היתרון של טרמפ על מתחריו הרפובליקאים: מטוס פרטי
הצי האווירי של המיליארדר האמריקאי כולל "בואינג" 757, מטוס "ססנה" ושלושה מסוקים. מתחריו נאלצים להסתפק בטיסות מסחריות
לדונלד טרמפ, המועמד המוביל מטעם המפלגה הרפובליקאית במרוץ לנשיאות ארה"ב בשנת 2016, יש יתרון בולט אחד על מפני מתחריו, כך פרסם ה"וול סטריט ז'ורנל" – צי אווירי פרטי.עוד כותרות מהעולם ב-nrg:
- הבריטים מעדיפים לנטוש את האיחוד האירופי
- אופס: זה הציוץ שיפיל את ברון הסמים?
- דודתו של כורדי רוצה להביא את שאר המשפחה לקנדה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
למיליארדר האמריקאי יש מטוס "בואינג" 757 אישי, "ססנה סיטיישן" איקס ושלושה מסוקי "סיקורסקי", שמאפשרים לטרמפ לקדם את מסע הבחירות שלו באירועים שנמצאים במקומות מרוחקים, שלחלקם מתקשים המועמדים האחרים להגיע באמצעות מטוסים מסחריים.
יתרה מכך, באמצעות כלי הטיס שלו מצליח המועמד הרפובליקאי לצבור פופולריות ניכרת, כשלמשל ביריד מדינת אייווה האחרון הוא הטיס ילדים במסוקו האישי, כשהלוגו שלו מוטבע על צדו.

מומחה פוליטי שבעבר שימש כיועץ למועמד לנשיאות, אמר ל"וול סטריט ז'ורנל" כי "גישה למטוס פרטי היא הנכס החשוב ביותר של כל מתמודד פוליטי בקמפיין בחירות. זה יקר מאוד, אבל זה נותן לך אפשרות לקבוע את לוח הזמנים שלך – בעצמך".
העיתון האמריקאי קבע באמצעות מידע שאסף מאתרי טיסות שונים כי טרמפ ביצע לפחות 71 טיסות הקשורות בקמפיין שלו מאז אפריל, כש-26 מהן בנמלי תעופה המשרתים את המדינות איווה, ניו-המפשייר ודרום-קרוליינה, שבכולן מתקדמות בחירות מוקדמות. החל מ-1 בספטמבר, חסם טרמפ את הגישה למידע על טיסות של הצי הפרטי שלו.
טרמפ עצמו סיפר שבמטוסים שלו יש יתרונות נוספים, כגון מקלחת, חדרי שינה, מקלחת, טלוויזיה. המטוס עצמו מרוהט בפאר גדול, ומעוטר אפילו בחגורות מוזהבות. "זה כמו להתגורר בבית יפהפה", אמר טרמפ, "היתרון הוא שאני יכול לטוס בנוחות, במהירות ובזמן". לדבריו, הבעלות על המטוסים היא שלו באופן חוקי, וכי הם לא ממושכנים. על פי רישומי הטיסות, הוא נוהג לרוב לטוס לביתו מיד לאחר עצרת, וכך הוא שומר על עצמו רענן.

בנוסף, המועמד הרפובליקאי משכיל להשתמש בהשפעות הפסיכולוגיות של מטוסיו. כך למשל, כאשר ערך אירוע באצטדיון גדול באלבמה באחרונה, הטייס של טרמפ הקיף את מקום הכינוס כמה פעמים לפני שנחת בקרבת מקום – והקהל השתולל.
במקביל, יריביו במפלגה נאלצים להסתדר בטיסות מסחריות רגילות בארה"ב, ולעתים אפילו הם יושבים זה לצד זה בדרכם לאירוע בקנה מידה לאומי. מרקו רוביו שוחח עם ג'ב בוש בדרכו לאירוע של "איגוד הרובאים הלאומי" באפריל, בדרכם מנשוויל למיאמי. מועמד אחר, ריק סנטוריום, אמנם השתמש בעשרת אלפים דולרים בשביל לטוס ברחבי ארה"ב, אך גם ביקש מתומכיו תרומות בשביל דלק לרכב שבו חרש את מדינת איווה וביקר בכל 99 מחוזותיה. מנגד, כריס כריסטי, מושל ניו-ג'רזי, אמנם טס לעתים בטיסות מסחריות אך גם הוא השכיל לשכור כמה פעמים מטוס פרטי לצורכי התניידות ועצרות בחירות.
בעיתון האמריקאי צוין כי מדובר בתענוג לא קטן, אף שסביר להניח שטרמפ המיליארדר לא ממש חש אותו בכיסו: שעת טיסה של "בואינג" 757, כולל דלק והוצאות אחרות, עולה כ-10,800 דולר. טרמפ, אגב, מחויב לדווח לוועדת הבחירות הפדרלית על ההוצאות הללו, ולטענתו הוא אכן עושה זאת, כחוק.
עם זאת, ישנן גם השפעות שליליות לכאורה לנוהג של טרמפ: מועמדים אחרים מעלים לרשת תמונות שלהם במטוסים מסחריים, במחלקה רגילה, כשהם רוכבים על התדמית ה"עממית" לכאורה, שמאפשרת להם להתחבר לעם. טרמפ מצדו לא מסתיר את עושרו הגדול, ויש שמחברים זאת לקשריו עם בעלי הון אחרים, ואף רומזים כי הוא עשוי להיות מחויב לבעלי אינטרסים שונים כבעל תפקיד ממשלתי.