ראשי » חדשות » בארץ

שקד הודיעה: התמחות במשפטים תוארך לשנתיים

שרת המשפטים אמרה במהלך כנס פתיחת שנת המשפט כי הארכת ההתמחות "תשפר את רמתם המקצועית של עורכי הדין". בנוסף טענה: "מדינת ישראל חולה במשפטטת. המשפט איננו צריך להיות חזות הכל"

שרת המשפטים איילת שקד נאמה היום (יום ג') בכנס פתיחת שנת המשפט במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, שנערך על ידי לשכת עורכי הדין. במהלך דבריה הודיעה שקד כי "החלטתי על הארכת ההתמחות של עורכי הדין לשנתיים", כפי שפורסם ב-nrg.

עוד כותרות ב-nrg:
- המס על בירה ומשקאות משכרים יופחת באופן דרמטי
- גולשים בפורנו? יכול להיות שצילמו אתכם
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

לדברי שקד, הארכת ההתמחות נובעת "מתוך תפיסה שהמתמחים יגיעו בשלים וּמקצועיים יותר לִבחינות ההסמכה, ויצטרכו להראות מחוייבות רבה יותר על מנת שיוכלו להיקרא עורכי דין, מה שיוביל לִירידה בְּכמות עורכי הדין וישפר את רמתם המקצועית".
 
במהלך דבריה התייחסה שקד גם להרחבת גבולות השיפוט. "כשרוח של "הכל שפיט" מנשבת מעלינו, הפתְרון המשפטי הופך כמעט אוטומטית לִברירת מחדל", טענה. "למשפט, כידוע, תפקיד חשוב בחיינו וּבעיצוב החברה שבה אנחנו חיים. החשיבות הזוֹ שבה וּמוזכרת לאורך כל ההיסטוריה העברית, מהמחוקק הראשון משה רבנו ועד ימינו אנו. עם זאת, בַּמקורות ישנן גם אמירות הקובעות כי לא 'מלוא הארץ משפט'".

לדברי שקד, "המשפט איננו צריך להיות חזות הכל, גם בִּמדינה דמוקרטית שהתברכה במערכת משפט יציבה ואיכותית כמו שלנו. אך הנתונים שפורסמו בדו"ח הרשמי של הוועידה האירופית ליעילות הצדק מוכיחים שפעמים רבות, המשפט אכן הופך לחזות הכל: בִּמדינה ממוצעת באירופה נפתחו בשנת 2012 בִּממוצע 2440 תיקים למאה אלף תושבים. בישראל מספר התיקים האזרחיים עומד על 4,490 – כמעט פי שניים. זאת, כשבאותן מדינות, על כל מאה אלף תושבים ישנם בממוצע כ-21 שופטים מקצועיים, אל מול  8.2  שופטים בישראל.

"הכמות הנמוכה של השופטים שנושאים בַּנטל הרב עומדת ביחס הפוך למספר עורכי הדין: בעוד שבאירופה, על כל מאה אלף איש ישנם 151.3 עורכי דין, בישראל המספר עומד על לא פחות מ- 636.9. ואתם יודעים כמה ביפן? נכון לשנת 2010 עשרים ושלושה עורכי דין על כל מאה אלף איש.

"הנתונים האלו מספרים בצורה מדויקת את הסיפור", סיכמה שקד. "מדינת ישראל חולה במשפטטת: מחלה שמאלצת אותנו להתרגל למערכת כבדה וּמסורבלת, הכבולה בשלשלאות הביורוקרטיה. התוצאה היא בתי משפט שקורסים תחת העומס ומתקשים לעמוד בִּמשימתם בְּפִרקי זמן סבירים וזאת למרות עבודתם הקשה של השופטים".

השרה קראה לאזרחים להיות "מתונים בעצם הפעלת הדין וּבעצם הַפְּנייה להפעלתו. המתינות בהפעלת מנגנון ההכרעה השיפוטית נדרשת בראש ובראשונה מהחברה הישראלית. יותר ויותר מחלוקות שניתן היה ליישב מחוץ לְכותלי בית המשפט מגיעות אליהם. לכן יש צורך להרחיב את תהליכי הגישור וּלייצר מנגנונים שיהפכו לקלה פחות את היד הניצבת על משמורת ההדק המשפטי".

בנוסף הפנתה שקד את דבריה גם לשופטים: "המתינות בהכרעה שיפוטית רלבנטית לא רק לַציבור, אלא גם למערכת המשפט עצמה. הרשות השופטת צריכה לגלות מתינות במערכת היחסים בינה לבין הרשות המחוקקת והרשות המבצעת. אני סבורה, כי גם בעולם של חוקה כתובה, על בית המשפט לגלות מתינות בִּפְסיקותיו החוקתיות וּלהשאיר לרשות המחוקקת לקבוע את ההסדרים המפורטים, בוודאי בְּכֹל הקשור בנושאי ליבה שלטוניים".
 
בהמשך דבריה אמרה השרה כי "במערכת בתי המשפט החל יישומה של תכנית ייעול שכבר נותנת את פירותיה וכחלק ממנה נמנה בשנה הקרובה כ-80 שופטים בכלל בתי המשפט". בנוסף הודיעה השרה על הארכת תקופת ההתמחות. "כמובן", הוסיפה, "נבנה מנגנון שיגדיר את ההתנהלות בִּתקופת המעבר תוך התחשבות בסטודנטים שכבר החלו ללמוד משפטים, נחזק משמעותית את מנגנון הפיקוח על ההתמחות ונבחן אפשרות של תחילת ההתמחות בשנה הרביעית ללימודי המשפטים, כך שסך כל תהליך הלימוד וההכשרה יֶאֱרַךְ 5 שנים".

בסמוך לכנס פרסם מגזין ליידי גלובס כי שרת המשפטים נבחרה לאשת השנה של מגזין ליידי גלובס לשנת 2015.

במהלך האירוע נשא דברים גם פרקליט המדינה, שי ניצן, שמיקד את דבריו ב"השתלחויות בוטות וחסרות אחריות נגד פרקליטים הממלאים תפקידם, המגיעות לעתים לאיומים בוטים". בהמשך דבריו ציטט ניצן אמירות שנאמרו מפי סניגורים כלפי פרקליטים וטען כי "מדובר בתופעה מטרידה שלצערנו  חווים פרקליטים לא אחת, תופעה שניכר כי חלה בה הקצנה בעת האחרונה. העין רואה, האוזן שומעת, והלב מסרב להאמין: סניגורים, עורכי דין, מתנכלים, משתלחים ואף מאיימים על פרקליטים".

לדברי ניצן, "אירועים אלה נועדו לפגוע ביכולתה של הפרקליטות וביכולתם של הפרקליטים להמשיך ולמלא ללא מורא את תפקידם וייעודם במערכת אכיפת החוק במדינת ישראל. לצערי, מזה שנים, כמה וכמה פרקליטים מלווים דרך קבע במאבטחים המאבטחים אותם 24 שעות ביממה, מחשש לפגיעה על ידי עבריינים מסוכנים".
 

ניצן הוסיף כי בעבר נמנעו הפרקליטים מלהגיש תלונות משמעתיות נגד עורכי דין שהיו מעורבים באירועים שכאלה, ובחרו לנהוג במדיניות מרסנת ולספוג את ההשתלחויות. אלא שלדבריו, "הגעתי למסקנה כי מדובר במדיניות בעייתית. שיתפתי בדבר גם את השרה והמנכ"לית ולאחרונה החלטנו כי גדשה הסאה ולא ניתן להמשיך במדיניות ההבלגה. החלטנו שלא ניתן עוד להמשיך במדיניות של הבלגה ואיפוק באירועים מסוג זה וביקשנו מאנשי הלשכה להעצים את שיתוף הפעולה שלנו עמם במאבק בתופעה, בתקווה להביא לביעורה.

"לצורך כך, החלטנו כי מעתה ואילך תוגשנה יותר ויותר תלונות משמעתיות נגד עורכי דין אשר יתנכלו לפרקליטים, יאיימו עליהם או ישתלחו בהם, במהלך דיונים בבתי משפט או מחוצה להם. התלונות תוגשנה, במידת הצורך, בידי הנהלת משרד המשפטים, ולא בידי הפרקליט הבודד, כדי להבהיר כי אין מדובר בסכסוך אישי בין שני עורכי דין, אלא בפגיעה בפרקליטות כולה. אם חלילה פרקליט משתלח בעמיתו, נוהג בו באופן לא מכובד או מבזה, וכיו"ב, לא נעבור על כך לסדר היום ונפעל לבער את התופעה ממחננו".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...