מה רוצים המפגינים במחאות הזבל בלבנון?
חילוקי דעות בקרב הנהגת המחאות מדגישה את חוסר היכולת לתעל את ההפגנות לפעולה ממשית. בהיעדר ממשלה מתפקדת, המחאה לא מתמקדת באדם מסוים
כוחות הביטחון הלבנוניים והמפגינים ששקעו בתיקו מתמשך מחוץ למשרד לאיכות הסביבה, שלזמן קצר נכבש על ידי המפגינים ביום שלישי, שיקפו הן את חוסר נכונות של הרשויות לשבור בנחישות את המחאות והן את חוסר המיקוד של המפגינים – אשר נחושים, אבל חסרים נתיב ברור להצלחה.
עוד כותרות מהעולם ב-nrg:
- היתרון של טרמפ על מתחריו הרפובליקאים: מטוס פרטי
- דודתו של כורדי רוצה להביא את שאר המשפחה לקנדה
- מהפך: הבריטים מעדיפים לנטוש את האיחוד האירופי
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ההשתלטות הלא צפויה על המשרד בידי כמה פעילים שדרשו את התפטרותו של השר לאיכות הסביבה בשל משבר הזבל במדינה הותירה כמה לבנונים מבולבלים, כשהם תוהים אם זו הדרך הנכונה לנקוט בה. היא העלתה מחדש את האפשרות של יציבות ארוכה במדינה שבירה שכבר כך ניצבת בפני כמה משברים.
מחאות זועמות שפרצו בפתאומיות בחודש שעבר בשל כישלונה של הממשלה לטפל במשבר הזבל התפתחו לכדי ההפגנות החמורות ביותר נגד הממשלה בלבנון מזה שנים רבות. המפגינים מבקשים לקרוא תיגר על מעמד פוליטי ששולט בלבנון וערער את צמיחתה מאז מלחמת האזרחים במדינה, שהסתיימה ב-1990. למטרתם שותפים מרבית הלבנונים, אבל חילוקי הדעות על הטקטיקה שבשימוש המוחים כבר מתחילים לצוץ.
"אין מסר עקבי שעולה מהמחאות", אמר סלוואן עיסא, מנהל מכירות בן 39 שנמנע מההפגנות ביום שלישי, "כולנו רוצים אותם דברים, אבל איש אינו מעוניין בכאוס", הוא אמר. אחרים פקפקו ביכולתם של המפגינים לתעל את התמרמרותם להליך נושא פירות. "אני מבינה את הרצון לעשות משהו אחר ולהעביר את המסר שלתושבים נמאס, אבל לדעתי הם (המפגינים) פשוט דוחקים את עצמם ואת הממשלה לפינה", אמרה מהא יחיא, חוקרת בכירה במרכז "קרנגי" לחקר המזרח התיכון.
בעקבות שלוש הפגנות ענק בשבועיים האחרונים, הקבוצה העיקרית שמאחורי המחאות, הידועה בשם "אתם מסריחים", הציבה לממשלה תאריך יעד – יום שלישי – בשביל להתחיל להגיב לדרישותיה, ובראשונה דרשה את התפטרותו של השר לאיכות הסביבה. האחרון סירב לדרישה, ובמקום התפטר מוועדה ממשלתית שמונתה בשביל לפתור את משבר האשפה.
ביום שלישי צעדו כשלושים מפגינים מתנועת "אתם מסריחים" לתוך המשרד לאיכות הסביבה, כשהם חולפים על אנשי האבטחה שבפתח הבניין. הם ישבו שלובי רגליים על הרצפה, מחאו כפיים וצעקו סיסמאות נגד השר, מוחמד מצ'נוק, שהתבצר במשרד סמוך באותה קומה. "החוצה, החוצה", הם צעקו. בעקבות קיפאון בן כמה שעות שבמהלכו ניתקה המשטרה את החשמל ואת המיזוג וסגרה את חדרי השירותים בקומה השמינית, כוח לפיזור הפגנות גרר את מרבית הפעילים מחוץ למשרד והכה את חלקם באלות. לפחות שני פעילים, נעמת בדר-דין והמנהל לוסיאן בורג'יילי, נפצעו ונלקחו לבתי החולים. האחרון סבל מכתף שבורה.
מחוץ למבנה פרצו עימותים בזמן שכתריסר מפגינים המטירו אבנים ובקבוקים על כוחות הביטחון. כשהלילה ירד על ביירות, בערך אלף מפגינים המשיכו להתאסף במרכז העיר.
המחאות משכו תומכים מכל רחבי הפלגים הדתיים והפוליטיים של לבנון, ושיקפו את התסכול הגובר ממעמד פוליטי מזדקן ומושחת שכשל לספק שירותים בסיסיים, אבל שנראה כי אין לו חלופה ברורה.
בנוסף לתנועת "אתם מסריחים", את המחאות מובילים כחצי תריסר ארגוני החברה האזרחים שלהם שמות כגון "עזבו אותנו בשקט", "אנו רוצים דין וחשבון" ו"אנו נגעלים". בעוד שחלק התעקשו על התפטרותם של השר לאיכות הסביבה או של הממשלה כולה, אחרים אמרו כי הדרישה העיקרית צריכה להיות בחירות לפרלמנט. המדינה פועלת ללא פרלמנט מתפקד – הבחירות האחרונות נערכו ב-2009 – וללא נשיא כבר 15 חודשים.
בשונה ממחאות "האביב הערבי" במצרים, בטוניסיה, בלוב או בסוריה, לבנון אינה רודנות והזעם אינו מכוון ישירות נגד אדם אחד. במקום, זהו מרד נגד מערכת כיתתית ואליטה פוליטית מבוצרת, שנתפסת כחמדנית וכלא מתפקדת. "אני לא חושב שהמצב הנוכחי של המחאות יוביל לדבר מה", אמר הילאל חשאן, פרופסור למדעי המדינה באוניברסיטה האמריקנית של ביירות, "אין ממשלה מתפקדת שתתייחס לבעיות שעל הפרק".
המבוי הסתום שמחוץ למשרד לאיכות הסביבה – ששודר חי בערוצי הטלוויזיה המקומיים – שיקף את חוסר נכונותה של הממשלה לשלהב את ההפגנות באמצעות הפנייה לאלימות. לאחר שעות של משא ומתן כושל נכנסה המשטרה לבניין וגררה את מרבית הפעילים אחד אחרי השני. "הם ניתקו את החשמל וסגרו את בתי השימוש, לא היו חלונות והאוויר לא זרם", סיפר מוחמד מוגרבל (21), סטודנט לעיצוב גרפי שרק הצטרף למחאת השבת בשביל להעביר מסר של שלום. "החזקנו ידיים. הם דרכו על הידיים שלנו כאילו היו אלה מקקים", הוא נזכר.
בורג'יילי אמר מוקדם יותר מתוך המבנה לסוכנות הידיעות "אי-פי" שהפעילים לא יעזבו עד שהשר יתפטר. לדבריו, הקבוצה החליטה לביים מחאת שבת "מכיוון שמישהו צריך לתת דין וחשבון". בורג'יילי ציין כי "במקום להתפטר מהמשרד, השר התנער מאחריותו לעסוק בנושא הזבל. לא נותרה לנו ברירה – אנו רוצים שישמעו את קולנו". מוביל אחר של המחאה, עימאד באזי, טען כי הוא וגם אחרים הוכו בתוך המשרד. "זו רק ההתחלה", הוא אמר.
האשפה החלה להיערם ברחובות במשך שבועות, מאז שהממשלה סגרה את המטמנה המרכזית של העיר, מבלי לספק לה תחלופה. עד כה התגובה היחידה לתנועת המחאה הגדלה הייתה הבטחה של יושב ראש הפרלמנט לשיחות בדרג בכיר בין הפוליטיקאים הלבנונים בימים הקרובים.
יושב הראש, נביה ברי, הכריז ביום שלישי כי מפגש הדו-שיח הראשון ייערך ב-9 בספטמבר. קריאתו לדו-שיח גובתה על ידי המנהיגים הפוליטיים העיקריים במדינה, אבל לא ברור כיצד שיחות כאלה בין חברי אותה קבוצה של פוליטיקאים ותיקים שהושמצו על ידי המפגינים יביאו לשבירת הקיפאון. המפגינים קראו לכך פארסה.
יחיא, החוקרת של "קרנגי", חזתה מבוי סתום ארוך. "מה לקחו המפגינים בחשבון כאשר הם נקטו בצעד זה? הם דנו בו עם מישהו? האם ישנה תוכנית חלופית?" היא שאלה.
הרשויות, ששיקפו את הדאגה מהמשבר המתמשך, הקימו ביום שלישי חומת מתכת גבוהה מסביב למשרד ראש הממשלה ומטות הממשל בציפייה למחאות נוספות. ההפגנות נגד הממשלה הפכו אלימות בשבוע שעבר לאחר שכמה מפגינים ניסו שוב ושוב להסיר את התיל שהגן על המבנה. הממשלה בנתה מחסום מבטון בעקבות המחאות הללו, שהמפגינים מיהרו לכנות בשם "חומת הבושה". הקיר סולק פחות מ-24 שעות מאוחר יותר בעקבות הוראה של ראש הממשלה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם