבינה כבר שלאדלשטיין יש אמנם חוש הומור מפותח, אבל לא כשזה נוגע לשמירה על מעמדה וכבודה של הכנסת.
אם מי מאנשי משרד האוצר לא לקח ברצינות את הדברים שיצאו מלשכת יושב הראש ומלשכת היועץ המשפטי של הכנסת, כדאי שיחזור לפגישה ההיא עם לפיד ויעשה שיעורי בית.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם