בריטניה סוערת: מותר לממשלה לבצע סיכולים ממוקדים?
בעקבות הודעתו של רה"מ קמרון כי אישר תקיפה מהאוויר של שני מחבלים מדאעש שתכננו פיגועים נגד המלכה אליזבת', בלונדון דנו בחוקיות ובמוסריות של הפעולה. ארגוני זכויות אדם מחו על ההחלטה, והתובע הכללי לשעבר הזהיר שהממשלה תיחשף לתביעות
הממלכה הבריטית סוערת: האם חיסולים ממוקדים שעליהם הורתה הממשלה ברחוב דאונינג 10 הם הוצאה להורג? הדיון הזה מתנהל ביממה האחרונה בתקשורת האנגלית בתגובה לחשיפה בדבר תקיפה מהאוויר שביצע מזל"ט בריטי בעיראק, שבה נהרגו מחבלים שהחזיקו באזרחות בריטית. עשור לאחר שדיון דומה התנהל בישראל, ושנים מועטות אחרי ארה"ב, גם הבריטים הצטרפו לדיון.עוד כותרות מהעולם ב-nrg:
- במלחמה שבין טורקיה והכורדים, איש לא לוקח שבויים
- הטיפול הכי יעיל נגד הכשות - עומד להיגמר
- BBC מרחיב אופקים: יתחיל לשדר בצפון קוריאה?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אתמול (יום ב') סיפר ראש הממשלה הבריטי דיוויד קמרון לחברי הפרלמנט כי אישר מתקפה אווירית נגד כלי רכב שבו נסעו לוחמי ג'יהאד שהשתייכו לארגון הטרור "המדינה האסלאמית בעיראק ובסוריה הגדולה" ("דאעש") שמוצאם בריטי ואשר תכננו מתקפות טרור בממלכה המאוחדת. על פי החשד, הם היו חלק ממזימה לנסות לרצוח את המלכה אליזבת. במתקפה נהרגו ריאד חאן מקרדיף ושני לוחמים נוספים, כולל רוהול אמין הבריטי.
צילום: רויטרס
קמרון התעקש כי מדובר בצעד של הגנה עצמית, וכי המתקפה לא נועדה "לרכך" את חברי הפרלמנט לפני הצבעה על אישור פעולות צבאיות נוספות נגד דאעש בסוריה. לדבריו, חלק מהפיגועים סוכלו, בעוד שאחרים לא.
אלא שבצל הסערה שהתחוללה בלונדון מאז ההכרזה הזו, נראה שהממשלה לא נרתעת ולא מתכוונת לשנות את מדיניותה. שר ההגנה מייקל פלון אמר הבוקר כי בריטניה לא תהסס לבצע עוד מתקפות קטלניות של מזל"טים נגד חמושים בסוריה המתכננים פיגועים בבריטניה.
"לא נהסס לעשות זאת שוב", אמר פלון לרדיו "בי-בי-סי", "אם נדע על אפשרות של מתקפה חמושה, אם נדע מי מעורב בה, אנו מוכרחים לעשות משהו איתה". עם זאת, הוא סירב למסור פרטים נוספים על העדויות שנמצאו בקשר לתכנונים של המחבלים או לפרט מהם המטרות שתכננו לתקוף.
ארגוני זכויות אדם מתחו אתמול ביקורת נוקבת על החלטתו של קמרון לאשר את התקיפה, שבוצעה באוגוסט, באומרם כי הממשלה מוכרחה לספק לציבור פרטים נוספים ובעיקר הוכחות על תכנון מתקפות נגד אזרחי בריטניה, וכן למסור את הבסיס המשפטי שעל פיו אפשר לאשר חיסולים כאלה. לדבריהם, מדובר בחזרה על המדיניות המפוקפקת של ארה"ב וישראל בדבר חיסולים ממוקדים, וכי זהו ערפול של הקווים האדומים שבריטניה אינה יכולה לחצות אותם.
קט קרייג, המנהל המשפטי בארגון זכויות האדם "רפרייב", ציין כי "העובדה שדיוויד קמרון עקף את הפרלמנט בשביל לבצע את החיסולים הללו מדאיגה מאוד – כמו גם סירובו לחלוק עם הציבור את הייעוץ המשפטי שקיבל".
מפלגת הלייבור שבאופוזיציה אמרה כי ההחלטה צריכה להיות נתונה לבחינה עצמאית, וביקשה מידע נוסף בקשר לייעוץ המשפטי שקיבלה הממשלה מהתובע הכללי, ג'רמי רייט. בנוסף, התובע הכללי לשעבר במדינה, דומיניק גריב השמרן, אמר כי מדובר בצעד "דרקוני", וציין כי "הוא חושד שהדבר יוביל לתביעה משפטית". היו כבר שמיהרו לתייג את הפעולה כ"הוצאה להורג".
על פי פרסומים בלונדון, החשוד המרכזי שנהרג בתקיפות תכנן פיגוע באירוע שבו הייתה אמורה להיות נוכחת המלכה אליזבת'. כמו כן, מטרות אחרות כללו כינוס במסגרת יום הכוחות המזוינים ויום השנה המאה לנחיתה בגליפולי.
חברו של רוהון אמין לספסל הלימודים, סטפן מרווין, שוחח עם "הדיילי מייל" הבריטי וציין כי לדעתו הוא היה ראוי לגורל כזה. "קשה לומר שלא הגיע לו לקבל את מה שקיבל בסופו של דבר", הוא אמר, "הוא היה חבר הילדות הטוב ביותר שלי, אבל הוא היה אדם אחר לחלוטין ב-12 עד 18 החודשים האחרונים, כך שקשה לי להזדהות איתו".
ההרוג השני, חאן, תלמיד מצטיין מקרדיף, כיכב בסרטון תעמולה של דאעש ביוני של השנה שעברה, כשניסה לשכנע את תושבי הממלכה להתגייס לארגון הטרור. הוא הגיע לסוריה בסוף 2013, ומאז החל להעלות בחשבון הטוויטר שלו מסרים צמאי דם.
חבריו קיבלו את הידיעה על מותו בהלם, וסיפרו כי הם המומים. "כל הקהילה והמשפחה הרוסים והמומים", סיפר חברו, "והם זקוקים זמן כדי להתאושש". המסגד המקומי בקרדיף ניסה לסייע לבני המשפחה האבלים, וערך תפילה לזכר ההרוג.
גריב, התובע הכללי לשעבר, התראיין אמש ל"בי-בי-סי" ואמר כי הוא סבור שלמרות כל צעדי המנע שנקטה הממשלה – כולל העברת מסר על הפעולה לראש מועצת הביטחון של האו"ם, כמתבקש על פי החוק – ישנו בסיס משפטי למשפחות ההרוגים לתבוע את הממשלה.
לדבריו, על פי התקדים של המלחמה בעיראק, הספק בדבר המודיעין שהתקבל בדבר תקיפה אפשרית של השניים מובן מאוד. "האמנה האירופית לזכויות האדם וחוק זכויות האדם מעניקים זכות לחיים, ואסור לבריטניה להפר זאת, אפילו במעט. אני חושד מאוד שאם מסתכלים על העובדה שמדובר באזרחים בריטים ושמשפחותיהם מתגוררות במדינה הזו, זה בוודאי יוביל לפעולה משפטית".
משפטנים אחרים לא בהכרח מסכימים איתו. לדבריהם, החוק הבריטי מאפשר לכוחות הביטחון לירות בחשודים בתכנון פיגועים כצעד מקדים במקרים חריגים בלבד, ובכל מקרה אחר יש לעצור את החשודים, לאזוק אותם, להביא אותם לדין ולשפוט אותם.
כמו כן, היו מי שציינו שמלבד האזרח הבריטי שנהרג בתקיפה היו עמו ברכב עוד לפחות אזרח בריטי אחד, ואיש לא ציין כי גם הוא חשוד בתכנון מתקפות בבריטניה – אף שבוודאות שימש כפעיל טרור של ארגון דאעש. אך האם יש בכך די בשביל להרוג אותו ללא משפט? ובכן, משפטנים ציינו כי די בכך שנסעו ברכב אחד קטן עם מישהו שמתכנן פיגוע ענק בשביל להצדיק את הריגתם. אם הפעיל היה מתחבא בכפר אזרחי, לעומת זאת, לא היה בכך די בשביל להפציץ את הכפר ולהרוג את כל יושביו.
ככלל, היה מי שהסביר שהתקיפות הללו ככל הנראה נעשו במסגרת החוק, ואף לא היה צורך להתייעץ עם הפרלמנט לגביהן מראש כדי לא לסכן אותן, אולם משכבר נעשו – מוכרחה הממשלה להודיע על כך למועצת הביטחון של האו"ם וכן לספק כל מידע שהיה ברשותה לציבור.
השאלה האחרונה שנותרה פתוחה היא הסוגיה המוסרית – וכאן חילוקי הדעות נובעים, בין השאר, מהשקפות שונות על החיים ואידיאולוגיות הפוכות המניעות בני אדם.
וכך, עשר שנים כמעט לאחר שרבות ממדינות העולם התנגחו בישראל ויצאו נגדה בשל מדיניות החיסולים הממוקדים של מחבלים פלסטינים שתכננו פיגועים בארץ, נראה שכוחות מערביים גדולים הנחשבים נושאי האור המוסרי בעולם, כולל בריטניה וארה"ב, כבר פנו להשתמש בשיטה הזו ללא היסוס. המגמה הזו מצטרפת לתקדים גדר ההפרדה ביהודה ושומרון, שהונגריה אימצה בחודש שעבר כשבנתה גדר ביטחונית נרחבת בגבול סרביה בשביל למנוע מעבר של פליטים משטחה לתוך אירופה. יתרה מכך, היא אף פנתה לחברות ישראליות בבקשה שיעזרו לה לבנות את הגדר.
השאלה שנותרה כעת היא איזו מדיניות ישראלית נוספת שהושמצה בכל העולם מתכוון המערב לאמץ בקרוב?
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם