ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

בסביבת נתניהו מאיימים: "אם סער יתמודד, נפעל כדי שיפסיד"

הקרב על מרכז הליכוד: בכירים בליכוד מבהירים ש"נתניהו אינו מוכן בשום תרחיש" שגדעון סער יתמנה ליו"ר מכרז המפלגה. מבין המועמדים לתפקיד, נחשבת ח"כ מירי רגב כבעלת הסיכוי הגבוה ביותר לזכות בו

העיסוק הציבורי סביב מינויו של שר המדע והחלל דני דנון לשגריר ישראל באו"ם התחלק השבוע לשניים. החלק הראשון התמקד בלגלוג על המינוי, בעיקר ברשתות החברתיות ובקרב חוגי השמאל, ודן בשאלה אם דנון רק לא מתאים לתפקיד או שהוא ממש הולך לשקשק ממנו. לגלוג וזלזול שהיו די דוחים, והזכירו את הגישה המתנשאת שטבועה עמוק בקרב רבים מגורמי השמאל, שהייתה מנת חלקם גם בבחירות האחרונות.

עוד כותרות ב-nrg:
האיום של קים: הפסיקו התעמולה - או מלחמה
 הנשיא מציג: מכתב אישי לחבר הקונגרס הדמוקרטי
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

החלק השני היה כולו פנים-ליכודי, וכלל הסתערות רבתי על השלל שמשאיר אחריו דנון. מרתק היה לחזות בעיסוק המוגבר ב'מי יקבל מה', המתקיים למרות העובדה שהדרך לנחיתתו של דנון בניו-יורק עדיין ארוכה ולא נטולת מכשולים. תפקיד אחד מבין השלושה שדנון מחזיק בהם עדיין תפס את מרב תשומת הלב – יו"ר מרכזהליכוד. ארבעה מועמדים הודיעו כבר שהם עמוק בתוך המרוץ, ואפשר להוסיף עליהם אישים נוספים שממתינים עדיין מחוץ לזירה ושוקלים את צעדיהם.
 
אולם רק מועמד אחד, בהנחה שאדם זה אכן חוכך בדעתו להתמודד על תפקיד יו"ר מרכז הליכוד, זכה השבוע להתייחסות מצד בכירים בסביבת ראש הממשלה בנימין נתניהו. לאדם הזה קוראים גדעון סער, ואיכשהו, למרות פסק הזמן מהחיים הפוליטיים שהוא נטל על עצמו לפני שנה, לא הרגשנו אפילו לרגע אחד שהוא באמת נמצא בפסק זמן.

אם סער אכן בודק אפשרות של התמודדות, כדאי שהוא יהיה מודע למה מתכננים לו בסביבת ראש הממשלה. "מבחינת נתניהו, בשום תרחיש הוא אינו מוכן לראות את גדעון סער בתפקיד יו"ר המרכז", מבהירים בכירים בליכוד. "סביר להניח שגם גדעון עצמו יודע את זה, ולכן הוא יחשוב פעמיים לפני שייכנס לדבר כזה. נתניהו יעשה הכול, אם צריך. הוא יפעיל חמ"ל מיוחד לנושא ויגייס את שריו ואת נאמניו. גדעון פשוט לא יהיה".

אותם אישים בליכוד מזכירים שדבר לא השתנה במערכת היחסים העכורה בין נתניהו ובין סער. היא עדיין עכורה, אולי אפילו יותר. "נתניהו רואה בגדעון אדם שרוצה להדיח אותו מכיסאו, והיחס אליו הוא בהתאם", מסבירים הבכירים. "המטרה המרכזית מבחינת נתניהו היא שיו"ר המרכז לא יהיה גדעון. מי זה יהיה אם זה לא גדעון, זו כבר שאלה משמעותית פחות בשבילו".

אגב, יש כאלה בליכוד שבטוחים שנתניהו בכלל פספס בענק עם ההחלטה על מינוי דנון. אחת הגרסאות שמתרוצצות במפלגה בימים האחרונים מנפקת תיאוריה מעניינת להחלטה שהובילה למינוי דנון. לפי אותה גרסה, נתניהו היה משוכנע שאחרי עזיבת דנון הוא עומד להחזיק במשך לא מעט זמן בתפקיד יו"ר המרכז. ההסבר לכך נעוץ בחוקת המפלגה, שקובעת כי יו"ר התנועה (נתניהו) יחזיק בתפקיד יו"ר המרכז, אם יו"ר המרכז מתפטר.

לסעיף הזה בחוקה צירף נתניהו תקדים מלפני כמה שנים, כאשר צחי הנגבי התפטר מתפקיד יו"ר המרכז ועבר למפלגת קדימה. מי ששימש במקומו כיו"ר המרכז היה אותו נתניהו, שהחזיק בתפקיד במשך כשנתיים. אם נתניהו בנה על שידור חוזר של אותו תהליך, זה כנראה לא עומד לקרות: גורמים משפטיים בליכוד עדכנו כבר את מי שעדכנו כי לא יאפשרו לרה"מ להחזיק בתפקיד מעל חודשיים-שלושה.

מי שהודיע כבר על התמודדות לתפקיד הם צחי הנגבי, מירי רגב, דוד אמסלם וירון מזוז. כאשר שאלנו חברי מרכז למי מבין המועמדים הללו יש הסיכוי הגבוה ביותר לזכות בתפקיד, התשובה שניתנה פה-אחד כמעט היא, תחזיקו חזק – מירי רגב. זאת בהנחה, כמובן, שרשימת המועמדים תישאר על כנה.

רוח התזזית הפוליטית לא אפיינה השבוע רק את הליכוד פנימה. גם היחסים מול השותפה הבכירה בקואליציה, מפלגת כולנו של משה כחלון, ידעו ימים מוצלחים יותר. בנוסף לעימות הישיר כחלון-נתניהו שהתרחש השבוע, גם שתי הסיעות עצמן מצאו על מה להתקוטט. הרקע לדו-שיח העצבני בין הצדדים, ולא בפעם הראשונה, הוא סיפור מתווה הגז.

נתניהו והליכוד רוצים להריץ עניינים גם בכנסת, אחרי שהממשלה אישרה השבוע את מתווה הגז החדש, ואילו כחלון וחברי סיעתו מבקשים להאט, להרגיע, ובעיקר לשדר שאצלם הכול פתוח עדיין סביב הנושא. הטוויסט בעלילה אירע כאשר במפלגת השלטון החליטו לאיים על אחותם הקטנה עוד לפני שנוצרה בכלל סיבה שמצדיקה איומים: בכירים בליכוד הודיעו כי אם בכולנו יחליטו להעניק לעצמם חופש הצבעה בסוגיית הגז, יהיה זה סופה המעשי של הקואליציה.
  [bigpic]
בכולנו ראו את המראות ושמעו את הקולות, ולא הבינו מה רוצים מחייהם. איש במפלגה, כולל כחלון עצמו, לא הודיע על חופש הצבעה לסיעה בנושא הגז. "זו מהומה על לא מאומה", אמרו בחצי חיוך אנשים במפלגה בימים האחרונים. "חברי הכנסת שלנו יצביעו בסופו של דבר בעד מתווה הגז בכנסת. אף אחד לא הולך לבחירות על זה".

ואם הרמזים לא היו ברורים דיים, נסביר כי הסיטואציה הנוכחית מושלמת לשני הצדדים: הליכוד, כמפלגת שלטון, הראה שהוא עומד בנוקשות אל מול השותפים הקואליציוניים ומבהיר פומבית מי כאן הבוס – ואילו סיעת כולנו הצליחה להשמיע קולות של עמדה עצמאית בנושא הגז, גם מבלי לומר דבר במפורש. "גם אם לקראת ההצבעה בכנסת יהיו כאלו שיפלטו משהו בנוגע לחופש הצבעה, בפועל כולם מבינים אצלנו שבהצבעה עצמה הם נדרשים לתמוך במתווה", הודו כמה חברי כנסת בסיעתו של כחלון.

אגב, בסיעה עצמה לא התקיים כלל דיון בנושא, ונכון לעכשיו גם לא נקבע מועד לדיון עתידי, כך שמדובר כרגע בסערה בכוס מים ולא מעבר מכך. מה שכן, לאחר פדיחת ניגוד העניינים של שר האוצר – נזכיר שלפני הבחירות התחייב כחלון לטפל בנושא הגז, ואחריהן גילה לפתע שאינו יכול – היה לשר נוח מבחינה ציבורית לאפשר לחלק מחברי סיעתו להשמיע השבוע ציוצים של חופש הצבעה. בשיחות סגורות, לעומת זאת, מודים רבים מחברי כולנו כי ההסכם שהושג בנושא הגז הוא סביר לחלוטין. אותם ח"כים מזכירים כי גם באותו לילה ארוך בכנסת, שבסופו הוחלט לא להצביע על הסעיף שעוקף את הממונה על ההגבלים העסקיים, חברי הכנסת של כולנו היו אמורים להצביע עם הקואליציה.

גם בליכוד יש כאלו שמודים כי הם לא באמת רואים מצב שבו אביגדור (איווט) ליברמן וישראל ביתנו מתגייסים לטובת מתווה הגז ומסייעים לקואליציה, ואז פתאום נוצרת בעיה דווקא מהכיוון של סיעת כולנו. "גם כחלון מבין שלא ניתן להעניק חופש הצבעה כשמתחשק, ובניגוד לעמדת הקואליציה", מרגיעים בכירים בליכוד. "בסוף הם יתייצבו כאיש אחד. הח"כים שם אמנם חדשים, אבל לא מטומטמים. הרי גם הם ירצו בעתיד לקדם דברים שחשובים להם, ולכן הם לא ירצו לצאת נגד ראש הממשלה בנושא שחשוב לו כל כך".

ואחרי שאמרנו את כל זה, בסופו של דבר גם נתניהו וגם כחלון היו רוצים לראות את הנושא יורד כבר מסדר היום: כחלון מבין שלצאת טוב מנושא הגז הוא כבר אינו יכול, ונשאר לו רק למזער נזקים – וגם נתניהו יודע שמריחה ומשיכה של העיסוק בנושא לא ממש מסייעת לו. ובכל זאת, כלל לא בטוח שזה הולך להסתיים מהר כל כך.

במקביל לתדרוכים המתוחים בין שתי המפלגות, גם ראשי הליכוד וכולנו עצמם הספיקו כאמור להתגושש השבוע. זה קורה להם, לנתניהו ולכחלון, מפעם לפעם, ויש כאלו שאפילו משוכנעים שהם נהנים מכיפופי הידיים הללו.
העימות השבוע התרחש על רקע חוק ההסדרים החדש והרצון של נתניהו להוציא ממנו את רפורמת 'ששינסקי 2', שעוסקת במיסוי רווחי החברות הנהנות מאוצרות הטבע של המדינה.
 

החשש אצל נתניהו ושרי הליכוד הוא מחזרתה של מחאת המפוטרים ביישובי הדרום, שפרצה בחודשים שלפני הבחירות, במקרה שיוחלט בחברת 'כיל' על גל פיטורים וקיצוצים בעקבות אישור מסקנות ששינסקי בכנסת. רבים מראשי הערים בנגב, חלקם אנשי ליכוד מוכרים, פנו לראש הממשלה וביקשו את התערבותו בנושא.

וכך הגענו לישיבת ועדת השרים לחקיקה שהתכנסה השבוע. חילופי הדברים בין שרי הליכוד, שייצגו את ראש הממשלה, ובין שר האוצר כחלון היו טעונים ואישיים. "אין טעם לקיים כאן דיון ענייני", האשים כחלון את השרים זאב אלקין, דני דנון ואופיר אקוניס. "אתם רוצים לפגוע בי. אז קדימה, בואו נצביע ואז הציבור יראה מי מגן על הטייקונים".

מנגד, שרי הליכוד לא רצו ללכת עד הסוף ולא היו מעוניינים להפיל לחלוטין את הרפורמה, למרות הרוב שהם נהנו ממנו בוועדה. הם רק ביקשו לערוך בה שינויים. "מה הרווחתם בזה שכבר הענקתם הקלות לחברת כיל, אם לא הכרחתם אותה להתחייב מראש שהיא לא תפטר עובדים?", הקשו אלקין ודנון על כחלון ופקידי האוצר, והאשימו: "זה ניהול מו"מ רשלני".

הפיצוץ ריחף כבר באוויר, כאשר כחלון האשים את ראש הממשלה (שלא נכח בדיון) שהוא מונע משיקולים פוליטיים סביב הנושא. רגע לפני שהפכו שולחנות, הגיעו הצדדים למסקנה כי ככה לא באמת ניתן לנהל קואליציה, והסכימו על מתווה פשרה שלפיו רפורמת ששינסקי תקודם, אך בקצב אטי יותר. עד המשבר הבא.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...