המבקר: אין אחראי להכנת העורף לתרחישי חירום
דוח מבקר המדינה על היערכות בעורף לשעת חירום, חשף שורה של ליקויים במוכנות לאסונות טבע ולמלחמה עתידית. רק 9 מתוך 9,000 מפעלים חיוניים עומדים בתקני חירום, לגופי הביטחון אין סמכויות בעת אסון טבע ומאות גשרים בסכנת התמוטטות ברעידת אדמה
"ליקוי חמור": מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף שפירא, פרסם היום (ד') דוח מקיף בנושא היערכות ומוכנות בעורף לשעת חירום על כל רבדיו. הדוח חושף כי דווקא בנושא שמדינת ישראל עוסקת בו שנים רבות, קיימים ליקויים מערכתיים שמעידים כי גם באירוע חירום הבא, ישראל עשויה להיתפס לא מוכנה.דוח מבקר המדינה התמקד הפעם יותר במוכנות הגורמים השונים בעורף לאסונות טבע כמו שריפות ורעידות אדמה, אך התייחס גם למצב חירום מלחמתי. בעוד שקיימת חקיקה למצבי חירום ביטחוניים, המדינה עדיין לא קבעה מדרג ניהולי ברור, שראשו ינהל ברמה הלאומית את הטיפול בעורף בעת אסון טבע. כמקרי בוחן מרכזיים התייחס המבקר שפירא למבצע צוק איתן מקיץ 2014, ולמזג האוויר החריג ששרר בדצמבר 2013, אז התחוללה סערת שלגים באזורים רבים בארץ.
עוד כותרות ב-nrg:
-"חייבים לעזור לפליטים, יש בזה קידוש השם"
-אלרגית לחלב אכלה גלידה "פרווה" והגיעה לבי"ח
-קצין בכיר: "הפיגוע בדומא - טרור יהודי בוודאות"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"מבצע צוק איתן המחיש היטב את החשיבות הרבה שבהכנה מיטבית של העורף להתמודדות עם קשת רחבה של אירועי חירום, העשויים לפקוד אותנו ובהם תרחישי מלחמה עתידיים, שצה"ל צופה כי יהיו קשים בהרבה בהיקפם ובחומרתם מהמבצע. לפי איום הייחוס של הצבא, בכל תרחיש עתידי של עימות ישמש העורף יעד עיקרי לפגיעה נרחבת באמצעות מספר רב של טילים ורקטות, שתימשך עד מספר שבועות", כתב המבקר.
הדוח התחלק לחמישה פרקים, כשבכל פרק מוקד הביקורת היה היבט אחר במוכנות לחירום: בלבול וחוסר תשתית ניהולית בין משרדי ממשלה השונים והגופים המטפלים בעורף, היערכות התעשייה האזרחית והמשק, הכנת תשתיות החשמל, תחבורה ותשתיות הדרכים והיערכות הרשויות המקומיות לשריפות ולמפגעי מזג האוויר.
עיקר הביקורת נגעה לבלבול הניהולי בין משרדי הממשלה והגופים שמטפלים בעורף כמו פיקוד העורף והמשטרה. מהדוח מצטייר חוסר ארגון מתמשך המחלחל לרשויות עד לכדי מצב בו כל אחת מהן פועלת על פי שיקול דעתה בלבד, בלי מוכנות כוללת לחירום. "עדיין לא קיים הסדר חקיקתי מקיף שמרכז את כל העניינים הנוגעים לטיפול בעורף בעתות חירום, ואשר מבהיר את מדרג הסמכויות ותחומי האחריות של כל אחד ממשרדי הממשלה והגופים המטפלים בעורף בחירום. אי-קיומו של הסדר כאמור הוא בגדר ליקוי חמור", נכתב בדוח.
אי הסדר התבטא בממצאים בעייתיים רבים: רק תשעה מתוך כ-9,000 מפעלים חיוניים עומדים בתקני חירום, רוב קווי החשמל עדיין חשופים בפני איתני הטבע ומפגיעות ירי חרף עשרות פגיעות ברשת בעת צוק איתן, כ-240 גשרים המוגדרים כחיוניים בחירום לא מוכנים לרעידת אדמה ועשויים לקרוס ועוד.
המבקר הדגיש כי "על דרג מקבלי ההחלטות בישראל ובראש ובראשונה ראש הממשלה בנימין נתניהו ושריו, לטפל בדחיפות בליקויים שהועלו בדוח זה, תוך בחינה שלמה של סוגיית היערכות העורף האזרחי והמערכות השונות לשעת חירום, בדגש על הפריפריה, שתושביה חשופים במיוחד לסיכונים השונים".
ואקום חוקתי בתחום חלוקת הסמכויות בין משרדי הממשלה השונים וסביב השאלה מי נותן את ההוראה בחירום, זכו לביקורת רבה בדוח המבקר. בעבר קיבלו ממשלות ישראל מספר החלטות כמו הקמת פיקוד העורף, הטלת "אחריות העל" בחירום על שר הביטחון וייסוד רשות חירום לאומית (רח"ל) והמשרד להגנת העורף, עם זאת פעולות אלה הוכחו כלא מספקות.
החלטת הממשלה המטילה את "אחריות העל" על שר הביטחון משה (בוגי) יעלון, אינה מבהירה מה היא בעצם כוללת. ההחלטה לא מעניקה לרח"ל סמכות לאכוף את הנחיותיה על משרדי הממשלה והגופים הרלוונטיים, משרד הביטחון שאחראי להכנת המאמץ האזרחי לא יכול לנהל את המאמץ האזרחי בחירום אלא אם הוכרז מצב של "תקופת הפעלה", לפיקוד העורף אין סמכויות לניהול מאמץ אזרחי בחירום – כשגם למשרד לביטחון הפנים ולמשטרה אין אחריות או סמכויות בתחום.
כמו כן נמצאו ליקויים בנוגע למימוש האחריות של המשרד לביטחון הפנים בהכנת העורף לחירום. משטרת ישראל מסרה למשרד המבקר באוקטובר 2014 כי "קיימת שונות רבה בהיערכות הרשויות לאירוע חירום. ישנן רשויות שבהן אין כלל מערכי חירום והחשש הוא שבזמן אירוע רשויות אלו 'יביאו' את סכנת החיים לפתחה של משטרת ישראל".
הנושא הגיע לידי ביטוי במהלך אירוע סערת השלגים לפני שנתיים, כאשר ראש מועצת בית ג'אן סיפר לצוות הביקורת כי "לא הייתה כתובת אחת שאליה ידע ראש המועצה לפנות לצורך קבלת סיוע, ולכן נאלץ לפנות למספר גופים".
המבקר התייחס בחיוב לפירוק המשרד להגנת העורף, אבל זאת רק משום שהמשרד מלכתחילה כשל והיה משולל סמכויות. באפריל 2014 כתב לראש הממשלה השר לביטחון פנים גלעד ארדן, אז השר להגנת העורף: "העורף זקוק לאחראי אחד, והפיצול בסמכויות בין המשרדים אינו מאפשר לי להכין את העורף באופן המקצועי ביותר". ביוני 2014 החליטה הממשלה לבטל את המשרד, ולמנות אחראי לחירום ועורף הכפוף לשר הביטחון.
הממשלה קבעה כי על שר הביטחון להציג לממשלה תכנית עבודה שנתית ורב-שנתית בכל היבטי הכנת העורף, אלא שעד עדכון הדוח טרם הוצגו התכניות, והממשלה לא ייצרה גוף מערכתי בתוך משרד הביטחון שינהל את כלל הגופים השונים.
פעילותו התקינה של המשק בחירום היא אחת הדרכים שיקבעו את יכולתה של מדינה לעבור בהצלחה אירוע קיצוני. עם זאת מבקר המדינה מצא פערים ניכרים בין הנחיות של הממשלה למשק בשעת חירום, לבין המציאות בפועל.
מפעלים חיוניים מעודכנים לתרחיש ייחוס לשעת מלחמה שהופץ ביניהם בפעם האחרונה ב-2008. בנוסף, לרשויות אין שום סמכויות עליהם, וכן אין למפעלים שימוש גורף בתקנים להתמודדות עם מצב חירום. מכון התקנים הישראלי אימץ כמה תקנים כאלו אולם מתוך כ-9,000 מפעלים המוגדרים כחיוניים להמשך תפקוד המשק בחירום, רק תשעה מהם יישמו תקנים אלה.
משרד הכלכלה גם לא קבע את מספר המפעלים שיקבלו אישור מפעל חיוני, את פריסתם הגאוגרפית ואת סדרי העדיפויות לגביהם. בנוסף התגלה כי במפעלים רבים לא קיים גנרטור שהכרחי לגיבוי בעת חירום, מאחר שאינם יכולים לעמוד בהוצאות הכרוכות ברכישתו. משרד הכלכלה העביר את הפנייה לאוצר, והאוצר קבע כי האחריות מוטלת על משרד הכלכלה והביטחון, אך הנושא טרם הוסדר.
על אף הישענות של משק החשמל והתעשייה על הגז הטבעי, לא נקבעה רגולציה שלפיה יהיה ניתן לרתק במצב חירום עובדים זרים העובדים במשק הגז בישראל, ומהווים חלק ניכר ממנו. בנוסף, רמות המלאי לשעת חירום של חלק מהמוצרים החיוניים נמוכות מהרמות שנקבעו, ועל אף פערים אלה, לא קבע משרד הכלכלה את האופן שבו יחולק התקציב להחזקת המלאי הנדרש.
עקב עיכובים בחיזוק מבני בתי ספר שנבנו לפני 1980, החליט משרד החינוך להציב מערכות להתרעה על רעידת אדמה. בדיקות שנעשו למערכות אלה מצביעות כי קיים ספק לגבי יכולת של חלק מהמערכות לתת התרעה. נמצא גם כי חלק גדול ממפעלי התעשייה ממוקמים במבנים ישנים, שעלולים להינזק במקרה של אסון טבע.
ישנה חשיבות רבה בהמשך הספקת חשמל תקינה למשק ולאזרחים גם בחירום. המדינה הפיקה שורה של לקחים מסערות החורף בשנים האחרונות, וכן מהמבצעים הצבאיים שחוותה המדינה, אולם מתברר כי נקודות חולשה רבות של הרשת הרגישה הזו טרם תוקנו. כך למשל רוב קווי ההולכה של החשמל ורוב קווי ההולכה הם עיליים וחשופים לפגיעות שמקורן באיתני הטבע ופגיעות ירי.
מדוח הפקת הלקחים של משרד האנרגיה מאירועי מבצע צוק איתן עולה כי משרד האנרגיה לא הצביע על ליקויים הנוגעים לרשת החשמל, אף על פי שבדוח חברת חשמל נמצא שבמהלך המבצע נפגעה רשת החשמל עשרות פעמים. משרד האנרגיה השיב למשרד המבקר כי הוא ביצע "תהליך סדור להפקת לקחים".
משרד האנרגיה לא גיבש עם משרד החקלאות אמות מידה שינחו את חברת החשמל בכל הנוגע לשמירה על פרוזדורי מעבר לקווי הרשת באזורים שבהם עצים עלולים לגרום נזק. לפי ההערכה כיום יידרשו כשש שנים כדי לכרות את כל העצים העלולים לפגוע ברשת.
למשרד האנרגיה ולרשות החשמל אין תחשיב של עלויות ההמרה של קווי רשת עיליים לקווי רשת מוטמנים בקרקע, ולפיכך אין בידי המשרד נתונים שעליהם יוכל להתבסס כדי לשקול חלופה. חברת חשמל טרם החלה בהטמנת קווי הרשת, כפי שהועלה בלקחים של משרד האנרגיה ושל החברה מהסערות ומצוק איתן. בנוסף, נמצא כי מוקד 103 לפניות ציבור לא ערוך לחירום, אך "נמצא במהלך של שינוי מדיניות".
במצבי חירום ישנה חשיבות להמשך הפעלת שירותי תחבורה, ושתשתיות התחבורה לא ייפגעו, אך גם בנושא זה התגלו כשלים. החלטות ועדת השרים להיערכות לרעידות אדמה, מטילות על נתיבי ישראל את האחריות לניהול הדרכים, ובהם בדיקת עמידות גשרים וחיזוקם והכנת תכניות גיבוי למקרה של פגיעה.
נתיבי ישראל טרם הוציאה אל הפועל את החלטות הממשלה, אך כללה בתכנית העבודה ל-2013 תכנית רב-שנתית לחירום. התכנית התייחסה בין היתר להכנת תיקי גשרים למחלפים ב-17 הכבישים שהוגדרו כחיוניים, הכוללים כ-80 מחלפים (240 גשרים). אולם רק ב-2014 אושר התקציב למימוש התכנית. בעקבות זאת נעשה פיילוט לשני מחלפים, והחלו להכין תיקי גשרים ל-15 מ-80 המחלפים הנדרשים. לאחרונה הופסקה העבודה עקב סיום עבודתו של הקבלן, ונתיבי ישראל טרם התקשרה עם קבלן אחר.
בדצמבר 2013 נפתחה תחנת הרכבת בשדרות, אך בדוח נחשף כי קטע ממסילת הרכבת חשוף לאיום פוטנציאלי של ירי טילים מרצועת עזה. כמו כן, הקו לשדרות הוקם בלי שבוצעה עבודת הסתרה ומיגון, והסיכומים והתיאומים בין רכבת ישראל למערכת הביטחון לא הוצאו לפועל במלואם. במהלך המבצע צוק איתן פעילות הרכבת הופסקה עקב איום הירי.
התשתית החוקית הקיימת לא מסמיכה גוף כלשהו לאכוף על הרשויות המקומיות קיום הנחיות הנוגעות להיערכות למצבי חירום, וזאת למרות שיש חשיבות רבה במוכנות מוקדמת לקראת התמודדות עם מפגעי מזג האוויר, שריפות וכדומה. לא נקבע מדד מחייב ואובייקטיבי לבחינת מוכנותן למצבי חירום ולכן מוכנותה של כל רשות מקומית לאסונות טבע תלויה ברצונה החופשי ובמשאבים הכספיים שהיא בוחרת להקצות לכך. בדיקה שנערכה על ידי משרד המבקר ברשויות המקומיות השונות הציגה תמונה חמורה, לפיה רמת המוכנות למצבי חירום של 97 מבין 257 הרשויות המקומיות בישראל (כ-37.7%) היא נמוכה עד בינונית.
הרשויות המקומיות שנבדקו לא יישמו את ההנחיות המעודכנות לבטיחות וכיבוי אש ביישובים הסמוכים ליער. חלק מהרשויות שנבדקו לא יישמו במלואם את הלקחים מהשריפה בכרמל: לא הכינו תכנית הגנה מפני שרפות יער, לא הכשירו קווי חיץ ודרכים היקפיות שיאפשרו מעבר כלי רכב לכיבוי וחילוץ לא התקינו צנרת מים היקפית ועליה ברזי כיבוי אש.
בצפת החשופה לשריפות למשל יש אספקת מים רק ממקור אחד, שכונת מעלה נוף בטירת כרמל הגובלת בפארק הכרמל בנויה סביב רחוב אחד ללא מוצא, המועצה המקומית דאליית אל-כרמל והמועצה האזורית חוף הכרמל לא פעלו להסדרת דרכי גישה לתנועת רכבי הצלה ועוד.
כמו כן מנתוני מכבי אש עולה כי בשנים 2014-2012 אירעו ברחבי המדינה 212 מקרי הצפות ושיטפונות שבהם היה צורך בחילוץ תושבים. בהקשר לכך מבקר המדינה קבע בדוח על הניקוז משנת 2004 כי "מן הראוי שכל רשות מקומית תכין תכנית אב לניקוז שתבטיח שלא ייבנו שכונות חדשות בלי שהוסדרו דרכי הניקוז". הבדיקה העלתה כי לשתיים מהרשויות המקומיות שנבדקו - עיריית קריית מוצקין והמועצה המקומית קריית טבעון - לא הייתה תכנית אב לניקוז.
תגובת רח"ל במשרד הביטחון לממצאי דוח מבקר המדינה: מאז חזרתה למשרד הביטחון ביוני 2014, השלימה רשות החירום הלאומית (רח"ל) יחד עם פיקוד העורף, הסדרה של חלוקת הסמכויות בין הגופים הלאומיים לטיפול בעורף. הסמכויות יעוגנו ב'חוק העורף', שיקנה לרח"ל את הסמכויות הראויות כלפי משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות והגופים השונים הפועלים בעורף בשגרה ובחירום.
במקביל, הובילה רח"ל גיבוש של תרחיש ייחוס חדש לעורף, שיובא השבוע לאישור שר הביטחון, ועקרונותיו תורגלו לאחרונה על-ידי כלל משרדי הממשלה וגופי החירום, בתרגיל העורף הלאומי 'נקודת מפנה 15'. על בסיס תרחיש הייחוס נבנית בימים אלה תכנית עבודה רב-שנתית למוכנות העורף (2016-2020), מבוססת על תקציב ייעודי, שתובא לאישור שר הביטחון והממשלה.
יודגש כי בשנתיים האחרונות חל שינוי משמעותי בכל הקשור למוכנות הרשויות המקומיות למצבי חירום לרבות אירועי מזג אוויר, ומשרד הביטחון השקיע ומשקיע עשרות מיליוני שקלים בשדרוג של מרכזי ההפעלה, האימונים וההכשרות במרבית הרשויות במדינת ישראל.
ממשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, נמסר: "עמדתנו המקצועית וכל פעילותנו הובאו לידיעת המבקר. משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים ימשיך לפעול במרץ לקידום הנושא לטובת המדינה ואזרחיה, ייבחן את ממצאי המבקר ברצינות ובאחריות ויפעל ליישום כל הפעולות לקידום הנושא".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם