ראשי » חדשות » בעולם » אמריקה

הסכם הגרעין: המתנגדים בארה"ב עוברים לתוכנית ב'

בוושינגטון מתחילים להפנים שהסיכוי להפיל את העסקה עם איראן נמוך, ומנסים למצוא אפיקים אחרים להכשיל את ההסכם. על הכוונת נמצאים חוקים שיטילו ענישה נוספת על טהרן בשל פעילות טרור, ובייחוד על גופים כגון משמרות המהפכה וכוחות אלקודס

האם מתנגדי ההסכם עם איראן כבר מתייאשים מלנצח את הנשיא ברק אובמה בקרב שמתנהל על ההצבעה בבתי הנבחרים האמריקאיים בחודש הבא, ובמקום זאת מתחילים לחשוב על תוכנית ב', על מסלול עוקף כלשהו שבאמצעותו יוכלו לתקוף את העסקה שאליה הגיעו נציגי שש המעצמות, בראשות ארה"ב, עם הרפובליקה האסלאמית?

עוד כותרות מהעולם ב-nrg:
- לראשונה מאז המשבר: משלחת טורקית - לארץ
- אבדה 9 ימים, ונמצאה בעזרת משרוקית
- ארה"ב: 11 שנים בכלא - על ציוצים בטוויטר
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

ה"וול סטריט ז'ורנל" דיווח כי הרפובליקאים ותומכיהם בסנאט מבינים היטב כי סיכוייהם להשיג רוב של 67 תומכים בסנאט, שיאפשר להם לעקוף את הווטו הצפוי מצד הנשיא ברק אובמה, קלושים במיוחד. אמנם הם לא הודו בתבוסה, אך הם כבר החלו בגיבוש מתווה חלופי שיאפשר להם לנסות להפיל את ההסכם. נוסף על כך, אם המהלך יצליח – הוא גם יגרום בושה לדמוקרטים, שלא בטוח שידעו כיצד להתמודד עמו, אם לתמוך בו או להתנגד אליו.
 
במרכז מאמציהם של המתנגדים עומדים כמה חוקים שהם מתכוונים להגיש, ובהם יוצגו עיצומים נוספים על טהרן בשל תמיכתה בטרור בכל רחבי העולם, ובמזרח התיכון בפרט. על הכוונת נמצאים בעיקר משמרות המהפכה של איראן, הארגון המרכזי שמפקד על הפעילויות הצבאיות שמקדמת הרפובליקה האסלאמית בכל רחבי העולם. התקווה היא שהעיצומים החדשים יגרמו לאיראן לטעון כי ארה"ב מפרה את ההסכם, ועל כן לסגת ממנו.

ג'ון ברוסו הרפובליקאי, חבר ועדת יחסי החוץ של הסנאט, אמר כבר באחרונה כי הוא "מתכוון להמשיך לרדוף את איראן בשל התנהגותה הרעה". המהלך שמובילים ברוסו וחבריו נתמך על ידי הצהרות של הממשל בעת האחרונה, שאמר כי לא יפסיק לנסות לפעול נגד פעילות הטרור של טהרן במזרח התיכון.

אלא שבמקביל, בבית הלבן חוששים מאוד כי הטלת עיצומים חדשים תיתפס בקרב ראשי המשטר בטהרן כהזדמנות לסגת מההסכם כ"גורם הטוב", בטענה שארה"ב מפרה אותו, לאחר שבכירים איראנים כבר אמרו בחודש האחרון כי הקונגרס מנסה "לעקוף" את ההקלות שמעניק להם ההסכם באמצעות חקיקה נגד פעילות טרור והפרת זכויות אדם. יתרה מכך, בממשל האמריקאי מודאגים שמא גם סין ורוסיה יתמכו בעמדת הרפובליקה האסלאמית, מה שיביך מאוד את אובמה ואולי אף יגרום ליישום ההסכם באופן חלקי ללא מעורבותה של ארה"ב.

אנשי בתי הנבחרים שמקדמים את המהלך הזה חשבו עליו לאחר כמה טענות בדבר הנכסים המוקפאים של איראן בארה"ב שיופשרו בעקבות ההסכם, ובשל החשש כי הכספים שיועברו לרפובליקה האסלאמית – הערכות מסוימות דיברו על 150 מיליארד דולר – ישמשו לפעילות טרור של ארגונים הנתמכים על ידי טהרן, דוגמת חיזבאללה וחמאס.

כעת הופך הצעד הזה לדחוף יותר, לאחר שהערב (יום א') הודיע סנאטור דמוקרטי נוסף על תמיכתו בהסכם – ובכך העלה את מספר התומכים ל-31. כעת חסרים לאובמה שלושה קולות בלבד בשביל להגיע לסכום הדרוש לו כדי לתמוך בווטו שבוודאות יטיל על חוק המתנגד להסכם הגרעין, ויש אפילו מי שמדבר על כך שישיג את הרוב של ארבעים קולות, שבעזרתו אפילו לא יהיה צורך להטיל וטו בשביל להעביר את ההסכם. אמנם בקרב הרפובליקאים נשמעו קולות שלפיהם גם לניצחון סמלי – שבסופו יועבר ההסכם אך די קולות יצביעו נגדו – יביע אמירה ברורה של בית הנבחרים נגד העסקה עם איראן, אך נראה שזהו לא הקו ששולט בקרב המפלגה.

אחד הצעדים שמתכננים המתנגדים, כך דיווח ה"וול סטריט ז'ורנל", עשוי להיות המיקוד בשלל חוקים שימנעו מחברות אמריקאיות להשקיע באיראן. כך למשל, תוקפו של חוק העיצומים בן העשרים שנה נגד איראן יפוג בסוף השנה הבאה. החוק הזה מונע מחברות אמריקאיות או מחברות זרות שסוחרות בארה"ב מלהשקיע למעלה מ-20 מיליון דולר בתעשיית האנרגיה האיראנית. שני סנאטורים, אחד דמוקרטי – ממתנגדיו הבולטים של ההסכם, בוב מננדז – ואחד רפובליקאי, מרק קירק, מבקשים לקבוע שהחוק יוארך בעשור נוסף.

מרקו רוביו, סנאטור רפובליקאי נוסף ואחד ממתמודדי המפלגה לנשיאות, אמר כי הוא וחבריו מגבשים גם סדרת חוקים שיטילו עיצומים נרחבים על משמרות המהפכה. חברו, מייק פומפאו, איש בית הנבחרים, אמר כי "אני מנסה לוודא שלא יפוצצו אמריקאים, אנו מנסים למנוע ממשמרות המהפכה ומכוחות אלקודס לדחוף את מזימות הטרור שלהם". אחת הסיבות למיקוד הנרחב בארגון החצי-צבאי האיראני היא האמונה בארה"ב שהוא אחד הגורמים המשמעותיים ביותר בכלכלה של טהרן, וכי הוא מחזיק בנכסים רבים בתחומי הנדל"ן והבינוי, התקשורת והאנרגיה.
 

צעד אחר, קיצוני בהרבה והסיכוי שיתממש אינו סביר כלל, הוא הצעה של סנטור לינדזי גרהם – אחד המבקרים הבולטים ביותר של הנשיא אובמה – לקצץ בתקציבי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), הגוף שאמור לפקח על תוכנית הגרעין האיראנית ושבלעדיו ייפול ההסכם. עם זאת, כאמור אין הרבה סיכוי להצעה הזו, והיא לא צפויה לזכות בתמיכה אפילו בקרב חלק מהרפובליקאים, בין השאר משום שסבא"א מעורבת בפיקוח על מדינות רבות אחרות שלארה"ב יש אינטרס לשמור את ההשגחה עליהן.

מה שדווקא עשוי לזכות לתמיכה מקיר לקיר, ובעצם כבר זכה לאישורו של הממשל בצורות רבות, הוא הגברת התמיכה הצבאית, הכלכלית והמדינית בישראל בעקבות ההסכם. במקרה זה, נראה שצפויה תמימות דעים בין נציגי שתי המפלגות.

אלא שגם הבית הלבן אינו שוקט על שמריו: אנשי הממשל הודיעו כי יטילו וטו על חוקים של הקונגרס שמטרתם תהיה להטיל מחדש עיצומים שיבוטלו במסגרת ההסכם, גם אם הם יהיו תחת מסווה של מתקפה על נושאים אחרים, כגון התמיכה בטרור מצד איראן או הפרת זכויות אדם. בממשלו של אובמה הגיבו לשאלות ה"וול סטריט ז'ורנל" וציינו כי מוקדם מדי עדיין לדון בחוק העיצומים האיראני, והוסיפו שלדעת הממשל אין צורך להטיל עיצומים נוספים על משמרות המהפכה, משום שאחרים עדיין מצויים במקומם ומגבילים את הארגון די הצורך.

אבל גם כאן מדובר בקרב לא פשוט, וזאת משום שדמוקרטים בכירים רבים – ובהם גם המתמודדת הבולטת לנשיאות מטעם המפלגה, הגברת הראשונה ומזכירת המדינה לשעבר הילארי קלינטון – הביעו בעבר, כולל בזמן האחרון, תמיכה בהגברת הלחץ על איראן בכל הקשור לתמיכתה בטרור. כך למשל, בחודש שעבר אמרה קלינטון: "עיצומים על טרור, ועיצומים אחרים שלא קשורים בתוכנית הגרעין, מוכרחים להישאר חלק מרכזי באסטרטגיה שלנו ומוכרחים לאכוף אותה באדיקות".

השאלה שעל הפרק כעת תלויה במספר התומכים שיצליח להשיג הנשיא אובמה בשבועות הקרובים, עד להצבעה בסנאט. אם אכן יצליח לגרוף ארבעים תומכים ולא להזדקק לווטו, אולי יבינו המתנגדים כי אין הרבה תקווה לקדם צעדים אחרים, אך אולי גם הם ירפו מוקדם יותר מהמאמץ לפעול נגד העסקה ישירות ויעברו לאפיקים חלופיים.

מנגד, אם הקרב יישאר צמוד עד הרגע האחרון, סביר להניח שמרבית תשומת הלב – הן של הממשל והן של מתנגדי ההסכם – תתמקד בהצעת החוק הזו, מה שלא בהכרח ישאיר זמן רב להתעסק בנושאים אחרים.

בין כך ובין כך, מדובר בקרב פנימי בארה"ב, שמעסיק את שאר העולם באופן מוגבל בלבד. ייתכן גם שהסיכויים שההסכם ייפול בשל כך קלושים מאוד. אפילו את האמריקאים עצמם ככל הנראה מעסיקים נושאים אחרים, כגון המרוץ לנשיאות ומאבקים פוליטיים אחרים, יותר מאשר הסכם הגרעין. בישראל ובמזרח התיכון, מצד שני, במקום שבו יורגשו תוצאות ההסכם הזה באופן המשמעותי ביותר, ימשיכו בכל מקרה לעקוב בקפידה אחר כל התפתחות חדשה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...