הסכם הגרעין: המומנטום עובר לצדו של הנשיא אובמה
שני סנאטורים בולטים הביעו תמיכה בהסכם, ודובר הבית הלבן הצהיר כי 15 אחרים פעלו באופן דומה בשבועיים האחרונים. החשש מסחף בקרב הדמוקרטים מציף את האפשרות שהממשל יזכה בניצחון גורף, ואולי אף לא יצטרך להשתמש בווטו השמור לנשיא
האם המומנטום בכל הקשור לדיון הפנימי בארה"ב על עסקת הגרעין שחתמו שש המעצמות ביוני עם איראן עובר כעת לצדו של הנשיא ברק אובמה? כך לפחות מסתמן מהודעות של שני סנאטורים בכירים ביומיים האחרונים, וכן מהצהרות של הבית הלבן, שלפיהן עולה כי הדמוקרטים אכן יזכו למספר המיוחל של אצבעות לטובתם בהצבעות, מה שימנע אפשרות לעקוף את הווטו הנשיאותי.עוד כותרות מהעולם ב-nrg:
- בשל מחסור כלכלי, הרשות לא תשלם לנפגעי טרור
- האו"ם מגנה הרס המקדש בתדמור: "פשע מלחמה"
- דיווח: 2 גולשים באתר הבגידות התאבדו
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לאחר שביום ראשון האחרון הודיע מנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט, הארי ריד, על תמיכתו הבלתי מתפשרת בהסכם, באה בעקבותיו סנאטורית נוספת, דבי סטיינבו, שהפכה ל-28 במספר מהבית העליון שתומכת בהסכם הגרעין. בהתחשב בכך שכדי לעקוף את הווטו של אובמה זקוק הסנאט ללמעלה משני שלישים מקולות החברים – כלומר, 67 קולות – הסיכויים שעסקת הגרעין תוכשל בבית הנבחרים האמריקאי מצטמקים מאוד.
ואם לא די בכך, דובר הבית הלבן ג'וש ארנסט הפגין הערב ביטחון רב בכל הקשור לעסקת הגרעין, כשאמר ש-15 סנאטורים כבר אימצו את ההסכם בשבועיים האחרונים, ובכך הם הדגימו את "המומנטום החשוב" שצבר הממשל בקרב חברי הסנאט. הדובר, אגב, הוסיף כי ההסכם "יציב", וכי הוא "עומד באמות המידה הרגילות" של סוכנות הגרעין הבינלאומית, סבא"א.
מדובר בהתפתחויות חשובות מבחינת הקו שמוביל הממשל, כשמולו עומדים הרוב הדמוקרטי וההתנגדות של רבים בישראל ובמדינות ערב. אם ההסכם יעבור בסנאט - וכעת חסרים לאובמה שישה קולות בלבד לשם כך - הוא כבר יהפוך לעובדה מוגמרת, על אפם וחתם של מתנגדיו.
יתרה מכך, מכיוון שיש צורך ברוב מעט גבוה מהרגיל בשביל שהסנאט כלל יאמץ החלטה כזו, שתדרוש לאחר מכן וטו של אובמה, הרפובליקאים צריכים להשיג שישים אצבעות שיצביעו בעד הצעה המתנגדת להסכם. כעת נראה שתומכי ההסכם מצויים במרחק קצר בלבד גם מסיכול מהלך כזה.
עד כה רק שני סנאטורים דמוקרטים הביעו את התנגדותם להסכם – צ'ק שומר היהודי ורוברט (בוב) מננדז, הידוע בביקורתו החריפה מזה זמן רב למשא ומתן עם איראן. החשש בקרב מתנגדי ההסכם הוא שהכרזתם של שני הסנאטורים ביומיים האחרונים בעד הנשיא תהווה השטף שיפרוץ את הסכר, ובכך יביא לגל של הצהרות התומכות בהסכם.
כך למשל, סטיינבו, הנחשבת מקורבת לשומר – שכזכור, התנגד לעסקה – עמדה בסימן שאלה זמן רב בקשר להסכם. עם זאת, לדבריה ההסכם הוא הדרך הבטוחה ביותר למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני בטווח הקצר, וייתכן שאף בטווח הארוך. בדבריה בטוויטר הערב היא חזרה באופן מוחלט על טענות הממשל האמריקאי, ולמעשה שיקפה כי הקרב – לפחות במקרה שלה – הוכרע במאה אחוזים לטובתו של אובמה.
גם בקונגרס מאחדים הדמוקרטים שורות: מלבד ננסי פלוסי, מנהיגת המיעוט בבית הנבחרים שנחשבת מקורבת לאובמה וכמובן הביעה תמיכה בהסכם, הערב נודע כי דמוקרטים נוספים – ובהם לפחות נציג אחד שהיה חייל אמריקאי במשך תקופה ארוכה בעיראק – הביעו תמיכה בהסכם. סת מולטון, נציג מסצ'וסטס, הביע תמיכה בהסכם בשימוע שערך בית הנבחרים, בציינו כי בתור מי ששירת בעיראק הוא מבין את כוח ההשפעה האיראני ואת הדאגה הישראלית, ועל כן הוא סבור שמדובר בהסכם טוב, שימנע מטהרן נשק גרעיני. מדובר בצעד חשוב מבחינת אובמה, משום שרבים מוותיקי הצבא האמריקאי הביעו בגלוי את התנגדותם להסכם, ועמדה מנוגדת יכולה לסייע לו להעביר בקרב הציבור הרחב, שבע הקרבות, את התחושה כי בכל זאת אנשי כוחות הביטחון תומכים בסיכומים מול הרפובליקה האסלאמית.
הממשל גם בכל זאת לא מאבד תקווה להעביר לצדו את האזרחים האמריקאים המפגינים עמדה נצית בכל הקשור לאיראן, ושולח את אנשיו לדבר על האופן שבו ההסכם יכול לסייע לתקיפה במקרה הצורך. מלבד דבריה של הסנאטורית סטיינבו, שציינה בציוץ שלה כי ארה"ב לא מורידה שום אפשרות מהשולחן, כולל תקיפה צבאית, אחד מחברי הקונגרס הדמוקרטים, אדם שיף, חבר ועדת המודיעין של בית הנבחרים, הציג טיעון חדש: ההסכם יסייע לארה"ב אם תצטרך לתקוף באיראן. לדבריו, בעקבות ההסכם יהיה קל יותר להפציץ את מתקני הגרעין של הרפובליקה האסלאמית, להציג את התקיפה בעולם ואולי אף לאסוף מידע על הנעשה בשטח.
בשבוע שעבר הציג אובמה הישג חשוב נוסף כשהצליח לגרוף לצדו גם את אחד מנציגי היהודים בניו-יורק – קהילה חשובה למדי בכל הקשור לדיון הפנימי בארה"ב, ובעיקר בקרב הקהילה היהודית, על הסכם הגרעין. נציג הקונגרס ג'רי נדלר היהודי מניו-יורק אמר כי הוא תומך בעסקה "על כל מגרעותיה", מכיוון "שהיא מעניקה לנו את הסיכוי הטוב ביותר למנוע מאיראן לפתח נשק גרעיני".
ככלל, נבאה שלאור שלל הפרסומים בעד ונגד ההסכם, הקו הפרטני הזה שולט בכיפה: רבים מבין אלו שתומכים בהסכם עושים זאת מתוך אילוץ מסוים, לא בשל אמונה בהסכם כגורם חשוב כי אם מתוך הנחה שהוא הרע במיעוטו.
לקראת ההצבעה בחודש הבא בשני הבתים על ההסכם ישנו עוד זמן רב, והיו כבר מקרים בעבר של נבחרים שחזרו בהם מדבריהם בשל גילויים חדשים. בשלב זה נראה שהבית הלבן בדרכו לניצחון גדול, אולי אפילו חלק, למרות כל הספקות, וכי הוא לא מתכוון לעצור כשישיג את הרוב הדרוש לניצחון באמצעות וטו. השאלות שנותרו הן כיצד תשפיע קבלת ההסכם בארה"ב על היחסים עם ישראל, וכיצד ימומש ההסכם עצמו. השאלות האלה, עם זאת, כבר לא יוכרעו במגרש הפוליטי של בית הנבחרים האמריקאי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם