נעים להכיר: תוכנית החלל הטרייה של אתיופיה
באדיס-אבבה שואפים גבוה, ומבקשים לתעל את מדעי החלל לשיפור תנאי החיים במדינה הענייה והצפופה. הם עובדים על פיתוח טיל ובניית מצפה כוכבים, אך הדרך עודנה ארוכה למדי
הרחק מעל הרחובות הצפופים של אדיס-אבבה, בין שדות שבהם חוואים מובילים שוורים הגוררים מחרשות עץ, נמצאת תוכנית החלל של אתיופיה. שתי כיפות ברזל ניצבות בפסגת הר אנטוטו, שגובהו 3,200 מטרים, וקוטרה של כל אחת מהן היא מטר.עוד כותרות מהעולם ב-nrg:
- אובמה רמז: אתמוך בג'ו ביידן לתפקיד הנשיא
- ציר הנפט החשאי: ישראל היא כלי במאבק כורדי פנימי
- עיתונים בלונדון: "ההתחממות עם איראן - פזיזה"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הציוד המיוחד, הפעיל חודשים ספורים בלבד – והראשון מסוגו במזרח אפריקה – הזניק את אתיופיה למועדון העילית של המדינות האפריקאיות שהוציאו לדרך תוכנית חלל.
מבחינת אתיופיה, המדינה שבה מספר התושבים השני בגובהו ביבשת, התוכנית נועדה לספק לה דחיפה טכנולוגית שתסייע לפיתוח המהיר גם כך של אדיס-אבבה. "מדע הוא חלק מכל מעגל התפתחות", אמר אבינט עזרא, מנהל התקשורת באיגוד מדע החלל האתיופי, "ללא המדע והטכנולוגיה, אי אפשר להשיג דבר". לדבריו, "העדיפות המרכזית שלנו היא להעניק השראה לדור הצעיר כדי שיהיה מעורב במדע ובטכנולוגיה".
האיגוד, שממומן על ידי טייקון העסקים האתיופי-סעודי מוחמד אלמודי, נוסד ב-2004 בשביל לקדם את העיסוק באסטרונומיה. יש לו מטרה נועזת: "לבנות חברה עם תרבות מדעית מפותחת ביותר, שתאפשר לאתיופיה לקצור את הפירות שיגיעו ממדע החלל והטכנולוגיה".
אבל לתומכי התוכנית היו חיים קשים במהלך הקמתה. בעשור האחרון נאבקו קומץ אנשים נלהבים – כולל סולומון ביליי, מנהל המצפה ופרופסור לאסטרו-פיזיקה – עם הרשויות במטרה לשכנע אותן שבמדינה שהיא עדיין מבין העניות בעולם, שבה תת-תזונה היא עדיין איום קיומי, חקר החלל אינו לוקסוס. מלס זנאווי, האיש החזק באתיופיה שמת ב-2012, החשיב את הרעיונות הללו כחלומות.
"אנשים אמרו שאנו מוגעים", אמר ביליי, "תשומת הלב של הממשלה ניתנה לאבטחת מזון – לא לפתיחת תוכנית חלל וטכנולוגיה. הרעיון שלנו היה מנוגד לכך".
מעל לכול, מצפה החלל הוא סמל. המרכז, שעלותו 3 מיליון דולר, מאחסן טלסקופים הנשלטים על ידי מחשבים וספקטוגרפ, במטרה למדוד אורכי גל של קרינה אלקטרו-מגנטית. הוא מאפשר לקומץ תלמידי אסטרונומיה ואסטרופיזיקה באוניברסיטת אדיס-אבבה לעבור הכשרה במקום, במקום לנסוע ביוקר רב מחוץ למדינה.
לדברי סולומון, "העובדה שאנו עניים לא צריכה להוות מכשול לפתיחת התוכנית הזו", והוא הוסיף כי הזנקת המדע במדינה תסייע לפיתוחה. "הנדסה ומדעים חשובים בשביל להפוך את החקלאות המסורתית שלנו לתעשייה".
האתר באנטוטו, שלעתים קרובות מוחבא על ידי עננים בתקופה הגשומה ואשר קרוב לזיהום האורות של עיר הבירה, נאבק להתחרות במצפי הכוכבים הגדולים בעולם, כולל בזה הגדול בהרבה שבדרום-אפריקה, המצפה הדרום-אפריקאי הגדול.
אבל לאתיופיה יש תוכניות רבות, כולל בניית מצפה עוצמתי בהרבה בהרים הצפוניים שסביב לליבלה, המרוחקים מאורות העיר. כעת, כשהרשויות כבר שוכנעו בצורך של אתיופיה להשקיע במדע החלל, הממשלה מקווה לייסד סוכנות חלל לאומית – ולשגר לחלל לוויין אתיופי ראשון תוך חמש שנים, שייתן דחיפה לשירותי התקשורת במדינה ויינטר את אדמות החקלאות האתיופיות.
"אנו משתמשים ביישומים מהחלל בפעילויות היומיום שלנו לצורך הטלפונים הסלולריים ולחיזוי מזג האוויר. יישומי החלל הם דבר בסיסי", אמר קללי אדהנה, מנהל אזור מזרח אפריקה באיגוד האסטרונומיה הבינלאומי, היושב באתיופיה. "אנו לא יכולים לדחות זאת, אחרת נאפשר לעצמנו לחיות בעוני".
במכון הטכנולוגיה של אתיופיה, בעיירה הצפונית מקלה, מתכננים מדענים להעמיד לניסיון את טיל החלל האתיופי הראשון, שאמור להגיע לגובה של שלושים קילומטרים – אם כי הוא רחוק עדיין מגבול מאה הקילומטרים, שמעבר אליו מאפשרת האטמוספרה של כדור הארץ לנוע בחלל באופן ראוי.
עם זאת, אסטרונאוטים אתיופים נותרים מרוחקים – אפילו במדינה שטוענת כי היא מקום הולדתו של המין האנושי, שבה נמצאים השרידים של המאובן האנושי הראשון, לוסי, באדיס-אבבה, ושבה הרעיון של לכבוש את החלל מושך למדי. "אנו לא ממהרים להגיע למעמקי החלל", אמר ביליי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם