ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

גיור מול אישור מתווה הגז: הדילמה של אביגדור ליברמן

יו"ר ישראל ביתנו עשוי להפוך לבעל ברית לא צפוי של נתניהו, אם יאפשר לו להעביר את מתווה הגז במליאה תמורת יישום חלקי של רפורמת הגיור. במקביל מחריף הקרע בין רה"מ ליו"ר ש"ס: "אריה מת להיפטר מתפוח האדמה הלוהט הזה. נתניהו לא נותן לו"

יחסים בין פוליטיקאים הם לרוב דבר נזיל: פעם מתקרבים זה לזה, ופעם מתרחקים. במקרה אחד משלבים ידיים למען אינטרס משותף, ושבוע לאחר מכן, כשהנסיבות משתנות, נלחמים זה בזה בלי להניד עפעף. כשמדובר ביחסים שבין ראש הממשלה בנימין נתניהו ובין יושב ראש ש"ס אריה דרעי, כדאי לקחת את העיקרון הזה ולהכפילו פי חמישה. את יחסי השניים אפשר לדמות לרכבת הרים תזזיתית במיוחד. כל יום מביא עמו מטען אחר למערכת היחסים הזו.

עוד כותרות ב-nrg:
בדרך לאקוודור: מיתון, סופה והתפרצות הר געש
נתניהו באיטליה: "ישראל חזקה יותר מכל חרם"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

השבוע החולף לא בדיוק הוסיף אנרגיות חיוביות לדו־שיח שבין השניים. ביום רביעי בבוקר בישר דרעי לנתניהו, באמצעות כלי התקשורת, שכדאי שיכין תוכנית חלופית למתווה הגז - כי על סעיף 52, שמאפשר לעקוף את הממונה על ההגבלים העסקיים, אין לו שום כוונה לחתום, אפילו אם מתווה הגז יקבל גושפנקה מהכנסת. את תגובת ראש הממשלה לדברים רגע לאחר שהובאו לידיעתו אפשר לתאר ככזו שנעה בין זעם מתפוצץ להתפוצצות זועמת. דמיינו לנגד עיניכם את אוהדי בית"ר מגיבים לפנדל שנשרק נגד קבוצתם בדקה ה־94: משהו בסגנון הזה.
 
מה שבאמת העלה את הסעיף לנתניהו ולאנשיו הוא העובדה שהם הופתעו מהדברים, הם לא ראו את זה מגיע - כך לפחות טענו השבוע בכירים בליכוד. "נתניהו פשוט היה בהלם מהעניין", תיארו הבכירים, "זה לא מה שסוכם עם דרעי. יושב ראש ש"ס הפר את הסיכום שהיה לו עם ראש הממשלה. הרי כל העניין להביא את מתווה הגז לאישור הכנסת נועד בשבילו. אנחנו פשוט לא מבינים מאיפה זה הגיע. אנשים לא מבינים מה הוא רוצה".
 
גורמים אחרים בליכוד אף העלו את רף ההאשמות, וטענו שמדובר במעשה מכוון מצדו של דרעי, ושכדאי שהוא יכין את עצמו לתגובה נגדית מצד נתניהו. "כל מה שדרעי עושה, כבר מההתחלה, פוגע בהליך", האשימו בליכוד, "בואו נאמר שהוא לא בדיוק הדמות הכי פופולרית מבחינת ראש הממשלה או השר יובל שטייניץ".

בליכוד יש מי שטוען עוד שדרעי ידע היטב שרק יום קודם לכן, ביום שלישי, נעשה מאמץ לקבל את חוות דעתו של היועץ המשפטי של הכנסת בנוגע להצבעה על מתווה הגז, כצעד מכין לקראת ההצבעה בכנסת. "אין זה מקרה שיום אחרי שהתקבלה חוות הדעת הזו יצא דרעי עם הדברים שלו", טענו הגורמים, "מי שמכיר את נתניהו יודע שכשפוגעים בדברים שחשובים לו, הוא יודע להחזיר".

בצד של שר הכלכלה לא ממש מתרגשים מהדברים, ומבהירים שאף אחד בסביבת נתניהו לא היה צריך להיות מופתע מדבריו של דרעי. "כבר ביום שנערכה ההצבעה על מתווה הגז בממשלה אמרנו שהוא לא מתכוון לחתום על סעיף 52", טענו שם בתגובה להאשמות החריפות, "זה נאמר כל הזמן בחדרים הסגורים".

אלא שבסביבת דרעי מסתכלים על כל הנושא מזווית אחרת לחלוטין. לדבריהם, נתניהו ושרים נוספים מנסים לאורך כל הדרך להוציא את דרעי בתור האיש הרע בנושאים שנויים במחלוקת. "מנסים להפיל עליו את כל תפוחי האדמה הלוהטים", התלוננו מקורביו, "פתאום דרעי הוא שצריך להכריע בנוגע למסקנות ששינסקי 2, ופתאום מתווה הגז נופל על הראש שלו. למה נפתלי בנט, כשר הכלכלה, לא הפעיל את סעיף 52? כמה קל לו לומר היום שהוא היה חותם עליו. איפה הוא היה לפני כן? אריה מת להיפטר מתפוח האדמה הלוהט הזה, אבל הוא פשוט לא יכול. נתניהו מנסה בכל כוחו להגיע למצב שבו דרעי הוא תמיד החותמת האחרונה שמכשירה דברים מהסוג הזה".

ומה יקרה אם המתווה יובא בכל זאת לאישור הכנסת? שם, כזכור, זקוק נתניהו לאצבעות של אביגדור (איווט) ליברמן ושל חברי הכנסת שלו. בלעדיהם, אין רוב למתווה. וכך, במקרה או לא, נפגש השבוע ליברמן עם יושב ראש ארגון רבני 'צהר' הרב דוד סתיו, כשנושא הגיור עמד במרכזה של הפגישה. בשלב מסוים הציע מי שהציע לכרוך את נושא הגיור עם תמיכתו של ליברמן בהצבעה על מתווה הגז.

הרעיון אינו בהכרח לדרוש להחזיר את רפורמת הגיור, שבוטלה לאחרונה בידי הממשלה - דבר שנתניהו בכל מקרה לא יכול להיענות לו בחיוב. לעומת זאת, הישגים קטנים בתחום הגיור - כמו זהות חלק מהרכבי בתי הדין לגיור או מינוי דיינים - אולי דווקא נמצאים בהישג יד. עכשיו תורו של ליברמן להחליט אם הוא הולך על זה.

לא מעט אנשים בליכוד הרימו השבוע את גבותיהם מעלה־מעלה. כבר שנה וחצי הם מודעים לעובדה שאנשים מטעמו של ראש עיריית ירושלים ניר ברקת פוקדים חברים לליכוד, ומפעם לפעם הדבר אף הוזכר בכלי התקשורת. אז מה קרה לפתע השבוע שהנושא הוביל לתזזית מיוחדת ולעיסוק מוגבר, שהחל בפרסום של ערוץ 10?

"לא מדובר במשהו חדש שהתחיל אתמול", תמה השבוע אדם שמעורה היטב בפעילותו הפוליטית של ברקת. לדבריו, כבר לאחר הבחירות האחרונות לראשות העיר הבין ברקת שהוא צריך לתקוע יתד בקרב הציבור הליכודניקי־ירושלמי, אם הוא אכן בונה בעתיד על השתלבות בפוליטיקה הארצית. את הניתוח הפוליטי הזה עשו ברקת ואנשיו עוד לפני למעלה משנה וחצי.
 

אז מה קרה דווקא השבוע? מתברר כי לפני כמה ימים נצפה ברקת כשהוא יושב בבית קפה ירושלמי עם קבלן קולות מוכר בליכוד. מכאן הייתה קצרה הדרך להצפת הנושא, בלי שבאמת קרה משהו חדש.

אגב, בקרב השרים וחברי הכנסת בליכוד היה קשה לזהות השבוע חשש מיוחד מהבאז הפנימי סביב ברקת. "זה לא המִפקד ההמוני שברקת קיווה לו", סיפרו בכירים במפלגת השלטון, "יש לו כמה אלפים ספורים של מתפקדים, והמחויבות שלהם אליו מוטלת בספק. זה לא נראה רציני בשלב הזה, וזה בוודאי לא משהו שגורם לבכירי המפלגה להזיע. איש בליכוד עדיין לא יודע להגיד מי יהיו אלו שיחליטו להצטרף למחנה של ברקת, ואם בכלל יהיה מחנה כזה".

על דבר אחד איש בתוך הליכוד אינו חולק – לו ברקת היה נדרש לשלוף כבר עכשיו את מה שיש לו ולהתמודד בתוך הליכוד, סביר להניח שהיה נוחל אכזבה קשה. "הוא לא באמת ערוך עכשיו או בקרוב להתמודד בליכוד", הדגישו גורמים במפלגה, "לא רק בהתמודדות על מקום בכיר, אלא אפילו בהתמודדות על כניסה למקום ריאלי בתחתית הרשימה".

אגב, חובה להזכיר פרט פיקנטי אחד: ברקת עצמו לא התפקד כלל לליכוד, לעת עתה לפחות. "הוא פוקד לליכוד, כולם יודעים מה היעד, אבל הוא עצמו עדיין לא הודיע או החליט סופית שהוא בא", תיאר אדם שמתבונן בהתפתחויות מהצד. מתברר שמה שמספיק כדי לכבוש את ירושלים עשוי להתגלות כסיפור אחר לחלוטין כשמדובר בזירה הארצית. סביר להניח שגם ברקת עצמו מודע לכך.

אל לשכת נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין הגיעו ביום שני ראשי מועצת יש"ע וראשי היישובים ביהודה ושומרון. המוזמנים סיפרו לאחר מכן שהרגישו "כמו בבית". החיבוק שהם זכו לו מצד הנשיא הורגש היטב. אגב, זו הפעם הראשונה שנשיא מדינה נפגש עם ראשי מועצת יש"ע, ועוד במסגרת אירוח לבבי במעונו הרשמי.
 

רק לשם השוואה, הנשיא הקודם שמעון פרס ביקר פעמיים בסך הכול ביהודה ושומרון במהלך שבע שנות כהונתו: פעם אחת הוא הגיע לאריאל, ופעם נוספת נסע למעלה־אדומים. זהו, פעמיים בשבע שנים. הנשיא ריבלין, לעומת זאת, הספיק לבקר בחברון לבדה כבר שלוש פעמים, וזאת בשנה הראשונה לכהונתו.

ריבלין ביקר גם בעלי, בכפר־עציון ובמקומות אחרים בהתיישבות. יומיים בלבד לאחר בחירתו הספיק הנשיא הטרי לקפוץ לגוש עציון. בחודש שעבר הוא אירח בחצר בית הנשיא אירוע ממלכתי רשמי לציון עשור לעקירת יישובי גוש קטיף וצפון השומרון. ברור אפוא שריבלין, גם כנשיא, אינו חושש לבטא את עמדותיו הימניות. ובכל זאת, די היה לקרוא את התגובות בפייסבוק לתמונות של ריבלין עם ראשי מועצת יש"ע כדי להבין שרבים בימין פשוט לא אוהבים את הנשיא.

שנה בלבד עברה מאז השמחה האדירה שפקדה את מעוזי הימין כשנודע על בחירתו של ריבלין לנשיאות ועד לתחושת ההתנגדות הגדולה שקיימת כלפיו כיום בקרב רבים מאותו ציבור. איך הגיע ריבלין - האידיאולוג הימני שהצביע בזמנו בעד חוק ההסדרה בניגוד לעמדת הממשלה, שנלחם את מלחמתם של יישובי גוש קטיף, שהגיע למגרון בזמן המאבק על עתיד היישוב - למצב הזה?

במערכת הפוליטית יש מי שמספר שלריבלין כואב על כך שדווקא הימין הוא שתוקף אותו ונוהג בו באופן שאפילו פרס לא זכה לו. יש יותר מיסוד סביר להניח שהמפגש שהתקיים השבוע עם ראשי מועצת יש"ע הוא חלק משאיפה רחבה של ריבלין לחזור לחיקו של הציבור הימני, להרגיש שוב את החיבוק שזכה לקבל ממנו רק עד לא מזמן - חיבוק שכה חסר לו.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...