ראשי » חדשות » בעולם » המזרח התיכון

ציר הנפט החשאי: ישראל היא כלי במאבק כורדי פנימי

החשיפה על אודות רכישות הנפט הגדולות של ישראל מהכורדים אינה מעידה רק על ניסיון לבסס את מאבק כוחות הפשמרגה בדאעש, והיא גם חלק מקרבות הירושה על תפקידו של הנשיא הכורדי מסעוד ברזאני. ואיך כל זה קשור ליחסים ירושלים ואנקרה?

מקור בכיר בממשל הכורדי אמר ל-nrg כי החשיפה ב"פייננשל טיימס" שלפיה ישראל ייבאה בחודשים האחרונים למעלה מ-70 אחוזים מתצרוכת הנפט שלה מכורדיסטן העיראקית היא חלק ממאבק איתנים בצמרת הכורדית הניטש בימים אלו על המשך כהונתו של מסעוד ברזאני, הנשיא הכורדי המיתולוגי. לדברי אותו מקור, גם כוחות פרו-איראניים המתנגדים ליחסים המיוחדים עם ישראל בוחשים בקלחת.

עוד כותרות מהעולם ב-nrg:
- אובמה רמז: אתמוך בג'ו ביידן לתפקיד הנשיא
- רבנים נגד רבנים: עצומה חדשה נגד הסכם הגרעין
- פוטין למנהיגי המזרח התיכון: לצרף את אסד למאבק בדאעש
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

בסוף השבוע חשף "הפייננשל טיימס" כי בחודשים האחרונים ייבאה ישראל 77 אחוזים מתצרוכת הנפט שלה מכורדיסטן העיראקית, החבל הכורדי העצמאי בצפון עיראק. הדיווח מתבסס על מקורות גלויים כגון נתוני משלוחים, וכן על מעקב לווייני אחר תנועת מכליות נפט.
 
מנתונים אלו עולה כי חברות הנפט הישראליות הביאו ארצה יותר מ-19 מיליון חביות של נפט כורדי בתקופה שבין חודש מאי ועד ראשית אוגוסט 2015. על פי רמת המחירים הנוכחית, שווי העסקות לרכישת הנוזל השחור באופן זה הגיע לכמיליארד דולר. ההערכה היא כי חלק מהנפט מאוחסן בישראל, ואילו חלק נוסף מועבר בהמשך למדינות אחרות בעסקאות סיבוביות.

נתונים אלו מעמידים את ישראל במקום גבוה מאוד בצמרת המדינות שרוכשות נפט מכורדיסטן. מאחר וכוחות הפשמרגה הכורדיים עומדים בחזית המאבק בארגון "המדינה האסלמית בעיראק ובסוריה הגדולה" ("דאעש"), משמעות הדבר היא כי ישראל מאפשרת, באמצעות רכישות הנפט הנרחבות, את חימושם ומימונם של הכוחות הכורדיים, המהווים ציר מרכזי במאמץ הבינלאומי להבסת ארגון הטרור הסוני.

הפרסומים על עסקאות הנפט הגדולות הללו מרמזים על הביטוי המעשי להצהרתו של רה"מ בנימין נתניהו מ-29 ביוני, שלפיה ישראל תומכת בהקמת מדינה כורדית עצמאית בחלק של עיראק שבו נמצאת האוטונומיה הכורדית היום. "עלינו לתמוך בשאיפתם של הכורדים לעצמאות. הם ראויים לכך", אמר ראש הממשלה בנאום שנשא ב"מכון למחקרי ביטחון לאומי" בתל־אביב.

הכרזתו של נתניהו הצטרפה לדבריו של שר החוץ לשעבר אביגדור ליברמן, ששוחח עם מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי ואמר לו כי "התפרקותה של עיראק מתרחשת לנגד עינינו, והקמת מדינה כורדית עצמאית היא עובדה מוגמרת". גם הנשיא לשעבר שמעון פרס אמר במפגש עם נשיא ארה"ב ברק אובמה בבית הלבן שהכורדים הקימו מדינה עצמאית ודמוקרטית משלהם, "הנתמכת על ידי טורקיה".

אך המעשים המיוחסים לישראל אינם מתרחשים בריק מדיני ופוליטי: בעשרים השנים האחרונות הוביל הנשיא המיתולוגי ברזני את הכורדים בדרך חתחתים ששימרה את כורדיסטן העיראקית כאי של שגשוג ויציבות בתוך כאוס. מאז התפרקות סוריה ועיראק צבר התהליך הזה תאוצה.

כעת, דווקא בשיאו של המאבק, מתנוסס מעל המשך כהונתו של ברזני סימן שאלה. השבוע הוא השלים שתי כהונות רצופות ומלאות כנשיא, התקופה המרבית שמאפשרת החוקה הכורדית. גם זאת, יש לציין, לאחר שב-2013 הוארכה כהונתו השנייה בשנתיים נוספות. לאחר שהארכה זו הסתיימה, בבית הנבחרים – כך סיפר המקור הכורדי – גוברים הקולות שקוראים לבחירתו של נשיא חדש. ארבע מפלגות מרכזיות שם, אמר המקור, דורשות שברזאני יפנה את מקומו.

אלא שכורדיסטאן העיראקית מצויה כעת על פרשת דרכים היסטוריה בדרכה לעצמאות, והחלפתו של ברזאני טומנת בחובה סיכונים רבים ואדירים. כמו כן, בימים אלו ניטש בארביל מאבק איתנים פנימי, שמטרתו לגרום לשינויים בחוקה, שלפיהם הנשיא הבא ייבחר על ידי בית הנבחרים – ולא בבחירה ישירה.

לדברי המקור, הסיבה המרכזית לניסיון לשנות את התהליך אינה החשש מאופייה הדמוקרטי של כורדיסטן, אלא מדובר במרד נגד שליטתו המוחלטת של ברזאני וקבוצה מצומצמת מבכירי הממשל במקורות הנפט הכורדיים. רק חברי המעגל הזה – והם בלבד – מחליטים אילו עסקאות יבוצעו מול חברות הנפט הבינלאומיות, מול אילו חברות יעבדו הכורדים וכיצד יחולקו הרווחים.
 

זו גם הסיבה לחשיפה של חלקה של ישראל ברכישות הנפט: למרות היחסים המיוחדים לאורך שנים בין ירושלים וארביל והאהדה הבסיסית לישראל בציבור הכורדי, חשיפת הקשרים הכלכליים עם ישראל בעיתית מאוד. זאת, במיוחד על רקע העובדה שארה"ב תומכת במדיניות של הממשלה העיראקית שלפיה מכירות הנפט וחלוקת רווחיהן יתבצעו דרך בגדד בלבד.

מזה שנה מנהלת כורדיסטן מדיניות עצמאית בשוק הנפט, הודות להשלמתו של צינור העובר מכורדיסטן העיראקית דרך טורקיה ומסתיים בעיר הנמל הטורקית ג'ייהן. בנקודה זו מועמס הנפט הכורדי ועובר במכליות לישראל ולמדינות נוספות, ובהן איטליה, יוון וקפריסין. הסכמתה בשתיקה של טורקיה למכירות הנפט לישראל מהווה נדבך חשוב ביחסים המתפתחים בין המדינות הללו, שמגיע לכדי משולש אסטרטגי בין ישראל, כורדיסטן העיראקית וטורקיה, כחלק מהמארג המורכב של בריתות והסכמים לא רשמיים באזור.

להתפתחויות הללו יכולות להיות גם השלכות בלתי צפויות: בעקבות החשיפה ב"פייננשל טיימס" עולה השאלה אם יש קשר בין אסון דליפת הנפט בערבה ביוני האחרון ובין המדיניות המיוחסת לישראל לרכוש כמויות נפט אדירות מכורדיסטן, בנוסף לעסקאות מול מדינות אחרות שעמן סוחרת ישראל לאורך שנים.

תמי גנות מארגון "אדם, טבע ודין" אמרה כי "התשובה פשוטה - אנחנו בעצם לא יודעים, וזו הנקודה המרכזית. מצד אחד מדובר במשאב אסטרטגי חיוני, ומצד שני טיפול לא נכון בנפט טומן בחובו פוטנציאל לנזק בריאותי וסביבתי אדיר. למרות זאת, המדיניות של סחר הנפט נעשית במחשכים, וישנו חשד כבד שהדברים אינם נעשים בצורה המיטבית, שמבטיחה את האינטרס הציבורי".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...