נתניהו נגד המשטרה: רק מפכ"ל מבחוץ יעשה שינוי

לאחר שהביע תמיכה במינויו של הירש לתפקיד המפכ"ל, הבהיר נתניהו במפגש סגור את דעתו על המשטרה: "יש שתי מדינות – מדינה אחת שבה אתה בונה פרגולה ומיד מגיעים שוטרים, ומדינה אחרת, בדרום ובצפון, שבה עושים מה שרוצים"

תגיות: מפכ"ל מבחוץ,בנימין נתניהו,יוסי יונה,סילבן שלום,דינה זילבר

אם יש לקח עיקרי אחד שרה"מ בנימין נתניהו למד בבחירות האחרונות, הרי שהוא כוחן של הרשתות החברתיות. מבחינת נתניהו ואנשיו, חלק משמעותי מהניצחון בבחירות הללו נזקף לתהליכים שהתרחשו שם, ברחבי האינטרנט. זוהי הסיבה לכך שאת התדרוך הראשון מאז הבחירות הוא החליט להעניק דווקא למובילי דעת קהל ברשת, עוד לפני שחזר להיפגש עם אנשי מערכות התקשורת המסורתיות.

עוד כותרות ב-nrg:
• נגד חדירה ישראלית: חמאס מציב מארבים בגבול עזה
• מה קרה כששוברים שתיקה דיברו בפנים גלויות
• כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו

אנשים שהשתתפו במפגש הסגור השבוע מספרים על נתניהו שבעיקר הקשיב, גילה סבלנות והרגיש שהוא יכול לדבר חופשי. הוא הרגיש חופשי עד כדי כך שזיכה את הנוכחים בתובנות בנושא הכי חם בשבוע וחצי האחרונים – מינוי המפכ"ל החדש במשטרה - שעד עכשיו בחר נתניהו לשמור לעצמו.

דרוש שינוי. נתניהו וארדן צילום: ראובן קסטרו

עד כה נתניהו רק הודיע שהוא מגבה את השר לביטחון הפנים גלעד ארדן ואת בחירתו במפכ"ל המיועד, גל הירש. במפגש הסגור, לעומת זאת, סיפר נתניהו לאורחיו מה הוא חושב על תפקוד המשטרה. את הציון שהעניק למשטרת ישראל סביר להניח שלא יאהבו לשמוע שם. נתניהו גם לא חסך משומעיו את דעתו על קבוצת המפכ"לים לשעבר שיצאו פומבית נגד מינוי גל הירש. גם אותם, כך מתברר, הוא לא הכי מחבב.

"הירש הוא אדם ראוי ובחירה טובה", חזר נתניהו על מה שאמר בישיבת הממשלה השבוע. לעומת זאת, את תפקודו של הגוף שהירש מיועד לעמוד בראשו נתניהו מוקיר פחות. "המשטרה היא הגוף שאחראי על אכיפת החוק במדינה, וכדי להוביל שינוי אמיתי בתחושת ביטחון הפנים של אזרחי ישראל דרוש מינוי חיצוני שיוביל את השינוי", שיתף ראש הממשלה את הנוכחים בביקורת.

בנקודה זו עבר נתניהו לדבר על שתי המדינות – לא אלו מהמשא ומתן המדיני שלא קיים, אלא אלה שקיימות לדעתו בתוך ישראל, בכל מה שקשור לאכיפת החוק על ידי המשטרה.

"אנחנו לא יכולים עוד שיהיו שתי מדינות", הסביר ראש הממשלה. "יש מדינה אחת שבה אתה בונה פרגולה ומיד מגיעים שוטרים והורסים אותה, ויש מדינה אחרת, בדרום ובצפון, שבה עושים מה שרוצים. בונים שם באופן לא חוקי, ואחוזי הפשיעה שם גבוהים. האכיפה שם היא לא באותו סדר גודל של המדינה הראשונה. אני מצפה לשינוי משמעותי במשטרה".

ואם להתמקד עוד יותר, ראש הממשלה בעיקר לא אוהב את התנהלות המשטרה ביחס לפשיעה שמשתוללת ברחבי המגזר הערבי. "50 אחוז מהפשיעה מגיעה מיישובים שבני מיעוטים מתגוררים בהם", הציג נתניהו את הנתון בפני אורחיו. "חצי מזה - פשיעה של בני מיעוטים נגד עצמם. כל התקציב שמופנה לנושא (אכיפת החוק במגזר הערבי - ז"ק) הוא 5 אחוזים בלבד מתקציב המשטרה".

וישנה גם דעתו של ראש הממשלה על המפכ"לים לשעבר, שלטענת נתניהו מנהלים קמפיין, ביחד עם התקשורת, נגד בחירתו של הירש. אותם הוא הגדיר כמי ש"רוצים לבחור את המפכ"ל בעצמם". אפשר רק להניח שאף אחד מהצדדים המעורבים בענייני המפכ"ל ועתיד המשטרה עוד לא אמר את המילה האחרונה בנושא.

מי היא יוכי?

באחד החדרים הצדדיים בכנסת התקיים ביום רביעי בצהריים דיון סגור שעסק בסוגיית המסתננים הלא חוקיים. בחדר ישבו שר הפנים סילבן שלום, שרת המשפטים איילת שקד, ממלא מקום מפכ"ל המשטרה ניצב בנצי סאו, בכירי משרד המשפטים ופקידים נוספים ממשרדי הפנים והמשפטים. שניים מהנושאים שנידונו בישיבה העלו את חמתם של השרים, והובילו למטח של צעקות ונזיפות כלפי אנשי היועץ המשפטי לממשלה.

זה החל בשאלה מה עושים עם מסתננים שהוגשו נגדם כתבי אישום בחשד לביצוע עברות פליליות שאינם מתייצבים במשטרה ובבית המשפט. מתברר שיש לא מעט כאלו. שני השרים דרשו מהמשטרה ומאנשי הפרקליטות לאתר את המסתננים הללו, ולהעבירם למתקן 'חולות' שבנגב.

''מי קבע את הנוהל?''. השר שלום מיכל פתאל

"אם מדובר באזרח ישראלי שלא מתייצב במשטרה, לא תעצור אותו?" שאל בכעס השר סילבן שלום את המשנה ליועץ המשפטי, רז נזרי. "הבעיה האמיתית היא לתפוס אותם (את המסתננים שלא מתייצבים - ז"ק)", ענה נזרי. "לא יכול להיות שלאריתראי יהיה יתרון על פני אזרח ישראלי", התעקש שלום.

"רז, אתה אחראי לתקן את הנוהל, ומי שלא התייצב לדין יועבר למתקן 'חולות'", התערבה שקד. "המשטרה תעביר לך רשימה של 300 איש שברחו ולא התייצבו לדין, וברגע שאתה נתקל בהם אתה מעביר אותם למתקן 'חולות'".

יוסי אדלשטיין, ראש מחלקת מדיניות הגירה במשרד הפנים, הסביר לשרים שקיים נוהל שמגביל אותם. "הנוהל הוא שאני חייב לומר לו (למסתנן - ז"ק) שהוא צריך להיות מועבר ל'חולות'", הדגיש אדלשטיין. "מי קבע את הנוהל הזה?" שאל בפליאה השר שלום. "מי קבע שאתה לא יכול?" הפקיד הנבוך השיב בהיסוס: "יוכי קבעה את זה".

"יוכי" היא יוכי גנסין, ממחלקת בג"צים בפרקליטות המדינה. "מי זו יוכי?" שאג שלום. "יוכי היא אלוהים? מספיק כבר, נמאס. אתה תעשה מה שאני אומר. תכניס אותם מיד לזינזאנה. מספיק כבר". שקד הצטרפה גם היא לדרישה: "אני מבקשת שאת המסתננים שברחו תעביר למתקן 'חולות' בלי שאלות ובלי ההנחיות של יוכי", דרשה השרה.

גם דינה זילבר, משנה נוספת של היועץ המשפטי, שמעה היטב את קולו הזועם של השר שלום – הפעם בנוגע למסתננים שהגיעו השבוע לתל־אביב למרות הצו שהוציא משרד הפנים האוסר עליהם לעשות זאת. מתברר שהצו פורש כאיסור רק לישון ולעבוד בעיר, בעוד שישיבה באחד מבתי הקפה שם, לעומת זאת, דווקא מותרת.
"אסור להם בכלל לדרוך בתל-אביב", הבהיר השר שלום לזילבר. "זה שינוי דרמטי", ענתה זילבר. "זה לא שינוי דרמטי", הרים שלום את קולו, "נמאס לי כבר מכל זה. הודעתי, על פי פסיקת בג"ץ, שאפשר לקבוע שהם לא חוזרים לעיר מסוימת. זה לא הותנה רק בעבודה ולינה. זו ההחלטה שלי - תיישמי ותבצעי".

לדפוק את הקיבוצים

דיון פגרה מיוחד שהתקיים השבוע בכנסת החזיר איתו גם את ישיבת הסיעה המרתקת מכולן – זו של המחנה הציוני. למעשה, עוד קודם לכן זכו חברי המפלגה ליום עיון מיוחד שנערך ב'בית ברל'. המיקוד היה בתחום החברתי, ובמיוחד בשתי הצעות חוק שיזם ח"כ יוסי יונה: הראשונה מתייחסת לתמיכה התקציבית של המדינה ברשויות המקומיות, ומבקשת לקבוע כי המדינה תתמוך באופן מוגבר ברשויות החלשות ופחות באלו החזקות - במילים אחרות, תקצוב דיפרנציאלי; הצעת החוק השנייה מבקשת לחלק את רווחי הארנונה של רבות מהמועצות האזוריות עם ערי הפיתוח שנמצאות בקרבתן.

אל מול ההצעה הראשונה, בנושא התקצוב הדיפרנציאלי, התייצבו כמה מראשי הרשויות של מפלגת העבודה, שמתנגדים לה בחריפות. הארבעה – מיקנעם, רמת־ישי, קריית־טבעון ולב־השרון - תקפו את הצעת החוק בטענה שלא ייתכן שדווקא הרשויות שמתנהלות באופן יעיל ואחראי ייענשו על כך. יום קודם לכן נשלח לחברי הסיעה מכתב מטעם ראשי הרשויות החזקות של מפלגת העבודה, ובהן תל־אביב וראשון־לציון, בדרישה להימנע מקידום החוק.

הצעות החוק שלו מעוררות מחלוקת בסיעה. ח''כ יונה צילום: יהונתן שאול

בזה אחר זה גמגמו חברי הכנסת שחתמו על הצעת החוק, ופלטו הסברים מתנצלים בפני ראשי הרשויות. חלקם הסבירו שלא ממש הבינו את הצעת החוק; אחרים אמרו שחתמו בעקבות חבריהם ואפילו לא קראו את ההצעה. יושב ראש המפלגה ח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג ציין שהסוגיה של תקצוב דיפרנציאלי אמנם חשובה, אך אין לו שום כוונה לקדם מהלך שיפגע פוליטית בראשי הערים של המפלגה. יוזם החוק ח"כ יונה, שזיהה את המתקפה נגדו, הודיע שהוא מוכן לערוך תיקונים בהצעת החוק. "מעולם לא אמרתי שהרשויות הגדולות צריכות לשלם", התגונן יונה.

בשלב זה ניסה יונה לחתור לדיון בהצעת החוק השנייה שלו, לאחר שהבין שהתגבש קונצנזוס נגד ההצעה הראשונה. "אם היית מחיל את ההצעה על כל הרשויות המקומיות, אז היה מדובר בהצעה הגיונית", תקף ח"כ איתן ברושי את הצעת החוק השנייה של יונה, "ברגע שאתה עושה הבחנה ומדבר רק על מועצות אזוריות וקיבוצים, אתה מבקש לדפוק קבוצה מסוימת". ואז הגיעה שורת המחץ: "נבוא איתך חשבון על זה", הוסיף ברושי.

שקט השתרר בחדר. ברושי, אגב, הבהיר בשיחה עם 'מקור ראשון' כי לא התכוון לאיום פוליטי, אלא לכך שימשיך להיאבק בהצעת החוק. "אתה מאיים עליי", הגיב יונה בכעס. לפי עדויותיהם של חברי כנסת בסיעה, ברושי לא ענה במילים אלא רק הניד בראשו לחיוב.

במפלגת העבודה היו מי שהבטיחו השבוע שהמאבקים הפנימיים סביב הצעות החוק של יונה נמצאים רק בתחילת הדרך. "זהו רק הפרומו", הסבירו שם. נמתין בסבלנות למנה העיקרית.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg